חומר רקע

1 מדינת ישראל , משרד המשפטי נציבות שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות אנשי ע מוגבלות בישראל 2007 " דו ח השוואתי : מבט רב שנתי והשוואה בינלאומית בעריכת : ד" ר דינה פלדמ ד" ר אליהו ב משה 2 3 תוכ ענייני דברי פתיחה ................................ ................................ ................................ .............................5 תקציר ................................ ................................ ................................ ................................ ....7 ממצאים עיקריים ................................ ................................ ................................ ..................7 מסקנות ................................ ................................ ................................ ............................9 1.רקע , מטרות וסוגיות מתודולוגיות ................................ ................................ ..........................11 1.1 רקע 11 1.2ה מצב בדו "ח2006 11 1.3 מטרות דו "ח- 2007 12 1.4 סוגיות מתודולוגיות 12 1.4.1 שאלות הזיהוי בסקר הישראלי ................................ ................................ .................13 1.4.2 שאלות הזיהוי בסקר בחו "ל ................................ ................................ .....................14 1.4.3 מדידת שינויים על פני זמן ................................ ................................ ......................14 2.שינוי בשכיחות המוגבלות ובמאפיינים של אנשים עם מוגבלות , 2002-2005 ................................ .. 16 2.1האוכלוסייה לפי מוגבלות וחומר תה –2002-2005 16 2.2שיעורי מוגבלות לפי מגזר ) יהודי וערבי (17 2.3ותק בארץ ומוגבלות : עולים מ- 1990 ואילך מול ותיקים וילידי ישראל20 2.4פיזור גיאוגרפי של אנשים עם מוגבלות 21 2.5מוגבלות והשכלה 23 2.5.1 תמונת מצב לפי גיל ................................ ................................ ................................23 2.5.2 שינויים ................................ ................................ ................................ ...............24 2.5.3 סיכום ................................ ................................ ................................ ..................25 3.שכיחות מוגבלות בישראל לעומת ארצות מערב אירופה ................................ ..............................26 3.1הנתונים להשוואות 26 3.2אנשים המדווחים על בעייה בריאותית כרונית 27 3.2.1בעיית בריאות כרונית וגיל ................................ ................................ .......................28 3.2.2 בעיית בריאות כרונית ומגדר ................................ ................................ ....................29 3.2.3 בעיית בריאות כרונית והשכלה ................................ ................................ .................31 3.2.4 פשר השונות בין הארצות ................................ ................................ ........................32 3.2.5 סיכום – אנשים המדווחים על בעיית בריאות כרונית ................................ .....................32 3.3 ב עייה בריאותית כרונית ומוגבלות 33 3.4אנשים עם מוגבלות לפי חומרתה 35 3.4.1 גיל ומוגבלות ................................ ................................ ................................ ........37 3.4.2 מגדר ומוגבלות ................................ ................................ ................................ .....39 3.4.3 השכלה ומוגבלות ................................ ................................ ................................ ...41 3.4.4 סיכום – שכיחות מוגבלות בישראל לעומת ארצות אירופה ................................ .............44 4.מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות ................................ ................................ ....................46 4.1הכנסה של אנשים עם מוגבלות בישראל2002-2005 46 4.2הכנסה של אנשים עם מוגבלות בישראל מול ארצות אחרות 47 4.2.1 ההכנסה הממוצעת לנפש במשק בית ................................ ................................ ..........47 4.2.2 ה כנסה אישית מעבודה ולפי חומרת המוגבלות ................................ .............................48 4.3שינויים בשביעות רצון ממצב כלכלי וציפיות לעתיד 50 4.4שינויים בהצלחה לכסות הוצאות שו טפות 51 4.5שינוי במצב הכלכלי ותחושת עוני וקיפוח )2003 ( 52 נמחק: 9 נמחק: 9 4 5.מצב התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ................................ ................................ ....................56 5.1שיעורי תעסוקה של אנשים עם מוגבלות 56 5.2שיעורי תעסוקה בישראל בהשוואה לארצות מערביות 57 5.3 שינויים בשנים האחרונות 59 5.4 תעסוקה לפי גיל 62 5.5 תעסוקה לפי מגדר 64 5.6 סיכום 66 6.מוגבלות , קבלת קצבה ותעסוקה ................................ ................................ ..............................67 6.1דיווח על מוגבלות וקבלת קצבה מהבטוח הלאומי67 6.2אי הלימה בין דיווח עצמי על מוגבלות וקבלת קצבה67 6.3אנשים עם מוגבלות לפי תעסוקה וקבלת קצבה 71 6.4אנשים עם מוגבלות לפי מעמד תעסוקתי 72 7.סיכום ומסקנות ................................ ................................ ................................ ...................74 8.מקורות ................................ ................................ ................................ .............................77 5 דברי פתיחה ד" ר דינה פלדמ נציבת שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות במר2007 חתמה ישראל על אמנת האו " בדבר זכויות אנשי ע מוגבלות אשר מטרתה " לקד , להג ולהבטיח הנאה מלאה ושוויונית של זכויות אד , חופש בסיסי וכבוד האד של כל האנשי ע מוגבלות ". בכ! נכללה ישראל בי 118 מדינות אשר חתמו עד היו על האמנה והיא נמצאת כרגע בשלבי אשרור מתקדמי ותצטר$ בקרוב ל %7 המדינות אשר כבר אשררו אותה . האמנה באה להטמיע את המחויבות של ישראל לשפת זכויות אד שפירושה הכרה בזכות לשוויו הזדמנויות ולאי הפלייה , לנגישות , לחיי , להגנה במצבי סיכו ל , שוויו בפני החוק , לנגישות לצדק , הזכות לחופש ולביטחו אישי , לחופש מעינויי מ , התעללות מ , אלימות מ , טיפול וענישה בלתי הולמי , הגנה על היושרה האישית , חופש תנועה ולאו , חיי עצמאיי בקהילה , יכולת תנועה , חופש הבעת דעה ונגישות למידע , כיבוד הזכות לפרטיות , לבית ומשפח ה, לחינו! משולב , לבריאות , לשיקו , לעבודה ותעסוקה , לתנאי חיי בסיסיי ובטחו סוציאלי , להשתתפות בפוליטיקה ובחיי ציבוריי , בחיי תרבות , יצרה , פנאי וספורט , ועוד . ישראל כבר כללה את עקרונות האמנה בעת חקיקת חוק שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות , התשנ "ח – 1998 אשר , בא כמו האמנה " להג על כבודו וחירותו של אד ע מוגבלות , ולעג את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיי , וכ לתת מענה הול לצרכיו המיוחדי באופ שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית , בפרטיות ובכבוד , תו! מיצוי מלוא יכולתו , לרבות קבלת החלטות ה נוגעות לחייו , על פי רצונו והעדפותיו ". החוק קובע עקרונות במימוש זכויות ובמת שירותי לאד ע מוגבלות אשר ייעשו תו! הקפדה על כבוד האד וחירותו והגנה על פרטיותו ; במסגרת השירותי הניתני והמיועדי לכלל הציבור , תו! ביצוע ההתאמות , באיכות נאותה , בתו! זמ סביר ובמ רחק סביר ממקו מגוריו של האד . ב התא ל רוח האמנה חוק שוויו זכויות מחייב את מימוש ה זכות לתעסוקה , לנגישות בתחבורה ציבורית ולנגישות כללית אול ישנ תחומי רבי נוספי שאינ כלולי בחוק אשר יש לפעול להכללת בחוק זה או בחקיקה ישראלית רלוונטית אחרת . החוק ג מ ורה על הקמת נציבות שוויו , הפועלת מאז שנת2000 ולידה וועדה ציבורית מייעצת , הפועלת מאז2003 .החוק מטיל על הנציבות את המשימה לקד את עקרונות היסוד של החוק , לקד שוויו הזדמנויות ומניעת הפליה של אנשי ע מוגבלות ולעודד השתלבות והשתתפות הפעילה של אנשי ע מו גבלות בחברה ; מעבר לזאת נחקקו בשני האחרונות חוקי חדשי העוסקי בהבטחת שילוב בקהילה , בהסדרת סוגי נגישות שוני , בהבטחת הזכות לתעסוקה וזכויות בתעסוקה ולייצוג בעת כפיית טיפול , ועוד . אול הניסיו מראה כי חקיקה בלבד אינה מספקת ועל מנת להביא לשינוי חברתי יש צור! ביישו החוק הלכה למעשה ובשינוי עמדות הציבור ומחויבותו לשונה . ואמנ מעבר לתהליכי חקיקה ופסקי די שנתנו בעיקר בבית המשפט העליו ובבתי די לעבודה בנוגע ל מימוש הזכות לשוויו הזדמנויות לאנשי ע מוגבלות בתחו החינו! והתעסוקה , בהתאמה , התרחשו במהל! חמש השני ה אחרונות שינויי רבי בשטח . ביניה נית לציי במיוחד את הקמת כ%300 עמותות ) מתו! 516 הפועלות היו ( העוסקות באנשי ע מוגבלות מתוכ %כ 50עמותות עוסקות בקידו החינו! , כ%70 בקידו זכויות של אנשי ע מוגבלות , למעלה מ%50 במת מידע וייעו %כ , 30בשילוב אנשי ע 6 מוגבלות בחברה , 12 ארגוני עוסקי בקידו נגישות , 43 בקידו הכשרה מקצועית ותעסוקה %כ , 90 בתחומי תרבות , ספורט ופנאי , ועוד1. ב%2003 ,על פי החלטת ממשלה , החלו פועלי ממוני שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות בכל משרדי הממשלה וביחידות הסמ! . תפקיד הממוני , שהנ כול עובדי בכירי בשירות המדינה , הנו להבטיח את נגישות מקו העבודה לעובדי ולפוני . הממוני מעורבי בנושאי אלו ובקידו תכניות ייחודיות בתו! משרד , הנוגעות לאנשי ע מוגבלות . עשרות מתמחי ע מוגבלות נקלטו לסטז ' במסגרת משרד המשפטי כ! . ג נקלטו עובדי ע מוגבלות בכנסת ובמשרדי הממשלה במסגרת תעסוקה נתמכת ושירות לאומי . יחידות הדיור הציבורי וממשל זמי במשרד האוצר פרסמו סטנדרטי לגבי נגישות האתרי הפיזיי והאינטרנטיי ואלה נמצאי בתהלי! הטמעה במשרדי השוני . מכו התקני פרס מספר תקני 1918 העוסקי בתחו נגישו ת מבני ותשתיות המאפשרי ביצוע עבודות נגישות איכותיות למעשה . במשרדי ממשלה שוני הפעילות בתחו שיפור הנגישות כבר בעיצומה . משרד התיירות , למשל , פועל מזה מספר שני להנגשת פארקי ואתרי תיירות , משרד התחבורה פועל להנגשת התחבורה הציבורית ויחידות הרישוי , משרד – ת"מ הת האחראי על קידו תעסוקה של אנשי ע מוגבלות בשוק הפתוח , החל ליישמ . משרד הבריאות הקי מנהלת נגישות ומינה ממוני שוויו ורכזי נגישות במחוזות ובבתי החולי אשר מקדמי תכניות נגישות שונות , משרד החינו! החל מממ תכניות הנגשה פרטניות של בתי הספר לילדי מו ע גבלות המשולבי בה יש . לציי ג את המעורבות הפעילה של משרד החו והמשפטי בניסוח האמנ ה בדבר זכויות אנשי , ועוד . הא הפעילות המשפטית והחברתית הענפה אכ שיפרה את מצב של האנשי ע מוגבלות בישראל ? וברוח האמנה : הא בראייה השוואתי על ת פני שני חל שיפור במצב או חלה החמרה ? ו הא מצב של אנשי ע מוגבלות בישראל דומה או שונה ל מצב ב מדינות מפותחות אחרות ? כדי לענות על שאלות אלה ו כהשלמה לדו " ח ש הפיקה %ב2006 מפרסמת הנציבות את הדו " ח הנוכחי שמטרתו להתמודד ע אתגר זה , ותו! כדי כ! לשמש תשתית לבניית " מדד שוויו הזדמנויות " של אנשי ע מוגבלות בישראל . " הדו ח משמש למעשה ראי של החברה הישראלית וכמראה דר! על ההישגי והאתגרי הרבי שעוד נותרו . 1 אלו , גידרו )2007 ( 7 תקציר רקע  " בדו ח ש פרסמה נציבות שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות בשנת 2006 דווח על מצב העגו של אנשי ע מוגבלות בישראל ו ות לב תשה  ה נמוכה בתחומי החיי השוני בהשוואה לאנשי ללא מוגבלות . מטרת " הדו ח הנוכחי להוסי$ שני נדבכי נוספי להבנ ת מצב האנשי ע מוגבלות בישראל : מצד אחד בחינת השינויי שחלו א בכלל במצב זה בשני האחרונות בישראל ומצד שני בחינת המצב היחסי של אנשי ע מוגבלות בישראל בהשוואה לז ה של המקבילי לה בארצות מערביות . שיטה – מת המענה על שאלות אלו מתבסס על נתוני שנאספו בישראל במסגרת הסקר החברתי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשני 2002%2005  ונתוני מארצות מערביות שנאספו במדינות הקהילה האירופית ו ה ארגו לשיתו$ כלכלי ופיתוח )OECD (. מ מצאי עיקריי 1.שינויי על פני זמ לא נרש שינוי משמעותי , ודאי לא שיפור , במצב של אנשי ע מוגבלות יחסית לאנשי בלי מוגבלות בשני האחרונות בישראל , להוציא שיפור קט א כי מעודד בשיעורי התעסוקה היחסיי . שכיחות מוגבלות  שכיחות המוגבלות בישראל נמצאה בעלייה אטית א! מתמשכת מ%2002 ועד2005 . מספר האנשי המדווחי על מוגבלות עלה מעבר לגידול שנרש בכלל האוכלוסייה מ %23% בשנת2002%ל 25%ב%2005 .בשנת2005  יותר ממיליו ישראליי בוגרי )20 (+דיווח ו על מוגבלות , בתוכ440 $ אל ש דיווח ו על מוגבלות חמורה . מגזרי % שיעורי מוגבלות משמעותיי קיימי בכל קבוצות האוכלוסייה אבל ישנ ביניה כאלה בה השיעורי האלה גבוהי יותר : במגזר הערבי ובקרב עולי1990 +השיעורי גבוהי מאשר במגזר היהודי ובקרב האוכלוסייה היהודית הותיקה בהתאמה , כאשר במגזר הערבי שיעור האנשי המדווחי על מוגבלות חמ ורה כפול מזה שבמגזר היהודי . מעט שינויי נרשמו על פני השני במצב זה . אזור גיאוגרפי % מבחינה גיאוגרפית ישנ ריכוזי גדולי יותר של אנשי ע מוגבלות במחוזות הצפו והדרו , וקטני במיוחד במחוז ירושלי וביישובי היהודי ב " יו א ש ועזה . ג מצב זה נשמר על פני השני . השכלה  בולט במיוחד הריכוז של אנשי ע מוגבלות בי בעלי השכלה נמוכה , ריכוז שנותר ללא שינוי על פני השני שנבדקו . פער זה בשיעור המוגבלות לפי רמת השכלה בולט במיוחד בגילי היותר צעירי , אול נותר משמעותי ג בי בני 65 ומעלה . תעסוקה % הנתוני מצביעי על מגמת על ייה מתונה בשיעור המועסקי בי אנשי ע מוגבלות , בעיקר בי אלה ע מוגבלות חמורה )מ%36% בשנת2002%ל42% בשנת2005 (, א כי מדובר בשינויי קטני למדי שלא משני מהותית את הפער ע האנשי ללא מוגבלות . מצב כלכלי  מצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות ה י דרדר במהל! הש ני האחרונות : שיעורי גבוהי מתוכ ד י ווחו על כ! שמצב הכלכלי גרוע יותר ממצב בהיות ילדי וג ממצב לפני5  שני . לאור האמור לעיל מוב כי אנשי ע מוגבלות פחות מרוצי ממצב הכלכלי ו ג פחות אופטימיי מאחרי בנוגע לעתיד הכלכלי . יתרה מכ! : יותר מ % 30% מקרב אנש י ע מוגבלות חמורה ו%21%  מקרב אנשי ע מוגבלות מתונה מדווחי שחשי עניי לעיתי קרובות , לעומת פחות מ %10% שחשו כ! בקרב אנשי בלי מוגבלות . 8 2.ישראל מול ארצות אחרות ישראל נמצאת בי המדינות בה הד י ווח על מוגבלות גבוה יחסית , כאשר מצב של אנשי ע מוגבלות בישראל נמצא כמעט בכל התחומי בטווח של המדינות המערביות , להוציא בנוגע ל מצב הכלכלי . בתחו זה המצב של אנשי ע מוגבלות בישראל נחות יותר מזה של המקבילי לה בארצות אחרות . שכיחות  ככלל נית לומר כי בישראל שיעור גבוה א! לא חריג של אנשי המדווחי על בעיות בריא ות כרוניות ועל מוגבלות , כולל מוגבלות חמורה , בהשוואה לארצות מערביות אחרות . רבות הארצות בה השכיחות היחסית של מוגבלות נמוכה מזו שבישראל אבל ג לא מעטות אלה בה שיעורי מוגבלות גבוהי . תר וי גיל  בכל העול עולה השכיחות של מוגבלות ככל שעולה הגיל , ובכל קבוצות ה גיל שמור לישראל מקו בי המדינות בעלות שיעורי מוגבלות גבוהי , במיוחד מעל גיל35 . מגדר % קשר בי שכיחות מוגבלות ומגדר קיי במרבית הארצות , כאשר לנשי שיעורי מוגבלות גבוהי יותר מאשר לגברי . בישראל הפער הבי מגדרי בשיעורי המוגבלות המתונה אינו גדול בהשוואה לאר צות האחרות , א! נעשה רחב יותר בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה ובגילי היותר מבוגרי . מצב כלכלי  לאנשי ע מוגבלות בישראל הכנסה נמוכה בהרבה מזו של אנשי ללא מוגבלות , כאשר מצב זה לא השתנה ב א ופ משמעותי במהל! השני האחרונות . ג בארצות אחרות קיי פער גדול בי אנש י ע מוגבלות ואחרי אבל מצב היחסי של אנשי ע מוגבלות בישראל בהקשר זה גרוע יותר ממצב של ה מקבילי לה בכל הארצות המערביות שנבחנו ) להוציא אחת (. מצב זה אינו תולדה מכ! שבישראל יש לאנשי ע מוגבלות שיעורי תעסוקה נמוכי בהשוואה לארצות אחרות ) ההיפ! נכו , ראה ב המש! ג .( בנוגע להכנסות מעבודה בלבד ) לגבי אנשי ע מוגבלות שעובדי לפרנסת ( יש בישראל פער גדול לעומת אנשי ללא מוגבלות אול פער זה דומה לממוצע שנמצא בארצות המערב שנבדקו . נראה א כ ה כי בעייה המרכזית נמצאת ברמת ההכנסות האחרות של אנשי ע מוגבלות בישראל שה בעיקר הכנסות שמקור בתשלומי העברה וקצבאות למיניה . תחושת עוני % ביטוי למצב הכלכלי נוגע לתחושת עוני : מספר חריג מבי אנשי ע מוגבלות ד י ווחו על תחושת עוני במהל! חייה , וזה קיצוני במיוחד בנוגע לאנשי ע מוגבלות חמורה . תעסוקה % אנשי ע מוגבלות משתתפי מעט ח בכו העבודה ובי אלה שמנסי יש שיעורי אבטלה גבוהי , דבר שלא השתנה באופ משמעותי לאור! השני שנבדקו . כתוצאה מכ! שיעור המועסקי בקרב הוא מאוד נמו! ויורד ע העלייה בחומרת המוגבלות . יחד ע זאת , בהשוואה לארצות אירופה שיעורי התעסוקה הנמוכי של אנשי ע מוגבלות בישראל גבוהי במקצת מהממוצע בארצות אלה . במהל! השני2002%5 חל שיפור במצב התעסוקה בכלל המשק ) במיוחד החל בשנת2004 (שהתבטא בעיקר בירידה בשיעורי האבטלה ג . אנשי ע מוגבלות נהנו משיפור זה ומצב היחסי רש שיפור קט א! מעודד , א כי לא שינוי שמצמצ באופ משמעות י את הפערי ע יתרת האוכלוסייה . מצב תעסוקתי קשה במיוחד הוא נחלת של אנשי ע מוגבלות בגילי מבוגרי יותר )50%64 (.בהשוואה ליותר צעירי מצב התעסוקה שלה יחסית לבני גיל ללא מוגבלות גרוע בהרבה , דבר שלא השתנה על פני השני 2002%5 . 3.מוגבלות מול קבלת קצבה מב י טוח לאומי נתגלתה אי הלימה בולטת בי הדיווח העצמי על מוגבלות לבי קבלת קצבאות מב י טוח לאומי . מתברר כי רק חלק קט מהאנשי ע מוגבלות חמורה )40% (מקבלי קצבה מב י טוח לאומי כאשר רק ¾ מתוכ מקבלי קצבת נכות כללית . מ הצד השני , אנשי ע מוגבלות חמורה מהווי בקושי מחצית מכלל האנשי המקבלי קצבת נכות כללית כאשר יותר מחמישית מהמקבלי קצבה זו לא רואי עצמ מוגבלי בכלל . 9 אי הלימה דומה מדווח ת ג ביתר הארצות המערביות . ישראל נבדלת מארצות אלה בשני תחומי : הפרופורציה הגדולה של אנשי ע מוגבלות חמורה שלא מקבלי קצבת נכות אלא קצבה אחרת מהב י טוח הלאומי , והפרופורציה הנמוכה דווקא של אנשי ללא מוגבלות שמקבלי קצבת נכות . ממצא אחרו זה מצביע אולי על כ! שבישראל הקריטריוני לקבלת קצבת נכות קשיחי יותר מאשר במרבית הארצות שנבדקו . מסקנות א. בשני האחרונות לא נית לזהות שינויי משמעותיי , בוודאי לא שיפור , במצב של אנשי ע מוגבלות בישראל למרות הפעילות האינטנסיבית שנרשמה בתחו זה , להוציא שיפור קט בשיעורי התעסוקה היחסיי של אנשי ע מוגבלות ) אשר נותרו רחוקי מאוד משיעורי התעסוקה הכלליי ( ב. מצב של אנשי ע מוגבלות בישראל אמנ דומה ברוב התחומי לזה של המקבילי לה בארצות מערביות אחרות אול דווקא הפער במצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות בהשוואה ליתרת האוכלוסייה רחב יותר בישראל מאשר כמעט ב כל המדינות שנבדקו . הממצאי ח" בדו הנוכחי מעוררי מסקנות מעורבות . מצד אחד מעודד לגלות כי ישראל אינה חריגה בי האר צות המערביות . מ הצד השני מתסכל למצוא כי למרות הפעילות הענפה בתחו זה בשני האחרונות לא נרש שיפור משמעותי במצב של אנשי ע מוגבלות , להוציא עלייה קלה בשיעורי התעסוקה היחסיי שלה ) יחסית לאנשי בלי מוגבלות ( אשר השפעתה שולית למדי . ממצא מדאיג במיוחד גע נו למצב הכלכלי הירוד של אנשי ע מוגבלות בישראל , בכלל ובהשוואה לארצות מערביות אחרות . ממצא זה מחייב בחינה ציבורית מעמיקה יותר של הנושא . במיוחד לאור זאת שאנשי ע מוגבלות מדווחי על הידרדרו ת במצב הכלכלי בחמש השני האחרונות . נראה כי יש צור! דחו$ בבדיקה מעמיקה של המדיניות הקיימת . ממצא נוס$ המחייב בדיקה מעמיקה הנה אותה קבוצה של אנשי ע מוגבלות חמורה בישראל שאינ מועסקי וג לא מקבלי קצבאות כלשה מהביטוח הלאומי . לבסו$ יש להדגיש ג את ה ממצא כי הפערי בתעסוקה בי אנשי ע מוגבלות מתרחבי עוד יותר ב גילי היותר מבוגרי של כוח העבודה . תהלי! הזדקנות האוכלוסייה שאנחנו נמצאי במהלכו ואשר צפוי להחרי$ בשני הקרובות עושה את הממצא הזה למדאיג במיוחד . ממצאי אלו ממחישי ג את הצור! הדחו$ לשכלל את איסו$ המידע על אנשי ע מוגבלות בישראל בנושאי נוספי ובחת! מוג בלויות שונות כפי שמשתמע מהוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשי ע מוגבלות מ שנת 2007 שישראל חתומה עליה מאז מר השנה . הרחבת האיסו$ הכרחית כדי לבחו לעומק את הממצאי שדווחו לעיל . מעבר לזאת הממצאי מראי כי די אי בחקיקה נאורה ובפעילות ציבורית אלא ישנה חשיבות רבה בעיצוב מדיניות אמיתית של שוויו הזדמנויות אשר תאפשר לאנשי ע מוגבלות להיחל  ממעגל הבערות והעוני ולהשתלב בעול ההשכלה והתעסוקה . במיוחד נכו הדבר לגבי אוכל ית יסו האנשי מהמגזר הערבי , העולי ותושבי הפריפריה אשר נראה כי ה קבוצות סיכו גבוה בתחו ז ה. 10 11 1.רקע , מטר ות וסוגיות מתודולוגיות 1.1 רקע בשני האחרונות אנו עדי בישראל להתעניינות גוברת והולכת ב זכויות אד של אנשי ע מוגבלות . הדבר בא לידי ביטוי ב חקיקה ברוח , זו כגו : חוק שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות , התשנ "ח –1998 ופרק הנגישות מ%2005 ,חוק איסור הפליה במוצרי , בשירותי ובכניסה למקומות ציבוריי , התשס "א – 2000 ,חוק מעונות יו שיקומיי , התש "ס –2000 , תיקו חוק החינו! המיוחד , 1998 מ%2003 בנוגע לשילוב ילד בעל צרכי מיוחדי בחינו! הרגיל , תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי , התשס "א –2001 ,תקנות שווי ו זכויות לאנשי ע מוגבלות ) הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית (, התשס "ג%2003 ,תקנות שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות ) השתתפות המדינה במימו התאמות (, התשס "ו –2006 ועוד . הדבר בא לידי ביטוי ג ב הקמ ת נציבות השוויו במשרד המשפטי ב שנת %2000 ,מכוח החוק אר ו , גוני אזרחיי וולונטריי רבי הפעילי ב קידו זכויות של אנשי ע מוגבלות כמו ג בהרחבת הפעילות של גורמי במגזר הממשלתי , הציבורי , השלישי והפרטי . התקדמות מסוימת נרשמה ג באיסו$ ופרסו נתוני על אנשי ע מוגבלות , א כי המצב בנושא רחוק מאוד ממה שנדרש , במיוחד ב השוואה לארצות מפותחות אחרות . בתו! פעילותה הכוללת נציבות השוויו נרתמה לשפר ג את מצב המידע הכמותי בתחו זכויות אד של אנשי ע מוגבלות דר! פרסו דוחות שנתיי וקידו יוזמות לשיפור מאגרי המידע בנושא . זאת מתו! תקווה כי אלה ישמשו כתשתית לפיתוח " מדד שוויו " אשר יאפשר מבט השוואתי ו גיבוש מדיניות מבוססת עדות בתחו זה בישראל . פרסו הדו " ח מכוו ל %3 בדצמבר בכל שנה , מועד שנקבע על ידי האו "  כיו הבינלאומי לזכויות אנשי ע מוגבלות המצוי מדי שנה בישראל ברחבי העול . השנה מתמקד יו זה בזכות של האנשי ע מוגבלות לעבודה הו גנת ומכבדת . בהתא לזאת יתמקד הדו " ח במיוחד באוכלוסייה בגילאי עבודה בני )20%64 (ובמצב התעסוקה שלכל הדעות הנו מפתח מרכזי לביסוס בטחו אישי וכלכלי ו להשתלבות מוצלחת בחברה . בשני האחרונות חל שינוי בגישה למוגבלות והתפיסה הנה כי מוגבלות היא בעיקר תוצאה מקיומ של מכשולי חברתיי וסביבתיי שיוצרת החברה המונעי מאנשי לממש את הפוטנציאל שלה ו להשתלב בה על פי אופיי , יכולת ומשאלותיה . לכ החשיבות הרבה בהסרת המכשולי בתחו הנגישות הפיזית והטכנולוגית ו בתחו העמדות ומחויבות הציבור . מסיבה זו מפרסמת הנציבות מדי פע סקר י ד עת קהל , כמו זה " על עמדות הציבור כלפי אנשי ע מוגבלות " שבוצע ב %2005 )ו סקר עמדות של מעסיקי כלפי אנשי ע מוגבלות אשר יפורס בשנה זו בנפרד (. 1.2 ה מצב בדו "ח2006 בסו$ שנת2006 פרסמה נציבות השוויו ח" דו על מצב של אנשי ע מוגבלות בישראל " דו ב . ח זה בלט במיוחד הה יק$ הגדול של אנשי %כ , 600 $ אל , המדווחי כי יש לה לקות בריאותית כרונית " המפריעה מאוד לתפקוד היו יומי ", כאשר 760 $ אל אנשי נוספי מדווחי על מוגבלות מתונה יותר המקשה על תפקוד היו יומי . ח" הדו הציג את מצב הכלכלי והנפשי העגו של אנשי ע מוגבלות בהשווא ה ליתר האוכלוסייה ואת רמת השתלבות המצומצמת מאוד בתחומי שוני ומגווני של חיי החברה . שיעורי מוגבלות משמעותיי נמצאו בכל קבוצות האוכלוסייה : גברי ונשי , נשואי ורווקי , אשכנזיי ומזרחיי , דתיי וחילוניי . יחד ע זאת , שכיחות מוגבלות גבוהה יותר נמצאה בקרב ה אוכלוסייה 12 הערבית ובמידה פחותה יותר בי העולי החדשי . עוד נמצא כי מרבית המוגבלויות נרכשות במהל! חיי האד ) שיעור מוגבלות בלידה נמו! מ %2% (כאשר שיעורי ה מוגבלות עולי בצורה חדה ע הגיל ומגיעי לרמות מאוד גבוהות בגיל הזקנה ) יותר ממחצית מהזקני מדווחי על מוגב לות (. השתלבות הנמוכה של אנשי ע מוגבלות ב חיי ה חברה באה לידי ביטוי ברמות נמוכות מאוד של השכלה של ו השתתפות בכוח העבודה , וב שיעורי תעסוקה נמוכי מאוד ה מלווי ב שיעורי אבטלה גבוהי . מצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות מ אופיי ב שיעורי הכנסה מעבודה נמוכי מאוד בב , יטח ו תעסוקתי מ וגבל ביותר וב מצב כלכלי ותנאי דיור נחותי בהשוואה ליתרת האוכלוסייה . מבחינה חברתית ומשפחתית נמצא כי לאנשי ע מוגבלות קשרי חזקי ע משפחת אול ה חשי מבודדי מבחינה חברתית : תחושת בדידות , היעדר חברי , השתתפות נמוכה בפעילויות חברתיות כגו חו גי ויציאה לנופש , שכיחי הרבה יותר אצל אנשי ע מוגבלות מאשר בקרב יתר חלקי האוכלוסייה . עוד נמצא כי לאנשי ע מוגבלות בעיות בריאותיות יותר מ אשר ל אחרי וה נזקקי יותר לשירותי רפואיי ו ל תרופות , אול עקב מצב הכלכלי חלק גדול מה נאלצי לוותר עליה . לא ייפלא איפה כי אנשי ע מוגבלות מדווחי יותר מאחרי על מצבי דיכאו , לח וקשיי ריכוז וקשיי שינה וש , ה מרוצי הרבה פחות מחייה ופחות אופטימיי לגבי העתיד מאשר יתר חלקי האוכלוסייה . הפערי שצוינו לעיל הופכי קיצוניי במיוחד בנוגע לאנשי ע מוגבלות חמורה א! בולטי ג בנוגע לאנשי ה מ דווחי על מוגבלות מתונה בלבד . " הדו ח הציג ממצא חשוב נוס$ ה נוגע לשיעור האנשי ע מוגבלות ששירתו בצבא : מתברר כי שיעור הגברי ששירתו בצה " ל מבי אלה החייבי בשירות אינו נמו! משמעותית מזה של יתר חלקי האוכלוסייה . הדבר פחות מפתיע ממה שנראה בהתחשב בכ! שמרבית המוגבלויות נרכשות בגילי יחסית מבוגרי . ממצא בולט נוס$ " בדו ח של2006 נו הי כי מרבית המבוגרי ע מוגבלות ה בגילאי עבודה ו מהווי כחמישית מפוטנציאל כוח העבודה של ישראל . זאת כאשר כפי שצוי שיעור של אנשי ע מוגבלות בתעסוקה הנו נמו! בהרבה מיתר חלקי האוכלוסייה , במיוחד בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה . כל אלה מעלי את הסיכו לעוני ולהדרה חברתית , ויש בכ! בזבוז עצו של הו אנושי אשר משפיע על רמת הרווחה של החברה כולה . 1.3 מטר ו ת דו "ח 2007 על רקע כל אלה עלו שתי שאלות עיקריות : 1. הא המצב הקשה של אנשי ע מוגבלו ת הנה תופ עה ישראלית או כלל עולמית ? דהיינו , באיזו מידה מצב ) יחסית ליתרת האוכלוסייה ( של אנשי ע מוגבלות בישראל דומה או שונה למצב היחסי של אנשי ע מוגבלות החיי בארצות אחרות . 2. לאור הפעילות הענפה של השני האחרונות הא וא כ באלו תחומי נית להצביע על שיפ ור במצב היחסי של אנשי ע מוגבלות בישראל ? " הדו ח הנוכחי מנסה להתמודד ע שתי השאלות האלה ג יחד , וכמו קודמו , לספק תשתית השוואתית ראשוני ת של ידע מ ל סי בס ו חקירה מעמיקה יותר של סיב ות ודרכי פעולה אפקטיביות לקידו שוויו הזדמנויות של אנשי ע מוגבלות בישראל . תשת ית זו מיועדת ג לשמש בסיס לבנייתו של " מדד שוויו הזדמנויות " של אנשי ע מוגבלות בישראל . 1.4 סוגיות מתודולוגיות כל הסקרי בה נעשה שימוש בעבודה הנוכחית ה סקרי מדגמיי מייצגי של כלל האוכלוסייה הקבועה של אותה מדינה ) לא כולל אנשי ה מתגוררי במוסדות ( שנערכו על ידי סוכנויות סטטיסטיות 13 רשמיות מקבילות ללמ " ס הישראלי . בכול מדובר בהערכה עצמית ב סו ייקטיבי ת של מוגבלות ולא במדידה אובייקטיבי ת אשר אינה בנמצא . כא המקו לציי כי במקביל לשינוי הגישה לכיוו של התייחסו ת לנושא המוגבלות כאל נושא חברתי ) ולא כאל נושא רפואי ( במהותו עברו רוב מדינות העול למדידה באמצעות גישה של הערכה עצמית . אי זה אומר כי לא קיימי עדיי חילוקי דעות בנושא אול חוסר האפשרות להגיע למדידה אובייקטיבי ת ומוסכמת של מוגבלות אותה נית יהיה לייש בסקרי שוטפי עושה כל אפשרות אחרת לפחות רלוונטית . הדמיו בשאלות ובצורת איסו$ הנתוני מקל על ההשוואות הבינלאומיות אול לא פותר את ה בעייה של פערי אפשריי בנוגע לפירוש ) אינטרפרטציה ( של אותה שאלה בעיני האוכלוסייה המשתתפת בסקר , הקשור לרקע החברתי והתרבותי בארצות השונות בה נערכי סקרי אלה . קיי רוש כי פערי אלה מקשי על ההשוואה בי מדינות . אכ כפי שנראה בפרקי הבאי קיימי הבדלי יותר מדי גדולי בי הארצות בשכיחות תופעת המוגבלות ) יחס של כמעט1%ל4 בי מדינות בקצות ההתפלגות (. קשה להניח כי הבדלי כאלה משקפי רק הבדלי נטו בשכיחות התופעה ומתעוררות שאלות בנוגע למידת ההשוואת יות של המדדי שברשותנו בקונטקסטי שוני ) עד כדי כ! ש היו כי טענו ש נראה כאילו ה מודדי תופעות שונות , ראה דו " ח של אירלנד2004 .( יש לציי כי ההבדלי הגדולי במדידת שכיחות תופעת המוגבלות מצטמצמי מאוד כאשר מדובר על השווא ה בי מדינות של מאפייניה של אנשי ע מו גבלות לאלה של יתרת האוכלוסייה . נראה כי כא להבדלי בקונטקסט התרבותי % חברתי יש משמעות קטנה יותר א בכלל . בהגדרתה " מוגבלות " הנה תופעה רב ממדית מורכבת2, בעלת היבטי סובייקטיביי  ואובייקטיביי  בעלת דינאמיקה המשתרעת על פני זמ ועל כ מדידתה האמפירית אינה פשוטה . המדידה מורכבת עוד יותר כאשר מיועדת לשמש בסיס להשוואה בי מערכות שונות המשתמשות בהגדרות שונות וכל שכ בי ארצות שונות שה בעלות קונטקסטי תרבותיי וחברתיי מאוד מגווני . כדי להתגבר על כ! היה רצוי להתבסס על סקרי ייעודיי שוטפי המתבצעי ברמה המקומית ו הבינלאומית א! אי כיו מידע מעי זה ועל כ יש לבחו את הממצאי של ההשוואות בזהירות הראויה . 1.4.1 שאלות הזיהוי בסקר ה ישראל י כפי שתואר בדו "ח2006 ) ש , סעי$2.4 ,' עמ15 (הלמ " ס עורכת כל שנה מאז2002 "סקר חברתי " במדג מיצג של כלל האוכלוסייה ו בו נשאלי המרואייני בי ,  היתר , הא יש לה " בעיה בריאותית או פיזית כלשהי ?", כאשר מובהר כי הכוונה ל בעייה כרונית " הקיימת שישה חודשי או יותר ". כל אלה ה עוני על כ! בחיוב נשאלי שאלה נוספת " הא בעייה זו מפריעה ל! בפעולות יומיומיות ?" התשובה עליה היא בעלת 4 אופנויות :1.מפריעה מאוד ; 2.מפריעה ; 3.לא כל כ! מפריעה ; 4.בכלל לא מפריעה . לאחר בחינה של האופנויות השונות , ש ) סעי$2.4 (נראה סביר להגדיר את המשיבי באופנות "1.מפריעה מאוד " כאנשי ע מוגבלות חמורה ואת המשיבי "2.מפריעה ", כאנשי ע מוגבלות מתונה כאשר אלה שבחרו באופנויות הנותרות מ סווגי כאנשי ללא מוגבלות ) למרות שיש ביניה כאלה המדווחי על בעייה בריאותית הקיימת ששה חודשי או יותר ) לעיתי אלה מוגדרי בארצות מסוימות כאנשי ע מוגבלות קלה %mild disability %אבל ה בדר! כלל לא מסווגי כ אנשי ע מוגבלות (. צורת חקירה זו של תופעת המוגבלו ת, כולל החלוקה לפי מוגבלות חמורה ומתונה )severe and moderate (, נהוגה במרבית הארצות המפותחות , ובראש ארצות הקהילה האירופית3. 2ל דיו בסוגי ת הגד רת מוגבלות ר אה לדוגמא קנדה )2003א(Defining Disability 3ראה לדוגמא יורוסטט )2001 ( Disability and Social Participation in Europe 14 1.4.2 שאלות ה זיהוי ב סקר בחו "ל בקהילה האירופית משתמשי , בסקר פחות או יותר אחיד המוכר כ %ECHP ) European Community Household Panel ( 4 במערכת שאלות דומה לנהוגה בסקר החברתי הישראלי , כאשר השאלה הפותחת הנה : Do you have any chronic physical or mental health problem, illness or disability? !הא יש ל בעייה רפואית כרונית פיסית או נפשית , מחלה או מוגבלות כלשהי ? ואלה העוני בחיוב נשאלי שאלה שנייה : Are you hampered in your daily activities by this physical or mental health problem, illness or disability? הא הנ! מוגבל בפעילות! היו יומית בגלל בעייה רפואית כרונית פיסית או נפשית , מחלה או מוגבלות זו ? בעלת שלוש אופנויות תשובה : 1. Severely; 2. To some extent; 3. No 1.בצורה חמורה ; 2.במידה מסוימת ; 3.לא התרגו המילולי של הפועלhamper איננו בהכרח להגביל אלא " לעכב " " או להכביד " " או להפריע " אבל המילי מעוכב / מוכבד / מופרע לא מתאימות כל כ! לתחביר העברי . נית לראות כי קיי דמיו רב א לא זהות בי השאלות הנהוגות בסקרי של הקהילה האירופית ואלו המשמשות את הסקר החברתי הישראלי , להוציא אולי כי הסקר הישראלי מאפשר אופנות נוספת בתשובה לשאלה השנייה ) דבר שלא מפריע לצורכי השוואה (. כ! ג לגבי ווג י הס של אנשי ע מוגבלות לפי חומרתה : המשיבי לפי אופנות1 מסווגי כאנשי ע מוגבלות חמור ה; אלה שמשיבי2  כאנשי ע מוגבלות מתונה וכל היתר מסווגי כאנשי בלי מוגבלות . בנוס$ לנתוניECHP עבור המדינות אירופאיות נעשה ג שימוש במידע שפורס על ידי ה %OECD ) 2003 ( עבור מדינות הארגו , אשר מבוסס בעצמ ו על נתוני סקרECHP עבוד מרבית המדינות האירופאיות ועל סקרי דומי שנערכו במדי נות אחרות של הארגו , ובנתוני שפורסמו על ידי נציבות השוויו של אירלנד )2004 (,ג ה מבוססי על סקריECHP . 1.4.3 מדידת שינוי י על פני זמ ג בנוגע למדידת השינוי על פני 4 השני האחרונות נדרשת זהירות בנוגע לסוג המסקנות שנית להסיק . מגבלה אחת קשורה לגודל המדג אשר מקשה על קבלת אומדני השוואתיי שיהיו מובהקי מבחינה סטטיסטית . נעשו מאמצי להגיע להשוואות מובהקות א כי לעיתי היה צור! להתפשר בנוגע לקבוצות המושוות ) כגו חיבור בי קבוצות כדי לאפשר מספר מקרי גדול מספיק שיאפשר הסקת מסקנות ה מוב קות (. י חד ע זאת , היות ולא נרשמו כמעט שינויי על פני השני למגבלה זו משמעות מוגבלת בפרסו הנוכחי . הסקר החברתי בנוי ממדגמי שנתיי בלתי תלויי . כתוצאה מכ! הוא אינו בנוי באופ טבעי למדידת שינוי על פני זמ . לצור! זה יעיל יותר להשתמש בסקר מעקב ) לונגיטודינאלי או פנלי ( שה יה מאפשר לעקוב אחר קבוצות נתונות על פני הזמ , אול אי בנמצא סקר מסוג זה . הסקר החברתי מתוכנ ככלי שיאפשר לשק$ את המצב החברתי של האוכלוסייה תו! התייחסות ל תחומי מגווני של חיי החברה . ככזה הוא לא בהכרח הכלי המתאי ביותר למדידת שינויי ב נושא כגו תעסוקה . 4החל בשנת2002  ה עוברות לסקר חדש בש SILC ) Statistics on Income and Living Conditions (, ראה יורוסטט )2005 ( 15 סקר כ ו ח אד לעומתו שהוא הסקר השוט$ הגדול ביותר בישראל הנו ייעודי למדידת שינויי בתעסוקה , אול הוא ) עדיי ( לא כולל שאלות המא פ שרות לזהות בתוכו את כלל האנשי ע מוגבלות ) נית אמנ לזהות את אלה המדווחי שאינ משתתפי בכוח העבודה בגי מוגבלות אול זו קבוצה חלק ית למדי של אנשי ע מוגבלות5(. הדבר נכו ג בנוגע לנושאי אחרי כגו : המצב הכלכלי של משקי הבית אשר מ הראוי היה לחקרו באמצעות סקר ייעודי יותר כגו סקר הוצאות משקי הבית או סקר הכנסות . לצד החיוב יש לצ י י כי מכיוו שהסקר החברתי חוקר מספר גדול מאוד של נושאי , הוא מאפשר לבחו את מצב של אנשי ע מוגבלות בתחומי מאוד מגווני . מכל האמור ו בהיעדר שאלות זיהוי מספקות על מוגבלות בסקרי אחרי , הסקר החברתי , על מגבלותיו ויתרונותיו מספק את המענה הטוב ביותר שבנמצא לאפיו מצב של אנשי ע מוגבלות בחברה הישראלית , מענה אשר ב החלט מניח את הדעת , כפי שנית יהיה להתרש בהמש! הפרסו . 5נסיו כזה נעשה על ידי דה )2007 ( 16 2.שינוי בשכיחות המוגבלות ובמאפייני של אנשי ע מוגבלות , 20022005 פרק זה עוסק בשינוי שחל בשכיחות ה מוגבלות בישראל מאז שנת 2002 ועד שנת2005 .הפרק בוח שכיחות זו ברמת הכלל וכ לפי קבוצות משנה מ וגדרות לפי מגזר ) יהוד י% ערבי (, וותק באר ) לגבי יהודי : עולי לעומת ותיקי (, השתייכו ת גיאוגרפית ) מחוזות ( ורמת השכלה . פרקי בהמש! בוחני שינויי במצב כלכלי ) פרק4(ובתעסוקה ) פרק5 .( 2.1 האוכלוסייה לפי מוגבלות וחומר תה –20022005 מספר של האנשי ע מוגבלות נמצא ב עלייה מתמשכת . גידול זה מקורו בחלקו בג ידול של כלל האוכלוסייה הישראלית ) שהוא גבוה מאוד ב השוואה למה שמקובל בארצות המערב : סדר גודל של1.7% לשנה בהשוואה לממוצע אירופי אפסי ( ובחלקו השני מ עלייה איטית אבל מתמשכת בשכיחות היחסית ) השיעור ( של אנשי המדווחי על מוגבלו ת. בפרק הנוכחי מ וצג תחילה המיפוי של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בשנת 2005 )סכמה מס ' 1(ולאחר מכ השינויי שנרשמו בשני האחרונות ) גר$ מס ' 1(. סכימה מס '1 :התפלגות האוכלוסייה ) באלפי ובאחוזי מסה " כ בני20 (+לפי דיווח על בעיית בריאות כרונית ומוגבלות 2005 לפי נתוני הסקר החברתי במהל! השני 2002%ל2005 גדלה האוכלוסייה הבוגרת בישראל בקצב שנתי של 1.9% .מדובר בתוספת של קרוב ל %228 אל$ נפש6.במהל! אות שלוש שני אוכלוסיית האנשי ש דיווח ו על בעייה בריאותית כרונית גדלה בקצב כפול )4.3%ל שנה – תוספת של יותר מ %185 אל$ נפש ( ומתוכ אלה ש דיווח ו על מוגבלות כלשהי בקצב של 5.1% לשנה ) גידול של5.7% לשנה של אנשי ע מוגבלות מתונה ו %4.3% לשנה של אלה ע מוגבלות חמורה (. כתוצאה מגידול דיפרנציאלי זה עלו שיעורי המוגבלות הכלליי ) מתונה +חמורה ( באוכלוסיי ה ב %2.3% :מ%22.8% בשנת2002% לכ25.1% בשנת2005 )על חלוקת האוכלוסייה לפי מוגבלות בשנה זו ראה סכמה מס ' 1(.העלייה העיקרית נרשמה בשיעורי המוגבלות 6 נתוני אלה אינ כוללי את האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלי אשר כיוו שלא נכללה באוכלוסיית הסקר בשני 2002%ו2003 ,ג הושמטה מהנתוני עבור2004%ו2005 כדי להקל על ההשוואות . בני20 + באוכלוסייה 4,309 - 100% ללא בעייה בריאותית כרונית 2,760 – 64.0% עם בעייה בריאותית כרונית 1,549 – 36.0% מוגבלות חמורה 440 – 10.2% מוגבלות מתונה 638 – 14.8% בלי מוגבלות 471 – 10.9% הערה[U1]: 17 המתונה ) עלייה של1.6% (א כי ג שיעורי המוגבלות החמורה עלו ב % 7 עשיריות האחוז במהל! שלוש ה שני ובעיקר בשנה האח רונה ) ראה גר$ מס ' 1 .( : שינוי בהתפלגות האוכלוסייה לפי דיווח על בעיית בריאות או1 'גרף מס )ללא מזרח ירושלים(2002-2005 – מוגבלות 9.7% 9.6% 9.7% 10.4% 13.1% 13.6% 14.4% 14.7% 10.8% 11.0% 11.1% 11.1% 66.4% 65.8% 64.8% 63.8% 0% 100% 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעייה, אין מוגבלות אין בעייה בריאותית כרונית חלק מההסבר לעלייה בשיעורי המוגבלות נית ליחס לשינוי במבנה הגילי של האוכלוסייה , קרי : עלייה בחלקה של האוכלוסייה היותר מבוגרת בעלת שיעורי מוגבלות גבוהי יותר , אול רוב העלייה היא תוצאה מעלייה נטו בשיעור המדווחי על מוגבלות , במיוחד ע ל מוגבלות מתונה ; עלייה שנרשמה בכל קבוצות הגיל . 2.2 שיעורי מוגבלות לפי מגזר ) יהודי וערבי ( " בדו ח של שנת2006 נמצא כי שיעורי המוגבלות במגזר הערבי גבוהי בהרבה מאלה של המגזר היהודי . ממצא זה נשמר על פני השני7.במקביל נראה כי קי י  שוני בדפוסי הדיווח על מוגבלות בש ני המגזרי . שיעור האנשי ע מוגבלות ) חמורה +מתונה ( בקרב האוכלוסייה הערבית עלה בי2002%ל2005%ב4.9% : מ%26.2%ל%31.3% .העליי ה מקורה בעלייה בשיעור האנשי ע מוגבלות חמורה ) עלייה מ %13.6%ל% 19.5% (כאשר שיעור האנשי ע מוגבלות מתונה לא מראה מגמה ברורה בתקופה זו ) גר$ מס ' 2 .( השינויי באוכלוסייה היהודית ) גר$ מס ' 3(היו מתוני יותר : הייתה אמנ עלייה בשיעור המוגבלות הכללית ) מתונה +חמורה (, אבל רק של1.8%%מ22.4%%ל24.2% ,כאשר רק השיעורי של מוגבלות מתונה גדלו בזמ שהשכיחות של מוגבלות חמורה השתנתה מעט ול לא מגמה ברורה . 7כדי לשמור על השוואתיות על פני השני הנתוני המוצגי ב פרק זה לא כוללי את האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלי ) ראה ג הערה קודמת (. 18 2002-2005 ,: שיעורי מוגבלות במגזר הערבי2 'גרף מס 13.6% 16.8% 18.9% 19.5% 12.6% 11.1% 13.1% 11.8% 5.4% 3.5% 4.4% 3.3% 68.4% 68.6% 63.6% 65.4% 0% 100% 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעייה כרונית, אין מוגבלות אין בעייה כרונית 2002-2005 ,: שיעורי מוגבלות במגזר היהודי3 'גרף מס 9.2% 8.6% 8.3% 9.1% 13.2% 14.0% 14.6% 15.1% 11.5% 12.0% 12.1% 12.2% 66.1% 65.5% 65.0% 63.6% 0% 100% 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעייה, אין מוגבלות אין בעייה בריאותית כרונית דפוסי הדיווח על מוגבלות שוני בשני המגזרי , שוני שנשמר על פני השני . שיעור כלל המדווחי על בעייה בריאותית כרונית דומי ) קצת יותר משליש (, אול החלוקה הפנימית לפי מידת מוגבלות מאוד שונה לפי מגזר ) ראה גר$ מס ' 4 .(מצד אחד , שיעור האנשי לה  בעייה בריאותית כרונית שלא גורמת למוגבלות נמו! מאוד באוכלוסייה הערבית )3% (בהשוואה למגזר היהודי )12% :( במגזר הערבי כמעט כל אלה שמדווחי על בעייה בריאותית כרונית )90% בשנת2005 ( $רואי עצמ מוגבלי בתפקוד השוט בגללה לעומת שני שליש שרואי עצמ מוגבלי בגלל בעייה בריאותית כרונית במגזר היהודי . ג שיעור המדווחי על מוגבלות מתונה נמו! במגזר הערבי לעומת היהודי , א כי במידה פחותה . מ הצד השני , שיעור המדווחי על מוגבלות חמורה במגזר הערבי הוא הרבה יותר גבוה מזה שבמגזר היהודי : יותר מ % 19 50% מהאנשי ע בעיית בריאות כרו נית מדווחי על עצמ כאנשי ע מוגבלות חמורה במגזר הערבי לעומת פחות מרבע במגזר היהודי . : חלוקת האנשים עם בעיית בריאות כרונית לפי מידת4 'גרף מס )בתוך הגרף: השיעור בכלל המגזר(2005 מוגבלות, לפי מגזר בשנת 9.1% 19.5% 15.1% 11.8% 12.2% 3.3% 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעייה, אין מוגבלות הפערי בשיעורי המוגבלות של שני המגזרי מראי מגמת עלייה מסוימת ) א כי לא אחידה ( על פני השני גר$ ) ' מס5 .(בשנת2002 שיעור המוגבלות של המגזר הערבי ) מתונה + חמורה ג יחד ( היה גבוה ב % 17% מזה שבמגזר היהודי ואילו בשנת2005 הפער התרחב ל %29% )כאשר בשנת2004 הגיע ל %40% .( ,: הפרש שיעורים בין מגזר ערבי ליהודי לפי מידת מוגבלות5 'גרף מס 2002-2005 , באחוזים -100% -50% 0% 50% 100% 150% 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעייה, אין מוגבלות אין בעייה בריאותית כרונית מתונה+מוגבלות חמורה 20 התרחבות הפער בי המגזרי מקורו כולו בהתרחבות הפער בשיעור המוגבלות החמורה %מ : 49% בשנת 2002ל%114% בשנת2005 )%ב2004 הגיע ל %128% .( מעניי לציי כי בנוגע לכלל האוכלוסייה המדווחת על בעייה בריאותית כרונית ) כולל ג כאלה שלא מדווחי על מוגבלות ( הפער בי המגזרי הוא אפסי על פני כל השני , ואילו בנוגע למוגבלות מתונה , למגזר הערבי שיעורי נמוכי במקצת מאלה של המגזר היהודי . בפועל , כל ההתרחבות בפער בי שני המגזר י ממוקדת ב מוגבלות ה חמורה שבשנת2005 שיעורה מגיע להיות יותר מכפול במגזר הערבי לעומת היהודי . נית לסכ ולומר כי בדיווח על מוגבלות חמורה למגזר הערבי שיעורי כפולי מאלה של המגזר היהודי כאשר נראה כי פער זה החרי$ בשני האחרונות . ייתכ כי במגזר הערבי מוגבלויות פחות חמורות הופכות לחמורות יותר בהיעדר משאבי מתאימי כדי להתמודד עמ . זה יכול להיות ג ההסבר לממצא כי מעטי מקרב המגזר הערבי מדווחי על בעייה בריאותית שלא גורמת למוגבלות בתפקוד , בזמ שבסה "כ שיעור המדווחי על בעיות בריאות כרוניות דומה בשני המגזרי . גודלו של מדג המגזר הערבי מקשה על הסקת מסקנות חד משמעיות מביצוע ההשוואות בתו! קבוצות גיל , יחד ע זאת בבדיקה שנערכה ) על בסיס נתוני שנת 2004 (נמצא כי פער השיעורי של מוגבלות חמורה בי יהודי לערבי נותר מאוד גבוה בכל קבוצות הגיל . 2.3 ותק באר, ומוגבלות : עולי מ 1990ו איל. מול ותיקי וילידי ישראל בעבר כבר דווח כי ל עולי חדשי יש שיעורי מוגבלות גבוהי יותר מאשר ביתר האוכלוסייה היהודית ) ותיקי וילידי ישראל ח" דו –2006 , $סעי3.4 ,' עמ23 .( בדיקה פרטנית על פני השני2002%5מראה כי פער זה נשמר על פני ארבע השני ) גר$ מס ' 7(.י חד ע זאת , ישנ הבדלי בפער לפי חומרת המוגבלות : בזמ ש יחס השיעורי של מוגבלות מתונה בי עולי לותיקי מראה מגמת התמתנות קלה על פני השני ) מיחס של1.6 ליח ס של1.5 (אותו יחס לגבי מוגבלות חמורה נראה יורד מ %1.4 בשנת2002%ל1.2 בשנת 2003 ,ועולה חזרה לרמה של1.6 בשנת2005 )גר$ מס ' 6 .( ג שיעור המדווחי על בעיית בריאות כרונית נותר גבוה יותר אצל העולי % בכ )30% ( על פני ארבע השני . לותיקים )כולל ילידי ישראל( לפי1990+ : יחס שיעורים, עולים6 'גרף מס חומרת מוגבלות מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה מוגבלות חמורה מתונה+ יש בעייה בריאותית סה"כ- כרונית 0.8 1.0 1.2 1.4 1.6 1.8 2002 2003 2004 2005 21 בהתחשב בכ! שהשינויי לא נמצאו מובהקי סטטיסטית ) הרי קבוצת העולי היא קטנה יחסית ( קשה לדעת א ה משקפי שינוי אמיתי בפער בי עולי וותיקי . יצוי ג כי לא נמצאה השפע ה של גיל ) מבנה הגילי ( על השינויי במש! השני או על ההבדלי בי עולי לותיקי . 2002-2005 – שנים1990+ : שיעורי מוגבלות של עולים7 'גרף מס 12.1 9.9 10.2 12.7 18.7 19.5 20.2 20.6 10.3 10.8 11.9 11.6 58.7 59.8 57.6 55.1 0% 100% 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעייה, אין מוגבלות אין בעייה בריאותית כרונית 2.4 פיזור גיאוגרפי של אנשי ע מוגבלות הפיזור הגיאוגרפי לפי מחוזות של אנשי ע מוגבלות תוא באופ כללי את פיזור האוכלוסייה כולה גר$ ) מס ' 8(,  אול במחוזות הצפו ובעיקר הדרו ) ובמידה פחותה ג בחיפה ( שיעור גבוה יותר , ואילו שיעור האנשי ע מוגבלות נמו! בצורה בולטת במחוז ירושלי8  ועוד יותר באוכלוסיה היהודית בשטחי ) ש" איו ועזה (. פועל יוצא ממצב זה הנו כי במחוזות הצפו , הדרו וחיפה מתגוררי55% מהאנ שי ע מוגבלות חמורה , בזמ שחלק של מחוזות אלה בכלל אוכלוסיית המדינה הוא רק 43% . נראה כי הבדלי אלה בי המחוזות אינ בהכרח תלויי מגזר וגיל . לדוגמא , ג א מתרכזי באוכלוסייה היהודית בלבד ולאחר שמנטרלי את האפקט של הרכב הגילי ) מתקנני לפי גיל , ראה גר$ ' מס9( עדיי נמצא כי שיעורי המוגבלות גבוהי במחוזות הדרו והצפו א כי במידה פחותה ) ובמידה קטנה יותר ג במחוז חיפה , בעיקר בנוגע למוגבלות חמורה (. 8 שיעורי אלה עשויי להיות מושפעי מהנטייה של האוכלוסייה החרדית לדיווח חסר בנוגע למוגבלות ) ראה בנושא הקשר בי מוגבלות ודתיות בדו "ח2006 , $סעי3.6 ,' עמ24 ( 22 2005 : שיעורי מוגבלות חמורה ומתונה לפי מחוז בשנת8 'גרף מס אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 סה''כ מחוז חיפה מחוז הדרום מחוז הצפון מחוז תל אביב מחוז המרכז מחוז ירושלים אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה – 2005 : שיעורי מוגבלות חמורה ומתונה לפי מחוז בשנת9 'גרף מס יהודים, שיעורים מתוקננים )לפי הרכב הגילים של מחוז תל אביב( 0 5 10 15 20 25 30 35 סה''כ מחוז הצפון מחוז הדרום מחוז חיפה מחוז תל אביב מחוז המרכז מחוז ירושלים אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה גר$ מס ' 10 מראה כי ההבדל בי המחוזות ג אינו נובע מריכוז ה עולי במחוזות מסוימי . כשמורידי את העולי אמנ  שיעורי המוגבלות יורדי במקצת אול הפערי בי המחוזות נותרי כמעט ללא שינוי , להוציא את מחוז חיפה ) בו הירידה חדה יותר , כנראה בגלל ה שיעור הגבוה של עולי שמתגוררי בו (. 23 - 2005 : שיעורי מוגבלות חמורה ומתונה לפי מחוז בשנת10 'גרף מס )מתוקננים לפי הרכב הגילים של מחוז תל אביב(+1990 יהודים ללא עולי 0 5 10 15 20 25 30 סה''כ מחוז הצפון מחוז הדרום מחוז תל אביב מחוז חיפה מחוז המרכז מחוז ירושלים אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה לאור האמור סביר יותר להניח כי הפערי בי המחוזות קשורי למצב סוציו כלכלי של האוכלוסי יה שמתגוררת במחוזות הפריפריאל , י י ובמיוחד במחוז הדרו . ח" בדו2006  כבר בלט הריכוז של אנשי ע מוגבלות בי האוכלוסיות הפחות משכילות והפחות מבוססות , ממצא אשר מ קבל תמיכה חוזרת בממצאי שבהמש! הדו " ח הנוכחי . בדפוסי הפיזור הגיאוגרפי של אנשי ע מוגבלות שצוינו לעיל לא נרשמו שינויי משמעותיי במהל! השני האחרונות ) נתוני לא מוצגי כא (. אמנ נראה כי השיעורי של מחוז הדרו ירדו במקצת ואלה של מחוז הצפו עלו במקצת ) תמיד ביחס ליתר המחוזות ( אול לא מדובר בשינויי מובהקי . נמצאו כ הבדלי בדפוסי המוגבלות לפי חומרה בי המח וזות : במחוז הצפו ) ובמידה פחותה ג במחוז חיפה ( שיעורי המוגבלות החמורה ה גבוהי במיוחד בהשוואה לשיעורי מוגבלות מתונה , וזאת בגלל שדפוס זה מאפיי את האוכלוסייה הערבית שמרוכזת יותר במחוזות אלה , הרי באוכלוסייה היהודית לא נמצא דפוס זה . במקביל , במחוזות המרכז ותל אביב שיעורי המוגבלות החמורה ה נמוכי יחסית לשיעורי מוגבלות מתונה . ג דפוסי אלה נית לקשור למאפייני הסוציו כלכליי של האוכלוסייה : אוכלוסיות יותר חלשות ה ג בעלות שיעורי מוגבלות חמורה חריגי יחסית לאוכלוסיות יותר מבוססות המרוכזת יותר במחוזות מרכז המדינה . 2.5 מוגבלות והשכלה 2.5.1 תמונת מצב לפי גיל הקשר בי השכלה למוגבלות מתועד היטב וג ) בולט בנתוני בינלאומי י כפי שמוצג ב פרק 3 .(במיוחד בולטת העובדה כי בישראל כמו בארצות רבות אחרות קיי ריכוז של אנשי ע מוגבלות ברמות ההשכלה היותר נמוכות , וכתוצאה מכ! קיי פער גדול ב שיעורי מוגבלות בי בעלי השכלה נמוכה לבי בעלי השכלה בינונית וגבוהה . בפרק זה נעמיק את בדיקת הקשר הזה בישראל על ידי בחינתו בתו! קבוצות גיל ובאיזו מידה חלו שינויי בשיעורי המוגבלות של בעלי רמות השכלה שונות במהל! השני האחרונות . ההתייחסו ת תהיה לשלוש רמות השכלה : פחות מתיכונית , תיכונית ועל % תיכונית ) כולל אקדמית (. 24 , אחוזים2005 - : שיעורי מוגבלות לפי חומרה, השכלה וגיל11 'גרף מס ויחס בין שיעור השכלה נמוכה )פחות מתיכונית( לגבוהה )על תיכונית( 1.9 4.2 4.4 3.9 2.8 2.1 2.1 0 20 40 60 80 100 פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית 20-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65-74 75+ 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 חמורה מתונה יש בעיה, אין מוגבלות מוגב' חמורה: יחס ש' השכלה גבוהה לנמוכה תחילה נתבונ בנתוני של2005 על שיעורי מוגבלות לפי רמות השכלה בתו! קבוצות גיל . גר$ מס ' 11 מציג את שיעורי המדווחי על מוגבלות לפי חומרה את ו המדווחי על בעיית בריאות כרונית שאי לה מוגבלות לפי שלוש ר מות השכלה , בתו! קבוצות גיל . כפי שנית לראות הקשר של השכלה ע מוגבלות הוא חזק וברור בכל קבוצות הגיל ובמיוחד בנוגע למוגבלות חמורה ) הצבע הכחול הכהה (: שיעורי המוגבלות החמורה של אלה שלא הגיעו לסיי תיכו כפולי לפחות מאלה של בעלי השכלה על תיכונית כאשר בגילי 25%54 ה פי4 ויותר ) יחס זה מוצג באדו בגר$ 11 .( יודגש כי ג א בגילי מבוגרי הפערי מתמתני , בגיל65 +שיעור האנשי ע מוגבלות חמורה בי בעלי השכלה נמוכה )43% (עדיי כפול מזה שבקרב בעלי השכלה גבוהה . הקשר ע השכלה קיי ג בנוגע לשיעור האנשי ע מוגבלות מתונ ה עד גיל 54 ,אז הוא נחלש עד היעלמות קשר זה בגילי המבוגרי יותר . קשר הפו! ע השכלה ) וחלש יותר ( נמצא בנוגע לשכיחות של המדווחי על בעייה בריאותית כרונית אשר אינה מגבילה אות בפעילות היו יומית . אולי דוגמא מתו! הנתוני תמחיש את עוצמת הפערי : ניקח לדוגמא א ת קבוצת בני 35%44 , אנשי מבוגרי בגיל יחסית צעיר בו שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה מגיעי לשיא , רוב בעלי משפחות ע ילדי בוגרי אשר סביר להניח שעדיי חיי ע הוריה . בתו! קבוצת גיל זו , בקרב אלה שקיבלו תעודה % על תיכונית ) כולל אקדמית ( שיעור האנשי ע מוגבלות מ גיע לקצת יותר מ %10% ,לעומת בי בני אותו גיל שלא סיימו תיכו שיעור זה מתקרב ל %40% .בקבוצת הגיל הבא )45%54 (הפער בשיעורי לפי השכלה ג רחב מאוד : שיעור של53% ברמת ה השכלה ה נמוכה ל עומת 17% ברמת ה השכלה ה גבוהה . 2.5.2 שינויי בחינה של דפוס הקשר בי מוגבלות והשכלה ע ל פני השני 2002%5 מראה יציבות יחסית ה ברמות שיעורי המוגבלות לפי השכלה וה בפער בי השיעורי של בעלי השכלה נמוכה לגבוהה ) גר$ מס ' 12 :( הפערי ה רחבי במיוחד בגילי היותר צעירי כאשר שיעורי המוגבלות החמורה של בעלי השכלה נמוכה גבוהי פי 4 בממוצע ) על פני כל הגילי ה , נתוני לפי גיל לא מוצגי כא ( מהשיעורי בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר ולמרות שמצטמצמי בגילאי הזקנה , מעל גיל65 ה עדיי כפולי בי בעלי השכלה נמוכה . לא 25 נמצאה מגמה אשר ת צביעה על שינוי משמעותי במהל! ארבע השני האחרונות לא ברמות השיעורי ולא בפערי לפי השכלה , א כי נרמז כי הפערי קטנו במקצת בשני האחרונות . אחת התוצאות של פערי אלה הוא ריכוז גדול של אנשי ע מוגבלות בהשכלות הנמוכות . כ! בשנת2005 , בקרב בני20 +היו440 אל$ אנשי ע מוגבלות חמורה , ש מחצית לא סיימו בית ספר תיכו , מבי בעלי מוגבלות מתונה חל ק של בעלי השכלה נמוכה זו היה 33% וכל זה בזמ שחלק של אלה שלא סיימו בי "ס תיכו באוכלוסייה ללא בעיות בריאות כרוניות היה15% בלבד . ממצאי אלה ממחישי פע נוספת את הפערי הגדולי שבי אנשי ע מוגבלות ואחרי בנוגע לרמת ההשכלה וכ כי פערי אלה ה רחבי לא ר ק עבור אנשי ע מוגבלות חמורה , אלא ג בנוגע לאנשי ע מוגבלות מתונה . ,2002-2005 ,: שיעורי מוגבלות חמורה לפי רמות השכלה12 'גרף מס אחוזים, ויחס בין שיעור השכלה נמוכה )פחות מתיכונית( לגבוהה )על תיכונית 3.8 4.2 4.1 3.7 0 5 10 15 20 25 2002 2003 2004 2005 0.0 2.0 4.0 6.0 8.0 10.0 פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית מוגב' חמורה: יחס ש' השכלה גבוהה לנמוכה 2.5.3 סיכו הממצאי שראינו בחלק זה רומזי על כשל רחב של המערכת החברתית הישראלית בשילוב של אנשי ע מוגבלות במערכת החינו! וההשכלה , שהיא מקפצה קריטית להשתלבות ביתר תחומי החיי . ג א נקבל בא ופ חלקי את הטיעו כי חלק מהאנשי ע מוגבלות חמורה מתקשי בגי מוגבלות לרכוש השכלה גבוהה , טיעו זה יתקשה להתמודד ע הפערי הגדולי שקיימי ברמות ההשכלה של אנשי ע מוגבלויות מתונות הרבה יותר . בהינת כי סביר להניח ש בהיעדר משאבי מתאימי ג בעיות בריאותיות לא חמורות עשויות להפו! למגבילות את התפקוד היו יומי ) בממוצע מצב הסוציו כלכלי של אנשי ע השכלה נמוכה ג הוא חלש (, עולה עוד יותר החשיבות של העלאת רמות ההשכלה של אנשי ע מוגבלות . קשה שלא להתרש כי הנתוני שראינו מצביעי על כ! שהחברה הישראלית עושה מעט מדי למע שילוב של אנשי ע מוגבלות במערכת ההשכלה ומכא בחברה בכלל . 26 3.שכיחות מוגבלות : ישראל מול מערב אירופה פרק זה עוסק בהשוואות של שכיחות תופעת המוגבלות ב י ישראל לארצות מערב אירופה . הפרק מתחלק לשני חלקי עיקריי : החלק הראשו מוקדש להשוואות של שכיחות המדו וחי על בעיות בריאות כרוניות והחלק השני להשוואות של שכיחות המדווחי על מוגבלות בפועל לפי חומרה ) מתונה וחמורה (. ההשוואות נערכות ברמה של כלל האוכלוסייה וה לפי קבוצות גיל , מגדר ורמות השכלה . 3.1 הנתוני להשוואות השוואת נתוני בינלאומיי בנושא מוגבלות הנה מורכבת עקב רב ה ממדיות של תופעת המוגבלות יחד ע אופי המדידה ה מבוססת על הגדרה עצמית ו עשויה להיות מושפעת מהקונטקסט החברתי והתרבותי השורר במדינות השונות . למרות זאת , קיימי נתוני על מוגבלות ש נאספו בסקרי מדגמיי בה נעשה שימוש בשיטות דומות ובשאלות שנוסחו באופ ) פחות או יותר ( אחיד . נתוני אלה ניתני להשוואה ביניה ו מכסי מספר רב של ארצות מערביות ובמרכז ארצות בקהילה האירופית בה מערכות סטטיסטיות ש נמצאות בתהלי! מתמש! של הרמוניזציה . נתוני דומי אשר החלו להיאס$ בישראל בשנת 2002 במסגרת הסקר החברתי השנתי של הלמ " ס מאפשרי השוואות ע ארצות הקהילה האירופית . הניתוח בחלק ו הראשו מתמקד בשיעור המדווחי על בעיות בריאות כרוניות . שאלה זו נחשבת מלכתחילה יותר אובייקטיבית ופחות תלויה בקונטקסט התרבותי % חברתי . חלק ראשו זה יתבסס על עיבוד של הנתוני האירופאי שנער! על ידי נציבות השווי ו באירלנד ופורס  בשנת2004  המתייחסי לאנשי בגילאי עבודה )16%64 .( הנתוני מבוסס י על השאלה הא למרואיי יש בעייה רפואית כרונית . קיימי הבדלי מסוימי בניסוח בי הארצות השונות וכ הבדלי הנוגעי להתייחסו ת או אי התייחסות לבעיות נפשיות ) בסקר הישראלי אי זה מוזכר (, לציו מפורש או אי ציו מפורש של פרק הזמ ) של ששה חודשי כפי שמצוי במפורש ב שאלו ה ישראלי ( שעושה את ה בעייה לכרונית ועוד . יחד ע זאת , היות וכלי האיסו$ והניסוחי ה דומי מספיק השוואת הנתוני מספקת מידע חשוב ורלוונט י, למרות מגבלותיה . הניתוח בחלק הש ני של פרק זה מתמקד בשכיחות של מוגבלות בפועל בקרב האוכלוסייה , תו! כדי הבחנה בחומרת המוגבלות ) חמורה או מתונה (. חלק זה עוסק בשאלה הא ה בעייה הרפואית הכרונית פוגעת בתפקוד . הניתוח מבוסס על נתוני שנאספו בשנת2001 באמצעות סקר של משקי בית בקהילה המוכר תחת הכינוי ECHP ) European Community Household Panel ( שנער! ב רוב מדינות של הקהילה האירופית באותה שנה . הנתוני מאפשרי להתייח ס לכלל האוכלוסייה הבוגרת בני )15 ומעלה ( כולל אנשי בגילי מבוגרי יותר )65 ומעלה ( שלא נכללי בחלק הראשו . הניתוח בחלק השני יכלול את שיעורי המוג בלות לפי חומרה בישראל בהשוואה לארצות אירופה ואת הקשר של מוגבלות לחומרה וגיל . הניתוח לפי מגדר ולפי השכלה יעשה במשולב ע גיל . 27 3.2 אנשי המדווחי על בעייה בריאותית כרונית גר$13 מציג את שיעור האנשי אשר דיווח ו על בעייה בריאותית כרונית שנמשכת פרק זמ ארו! ) לפח ות שי שה חודשי (. הנתוני לקוחי מ סקרי שנערכו סביב שנת 1998 בארצות של הקהילה האירופית ובשנת 2005 בישראל ומתייחסי  לבני16%64 ומוצגי בסדר יורד9. , ארצות16-64 : דיווח עצמי על בעייה בריאותית כרונית, בני13 'גרף מס אחוזים- (2005) ( וישראל1998) הקהילה האירופית 37.9 33.3 33.2 32.0 30.2 27.1 22.9 19.4 17.8 16.3 16.3 14.4 11.4 9.3 0 5 10 15 20 25 30 35 40 שוודיה גרמניה פינלנד ממלכה מאוחדת דנמרק ישראל הולנד פורטוגל בלגיום אירלנד ספרד אוסטריה יוון איטליה הגר$ מצביע על שונות גדולה מאוד בשיעורי למרות שכלי האיסו$ והשאלה היו מאוד דומי ב כל הארצות : מרמות של פחות %מ10% ועד לרמות של יותר מ %35% .השיעור נמו! במיוחד באיטליה )9% ( וביוו )11% (וגבוה במיוחד ) מעל30% (בקבוצת ארצות הכוללת את שוודיה , גרמניה , פינלנד , בריטניה ודנמרק . ישראל ע שיעור של27% נמצאת במחצית העליונה של ההתפלגות א כי ספק א מיקומה המדויק ) שישית מלמ עלה מתו! 14 $ ארצות שבגר ( הינו בעל משמעות מיוחדת . ג בארצות אחרות דווח ו שיעורי באותו טווח : לדוגמא באוסטרליה בה נאספו נתוני באמצעות סקר ייעודי ) שנער! באופ שונה לסקרי האירופאי ולכ לא נכללת בגר$ ( נמצא כי בגילאי עבודה שיעור האנשי ע בעייה בריאותית ארוכת טווח הגיע ל %39.2% , מתוכ16.8% אנשי ע מוגבלות ו %22.4%  אנשי ע בעייה בריאותית ארוכת טווח שאינה מגבילה אות בפעילות היו יומית . שתי מסקנות מתבקשות מנתוני אלו . הראשונה היא כי בכל הארצות מוגבלות אי נ נה תופעה נדירה הנוגעת לאחוזי בודדי מהאוכלוסייה אלא תופעה שכיחה הנוגעת לחלק ניכר ממנה . השנייה היא כי קיימת שונות מאוד גדולה בי הארצות כאשר ישראל נמצאת במחצית העליונה של ההתפלגות אול לא במקו בולט בתוכה . קשה להניח כי ההבדלי בי הארצות משקפי רק הבדלי מהותיי בשכיחות התופעה . נראה יותר סביר להסיק כי השיעור מושפע בצורה חזקה מהקונטקסט התרבותי והחברתי השורר בכל מדינה ואולי א$ מאופ הניסוח המקומי של השאלה ) בדיקה חלקית של טענה זו מוצגת בסעי$3.2.4 !בהמש (. 9הנתוני של הסקר החברתי הישראלי עבור בני 20%64 תוקנו כדי לשק$ את השיעור עבור בני16%64 תחת ההנחה כי השיעור בגיל 16%19 שווה לזה שבגיל20%24 28 3.2.1 בעיית בריאות כרונית וגיל בעיות בריאותיות מצטברות לאור! חיי האד ולכ קיי קשר הדוק בי שכיחות לבי גיל גר . $ מס '14 מתאר את שכיחות התופעה לפי קבוצות גיל על פני13 ארצות אירופיות וישראל , כאשר הארצות מסודרות בסדר עולה משמאל לימי לפי שיעור האנשי ש דיווח ו על בעיות בריאות כרוניות בקבוצה כולה ) כלל בני 16%64 ( 10 . , ארצות הקהילה16-64 : דיווח עצמי על בעייה בריאותית כרונית, בני14 'גרף מס +65 לפי גיל, אחוזים ויחס שיעורים: בני- (2005) ( וישראל1998) האירופית 16-24 לבני 8.2 11.1 8.1 5.4 3.7 4.0 5.4 2.6 3.3 2.0 3.8 3.3 5.2 2.2 0 10 20 30 40 50 60 70 איטליה יוון אוסטריה ספרד אירלנד בלגיה פורטוגל הולנד ישראל דנמרק ממלכה מאוחדת פינלנד גרמניה שוודיה 16-24 25-34 35-44 45-54 55-64 16-24 -ל+65 יחס הנתוני ממחישי את הקשר ההדוק שקיי בי גיל ושכיחות בעיות בריאות כרוניות . בכל הארצות השיעורי עולי ע הגיל כאשר ג קצב עליית עולה ע הגיל : השיעור הממוצע עולה מ %11% ,ל%15% בשתי קבוצות הגיל הראשונות , מגיע ל %20%ו%28% בשתי הבאות ובקבוצת הגיל של בני55%64 חוצה את קו ה %40% .ג בתו! קבוצות גיל קיימת שונות גדולה בי המדינות ונשמר הדפוס של שתי קבוצות של מדינות : כאלה ע שיעורי גבוהי , וכאלה ע שיעורי נמוכי , כאשר ישראל נמצאת בקבוצה הראשונה א כי לא במקו בולט בתוכה . נית לראות כי בחלק לא קט מהארצות ע שיעורי גבוהי , כולל ישראל , %כ40% מדווחי על בעיות ברי אות כרוניות כבר בגיל45%54 ,ויותר מ %50% מדווחי כ! בגיל55%64 . ממצא נוס$ הוא שבמדינות בה שיעורי הדיוו ח על בעיות בריאות כרוניות נמוכי יחסית ) אלה שמצד שמאל בגר$ ( הפער בי קבוצות הגיל רחב יותר ) ראה את יחס השיעורי בי בני65 +לבני16%24 שג הוא מופיע בגר$14 על רקע תכלת ( ואילו במדינות בה שיעורי אלה גבוהי ) במדינות שמצד ימי בגר$ , בה נכללת ישראל ( הפערי לפי גיל בד " כ קטני הרבה יותר . כפי שנראה בהמש! , הקשר ההפו! הזה בי רמת השיעורי והפערי לפי תכונות שונות הוא אופייני לתופעה בה אנו עוסקי . 10לאור! הפרק משתנה קלות קבוצת הארצות האירופאיות . הדבר נובע מכ! שלעיתי חסרי נתוני רלוונטיי  עבור ארצות מסוימות . 29 , ארצות הקהילה16-64 : דיווח עצמי על בעייה בריאותית כרונית, בני15 'גרף מס לפי גיל, באחוזים- (2005) ( וישראל1998) האירופית 0 10 20 30 40 50 60 70 16-24 25-34 35-44 45-54 55-64 איטליה יוון אוסטריה אירלנד בלגיה ספרד הולנד פורטוגל דנמרק ממלכה מאוחדת פינלנד גרמניה שוודיה ישראל $בגר15  נית לראות כי בישראל שיעורי יחסי י ) לארצות האחרות ( גבוהי יותר בקבוצות הגיל השונות מאשר בסה " כ בני16%64 ) $המוצג בגר13 לעיל (, א כי לא מדובר בהבדלי קיצוניי בשיעורי : ישראל ממוקמת במקו השיש י בי הארצות שבגר$13לפי השיעור לסה " כ בני16%64 ,אבל מיקומה בקבוצות הגיל השונות בד " כ גבוה יותר ) מקו3%4 להוציא בני25%34 .( נית להסיק מכ! כי מבנה הגילי בקרב בני 16%64 ,שהוא צעיר יותר בישראל בהשוואה לארצות האחרות , נוטה להקטי את שיעורי המוגבלות בישראל ועל כ יש לזכור זאת במידה ומבצעי השוואות ללא פיקוח על גיל . 3.2.2 בעיית בר יאות כרונית ומגדר בממוצע על פני כל הארצות שבניתוח , נמצא כי לנשי שיעור גבוה בכ %11%  מזה של הגברי בדיוו על ח בעיות בריאות כרוניות , כאשר בחלק מהארצות הפרש זה מגיע לכ %20% ובחלק אחר , הכולל את ישראל , ההפרש מצטמצ לאחוזי בודדי ) לוח מס ' 1 וגר$ מס '16 (.בי הא רצות בה ההבדלי לפי מגדר ה גדולי נמצא ג את הארצות לה שיעורי גבוהי של מדווחי על בעיות בריאות כרוניות ) כגו : גרמניה ושוודיה ו ( ג את הארצות לה שיעורי נמוכי של מדווחי על בעיות בריאות כרוניות ) כגו : איטליה ויוו (. בישראל ההבדל לפי מגדר מצטמצ ל %2% בלבד , בדומה לאירלנד . באוסטריה ההבדל א$ שלילי , כלומר לנשי שיעור נמו! מאשר לגברי , אבל ההפרש מאוד קט )4% .( 30 לוח מס ' 1 :דיווח עצמי על בעייה בריאותית כרונית לפי מגדר , בני1664 ,ארצות הקהילה האירופית )1998 (וישראל )2005 ( – שיעורי ל 100 שני  המיני גברי  נשיהפרש בי  המיני ההפרש באחוזי איטליה 9.3 8.7 9.8 1.1 13% יוו 11.4 10.4 12.3 1.9 18% אוסטריה 14.4 14.7 14.1 -0.6 -4% ספרד 16.3 15.9 16.8 0.9 6% אירלנד 16.3 16.3 16.4 0.1 1% בלגיה 17.8 16.9 18.7 1.8 11% פורטוגל 19.4 17.8 21.0 3.2 18% הולנד 22.9 21.1 24.7 3.6 17% ישראל 27.1 26.8 27.3 0.5 2% דנמרק 30.2 27.4 33.1 5.7 21% ממלכה מאוחדת 32.0 30.5 33.3 2.8 9% פינלנד 33.2 31.7 34.7 3.0 9% גרמניה 33.3 30.7 36.0 5.3 17% שוודיה 37.9 34.7 41.3 6.6 19% ממוצע 23.0 21.7 24.3 2.6 11% ,: אחוז מדווחים על בעייה בריאותית כרונית לפי מגדר16 'גרף מס וההפרש באחוזים בין גברים לנשים 13% 18% -4% 1% 6% 11% 18% 17% 2% 21% 9% 9% 17% 19% 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 איטליה יוון אוסטריה ספרד אירלנד בלגיה פורטוגל הולנד ישראל דנמרק ממלכה מאוחדת פינלנד גרמניה שוודיה גברים נשים 31 3.2.3 בעיית בריא ות כרונית והשכלה השכיחות של בעיות בריאות כרוניות קשורה באופ מובהק לרמת ההשכלה גר$ )17 :(בכל הארצות שנבדקו נמצא פער גדול בשיעורי כאשר שיעור המדווחי על בעיות בריאות כרוניות בקרב אלה שלא סיימו תיכו גבוהי בעשרות אחוזי ולעיתי פי 2 וא$ פי3 מהשיעור בקרב בע לי השכלה גבוהה יותר % על ) תיכונית / אקדמית (. לפי16-64 : דיווח עצמי על בעיית בריאות כרונית, בני17 'גרף מס שיעורים - (2005) ( וישראל1998) השכלה, ארצות הקהילה האירופית תיכונית-באחוזים ויחס שיעורי השכלה: פחות מתיכונית לעל 3.0 3.7 1.7 2.7 2.2 1.6 2.2 1.7 1.8 1.4 1.4 1.5 1.1 1.3 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 איטליה יוון אוסטריה ספרד אירלנד בלגיה פורטוגל הולנד ישראל דנמרק ממלכה מאוחדת פינלנד גרמניה שוודיה פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית תיכונית-יחס שיעורים: פחות מתיכונית לעל נראה כי קיי קשר הפו! בי רוחב הפערי לפי רמת השכלה לבי שכיחות המדווחי על בעיית בריאות כרונית : ככל ששיעור המדווחי על בעיות בריאות כרוניות נמו! יותר כ! הפערי לפי השכלה רחבי יותר וככל שהשיעור גבוה יותר רוחב הפערי קט יותר . כ! באיטליה ויוו בה שיעור י בעלי בעיות בריאות הנמוכי ביותר , יחס השיעורי לפי השכלה הוא3 ויותר ואילו בקצה השני , בשוודיה ובגרמניה שה בעלות שיעורי בעלי בעיות בריאות כרוניות הגבוהי ביותר , יחס השיעורי לפי השכלה קט מ %1.4 .בישראל הקרו בה יותר לארצות ע שכיחות גבוהה של בעיות בריאות כרוניות יחס השיעורי הוא 1.8 )קרוב הרבה יותר לאלה של שוודיה וגרמניה מאשר לאלה של איטליה או יוו (. יוזכר כי ממצא דומה נמצא בנוגע לפערי לפי גיל ) ראה סעי$3.2.1 לעיל ( וייתכ כי הדברי קשורי היות ובדורות יותר מב וגרי רמות ההשכלה נמוכות יותר בממוצע . יחד ע זאת ממצאי אלה ראויי לבדיקה מעמיקה יותר ) החורגת ממטרת הפרסו הנוכחי (. יש לציי עוד כי הקשר ע השכלה לא רצי$ : מסתמ ריכוז של בעלי בעיות בריאות כרוניות ברמת ההשכלה היותר נמוכה ) פחות מתיכונית ( כאשר ההבדלי בי אל ה שסיימו תיכו לאלה שהגיעו להשכלה על % תיכונית ה קטני בהרבה ) ובמקרה אחד א$ הפוכי : בפורטוגל השיעור גבוה יותר בקרב בעלי השכלה על – תיכונית לעומת בעלי השכלה תיכונית (. ישראל אינה חריגה בנוגע לקשר בי השכלה ושכיחות בעיות בריאות כרוניות באוכלוסייה . אמנ בישראל שכ יחות האנשי ע בעיית בריאות כרונית בי בעלי השכלה נמוכה היא הגבוהה ביותר בגר$ , כאשר בישראל יותר מ %43% מהאנשי ע השכלה נמוכה ) ללא תעודת סיו של בי " ס תיכו ( מדווחי על בעיות 32 בריאות כרוניות ) ראה ג בגר$ מס ' 18 בו ישראל מובלטת ב צבע אדו (. יחד ע זאת , כפי שצו , י הפערי בי בעלי השכלה נמוכה לגבוהה אינ גבוהי במיוחד בהשוואה ליתר המדינות . , ארצות16-64 : דיווח עצמי על בעייה בריאותית כרונית, בני18 'גרף מס אחוזים- ( לפי השכלה2005) ( וישראל1998) הקהילה האירופית 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 פחות מתיכונית תיכונית על תיכונית איטליה יוון אוסטריה אירלנד ספרד בלגיה פורטוגל הולנד דנמרק ממלכה מאוחדת פינלנד גרמניה שוודיה ישראל 3.2.4 פשר השונות בי הארצות כפי שראינו שיעור האנשי המדווחי על בעי י ת בריאות כרונית קשור למשתני שוני של האוכלוסייה : ה עולי ע הגיל ומגיעי לשיעורי מאוד גבוהי בגילי מבוג רי , קשורי במידה מסוימת למגדר כאשר לנשי יש שיעורי קצת יותר גבוהי מאשר לגברי , וקשורי בקשר שלילי וחזק להשכלה . לאור קשרי אלה נשאלת השאלה באיזו מידה הבדלי בהרכב האוכלוסייה לפי משתני אלה יכולי להיחש ב לאחראי ל שונות הגדולה שנמצאה בי הארצות . בדיקה מסוג זה שנערכה בקרב ארצות אירופאיות ע "י נציבות השוויו באירלנד על סמ! נתוני1998 ! הראתה כי אי הדבר כ ) אירלנד2004 ,פרק8,' עמ55 ! ואיל (. כאשר שולבו הנתוני של כל הארצות במודל ניתוח משות$ בו נכללו המשתני שצוינו לעיל ) ואחרי ( נתקבלו שיעורי שנעו בטווח18%%22% בלבד . היות וכפי שראינו טווח השיעורי בפועל נע בי9%%ל36% המסקנה היא שהבדלי הרכביי ) לפי המשתני שהוכנסו לניתוח ( לא מסבירי את הפערי בדיוו על ח שכיחות בעיות בריאות כרוניות . מסקנת המחברי ' עמ , ש )57 (הייתה כי ההבדלי שנמצאו בי המדינות בנוגע לשכיחות בעי י ת בריאות כרונית נובעי במידה רבה מהשוני בדפוסי הדיווח ה מושפעי מהקונטקסט התרבותי % חברתי של כל מדינה . אכ קשה להניח כי פערי דיווח כה גדולי משקפי פערי אמיתיי במצב הבריאות של האוכלוסיות , בפרט כאשר בי הארצות ע השיעורי הגבוהי ביותר של מדווחי על בעי י ת ב ריאות כרונית נמצאות ארצות הידועות בגי שיעורי תחלואה ותמותה מהנמוכי בעול . 3.2.5 סיכו – אנשי המדווחי על בעיית בריאות כרונית בחינת שיעור האנשי בגילאי העבודה המדווחי על בעייה בריאותית כרונית הראתה כי ישראל נמצאת בי הארצות בה שיעור זה גבוה יחסית , א כי לא במקו בולט בקבוצה . ממצא בולט של השוואה ראשונית זו הוא ששכיחות המדווחי על בעיות בריאות כרונית מסתמ כתופעה בעלת שונות מאוד גדולה על פני הארצות . נראה כי ההבדלי בי מדינות קשורי לקונטקסט התרבותי % חברתי בכל מדינה אשר 33 משפיע על היק$ המדווחי על בעייה בריאותי ת. אכ שיעור האנשי בגילאי עבודה המדווחי על בעייה בריאותית כרונית בקהילה האירופית נע בי כ %10% לקרוב ל %40% .השיעור בישראל )27% (,אמנ לא נמו! אבל ג לא חריג במיוחד . נראה כי שיעור האנשי המדווחי על בעייה רפואית כרונית בישראל נמצא בתו! הטווח המדווח בארצו ת מערביות אחרות . גיל שיעור המדווחי על בעיות בריאותיות כרוניות נמצא קשור בקשר חיובי חזק ע גיל ובבדיקה של השיעורי בישראל בהשוואה לארצות האירופאיות בתו! קבוצות גיל מתקבלת שוב אותה תמונה : ישראל משתי י כת לקבוצת הארצות )5%6 (ע שיעורי גבוהי אול בתו! קבוצ ה זו היא לא תופסת מקו בולט , במיוחד לא בגילי היותר צעירי ) מתחת לגיל35 .(ממצא נוס$ הוא שהפער בי קבוצות גיל בשיעור המדווחי על בעי י ת בריאות כרונית נמו! יותר באות הארצות ) כולל ישראל ( בה שיעורי אלה גבוהי יחסית . מגדר בנוגע לפערי לפי מגדר בארצות אירופה שיעור הנשי בגילאי עבודה המדווחות על בעייה בריאותית כרונית גבוה יותר משיעור הגברי אול פער זה רחוק מלהיות אחיד ונע בי אחוזי בודדי ) ומקרה אחד פער שלילי של 4% %(%ל21% בדנמרק , כאשר בישראל הפער בקבוצת גיל זו )16%64 (הוא אפסי )2% .(+ השכלה השכלה נמצאה קשו רה לשיעור הדיוו ח על בע י ית בריאות כרונית , כאשר בהשכלה הנמוכה ) תעודה שהיא פחות מסיו בי " ס תיכו ( שכיחות המדווחי על בעייה כזאת גבוה בהרבה מאשר ברמות ההשכלה הגבוהות יותר . כא ישראל תופסת מקו ראשו מבי כלל הארצות הנחקרות בנוגע לשיעורי מוגבלות של בעלי השכלה נ מוכה . בהשכלות הגבוהות יותר ) תיכונית ועל % תיכונית ( השיעור בישראל אינו נמו! אבל לא נמצא במקו כל כ! בולט . יחד ע זאת , הפער בישראל בי בעלי רמות השכלה שונות אינו בולט במיוחד . שוב נמצא כי דפוס של פערי פחות רחבי מאפיי  את רוב הארצות בה שיעורי דיווח גבוהי על בעיית בריאות כרונית . 3.3 בעייה בריאותית כרונית ומוגבלות לא כל הסובלי מבעיות בריאות כרוניות מדווחי על היות מוגבלי בפעילות היו יומית . יש להזכיר בהקשר זה כי הגדרת " אד ע מוגבלות " בחוק שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות , התשנ "ח %1998 % קובעת כי אי די בכ! ש האד הנו " ע לקות פיסית , נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית , קבועה או זמנית , " כדי להיחשב כאד ע מוגבלות ונדרשת ג הוכחה כי בשל לקות זאת " מוגבל תפקודו של ] האד [ באופ מהותי בתחו אחד או יותר מתחומי החיי העיקריי " . על כ החלק הנוכחי של הפרק הנו רלוונטי י ותר בהקשר של חוק השוויו . גר$19 ולוח2 מראי את השיעורי מכלל האוכלוסייה אשר ד י ווחו על כ! שיש לה בעייה בריאותית כרונית מחולקי לפי אלה שה בעייה מפריעה לה בפעילות היו יומית ) ולכ מוגדרי כאנשי ע מוגבלות ( ואלה שה בעייה לא מפריעה לה . 34 לוח מס ' 2 :מדווח י על בעייה בריאותית כרונית , המדווחי או לא על מוגבלות בתפקוד היו יומי , בני1664 , אחוזי אנשי ע מוגבלות אנשי ללא מוגבלות כלל המדווחי על בעיית בריאות כרונית איטליה7.4 1.9 9.3 יוו9.8 1.6 11.4 אוסטריה11.8 2.6 14.4 ספרד12.3 4.0 16.3 אירלנד10.5 5.8 16.3 בלגיה13.9 3.9 17.8 פורטוגל17.3 2.1 19.4 הולנד18.9 4.0 22.9 ישראל18.9 8.2 27.1 דנמרק17.2 13.0 30.2 פינלנד22.5 10.7 33.2 גרמניה32.0 1.3 33.3 שוודיה20.3 17.5 37.9 ממוצע16.4 5.9 22.3 : מדווחים על בעייה בריאותית כרונית, המדווחים או לא על19 'גרף מס , אחוזים16-64 מוגבלות בתפקוד היום יומי, בני 0 5 10 15 20 25 30 35 40 איטליה יוון אוסטריה ספרד אירלנד בלגיה פורטוגל הולנד ישראל דנמרק פינלנד גרמניה שוודיה עם מוגבלות בלי מוגבלות 35 $גר19 מראה כי רוב המדווחי על בעייה ברי אותית כרונית מדווחי ג על מוגבלות בתפקוד היו יומי . בממוצע כשלושה רבעי מהמדווחי על בעיות בריאות כרוניות מדווחי על מוגבלות . פרופורציה זו משתנה לא מעט בי המדינות %מ : 50% בשוודיה ל %90% ומעלה מדינות כגו גרמניה או פורטוגל . כפי שנית לראות , הפערי שנמצאו בי המדינות בנוגע לשכיחות בעיות בריאות כרוניות נותרי בעינ ג כאשר מדובר בשיעור המדווחי על מוגבלות בפועל . נראה ג כי בדר! כלל בקרב אות מדינות לה שיעורי גבוהי של מדווחי על בעיות בריאות כרוניות יש פרופורציה קטנה יותר מתוכ של מדווחי על מוגבלות ) רק גר מניה יוצאת דופ בעניי זה (. אכ ישראל שנמצאת בי המדינות בעלות שיעורי יחסית גבוהי של מדווחי על בעיות בריאות כרוניות ) מקו5 ! מתו13 המדינות (, ממוקמת יחסית נמו! בנוגע לפרופורציה מתוכ המדווחי על מוגבלות , 70% ) מקו9 מבי ה %13 .( 3.4 אנשי ע מוגבלות לפי חומרתה המש! הפרק הנוכחי מתמקד בשכיחות של מוגבלות בפועל בקרב האוכלוסייה , תו! כדי הבחנה בחומרת המוגבלות ) חמורה או מתונה (. הניתוח מבוסס על נתוני שנאספו בשנת 2001 ! באמצעות אותו סקר שנער במדינות רבות של הקהילה האירופית ) סקרECHP , $ראה הסבר בסעי3.1 לעיל (. בסקר זה נאספו נתוני עבור כלל האוכלוסייה הבוגרת בני )15 ומעלה (. הפרק נפתח בבחינה של שיעורי המוגבלות לפי חומרה של ישראל בהשוואה לארצות אירופה ועובר בהמש! לבחו את הקשר של מוגבלות לפי חומרה ע גיל . לאור חשיבות הקשר ע גיל הניתוח לפי מגדר ולפי השכלה נעשה במשולב ע גיל . ומעלה לפי חומרת מוגבלות20 , בני2005 : ישראל20 'גרף מס מוגבלות חמורה 10.4% מוגבלות מתונה 14.6% אין בעייה בריאותית כרונית 63.8% יש בעייה, אין מוגבלות 11.1% ראינו כי לא כל אלה המדווחי על בעייה רפואית כרונית מדווחי על היות מוגבלי בגללה . בישראל , בשנת2005 התפלגות האוכלוסייה הבוגרת )20 (+לפי מידת המוגבלות כללה10.2%י שד ווחו על מוגבלות חמורה ו % 14.6% על מוגבלות מתונה . היתר מתחלקי לשתי קבוצות : 11.1%יד ווחו על בעייה בריאותית כרונית שאינה מגבילה אות בתפקוד השוט$ ואילו63.8%יד ווחו כי אי לה בעייה בריאותית כרונית או מוגבלות . 36 $בגר ' מס21 ובלוח ' מס3 מוצגי נתוני השוואתיי שנאספו ב %13 ארצות מ הקהילה האירופית בשנת 2001 וב ישראל ב שנת2005 לפי חומרת ה מוגבלות ) חמורה או מתונה (. 15 : אנשים עם מוגבלות לפי חומרתה, שיעורים מכלל בני21 'גרף מס אחוזים- (2005) (, ישראל2001) ומעלה, אירופה 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד ממלכה מאוחדת אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת הולנד פינלנד גרמניה עם מוגבלות חמורה עם מוגבלות מתונה לוח מס ' 3 :אנשי ע מוגבלות לפי חומרה : אירופה2001 ,ישראל2005 ,בני15 + , אחוזי אנשי ע מוגבלות כ" סה אנשי ע מוגבלות חמורה אנשי ע מוגבלות מתונה גרמניה 39.7 10.2 29.5 פינלנד 30.8 9.5 21.3 הולנד 24.5 8.6 15.9 צרפת 23.8 10.4 13.4 ישראל 23.1 9.3 13.8 דנמרק 22.7 6.0 16.7 פורטוגל 22.5 8.9 13.6 אוסטריה 16.6 5.3 11.3 אירלנד 16.4 4.4 12.0 ממלכה מאוחדת 16.4 - 16.4 יוו 16.3 7.5 8.8 ספרד 15.4 5.8 9.6 בלגיה 15.2 5.6 9.6 איטליה 11.2 4.5 6.7 ממוצע21.0 7.4 14.2 37 התמונה שמתקבלת הנה שוב של שונות מאוד גדולה בי הארצות כאשר שיעור ה אנשי ע מוגבלות בישראל נמצא בטווח של השיעורי בארצות אירופה . בסה " כ שיעור המבוגרי בני )15 (+המדווחי על מוגבלות כלשהי בחיי היו יו נע סביב ממוצע של 21%  כאשר מספר ארצות מציגות שיעורי חריגי : איטל יה ע 11% בקצה התחתו של ההתפלגות לנד נ ופי וגרמניה ע 31% וקרוב ל %40% בהתאמה , בקצה העליו . השיעור בישראל כ %23% נמצא במחצית העליונה של ההתפלגות א כי לא רחוק מהממוצע של הארצות הנחקרות . בנוגע לאנשי ע מוגבלות חמורה טווח ההשתנות קט יותר והוא נע בי קצת פחו % ת מ 5% ועד לקצת יותר מ %10% )ממוצע של7% (כאשר בישראל שיעור האנשי ע מוגבלות חמורה מגיע ל % 9% .ג כא השיעור הישראלי גבוה א! ישנ שלוש ארצות לה שיעור גבוה עוד יותר . יש לציי כי ג ארצות נוספות אשר נתוניה נאספו בשיטות אחרות מציגות שיעורי בתו! אותו טוו כ! :ח די ווחו21% מבני15 +בארה "ב במפקד2000 )ראה ארה "ב2003ו%2004 (על מוגבלות כלשהי ; בקנדה ב סקר ייעודי מ %2001 )ראה קנדה 2003%ו ,ב2004 (די ווחו כ! 16% ובאוסטרליה וניו % זילנד ב סקרי ייעודיי שנערכו ב שני2003%ו2001 בהתאמה ) ראה ניו זילנד 2002 ,אוסטרליה2003 ( נמצא כי בי בני 15 +שיעור האנשי ע מוגבלות מגיע ) בשתיה % לכ (23% . 3.4.1 גיל ומוגבלות אחד הקשרי המתועדי ביותר הנו הקשר בי מוגבלות וגיל : ההנחה היא שככל שהאד מתבגר הוא נחש$ בצורה מצטברת לגורמי סיכו שוני כמחלות ותאונות אשר עלולות לגרו לו למוגבלות כרונית בתפקודו היו יומי . (2005) מתונה( לפי גיל: ישראל+ : שיעורי מוגבלות )חמורה22 'גרף מס 15-24 לבני+65 אחוזים ויחס שיעורים: בני- (2001) מול מדינות אירופה 25.0 9.4 16.5 22.9 9.1 5.7 13.1 10.3 3.5 6.2 6.6 3.8 5.3 6.0 0 10 20 30 40 50 60 70 80 איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד ממלכה מאוחדת אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת הולנד פינלנד גרמניה 15-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65+ 15-24 לבני+65 יחס שיעורים: בני קשר זה נמצא כבר בנוגע לאנשי ע בעייה בריאותית כרונית ונותר בעינו וא$ נראה מתחזק במקרה של דיווח על מוגבלות בכלל ) גרפי מס ' 22%ו23 (ומוגבלות חמורה , בפרט ) גר$ מס ' 24 .(בכל הארצות הנחקרות הזינוק בשיעורי המוגבלות מגיל 35 ומעלה הוא חרי$ ומגיע לשיא בקבוצת הגיל של בני65 + כאשר בחלק לא קט מהארצות ) בה ישראל ( שיעור המוגבלות ) מתונה +חמורה ( חוצה את ה %50% ובמקרי מסוימי הוא מעל60% .כצפוי ג כא הפערי לפי גיל קטני ככל ששיעורי המוגבלות באותה 38 מדינה גבוהי יותר וכ! ג בישראל הפערי פחות קיצוניי מאשר בארצות כגו יוו ואיטליה , אבל עדיי משמעותיי מאוד . ,2005) חמורה( לפי גיל: ישראל+ : שיעורי מוגבלות )מתונה23 'גרף מס אחוזים- (2001) מובלטת באדום( מדינות אירופה 0 10 20 30 40 50 60 70 80 15-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65+ איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד ממלכה מאוחדת אוסטריה פורטוגל דנמרק צרפת הולנד פינלנד גרמניה ישראל , מובלטת2005) : שיעורי מוגבלות חמורה לפי גיל: ישראל24 'גרף מס אחוזים- (2001) באדום(, מדינות אירופה 0 5 10 15 20 25 30 15-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65+ Ireland Italy Austria Belgium Spain Denmark Greece Netherlands Portugal Finland Germany France Israel על פי הנתוני נית להסיק כי בנוגע לכלל האנשי המדווחי על מוגבלות , ישראל ממוקמת בקבוצת הארצות בעלות שיעורי יחסית גבוהי בכל קבוצות ה גיל א כי תמיד ישנ 2%4  ארצות ע שיעורי גבוהי מאלה של ישראל . במקרה של מוגבלות חמורה לישראל שיעורי יחסיי ) לארצות האחרות ( גבוהי קצת יותר , כפי שמוצג בגר$ מס ' 24 ,כאשר מגיל35 ומעלה ה גבוהי מכל יתר הארצות ) להוציא בקבוצת הגיל של בני 54%64 .(נית לסכ ולו מר שברגע שמפקחי על גיל , כלומר משווי שיעורי בתו! קבוצות גיל , שיעורי המוגבלות בישראל נראי יותר גבוהי והדבר במיוחד נכו בנוגע למוגבלות חמורה אשר לגביה בישראל נמצאו השיעורי הגבוהי ביותר במחצית מקבוצות הגיל ובעיקר מעל גיל 35 . 39 3.4.2 מגדר ומוגבלות ג הקשר בי מו גבלות ומגדר חזק יותר מזה שראינו בנוגע למדווחי על בעיית בריאות כרונית , כאשר במרבית המדינות שיעורי המוגבלות של נשי גבוהי כא באופ משמעותי יותר מאלה של גברי ) לוח מס ' 4 וגר$ מס '25 .( לוח מס ' 4 : שיעורי מוגבלות לפי מגדר ועוד0 נשי על פני גברי גברי נשי ע וד0 נשי על פני גברי ) אחוזי ( אירלנד 16.3 16.7 2% אוסטריה 15.8 17.3 9% צרפת 22.1 25.4 15% פורטוגל 20.8 24.0 15% יוו 14.8 17.5 18% ישראל 21.1 25.2 19% גרמניה 35.4 43.7 23% ספרד 13.7 17.0 24% פינלנד 27.1 34.4 27% איטליה 9.8 12.7 30% בלגיה 13.0 17.1 32% הולנד 20.7 28.2 36% דנמרק 19.0 26.2 38% ממלכה מאוחדת 13.5 18.8 39% ממוצע 18.8 23.2 23% (: שיעורי מוגבלות לפי מגדר )ועודף נשים על פני גברים25 'גרף מס באחוזים 30% 32% 24% 18% 2% 39% 9% 15% 38% 19% 15% 36% 27% 23% 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד ממלכה מאוחדת אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת הולנד פינלנד גרמניה גברים נשים 40 בממוצע שיעורי הנשי גבוהי ב %23%  מאלה של הגברי , כאשר במרבית המדינות פער זה מעל20% ובחלק א$ מעל30% ,ורק בשתיי הפער קט מ %10% .בישראל הפער הבי מגדר י נמצא קצת מתחת לממוצע האירופי )19% .( : שיעורי מוגבלות חמורה לפי מגדר )ועודף נשים על פני26 'לוח מס אחוזים- (גברים -2% 50% 10% 15% 41% 53% 4% 16% 16% 59% 42% 19% 28% 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 אירלנד איטליה אוסטריה ספרד בלגיה דנמרק יוון פורטוגל פינלנד הולנד ישראל צרפת גרמניה -100% 100% 300% 500% 700% 900% 1100% 1300% גברים נשים הפערי הבי מגדריי שראינו מתחדדי כאשר מדובר בשיעורי מוגבלות חמורה ) ראה בגר$ מס ' 26בו הארצות מסודרות בסדר עולה משמאל לימי לפי שיעור מוגבלות חמורה של נשי (, כאשר בחלק מהמדינות שיעורי המוגבלות של נשי גבוהי ביותר מ%50%  מאלה של גברי ) רק באירלנד הפער זניח (. בישראל שיעור הנשי ע מוגבלות חמורה גבוה ב %42%  מזה של הגברי . מתונה( של נשים לגברים+ : יחס שיעורי מוגבלות )חמורה27 'גרף מס 0.0 1.0 2.0 3.0 איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד ממלכה מאוחדת אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת הולנד פינלנד גרמניה 15-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65+ 41 הקשר החזק הקיי בי מוגבלות וגיל מזמי הסתכלות על הפערי הבי המגדרי בתו! קבוצות גיל . בגר$ 27 מוצג יחס השיעורי של מוגבלות לפי מגדר כאשר הקו של1.0  מצביע על שוויו בי נשי וגברי . יחס השיעורי בתו! קבוצות גיל אינו מראה דפוס אוניברסאל י לפי גיל . בדר! כלל )66%  מהמקרי ( היחס גדול %מ1 ע מעט יוצאי מ הכלל אשר נעלמי בגילי הזקני אז לנשי באופ ברור שיעורי גבוהי מאלה של גברי . דפוסי דומי מת גלי כאשר מדובר במוגבלות חמורה ) גר$ מס ' 28 .( : יחס שיעורי מוגבלות חמורה של נשים לגברים28 'גרף מס 0.0 1.0 2.0 3.0 איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד ממלכה מאוחדת אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת הולנד פינלנד גרמניה 15-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65+ נית לסכ ולומר כי הנתוני בכל הארצות שנחקרו מצביעי על קשר ברור בי מגדר למוגבלות ) חמורה + מתונה ( כאשר קשר זה בולט במיוחד בגילי מבוגרי וזקני אז שיעורי המוגבלות של נשי גבוהי באופ משמעותי מאלה של גברי . דפוס דומה של פערי בי מגדריי לפי גיל קיי ג לגבי מוגבלות חמורה לא . נמצא קשר בי פערי בי מגדריי לרמת שיעורי המוגבלות של המדינות השונות . 3.4.3 השכלה ומוגבלות בסעי$ זה נבח את מקומה של ישראל בהשוואה למדינות אירופאיות ביחס לקשר שבי השכלה ומוגבלות . תחילה נבח  קשר זה עבור כלל בני 15  ומעלה ולאחר מכ יעשה ניסיו  להבי באיזו מידה דפוסי הקשר נשמרי ג בתו! קבוצות גיל שונות . בגר$ מספר29 , בו מוצגי שיעורי המוגבלות לכלל בני15 ומעלה לפי שלוש רמות השכלה , בולטי בכל המדינות שיעורי המוגבלות של בעלי השכלה נמוכה ) פחות מ תיכונית ( שה כפולי לפחות פי )2.7 בממוצע ( מאלה של בעלי רמת ההשכלה הגבוהה ביותר % על ) תיכונית (, כאשר במספר מדינות ה א$ פי 5 יותר גבוהי . פערי אלה בי בעלי רמות השכלה שונות רחבי יותר במקרה של מוגבלות בפועל מאלה שמצאנו בנוגע לשכיחות על בעיית בריאות כרונית )ר אה סעי$3.2.3 (.ג כא כפי שמצאנו בנוגע לשכיחות של בעיות בריאות כרוניות נראה כי הפער בשיעורי מוגבלות לפי השכלה רחב במיוחד באות מדינות בה שיעורי המוגבלות נמוכי יותר ) המדינות בגר$ מס ' 29  מסודרות משמאל לימי לפי שיעורי המוגבלות שלה (. כ! באיטליה וספרד שה בי המדינות ע שיעורי המוגבלות היותר נמוכי ) ראה ג גר$ מס ' 21 $ בסעי3.4 (, יחס השיעורי בי בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר לבעלי ההשכלה הגבוהה ביותר הוא יותר מ %5.0 ,ואילו 42 בחמש המדינות ) כולל ישראל ( בה השיעורי הגבוהי ביותר יחס זה הוא מתחת ל %3.0 .נראה א כ כ י ו שיע רי מוגבלות נמוכי דווקא נוטי להיות מלווי בפערי גדולי יותר בי קבוצות אוכלוסייה בתו! מדינה נתונה . בישראל בה שיעורי המוגבלות ה יחסית גבוהי , השיעורי של בעלי השכלה נמוכה גבוהי פי " רק "2.4 מאלה של בעלי השכלה על תיכונית . , מתונה( לפי השכלה, באחוזים+ : שיעורי מוגבלות )חמורה29 'גרף מס והיחס בין שיעורי השכלה נמוכה לגבוהה 2.7 5.4 2.8 4.2 3.9 2.5 4.3 2.9 2.8 2.4 2.1 1.4 5.7 0 10 20 30 40 50 60 ממוצע איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל הולנד פינלנד גרמניה פחות מתיכונית תיכונית תיכונית-על תיכונית-יחס: פחות מתיכונית/על כשמדובר בשיעורי מוגבלות חמורה הפער לפי רמות השכלה מתרחב עוד יותר . בממוצע על פני כל המדינות שבניתוח , בקרב בעלי השכלה נמוכה ) פחות מתיכונית ( ישנ12% המדווחי על מוגבלות חמורה שזה פי4 % מה3% שמדווחי כ! בי בעלי ההשכלה הגבוה ביותר % על ) תיכונית / אקדמית (. איטליה מככבת ע הפער הרחב ביו ) תר יחס של14 !( שנובע משיעורי מוגבלות חמורה מאוד נמוכי ) פחות מ %1% (בי בעלי השכלה % על תיכונית , והולנד ע הפער הנמו! ביותר ) יחס של1.9 .( בישראל שיעור המוגבלות החמורה לבעלי השכלה נמוכה הוא הגבוה ביותר בי המדינות שבגר$ )23% (אול הפער בי בעלי השכלה נמוכה ל גבוהה אינו חריג ) יחס של3.7 (,היות ושיעור המדווחי על מוגבלות בהשכלות הגבוהות יותר ג ה יחסית גבוהי , נמוכי רק מאלה שמדווחי בגרמניה . נית אפוא לסכ כי בישראל בדומה לארצות אירופה השונות קיי קשר הדוק בי השכלה למוגבלות כאשר שיעורי המוגבלות בקרב בעלי הש כלה נמוכה , יותר מאשר כפולי מאלה של בעלי השכלה גבוהה . קשר זה נעשה חזק עוד יותר כשמדובר בשכיחות של מוגבלות חמורה . שיעורי המוגבלות החמורה בישראל גבוהי יחסית ובנוגע לבעלי השכלה נמוכה ה הגבוהי ביותר מכל המדינות שבגר$ . יחד ע זאת , הפער בשיעורי מוגבלות חמורה לפי השכלה בישראל איננו חריג בהשוואה ליתר הארצות . 43 : שיעורי מוגבלות חמורה לפי רמות השכלה )אחוזים(, ויחס30 'גרף מס בין שיעורי השכלה נמוכה לגבוהה 4.0 14.2 5.4 7.1 4.9 5.3 3.1 3.8 4.6 3.7 4.5 1.9 6.7 2.3 0 5 10 15 20 25 ממוצע איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת הולנד פינלנד גרמניה פחות מתיכונית תיכונית תיכונית-על תיכונית-יחס: פחות מתיכונית/על כדי לבחו באיזו מידה הקשר בי השכלה ומוגבלות מושפע מגיל חושבו שיעורי מוגבלות לפי השכלה בשש קבוצות גיל . המסקנות שנרשמו לעיל נותרו בעינ בכל קבוצות הגיל . יחד ע זאת , קיימת מגמה ברורה של ירידה בפערי לפי ה שכלה ע העלייה בגיל . אלה אמנ נותרי משמעותיי ג בגילי מבוגרי אבל ה קטני הרבה יותר מאשר בגילי היותר צעירי , במיוחד כאשר מדובר על מוגבלות חמורה . בגר$ מס ' 31 מוצגי לדוגמא שיעורי המוגבלות החמורה בקרב בני65 ומעלה לפי רמות השכלה . נית לראות כי בזמ ששיע ורי המוגבלות בגיל זה ה גבוהי ביותר , הפערי לפי רמות השכלה מצטמצמי מאוד וה הרבה יותר נמוכי מאשר הממוצע לכלל בני 15 ) +גר$ מס ' 30 .( יחד ע זאת הפערי לפי השכלה נותרי משמעותיי ביותר . יוזכר כי ממצא דומה נמצא בהשוואה בי ארצות ) ראה תחילת סעי$ זה ( כאשר אלה ע שיעורי המוגבלות הגבוהי הציגו פערי לפי השכלה נמוכי יחסית , ולהיפ! . : שיעורי מוגבלות חמורה לפי רמות השכלה )באחוזים(, ויחס31 'גרף מס +65 בני- בין שיעורי השכלה נמוכה לגבוהה 1.9 5.6 2.5 2.4 1.5 1.8 1.0 1.5 2.2 2.1 1.9 3.4 1.5 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 ממוצע איטליה בלגיה ספרד יוון אירלנד אוסטריה פורטוגל דנמרק ישראל צרפת פינלנד גרמניה פחות מתיכונית תיכונית תיכונית-על תיכונית-יחס: פחות מתיכונית/על 44 השיעורי הישראליי , בעיקר אלה של מוגבלות חמורה ה בי הגבוהי ביותר , במיוחד בגילי היותר מבוגרי )35 ומעלה ( ובמיוחד בנוגע לבעלי השכלה נמוכה . כ! לדוגמא , בגיל65 ומעלה שיעור המוגבלו ת של בעלי השכלה נמוכה בישראל ) פחות מתיכונית ( מתקרב ל %40% (!) והוא הגבוה ביותר בי הארצות הנחקרות . יחד ע זאת , ג לגבי בני65 ומעלה , כיוו ששיעורי המוגבלות החמורה בישראל ה גבוהי יחסית ג בנוגע לבעלי השכלה גבוהה יותר , הרי ש הפערי לפי רמת השכלה ה לא רחבי באופ חריג . 3.4.4 סיכו – שכיחות מוגבלות בישראל לעומת ארצות אירופה החלק השני של פרק זה התמקד באנשי ע מוגבלות לפי חומרה וכלל ג את האוכלוסייה היותר מבוגרת בני )65 (+ .הניתוח התבסס על נתוני מאירופה משנת 2001 ומישראל משנת2005 . למרות השוני בנתוני ובמשתנה המטר ) ה מוגבלות לעומת בעיית בריאות כרונית ( לעומת החלק הראשו של הפרק לא נמצאו הבדלי בנוגע לקיומה של שונות גדולה בי הארצות ולמקו של ישראל בקבוצת הארצות ע השיעורי היותר גבוהי . עיבוד הנתוני החדשי אפשר ג להעמיק את הניתוח , ובמיוחד לפקח על גיל בניתוח של פערי  לפי מגדר והשכלה . גיל ג כא נמצא כצפוי קשר חיובי וחזק של גיל ע מוגבלות : כאשר גיל עולה שיעורי המוגבלות עולי בצורה חזקה . בנוגע לשיעורי מוגבלות כלליי ) ללא הבחנה לפי חומרה ( ישראל , בכל קבוצות הגיל , נמנית ע קבוצת הארצות בעלות השיעורי הגבוהי א כי לא חריג ה ביניה , אול כאשר בודקי את השיעורי לפי גיל של מוגבלות חמורה , י שראל בולטת בשיעורי הגבוהי שלה בעיקר בקבוצות הגיל שמעל 35 שנה , כאשר בקבוצות גיל אלו היא תופסת את המקו הראשו או השני מבי כלל המדינות שבניתוח . בסה " כ נראה שישראל אינה חריגה בהשוואה לארצות א ירופה בנוגע לשכיחות ודפוסי המוגבלות לפי גיל . לאור השונות הגדולה שקיימת בי הארצות קשה לייחס משמעות מיוחדת לעובדה בי ישראל נמצאת בי המדינות בעלות שיעורי דיווח גבוהי . כפי שראינו אי זה בהכרח בגלל ששכיחות המוגבלות בפועל גבוהה יותר בארצות אלה . ייתכ מאוד כי הדבר קשור יותר להבדלי בתפיסה התרבותית חברתית של המוגבלות במדינות השונות . מגדר בנוגע למגדר , כאשר מדובר במוגבלות בפועל , הפערי נעשי יותר בולטי בכלל הארצות ובישראל ג יחד : לנשי שיעורי מוגבלות כללית גבוהי בממוצע בכ %24%  מאלה של גברי ) בישראל20% (והפער ב חלק מהארצות גדול מ %30% ,ואילו בשיעורי מוגבלות חמורה הפער עולה ל %30% בממוצע כאשר בחלק מהארצות הוא חוצה את ה %50% .בקבוצות הגיל הצעירות ) מתחת לגיל35 ( נראה כי הפער מתהפ! ולגברי שיעורי מוגבלות נמוכי יותר מאשר לנשי ) ג במקרה של מוגבלות כללית ובמקרה של מוג בלות חמורה (. בישראל שיעורי המוגבלות החמורה של נשי בגיל 20 +גבוהי ב %45%  מאלה של הגברי )12.0%  לנשי לעומת8.3%  לגברי (. פערי אלה נשמרי ג בתו! קבוצות גיל וכ! ג המקו היחסי של ישראל בי המדינות הנחקרות . השכלה ג הקשר של מוגבלות ע השכלה חזק וללא יוצא י מ הכלל : שיעורי המוגבלות של בעלי השכלה נמוכה ) פחות מתיכונית ( ה גבוהי פי חמש יותר מאלה של בעלי השכלה גבוהה % על ) תיכונית , כולל אקדמית (. לישראל שיעורי יחסית גבוהי , במיוחד כאשר מדובר בבעלי השכלה נמוכה , אול הפער לפי רמות השכלה איננו בולט בהשוואה לארצות א ירופה . ג במקרה של השכלה הפערי מתחדדי כאשר מדובר במוגבלות חמורה . בישראל אמנ שיעור המוגבלות בי בעלי השכלה נמוכה הוא מאוד גבוה ) הגבוה ביותר בי כל הארצות שנבדקו ( אול הפער בי בעלי השכלה נמוכה לגבוהה אינו חריג בהשוואה לפערי הקיימי בארצות אחרות . 45 ככלל נראה כי קיי קשר הפו! בי הרמה הכוללת של שיעורי המוגבלות לבי רוחב הפערי בי קבוצות וארצות , כאשר כששיעורי המוגבלות גבוהי ה נוטי להתכנס כ! שהפערי בי קבוצות / ארצות נוטי להצטמצ . כ! נמצא ג כי הפערי לפי השכלה וגיל מתחדדי ע הירידה בשכיחות התופעה כגו במעבר משכיחות של בעיות בריאות כרונית לשכיחות של מוגבלות , ועוד יותר במעבר למוגבלות חמורה ; או במעבר ממדינות ע שיעורי דווח על מוגבלות גבוהי לנמוכי . 46 4.מצב  ה כלכלי של אנשי ע מוגבלות מצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות בישראל הרבה פחות טוב מזה של יתרת הא וכלוסייה . לדוגמא , ח" בדו2006 נמצא כי אנשי ע מוגבלות בישראל מרוכזי הרבה יותר מיתרת האוכלוסייה במשקי בית בה ההכנסה לנפש נמוכה יחסית ומיוצגי בשיעורי נמוכי במשקי בית מבוססי . ג נמצא ש אנשי ע מוגבלות מדווחי הרבה יותר מאחרי על הקושי לכסות את ההוצאות ה שוטפות , קושי שנעשה גדול יותר ככל שהמוגבלות חמורה יותר , ש ) סעי$3.8 ,' עמ26 .(הפרק הנוכחי מתמקד בבחינה של המצב הכלכלי היחסי של אנשי ע מוגבלות בהשוואה ליתרת האוכלוסייה בישראל . בחינה זו נעשית כמו בפרקי קודמי בשני ממדי : ממד הזמ בו נבח השינוי על פני השנ י 2002%5 והמימד הבי לאומי בו מושווה המצב בישראל לזה השורר במדינות מערביות אחרות . 4.1 הכנסה של אנשי ע מוגבלות בישראל20022005 אומדני של הכנסה ) גר$ מס ' 32 ( לנפש מראי כי ההכנסה הממוצעת לנפש במשקי בית בה אנשי ע מוגבלות חמורה עומדת על כ %60% מזו של משקי בית בה אי אנשי ע מוגבלות , ובמשקי בית בה אד ע מוגבלות מתונה על כ %70% ממנה . הפערי האלה ברמת ההכנסה נשמרו על פני ארבעת השני 2002%2005 ע שינויי קלי בלבד , כאשר בשנתיי האחרונות מסתמנת הרעה מסוימת לגבי אנשי ע מוגבלות חמורה)ירידה ביחס הנ % ל מ "65% ל%56% ( 11 . : הכנסה )נטו( ממוצעת לנפש )סטנדרטים( במשק בית של32 'גרף מס אנשים עם מוגבלות לפי חומרה, כאחוז מההכנסה של אלה שאין להם 2002-2005 ,בעית בריאות כרונית או מוגבלות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה, אין מוגבלות 2002 2003 2004 2005 11האומדני חושבו , במגבלו ת של הנתוני הקיימי בסקר החברתי , לנפש סטנדרטית במשק בית ו , תו! כדי הפיכת ההכנסה ברוטו ) בסקר ל ( הכנסה נטו על ידי הפעלת היחס ביו הכנסות נטו לברוטו בעשירוני ההכנסה השוני . נעשה ג תיקו כדי להפו! את האומד המבוסס נפשות של הסקר החברתי הישראלי לאומד מבוסס משקי בית:כל מקרה בסקר קיבל משקל ביחס הפו! לגודל ו של משק הבית בו הוא מתגורר . הדבר נעשה כדי לאפשר השוואתיות ע הנתוני מארצות אחרות שנאספו בסקרי משקי בית.נערכו בדיקות קפדניות של עקביות ) כולל השוואה ע שיטות חלופיות ( אבל עדיי יש לזכור כי מדובר בחישוב מקורב אשר ראוי להתייחסות זהירה . 47 נית ג לראות כי לא נרש שינוי משמעותי במצב של אנשי ע מוגבלות מתונה וכי אנשי המדווחי על בעייה בריאותית כרונית ל לא מוגבלות מדווחי על הכנסה דומה מאוד לזו של יתרת האוכלוסייה שלא מדווחת כלל על בעיית בריאות כרונית או מוגבלות . בדיקה נוספת ה עלתה כי במשקי בית בה אי קשישי ) כלומר ש כל הבוגרי במשק הבית ה בגילאי עבודה ( הכנסת של אנשי ע בעיית בריאות אבל ללא מוגבלות א$ גבוהה במקצת מזו של יתרת האנשי ללא מוגבלות . כמו כ נמצא כי קבוצה זו היא בעלת רמות השכלה גבוהות מאלו של האוכלוסייה שלא מדווחת על בעייה בריאותית כרונית או מוגבלות . אחד הפירושי האפשריי של ממצא זה הוא כי יתכ כי אנשי ע בעייה בריאותית כרונית שה במצב כלכלי משופר נוטי לראות עצמ פחות מוגבלי בתפקוד השוט$ , או מלכתחילה בתפס את עצמ כבעלי יכולת או כיוו שמצב הכלכלי מאפשר לה להשק יע משאבי בצמצו האפקט של ה בעייה הכרונית עד כדי כ! שהיא לא מגבילה אות בתפקוד השוט$ . א פירוש זה נכו , הרי שהאמונה ביכולת הכלכלית ושיפור מצב הכלכלי בפועל של אנשי ע מוגבלות עשוי י ו הי להוציא את חלק מקטגוריה זו . על רקע זה הממצא הקוד על פערי הכנסה קיצו ניי בי אנשי ע מוגבלות ואחרי הוא בעיית י במיוחד . 4.2 הכנס ה של אנשי ע מוגבלות בישראל מול ארצות אחרות היות אנשי ע מוגבלות בעלי הכנסה נמוכה יחסית ליתרת האוכלוסייה מאפיי לא רק את ישראל אלא ג ארצות מפותחות אחרות . עבודה שנעשתה על בסיס נתוני מסו$ שנות1990 עבור מדינות החברות ב % OECD מאשרת כי כ! המצב בכל המדינות שנכללו בניתוח . 4.2.1 ה סה נכהה ממוצעת לנפש במשק בית בגר$ מס ' 33 מוצג היחס בי ההכנסה הממוצעת נטו למשקי בית ) מתוקננת לפי מספר נפשות סטנדרטיות לפי המקובל בארגו ה %OECD (בה יש אנשי ע מוגבלות לעומת משקי ב ית בה אי אנשי ע מוגבלות , בארצותOECD )סו$ שנות ה %1990 (ובישראל )2005 .( הנתוני בישראל חושבו על פי נתוני הכנסה ברוטו מהסקר החברתי ותוקנו12 כדי לשק$ את ה יחס בהכנסה נטו ) בניכוי מסי (. היחס המוצג בלוח משק$ את הפער שבי ההכנסות ) הממוצעות לנפש ( במשקי בית בה  אנשי ע מוגבלות ) חמורה או מתונה ( לבי ההכנסות במשקי בית בה אי אנשי ע מוגבלות , כל זאת לאל$ משקי בית . יחס נמו! מ %1000 משמעותו כי ההכנסה הממוצעת של משקי בית בה אנשי ע מוגבלות נמוכה יותר מזו של יתרת משקי הבית . היחס הממוצע ל %17 המדינות של ה %OECDוא ה850 שמשמעותו כי הכנסת הממוצעת לנפש של משקי בית בה גרי אנשי ע מוגבלות מהוו ה85% בלבד מההכנסה של יתר משקי הבית , או במילי אחרות שהכנסה זו נמוכה ב %15% מההכנסה של משקי בית בה אי אנשי ע מוגבלות . המיקו של ישראל בגר$ מאוד לא מחמיא לחברה הישראלית יח : ס של660 המצביע על כ! שאנשי א מוגבלות בישראל נהני מהכנסה שהיא ב %34%  נמוכה יותר מזו של אנשי המתגוררי משקי בית בה אי אנשי ע מוגבלות – יחס זה הוא הנמו! ביותר בי כל הארצות שבגר$ להוציא את קוריאה . זאת כאשר בלא מעט ארצות ) כמעט מחצית ( היחס הוא900 או יותר , כלומר פער של10% ומטה בלבד . 12ראה הערה קודמת . 48 : הכנסה נטו למשק בית מתוקנן לפי נפש סטנדרטית: יחס33 'גרף מס (1000 -בין משקי בית בהם אנשים עם מוגבלות למשקי בית אחרים )ל 662 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 1000 שוודיה הולנד דנמרק שוויץ גרמניה אוסטריה קנדה בלגיה נורבגיה פולנד צרפת איטליה בריטניה ספרד פורטוגל ארה"ב ישראל קוריאה EU-11 OECD-17 NON-EU-6 בלי לשכוח את המגבלות שצוינו לגבי תקפות של השוואות מסוג זה , הרוש הוא שבישראל הפער בי ההכנסות של אנשי ע מוגבלות לאלה של יתר האוכלוסייה הוא רחב מאוד ג בהשוואה ליתר הארצות שבניתוח . ממצא זה מחייב בדיקה מעמיקה , החורגת ממטרות העבודה הנוכחית , א! על פניו נראה כי מצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות בישראל קשה הרבה יותר ממצב של המקבילי לה בארצות אחרות . 4.2.2 הכנסה אישית מעבודה ולפי חומרת המוגבלות השוואה נוספת שמתאפשרת מהנתוני של ה %OECDמתייחס ת להכנסה אישית מעבודה של אנשי ע מו גבלות ) חמורה או מתונה ( יחסית ליתר האוכלוסייה ) גר$ מס ' 34 .( מתברר כי אנשי ע מוגבלות ג כאשר ה מועסקי משתכרי פחות מהיתר : יחס ההכנסות הממוצע על פני 16 הארצות שנכנסו לניתוח הוא855 המצביע על כ! שהכנסת מעבודה של אנשי ע מוגבלות נמוכה בכ % 15% מזו של אנש י ללא מוגבלות . כא מיקומה היחסי של ישראל דומה לממוצע של הארצות שבגר$ וגבוה מזה שנרש בשש מבי16 הארצות האחרות13 : בישראל היחס הוא860 שמשמעותו כי אנשי ע מוגבלות משתכרי בממוצע14% פחות מאשר אנשי ללא מוגבלות . בהקשר זה מצב של אנשי ע מוגבלות בישראל פח ות טוב מזה של המקבילי לה במדינות כגו אוסטריה ושווי ש ה משתכרי כמעט אותו דבר כמו אנשי ללא מוגבלות אבל בפירוש יותר טוב מארצות כגו ארה "ב, שוודיה ופורטוגל ש הפער מגיע ל % 30% ויותר . 13החישוב של הכנסה נטו בישראל הניח כי אנשי ע מוגבלות חמורה שעובדי , כלל לא משלמי מסי . בהנחה שמשלמי מסי בדומה ליתר היחס יורד ל %840 ,דבר שלא משנה באופ משמעותי את מקומה היחסי של ישראל . 49 יחס ממוצע ההכנסות של- : הנכסה אישית מעבודה נטו34 'גרף מס (1000 -אנשים עם מוגבלות לממוצע ההכנסות של היתר )ל 860 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 1000 שוויץ אוסטריה איטליה אוסטרליה גרמניה פולנד בלגיה נורבגיה דנמרק הולנד ישראל ספרד בריטניה צרפת ארה"ב שוודיה פורטוגל OECD-16 יחס הכנסות ממוצעת של אנשים עם- : הכנסה אישית35 'גרף מס מוגבלות חמורה לאנשים עם מוגבלות מתונה 830 0 200 400 600 800 1000 1200 שוויץ בריטניה דנמרק צרפת איטליה גרמניה אוסטרליה ישראל הולנד בלגיה אוסטריה ספרד פורטוגל ארה"ב OECD-13 כצפוי מצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות חמורה קשה עוד יותר מזה של אנשי ע מוגבלות מתונה . הכנסת האישית של אנשי ע מוגבלות חמורה מהווה בממוצע למדינות שבגר$ ' מס )35 ( 85% מההכנסה של אנשי ע מוגבלות מתונה ) יחס של855%ל1000 (,כלומר שהיא נמוכה ממנה בכ %15% . המצב בעניי זה משתנה מאוד על פני הארצות . ישנ כאלה בה אי כמע ט פערי לפי חומרת המוגבלות , כאשר בשווי אנשי ע מוגבלות חמורה אפילו נהני מהכנסה גבוהה יותר מזו של אנשי ע מוגבלות מתונה ) יחס גדול מ %1,000 (,ולעומת יש ארצות בה הפערי רחבי מאוד כאשר השיאנית היא ארה " ב בה הפער מגיע ליותר מ %30% .בתו! זה ישראל אינה יוצא ת דופ כאשר המצב בה קצת פחות טוב מהממוצע של הארצות 50 הנחקרות כאשר לאנשי ע מוגבלות חמורה בישראל הכנסה שהיא נמוכה ב %17% )יחס של830%ל1,000 ( מזו של אנשי ע מוגבלות מתונה14. 4.3 שינויי בשביעות רצו ממצב כלכלי וציפיות לעתיד שביעות רצו מהמצב הכלכלי של עצמ הו א כלי שמאפשר לעמוד על תפישת של אנשי את מצב הכלכלי יחסית לאחרי . שאלה זו נכללת בסקר החברתי ונית באמצעותה לבחו א ואיזה שינויי חלו בתחושה זו על פני הזמ ובפרט כיצד נשתנה א בכלל שביעות הרצו בנוגע למצב הכלכלי של אנשי ע מוגבלות בהשוואה ליתר חלקי האוכ לוסייה . 2002-2005 : שביעות רצון ממצב כלכלי36 'גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה, אין מוגבלות אין מוגבלות בכלל לא מרוצה לא כל כך מרוצה מרוצה מרוצה מאוד $הנתוני בגר36 ממחישי את הפער בשביעות רצו ממצב הכלכלי ש קיי בי אנשי ע מוגבלות ליתר האוכלוסיי ה והשינויי המעטי שחלו בו במהל! השני2002%5 .בכל ארבע השני אנשי ע מוגבלות חמורה הרבה פחות מרוצי ממצב הכלכלי מכל היתר , כאשר שיעור הלא מרוצי  בכלל בקרב ) סביב 40% (הוא יותר מכפול מזה של אלה ללא מוגבלות ) סביב16% .(ג בי אנשי ע מוגבלות מתונה , אלה ש לא מרוצי בכלל ממצב הכלכלי מהווי פי1.8 מאשר מבי אלה ללא מוגבלות . בקצה השני של אותה התפלגות , בזמ שבקרב אנשי ללא מוגבלות יותר ממחצית מדווחי  על שביעות רצו ממצב הכלכלי )8% אפילו מאוד מרוצי ממנו ( בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה רק30% ! מדווחי כ ) פחות מ %2% מאוד מרוצי ( ובקרב אנשי ע מוגבלות מתונה פחות מ %40% ) 3% מרוצי מאוד (. חוסר שביעות רצו יחסי זה נותר יציב על פני ארבע שנות הסקר כאשר השינוי י הקטני מאוד שנרשמו על פני השני לא מראי מגמה כלשהי . אנשי ע בעייה בריאותית כרונית א! ללא מוגבלות דומי בכל לאנשי שלא מדווחי על בעיית בריאות כרונית או מוגבלות . 14בהכנסה אישית בישראל מדובר רק בהכנסות מעבודה כאשר ביתר הארצות זה כולל ג הכנסות אישיות ממקורות אחרי ג . כא כמו במקרה הקוד הונח כי אנשי ע מוגבלות חמורה לא משלמי מיסי ואילו כל היתר משלמי מיסי בצורה פרוגרסיבית לפי שיעורי המס שהיו קיימי בישראל בשנת2005 בעשירוני השוני . א מניחי כי ג אנשי ע מוגבלות חמורה שלמו מסי , היחס יורד ל %750 ,וה פער בי אנשי ע מוגבלות חמורה לאנשי ע מוגבלות מתונה גדל ל %25% . 51 2002-2005 : הערכת מצב כלכלי בעתיד37 גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה, אין מוגבלות אין מוגבלות מצבך הכלכלי יהיה פחות טוב מצבך הכלכלי לא ישתנה מצבך הכלכלי יהיה יותר טוב בנוגע לציפיות בנוגע למצב הכלכלי בעתיד אנשי ע מוגבלות הרבה פחות אופטימיי מאשר אנשי ללא מוגבלות . בעניי זה אי הבדלי משמעותיי בי אנשי ע מוגבלות חמורה או מתונה רק : 20%25% מביניה צופי שיפור במצב הכלכלי בעתיד בהשוואה לקרוב ל %50% בקרב אלה ללא מוגבלות . בקצה השני של ההתפלגות %כ , 40% מהאנשי ע מוגבלות חמורה ו %30% מאלה ע מתונה צופי  הרעה בעתיד לעומת פחות מ %20% בקרב אלה ללא מוגבלות . למרות שישנה יציבות יחסית בהערכות אלה נית בכל זאת לגלות מידה מסוימת של שיפור באופטימיות על פני השני , במיוחד משנת2003 בכל הקבוצות ) ע ו ללא מוגבלות (. יחד ע זאת , הפער בי אנשי ע מוגבלות לאחרי לא משתנה באופ משמעותי . 4.4 שינויי בהצלחה לכסות הוצאות שוטפות ביטוי מוחשי של מצב הכלכלי הקשה של אנשי ע מוגבלות בהשוואה לאחרי נמצא בבחינת הדיוו ח שלה על יכולת לכסות את הוצאותיה השוטפות ) גר$ מס ' 38 .( בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה קרוב ל %25% בכלל לא מצליחי לכסות את ה הוצאות החודשיות , וכ! ג קרוב ל %17% מבי אנשי ע מוגבלות מתונה , כל זאת בהשוואה לפחות מ %12% בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות . כא מסתמנת מגמת החמרה על פני השני לפחות בנוגע לאנשי ע מוגבלות חמורה : א בשנת2002 היו23% מה ש דיווח ו כי לא מצליחי לכסות את הו צאותיה , בשנת2005 אחוז זה עלה לקרוב ל %32% .אמנ ג ביתר הקבוצות נרשמה עלייה מסוימת באחוז זה , אבל העלייה אצל אנשי ע מוגבלות חמורה הייתה חריגה ) ומובהקת מבחינה סטטיסטית (. 52 2002-2005 : מצליח/ים לכסות הוצאות חודשיות38 'גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 2002 2003 2004 2005 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה, אין מוגבלות אין מוגבלות בכלל לא מצליח/ים לא כל כך מצליח/ים מצליח/ים מצליח/ים ללא כל קושי 4.5 שינוי ב מצב ה כלכלי ותחושת עוני וקיפוח )2003 ( בשנת2003 נשאלו המרואייני  של הסקר ה חברתי סדרה של שאלות בנוגע להערכת את מצב הכלכלי בעבר הרחוק ) בהיות בני15 (והקרוב ) לפני5  שני ( תמיד בהשוואה למצב היו , וכ על תפישת את מצב הכלכלי העכשווי בהשוואה למשפחות אחרות , ואת הערכת את הכנסת מעבודה לעומת הכנסת של אחרי בעלי השכלה דומה . בנוס$ ה  ג נשאלו על תחושת עוני : הא ובאיזו מידה ה חשו עניי במהל! חייה וא כ מתי חשו כ! לאחרונה . 2003 - 15 : מצב כלכלי בהיותם בני39 'גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות אין מוגבלות בכלל לא טוב לא כל כך טוב טוב טוב מאוד 53 הממצאי מראי כי מצב כלכלי נחות מלווה חלק ניכר מה אנשי ע מוגבלות כבר מהילדות כאשר 27% מהאנשי ע מוגבלות חמורה , 19% מהאנשי ע מוגבלות מתונה בהשוואה ל %8% מבי המרואייני ללא מוגבלות דיווח ו כי מצב הכלכלי בגיל 15 היה בכלל לא טוב ) גר$ מס ' 39 .(יחד ע זאת , בקצה השני של אותה ההתפלגות הפערי פחות קיצוניי : אחוז המדווחי על מצב כלכלי טוב מאוד היה10% בקרב אנשי ע מוגבלת ) חמורה או מתונה ( לעומת15% בי אנשי ללא מוגבלות . זה מלמד כי לפחות חלק מהאנשי ע מוגבלות מצב הכלכלי ה י דרדר בהשוואה לתקופה בה ה היו ילדי . ג כא ככל שהמוגבלות חמורה יותר נראה שהמצב הכלכלי בילדות היה קשה יותר . 2003 ,15 היום לעומת גיל- : שינוי במצב כלכלי40 'גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות אין מוגבלות הרבה יותר טוב יותר טוב בערך דומה פחות טוב הרבה פחות טוב אכ בהשוואה של מצב הכלכלי בזמ היות ילדי לזה של היו ) גר$ מס ' 40 (חלק גדול י ותר מהאנשי ע מוגבלות חמורה מדווחי על ה י דרדרות בהשוואה לאנשי ללא מוגבלות :35% מהאנשי ע מוגבלות חמורה בהשוואה ל %25%  מהאנשי ללא מוגבלות . זה לא כ! לגבי אנשי ע מוגבלות מתונה ולגבי אלה ש דיווח ו על בעייה בריאותית כרונית ללא מוגבלות הדומי בעניי זה לאנ שי ללא מוגבלות . בקצה השני של ההתפלגות , אנשי ע מוגבלות מתונה ובמיוחד אלה ע בעייה בריאותית כרונית ללא מוגבלות מדווחי יותר מאחרי ) ללא מוגבלות ( דווקא על שיפור במצב הכלכלי מאז ילדות . מתברר כי מגמת הידרדרות מאפיינת ג את העבר הקרוב : יותר מ %55%  מהאנשי ע מוגבלות חמורה % וכ45% מאלה ע מוגבלות מתונה דיווח ו על ה י דרדרות של מצב הכלכלי במהל!5 השני האחרונות לעומת30% בלבד מבי האנשי שלא ד י ווחו על מוגבלות . בקצה השני של אותה התפלגות רק13% מהאנשי ע מוגבלות חמורה ו %20% מהאנשי ע מוגבלות מתונה דיווח ו על ש יפור כלכלי לעומת37% מבי האנשי ללא מוגבלות שד י ווחו על שיפור במצב הכלכלי בחמש השני האחרונות . נראה כי מצב הכלכלי היחסי של אנשי ע מוגבלות , לפחות בעיניה , לא רק נחות היו אלא שנמצא בתהלי! מתמש! של ה י דרדרות ושזאת היית ה משמעותית יותר דווקא בחמש השני האחר ונות : לדוגמא , בזמ ש %33% מהאנשי ע מוגבלות חמורה ד י ווחו על הרעה במצב הכלכלי מאז ילדות , הרי ש %56% די ווחו על הרעה בחמש השני האחרונות . ג בקרב אנשי ללא מוגבלות יש פער דומה אבל בהיק$ הרבה יותר מצומצ %מ : 23%%ל30% . 54 2003 , שנים5 : שינוי במצב כלכלי היום לעומת לפני41 'גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות אין מוגבלות השתפר מאוד השתפר לא השתנה נעשה יותר גרוע נעשה הרבה יותר גרוע ביטוי קיצוני למצב כלכלי קשה משתק$ בתחושת עוני . יתירה מזאת יש הסבורי כי קל יותר להתלונ על מצב כלכלי קשה מאשר להודות בתחושת עוני . למרות האמור נמצא כי שיעור המדווחי שחשו עניי אי פע מאז ילדות מגיע בישראל ליותר מ %40% מהאוכלוסייה הבוגרת כאשר13%  חשי כ! לעיתי קרובות . ג כא באי ל ידי ביטוי הפערי הרחבי שבי אנשי ע מוגבלות לאחרי : יותר מ %30% מקרב אנשי ע מוגבלות חמורה מדווחי שחשי עניי לעיתי קרובות , 21%  מקרב אנשי ע מוגבלות מתונה לעומת פחות מ %10% שחשו כ! בקרב יתרת האוכלוסייה . 2003 - ובאיזו תדירות15 : האם חשו עניים מאז גיל42 גרף מס 0% 20% 40% 60% 80% 100% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות אין מוגבלות לעיתים קרובות לפעמים, מדי פעם לעיתים רחוקות אף פעם לא יציאה לעבודה נחשבת במידה רבה של צדק לאחת מה דרכי העיקריות באמצעותה אנשי ע מוגבלות יכולי היו לשפר את מצב הכלכל י ולהשתלב טוב יותר בחיי החברה . יחד ע זאת , נראה כי ג בתחו 55 של הכנסות מעבודה אנשי ע מוגבלות חשי מקופחי לעומת אחרי . לשאלה באיזו מידה הכנסותי! מעבודה דומות לאלה של בעלי השכלה דומה לשל ! ענו כמעט 60% מהאנשי ע מוגבלות חמורה שעבדו כי הכנסותיה נמוכות או נמוכות מאוד , וכ! ענו כמעט מחצית מהאנשי ע מוגבלות מתונה לעומת פחות מ % 35%  מהאנשי ללא מוגבלות שחשו כ! . ,(: הכנסות מעבודה לעומת בעלי השכלה דומה )רק לעובדים43 'גרף מס 2003 0% 20% 40% 60% 80% 100% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות אין מוגבלות הרבה יותר גבוהות יותר גבוהות בערך דומה יותר נמוכות הרבה יותר נמוכות 56 5.מצב התעסוקה של אנשי ע מוגבלות " בדו ח האחרו שפרסמה הנציבות בסו$ שנת2006 נמצא כי מרבית המבוגרי ע מוגבלות ה בגילאי עבודה כאשר ה מהווי לא פחות מ חמישית מפוטנציאל כוח העבודה של ישראל . במקביל דווח כי שיעור של אנשי ע מוגבלות בתעסוקה הנו נמו! בהרבה מיתר חלקי האוכלוסייה , במיוחד בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה , מה שמעלה את הסיכו  לעוני ולהדרה חברתית , ומהווה בזבוז עצו של כוח אד פוטנציאלי אשר מקטי בסופו של דבר את רמת הרווחה של החברה כולה ) סעי$5.2 ,' עמ37%38 (. נשאלת השאלה הא העיסוק האינטנסיבי שנרש לאחרונה במצב וזכויותיה של אנשי ע מוגבלות הביא לשינוי בשיעורי התעסוקה של אנשי  ע מוגבלות . הפרק הנוכחי בוח שאלה זו וכ באיזו מידה המצב בישראל שונה מזה הקיי בארצות מערביות אחרות . 5.1 שיעורי תעסוקה של אנשי ע מוגבלות מבנה התעסוקה של אנשי ע מוגבלות שונה מאוד מזה של יתרת האוכלוסייה , ומתאפיי בשיעור מועסקי נמו! ושיעור מובטלי גבוה ב , השוואה לאנשי ללא מוגבלות . : מועסקים, מובטלים ולא שייכים לכח העבודה לפי חומרת44 'גרף מס 2005 ,, אחוזים20-64 בני- מוגבלות 33.4 52.1 67.9 69.3 8.4 6.7 6.2 5.7 58.1 41.1 25.8 25.0 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות בלי מוגבלות מועסקים מובטלים לא שייכים לדוגמא ) גר$ מס ' 44 (בזמ שבשנת2005  בקרב אנשי ללא מוגבלות בגיל20%64 שלושה רבעי השתתפו בכוח העבודה רק , 42% מבי האנשי ע מוגבלות חמורה ו %59% ! מבי אלה ע מוגבלות מתונה עשו כ , מצב שהשתנה רק מעט בשני האחרונות ) כפי שנרא ה בהמש! (. בנוס$ לכ! , שיעור המובטלי בקרב אנשי ע מוגבלות , קרי אחוז האנשי שמנסי למצוא תעסוקה א! לא מצליחי הוא גבוה מאוד , במיוחד בי אלה ע מוגבלות חמורה שבשנת2005 הגיע ל %20% .בקרב אנשי ע מוגבלות מתונה שיעור האבטלה היה נמו! יותר , 11% אבל עדיי גבוה מ שמעותית מאשר בקרב אנשי ללא מוגבלות ) פחות מ %8% באותה שנה (. 57 ,, אחוזים20-64 : מובטלים מתוך כלל השייכים לכח העבודה בני45 גרף 2005 20.0% 11.4% 8.4% 7.6% 0% 5% 10% 15% 20% 25% מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה יש בעיה אין מוגבלות בלי מוגבלות 5.2 שיעורי תעסוקה בישראל בהשוואה לארצות מערביות בסעי$ זה נבח באיזו מידה הפער לפי חומרת מוגבלות בשיעורי התעסוקה בישראל דומה או לא לזה שבארצות מערביות אחרות . הניתוח מתבסס על נתוני עבור מדינות מער ביות לקוחי מתו! פרסו של ה % OECD ) 2003 ,ראה תאור קצר ג בסעי$ 1.2.2 לעיל ( המתייחסי  לסו$ שנות ה %1990 כאשר הנתוני של ישראל עובדו מהסקר החברתי שנער! בשנת2005 . כמו בפרקי קודמי העניי שלנו הוא במצב היחסי של אנשי ע מוגבלות בהשוואה ליתרת האוכלוסייה ולכ ההשוואות מתמקדות בהבדלי שבי אנשי ע מוגבלות ויתרת האוכלוסייה ולא כל כ! בהבדלי בשעורי התעסוקה המוחלטי . בגר$ מס ' 46 מוצגי שיעורי התעסוקה ) קרי : מועסקי מתו! כלל בני20%64 (במדינות השונות לפי חומרת מוגבלות וכ יחס שיעורי התעסוקה של אנשי ע מוגבלות לפי חומרתה לאנשי ללא מוגבלות : יחס של 100  משמעותו כי אי הבדל בי שיעורי התעסוקה של אנשי ע מוגבלות לאחרי , ככל שה יחס קט יותר מ%100 זה מצביע עד כמה שיעורי התעסוקה של הראשוני קטני מאלה של האחרוני . הגר$ מסודר משמאל לימי בסדר עולה של יחס שיעורי התעסוקה של אנשי ע מוגבלות חמורה . כמו בישראל , בכל הארצות הנסקרות שיעור המועסקי בקרב אנשי ע מוגבלות נמו! באופ ניכר מזה של יתרת האוכלוסייה : שיעור התעסוקה הממוצע לארצות שבגר$ עבור אנשי ע מוגבלות חמורה מהווה 36%  משיעור התעסוקה של אנשי ללא מוגבלות ושל אנשי ע מ וגבלות מתונה כ %72% ממנו . טווח ההשתנות של פער זה לגבי אנשי ע מוגבלות חמורה נע בי כ %30% בארצות כגו ספרד , בריטניה ודנמרק ועד למעלה מ % 40% בארצות כגו צרפת , שוודיה , אוסטרליה וישראל . כ! ג לגבי פער השיעורי של אנשי ע מוגבלות מתונה הנע בי50% בספרד לכ %90% בשוודיה . בישראל שיעור התעסוקה של אנשי ע מוגבלות הוא בי הגבוהי בגר$ לגבי אנשי ע מוגבלות חמורה כאשר הוא מהווה 48% מהשיעור של אנשי ללא מוגבלות . ג יחס השיעורי בנוגע לאנשי ע מוגבלות מתונה גבוה במקצת מהממוצע של הארצות המערביות ומגיע ל %75% )כפי ש נראה בהמש! יחס זה עלה מעט בישראל בשני האחרונות % מרמות של42%%ו70% בשנת2002 לאנשי ע מוגבלות חמורה ומתונה בהתאמה % אול בחירת שנה אחרת בתקופה זו לא הייתה משנה את המסקנות לעיל (. 58 (20-64 : שיעורי תעסוקה לפי חומרת מוגבלות )אחוז מבני46 'גרף מס ( בין אנשים עם מוגבלות לפי חומרתה 100 -ויחס שיעורי תעסוקה )ל לאנשים בלי מוגבלות 48% 36% 75% 72% 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 קוריאה ממלכה מאוחדת ספרד דנמרק ארה"ב אוסטריה בלגיה איטליה פורטוגל גרמניה הולנד אוסטרליה שוודיה ישראל צרפת OECDממוצע מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בלי מוגבלות 'יחס מוגב' חמורה לבלי מוגב'יחס מוגב' מתונה לבלי מוגב נראה א כ כי שיעור המועסקי היחסי בישראל בקרב אנשי ע מוגבלות נמצא ב טווח של ארצות המערב , כאשר המצב בישראל יותר טוב מאשר ברוב הארצות במיוחד בנוגע לאנשי ע מוגבלות חמורה . בגר$47 מוצגי שיעורי האבטלה במדינות השונות לפי חומרת מוגבלות וכ היחס שבי השיעורי של אנשי ע מוגבלות ) לפי חומרה ( לזה של אנשי ללא מוגבלות . שיעורי ה אבטלה מחושבי כפי שמקובל לפי היחס של בלתי מועסקי לכלל השייכי ח לכו העבודה בכל קבוצה . : שיעורי אבטלה לפי חומרת מוגבלות ויחס שיעורי אבטלה47 'גרף מס לפי חומרת מוגבלות לשיעור האבטלה של אנשים בלי מוגבלות 2.5 2.6 2.5 1.4 1.6 1.5 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 אוסטרליה ספרד ארה"ב צרפת איטליה שוודיה פורטוגל ישראל בלגיה ממלכה מאוחדת דנמרק הולנד אוסטריה גרמניה קוריאה OECD (14)ממוצע EU (11)ממוצע 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 6.0 7.0 מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בלי מוגבלות יחס חמורה לבלי יחס מתונה לבלי שיעורי המובטלי ) בלתי מועסקי ( בקרב אנשי ע מוגבלות , גבוהי באופ ניכר מאלה של אנשי ללא מוגבלות בכל הארצות המערביות . בממוצע לארצות המוצגות בגר$ שיעור האבטלה של אנש י ע מוגבלות חמורה הוא פי 2.5 מאלה של אנשי ללא מוגבלות , ושיעור האבטלה של אנשי ע מוגבלות מתונה גבוה 59 % בכ50% בממוצע מזה של אנשי ללא מוגבלות . ישראל לא נראית שונה ג בהקשר זה מארצות מערביות אחרות . נראה כי הפערי שקיימי בישראל ב י שיעורי ה תעסוקה של אנשי ע מוגבלות לאחרי אופייניי לכלל ארצות המערב , כאשר בישראל ה אפילו קטני במקצת , במיוחד במקרה של אנשי ע מוגבלות חמורה . עלייה בשיעורי תעסוקה היא ללא ספק מפתח לשיפור מצב הכלכלי ומידת השתלבות בחברה של אנשי ע מוגבלות . יחד ע זאת , למרות שכל שיפור מבור! נ , ראה כי בתחו זה המצב של אנשי ע מוגבלות בישראל איננו כה גרוע בהשוואה לארצות מערביות אחרות . נית אולי להסיק מכ! כי המצב הכלכלי הירוד של אנשי ע מוגבלות בישראל בהשוואה לארצות אחרות ) שנתגלה בפרק4(אינו תולדה משיעורי תעסוקה נמוכי . כיוו שהכנסותיה האישיות של אנשי ע מוגבלות מעבודה לא נמצאו נמוכות בהשוואה לארצות אחרות נראה כי ה בעייה המרכזית נמצאת ברמת ההכנסות האחרות שה בעיקר הכנסות שמקור בתשלומי העברה ) קצבאות למיניה (. כמוב כי יש להתייחס למסקנות ראשוניות אלו בזהירות הראויה . הממצאי שמוצגי בפרסו זה ה ר אשוניי וחייבי להיבד ק הרבה יותר לעומק לפני שתינק ט פעולה ספציפית לפי ממצאי אלה . יחד ע זאת , א ה יתגלו כנכוני ה עשויי לחייב חשיבה מחדש של המדיניות הקיימת בנוגע לשיפור מצב ושילוב של אנשי ע מוגבלות בחברה הישראלית . 5.3 שינויי בשני האחרונות השינוי העיק רי שנרש בתעסוקה הכללית בישראל בי השני 2002%ו2005 היה ירידה חדה בשיעור האבטלה ) מתו! כלל השייכי ח לכו העבודה ( בעיקר מאז2004 .שינוי זה משתק$ בנתוני הסקר החברתי : לדוגמא עבור בני20%64 נרשמה ירידה בשיעור האבטלה מ %10.5%  בשני2002%ו2003%ל8.6% בשנת2005 )ירידה זו דומה לזו שנרשמה על פי סקר ח כו אד באות שני למרות הבדלי הקיימי בי שני הסקרי בשיט ות, באוכלוסי ו ת ובהגדרה המדויקת של הבלתי % מועסקי / מובטלי15 .( : שיעור אבטלה לפי חומרת מוגבלות )מתוך שייכים לכח48 'גרף מס אחוזים- (העבודה באותו גיל/מין 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 2002 2003 2004 2005 שני מינים20-64 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות בלי מוגבלות סה''כ 15ראה בעניי זה למ "ס )2005 ( 60 ירידות בשיעורי אבטלה נרשמו כמעט בכל הקבוצות המוגדרות לפי חומרת מוגבלות ) גר$ מס ' 48 .(ירידות בולטו ת בשיעור האבטלה נרשמו בקבוצה של אנשי ע מוגבלות מתונה : מרמה של15%  בשני2002%4 )שיא של15.8% בשנת2004 (לרמה של11% בשנת2005 ,וכ בקבוצת האנשי ע מוגבלות חמורה : משיא של 25% בשנת2003%ל20% בשנת2005 .יחד ע זאת , ג בי אנשי ללא מוגבלות נרשמה ירידה ח דה בשיעורי האבטלה : מרמה של10% לרמה של7% , ושיעוריה נותרו הרבה יותר נמוכי מאלה של אנשי ע מוגבלות . רק הקבוצה של אנשי ש דיווח ה על בעייה בריאותית כרונית ללא מוגבלות משמעותית לא השתתפה במגמה כללית זו ושיעורי האבטלה שלה אפילו עלו לרמה של9% )מרמה של7% בשנת2003 ( אול עדיי נותרו דומי לאלה של אנשי ללא מוגבלות ונמוכי מאלה של אנשי ע מוגבלות . נתוני הסקר החברתי ) גר$ מס ' 49 ( לא מצביעי על שינויי משמעותיי בשיעור המשתתפי ח בכו העבודה בכלל האוכלוסייה ) בסקר וח כ אד נרשמה עלייה מתונה בשני אלו (. יחד ע זאת ה , נתוני מצביעי על מגמת עלייה מתונה בי אנשי ע מוגבלות , בעיקר בי אלה ע מוגבלות חמורה )מ%36% בשנת2002%ל 42% בשנת2005 (.מדובר בשינויי קטני למדי שלא משני מהותית את הפער הרחב שקיי ע האנשי ללא מוגבלות , לה שיעורי הרבה יותר גבוהי )75% (שלא השתנו במהל! התקופה הנדונה . : שיעור השתתפות בכח העבודה לפי חומרת מוגבלות )מתוך49 'גרף מס אחוזים- (אוכלוסייה באותו גיל/מין 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 2002 2003 2004 2005 שני מינים20-64 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות בלי מוגבלות סה''כ הירידה באבטלה הביאה לעלייה באחוז המועסקי מכלל האוכלוסייה בגילאי עבודה בני )20%64 (כמעט בכל הקבוצות . עליות מסוימות נרשמו בקבוצות של אנשי ע מוגבלות מתונה וחמורה אבל ג בקבוצה של אנשי בלי מוגבלות . ירידה מסוימת דווקא נרשמה בשיעור המועסקי בקבוצה של אנשי ע בעיית בריאות ללא מוגבלות , כצפוי לגבי הקבוצה היחידה שלא רשמה ירידה בשיעורי האבטלה . 61 : שיעור מועסקים )מאוכלוסייה באותו גיל/מין( לפי חומרת50 'גרף מס אחוזים- מוגבלות 0 10 20 30 40 50 60 70 80 2002 2003 2004 2005 שני מינים20-64 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות בלי מוגבלות סה''כ הא כתוצאה של השינויי האלה השתפר מצב התעסוקה היחסי של אנשי ע מוגבלות ? התשובה היא חיובית א! מסויגת כיוו ש לא מדובר בשיפור משמעותי למדי . יחס שיעורי המועסקי של אנשי ע מוגבלות ) לפי חומרה ( לאנשי ללא מוגבלות מראה מעט שינוי ) גר$ מס ' 51 ( ג א כי לטובת אנשי ע מוגבלות . שיעור המועסקי בי אנשי ע מוגבלות חמורה הווה בתחילת התקופה42%  מאותו שיעור בי אנשי ללא מוגבלות ועלה להיות48% בשנת2005 .ג  בי אנשי ע מוגבלות מתונה נרשמה עלייה באחוז זה מ %70% בשנת2002 ועד75% בשנת2005 .הרעה ) ירידה ( קלה נרשמה ביחס זה בי אנשי ע בעייה רפואית ללא מוגבלות : א בתחילת התקופה שיעור המועסקי בקרב היה גבוה במקצת מזה של אנשי ללא מוגבלות )105%  בשני2002%3 (ב סו$ התקופה הוא ירד קצת מתחת לו )98% .( (: יחס שיעור מועסקים של אנשים עם מוגבלות )לפי חומרה51 'גרף מס אחוזים- לאנשים בלי מוגבלות 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 2002 2003 2004 2005 שני מינים20-64 גיל 'מוגבלות חמורה לבלי מוגב'מוגבלות מתונה לבלי מוגב'בעית בריאות ללא מוגב' לבלי מוגב 62 התוצאה של התהליכי שתוארו לעיל הנה כי מעט מאוד נשתנה בשני2002%2005  במצב היחסי של אנשי ע מוגבלות בנוגע ל מעמד התעסוקתי שלה . אמנ ג אנשי ע מוגבלות וג אנשי ללא מוגבלות נהנו מהירידה בשיעורי האבטלה והעלו במקצ ת את שיעורי התעסוקה שלה , אול מבחינה יחסית לא נרש שיפור משמעותי במצב של אנשי ע מוגבלות מתונה ורק שיפור קט בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה . בקרב אנשי ע בעייה רפואיות כרונית ללא מוגבלות נרשמה הרעה יחסית א כי מצב נותר לא שונה בהרבה מזה של אנשי ללא מוג בלות . 5.4 תעסוקה לפי גיל שיעורי התעסוקה לפי מי וגיל מראי כי מצב התעסוקתי היחסי של אנשי ע מוגבלות יותר מבוגרי ) יחסית לבני גי ללא מוגבלות ( הוא פחות טוב מזה של היותר צעירי , בזמ שלא נמצאו הבדלי משמעותיי לפי מגדר , ג כאשר זה נבח בתו! קבוצות גיל . בגרפי  מס '52%ו53 מוצגי שיעורי המועסקי בנפרד עבור בני20%49 ובני50%64 בהתאמה ) באחוזי מכלל בני אותה קבוצת גיל (. כשמשווי בי שני הגרפי בולט הממצא כי בזמ שאי הבדלי גדולי בי שתי קבוצות הגיל בשיעור המועסקי של אנשי ללא מוגבלות,שיעורי התעסוקה של אנשי  ע מוגבלות בגיל 50%64 נמוכי מאוד בהשוואה לבני20%49 .א בגיל20%49 שיעורי התעסוקה של אנשי ע מוגבלות חמורה נעו בשני 2002%5 סביב38%  ה צונחי ע העלייה ל גיל 50%64 לרמה של23% ;בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה הירידה ע העלייה בגיל היא מרמה של 55% לרמה של45% .זאת בזמ שאצל אנשי ללא מוגבלות אי כמעט הבדלי לפי גיל : שיעור המועסקי נע סביב ממוצע של69% בקרב בני20%49%ו71% בקרב בני50%64 . : שיעור מועסקים )מאוכלוסייה באותו גיל/מין( לפי חומרת52 'גרף מס אחוזים- מוגבלות 0 10 20 30 40 50 60 70 80 2002 2003 2004 2005 שני מינים20-49 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות בלי מוגבלות 63 -: שיעור מועסקים )מאוכלוסייה באותו גיל/מין( לפי מוגבלות53 'גרף מס אחוזים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 2002 2003 2004 2005 שני מינים50-64 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות בלי מוגבלות ג השינוי לאור! השני בשיעור המועסקי שונה בשתי קבוצות הגיל . בקרב בני20%49  לא נרשמו שינויי משמעותיי בי2002%ל2005 ) להוציא עליה קלה בשיעור המועסקי של אנשי ע מוגבלות חמורה בי 2004ל%2005 .(לעומת זאת , בגיל50%64 נרשמה עליה בשיעור המועסקי כמעט ב כל הקבוצות . בני50%64 ע מוגבלות מתונה העלו את שיעור התעסוקה שלה יותר מכול מ %37% בשנת2002%ל50% בשנת 2005 ,וא נשי ע מוגבלות חמורה באותו גיל העלו את שיעור המועסקי )מ%21%ל%25% .(יחד ע זאת , כ! עשו ג אלה ללא מוגבלות )מ%68%ל%77% .(שוב רק אנשי שד י ווחו על בעייה בריאותית כרונית ללא מוגבלות לא מראי עלי י ה בשיעורי התעסוקה שלה ) אפילו מראי ירידה מסוימת מ %66%ל%63% .( (: יחס שיעור מועסקים של אנשים עם מוגבלות )לפי חומרה54 'גרף מס אחוזים- לאנשים בלי מוגבלות 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 2002 2003 2004 2005 שני מינים20-49 גיל 'מוגבלות חמורה לבלי מוגב'מוגבלות מתונה לבלי מוגב'בעית בריאות ללא מוגב' לבלי מוגב 64 (: יחס שיעור מועסקים של אנשים עם מוגבלות )לפי חומרתה55 'גרף מס אחוזים- לאנשים בלי מוגבלות 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 2002 2003 2004 2005 שני מינים50-64 גיל 'מוגבלות חמורה לבלי מוגב'מוגבלות מתונה לבלי מוגב'בעית בריאות ללא מוגב' לבלי מוגב השינוי שתוארו לעיל בשיעורי התעסוקה לפי חומרת מוגבלות וגיל גרמו לשיפורי צנועי על פני הזמ במצב היחסי של אנשי ע מוגבלות . יחד ע זאת , היות והשיפור בתעסוקה היה מנת חלק של אנשי ע ו ללא מוגבלות ג יחד , השיפור במצב של אנשי ע מוגבלות היה י חסית צנוע , מבלי שישנה מהותית את מצב התעסוקתי . בי בני20%49 נרש שיפור מסוי רק במצב של אנשי ע מוגבלות חמורה : שיעור המועסקי בקרב עלה משנת2002 אז הווה52%  מהשיעור המקביל בקרב אנשי ללא מוגבלות , להיות60% בשנת2005 .לא נרש שינוי במצב היחסי של בני20%49  ע מוגבלות מתונה או אלה ע בעייה בריאותית כרונית ו ללא מוגבלות . בי בני50%64  השיפור היותר משמעותי נרש בי אנשי ע מוגבלות מתונה אשר שיעור התע ס וקה שלה שבשנת2002 היה55%  מזה של אנשי ללא מוגבלות , עלה להיות 65% בשנת2005 .שיפור קט יותר נרש באחוז הזה בי אנשי ע מוגבלות חמורה )מ%30%ל% 33% (ואילו אנשי ש דיווח ו על בעייה ברי א ותית כרונית ללא מוגבלות מצב הורע : בזמ שבשנת2002 שיעורי התעסוקה שלה היו דומי לאלה של אנשי ללא מוגבלות , בשנת2005 הוא מהווה82% ממנו . 5.5 תעסוקה לפי מגדר בחינה של מצב התעסוק תי היחסי של גברי ונשי ע מוגבלות לא מראה הבדל משמעותי ביניה וג לא מגמות שונות על פני הזמ . שיעור המועסקי בקרב נשי נמו! בכל הקבוצות מאלה של גברי אול במצב היחסי של אנשי ע מוגבלות לאנשי ללא מוגבלות לא קיימי הבדלי בי שני המיני . שיעור הה עסק ה ש ל נשי בגיל20%64 עומד על כ%80%  מהשיעור אצל גברי . מצב זה השתנה מעט מאוד במהל! השני2002%2005 )נרשמה ירידה מ %84%ל%79% .( בעניי זה אי הבדלי בי אנשי ע מוגבלות ואחרי ) נתוני לא מוצגי כא (. 65 (: יחס שיעור מועסקים של נשים עם מוגבלות )לפי חומרה56 'גרף מס אחוזים- לנשים בלי מוגבלות 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 2002 2003 2004 2005 נשים20-64 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות (: יחס שיעור מועסקים של גברים עם מוגבלות )לפי חומרה57 'גרף מס אחוזים- לגברים בלי מוגבלות 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 2002 2003 2004 2005 גברים20-64 גיל מוגבלות חמורה מוגבלות מתונה בעית בריאות ללא מוגבלות מצב התעסוקה היחסי של נשי וגברי ע מוגבלות נראה די דומה ) גרפי מס ' 56%ו57 בהתאמה (: שיעורי התעסוקה של גברי ונשי ע מוגבלות חמורה מהווי שניה כ %40% מאלה של גברי ונשי ללא מוגבלות , כאשר אחוז זה מתקרב ל %80%  במקרה של נשי וגברי ללא מוגבלות והוא נע מעט סביב 100% לגבי גברי ונשי המדווחי על בעי י ת בריאות כרונית ללא מוגבלות . השינויי במהל! השני 2002%5 באחוז הזה היו קטני למדי בשני המיני א כי נראה כי מצב היחסי של גברי השתפר במקצת בזמ שזה של נשי מראה רק תנודות קטנות . ייתכ מאוד כי התנודות בי הנשי קשורות לעובדה כי שיעורי התעסוקה שלה נמוכי , במיוחד בי הנשי ע מוגבלות , ולכ השיעורי מבוססי על מספר מקרי קט . 66 5.6 סיכו מצב התעסוקה של אנשי ע מוגבלות מאופיי על ידי שיעורי  נמוכי של השתתפות בכוח העבודה ושיעורי אבטלה גבוהי שמביאי לכ! ש רק חלק קט מביניה מועסק בפועל , כל זאת בהשוואה לאנשי ללא מוגבלות . המצב חמור יותר ככל שעולה חומרת המוגבלות . למרות האמור לעיל מתברר כי מצב דומה שורר בארצות מערביות אחרות ומצבה היחסי של ישראל בהקשר זה הוא לא כל כ! רע . במיוחד לא בנוגע לשיעור המועסקי בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה . א הממצאי שתוארו לעיל נכוני , הרי של א נית לתלות את המצב הכלכלי הירוד של אנשי ע מוגבלות בישראל בהשוואה לארצות מערביות אחרות בכ! ש בישראל שיעורי התעסוקה שלה נמוכי . נראה כי את ההסבר יש לחפש ברמת ההכנסות שלא מעבודה ) הרי ג רמת ההכנסות מעבודה של אנשי ע מוגבלות בישראל דומה לממוצע המערבי ( ואו לי בעיקר בתמיכ ות שמקבלי מהמדינה . בשני האחרונות נרש אמנ שיפור מסוי בשיעורי התעסוקה היחסיי של אנשי ע מוגבלות אול שיפור זה למרות היותו מעודד אינו מצמצ כמעט את הפער ע שיעורי התעסוקה של אנשי ללא מוגבלות . בחינה לפי גיל הראתה כי המצב היותר קשה מבחינת שיעורי תעסוקה נמצא אצל אנשי היותר מבוגרי שבכוח העבודה . לא נמצאו הבדלי משמעותיי לפי מגדר . 67 6.מוגבלות , קבלת קצבה ותעסוקה בפרק זה נבח הקשר שבי מוגבלות לפי חומרה לבי קבלת קצבאות מהבטוח הלאומי וכ את הקשר בי שניה ותעסוקה . הניתוח מתאפשר הודות לכ! שבשאלו הסקר החברתי של שנת 2005 נשאלו המרואייני  ג סדרה של שאלות בנוגע לקבלת קצבאות מהב י טוח הלאומי על סוגיה . 6.1 דיווח על מוגבלות וקבלת קצבה מהבטוח הלאומי המוסד לביטוח לאומי בישראל מופקד על תשלו קצבאות לאוכלוסיות שהוגדרו בחוק הב י טוח הלאומי ותקנ ותיו . הקצב ה החשובה ביותר בהקשר של אנשי ע מוגבלות היא קצבת נכות כללית המיועדת להבטיח לנכי שנמצאו זכאי לכ! הכנסת מינימו לקיו . גמלה זו משולמת לאנשי בגיל עבודה . תנאי הכרחי לזכאות לקצבה בגיל העבודה היא דרגת נכות מינימאלית וכ מבח כושר השתכרות / תפקוד , היו ת והקצבה מיועדת רק לאלה שבהיות בגיל העבודה הוכרו כ נכי ו שיכולת להשתכר / לתפקד נפגעה משמעותית עקב אותה נכות . ערכ של קצבאות הנכות משתנה לפי קריטריוני שוני כגו : אחוזי נכות , מצב משפחתי ועוד ) ביטוח לאומי , 2005 (. בנוס$ לקצבת נכות כללית קיימות קצבאות אחרות כג ו קצבת זקנה או קצב ת הבטחת הכנסה המשולמת למי שאי בכוח להבטיח לעצמ הכנסה למחיי ת. מסיבה זו במהל! הניתוח תהיה התייחסו ת לא רק לקצבת נכות אלא ג ל יתר הקצבאות של הבטוח הלאומי ) להוציא קצבת ילדי שלא רלוונטי ת לדיו (. יש לציי ג כי הסקר החברתי לא כלל שאלות על קבלת קצבת נכות מגורמי אחרי , כגו : משרד הביטחו המשל קצבת נכות לכ %50 אל$ נכי צה ל"16 ומשרד האוצר המשל קצבאות לכ %53 אל$ נכי רדיפת הנאצי ונכי המלחמה בנאצי , רוב קשישי ח" דו )2006 ,פרק7(. בסה "כ דיווח ו בסקר החברתי 178 אל$ אנשי בגיל20 ומעלה ) מתוכ157  אל$ בגילי20%64 (על קבלת קצבת נכות ועוד 900 $ אל דיווח ו על קבלת קצבאות אחרות לא כולל קצבת ילדי ) מתוכ325 אל$ בגיל 20%64 .(מספר זה דומה מאוד ל דיווח מקביל שהתקבל מהביטוח הלאומי : בשנת2005 שולמה קצבת נכות ל%171  אל$ אנשי . התאמה דומה נמצאה ג לגבי הקצבאות האחרות : לדוגמא מבי המדווחי על קצבאות אחרות 167  אל$ אנשי דיווח ו בסקר )140 $ אל משפחות לפי הבטוח הלאומי ( על קבלת קצבת אבטחת הכנסה ) מתוכ147 אל$ בגיל20%64 (; 594 $ אל )619 אל$ בבטוח הלאומי ( על קבלת קצבת זקנה או שאירי ) מתוכ90 אל$ בגיל20%64 ,רוב כמוב ב גילי היותר מבוגרי (;101 אל$ על קבלת קצבת שאירי )105 אל$ בבטוח הלאומי (;55 $ אל )59 אל$ בבטוח הלאומי ( קצבת אבטלה ) כמעט כול בגיל י 20%64 .( 6.2 אי הלימה בי דיווח עצמי על מוגבלות וקבלת קצבה כשבוחני את הקשר בי קבלת קצבה מהבטוח הלאומי ואת שיעורי הדיווח העצמי על מוגבלות מתברר כי הקשר אינו חזק כל כ! כפי שאולי נית היה לצפות מראש . לדוגמא , מבי האנשי שד י ווחו בסקר החברתי הישראלי על מוגבלות חמורה , פחות ממחצית מקבלי קצבה כלשהי מהב י טוח הלאומי , ומתוכ רק29% מקבלי קצבת נכות כללית . 16רוב המכריע של נכי צה " ל ה בעלי שיעורי נכות נמוכי מ %20% ,ורק מיעוט קט בקרב מעל40% הנדרש להכרה כזכאי לקצבת נכה מהביטוח הלאומי ) החל משנת2004 , 60% .( 68 מ הצד השני , מבי כלל המקבלי ק צבת נכות כללית , פחות ממחצית מדווחי על מוגבלות חמורה , 29% על מוגבלות מתונה ואילו% 23 הנותרי לא מדווחי בכלל על מוגבלות.מאחר ומבח יכולת ההשתכרות הנו קריטי לקבלת קצבה היינו מצפי שהחפיפה תהייה גדולה הרבה יותר . לוח מס ' 5 :מקבלי קצבאות ) לא כולל קצבת ילדי ( לפי מוגבלות , בני2064 בישראל , סקר חברתי 2005 , אלפי ואחוזי סה כ '' מקבלי קצבת נכות כללית מקבלי אבטחת הכנסה מקבלי קצבה אחרת ל" מב לא מקבלי קצבה ל" מב סה כ ''3,656 157 147 179 3,173 מוגבלות חמורה 265 76 28 22 139 מוגבלות מתונה 434 46 45 32 312 בעיית בריאות ללא מוגבלות 354 17 14 23 299 ללא מוגבלות2,603 18 60 101 2,423 סה כ ''100% 4.3% 4.0% 4.9% 86.8% מוגבלות חמורה 100% 28.6% 10.6% 8.3% 52.5% מוגבלות מתונה 100% 10.5% 10.3% 7.4% 71.8% בעיית בריאות ללא מוגבלות 100% 4.9% 4.0% 6.6% 84.5% ללא מוגבלות100% 0.7% 2.3% 3.9% 93.1% סה כ ''100% 100% 100% 100% 100% מוגבלות חמורה 7.2% 48.2% 19.1% 12.3% 4.4% מוגבלות מתונה 11.9% 29.0% 30.4% 18.0% 9.8% בעיית בריאות ללא מוגבלות 9.7% 11.1% 9.6% 13.1% 9.4% ללא מוגבלות71.2% 11.7% 40.8% 56.7% 76.4% הנתוני של ה %OECD )ראה תאור בפרק1, $סעי1.2.2 ( מאפשרי ג לבחו באיזו מידה היק$ אי ההלימה בי הגדרה עצמית של מוגבלות וקבלת קצבה גדול או קט בישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות . בלוח מס ' 6 מוצגי נתוני על שיעור מקבלי קצבת נכות לפי חומרת מוגבלות אר ב צות מערביות שונות מול הנתוני הישראליי . ה אל האחרוני מוצגי לפי שלושה הרכבי של קצבאות : קצבת נכות בלבד , קצבת נכות או קצבת הבטחת הכנסה וקצבה כלשהי מהבטוח הלאומי ) להוציא קצבת ילדי (. הארצות מסודרות לפי השיעור הכללי של קבלת קצבאות בכל מדינה . 69 לוח מס ' 6 :שיע ור מקבלי קצבת נכות לפי חומרת מוגבלות בי בני 2064 –  אחוזי כ" סה אוכלוסייה אנשי ללא מוגבלות אנשי ע מוגבלות מתונה אנשי ע מוגבלות חמורה אנשי ע מוגבלות כ" סה איטליה 2.6 1.2 13.9 35.7 20.7 אוסטריה 3.8 1.2 15.0 37.7 20.9 אוסטרליה 4.3 0.8 22.4 41.6 28.6 נורבגיה 4.6 2.0 20.0 41.5 28.4 צרפת 5.4 2.1 14.5 35.4 22.8 ספרד 5.5 1.1 27.3 59.0 39.6 פורטוגל 5.6 2.0 13.9 31.6 21.2 בלגיה 7.7 3.7 33.5 49.4 39.0 ארה "ב7.8 4.1 28.6 62.2 39.2 הולנד 7.9 3.0 22.4 42.8 29.0 דנמרק 8.7 2.8 25.9 64.7 34.3 ממלכה מא וחדת 11.6 6.3 26.4 63.6 37.0 שוודיה 14.8 8.9 26.1 46.6 35.6 ממוצע ) בלי ישראל (6.9 3.0 22.3 47.1 30.5 ישראל  קצבת נכות 4.3 1.2 10.5 28.6 17.4 ישראל  נכות או הבט ' הכנסה 8.3 3.7 20.8 39.2 27.8 ישראל  קצבה כלשהי מב "ל13.2 7.9 28.2 47.5 35.5 שיעור מקב לי קצבת נכות בישראל מכלל האוכלוסייה בגילאי עבודה )4.3% (הוא בי הנמוכי בלוח א כי יתכ כי בארצות אחרות לא קיימת החלופה של קבלת קצבה אחרת . אכ כאשר מוסיפי בישראל לקצבת הנכות את קצבת הבטחת הכ נסה השיעור הישראלי מוכפל והוא משולש כאשר כוללי את יתר הקצבאות של הביטוח הלאומי . נית לראות כי בממוצע לארצות המערביות , פחות ממחצית מהאנשי המדווחי על עצמ כאנשי ע מוגבלות חמורה ) המפריעה לה מאוד בתפקוד השוט$ ( מקבלי קצבת נכות )47% (וכ כי קיימת השתנות גדולה בשיעור זה בי הארצות בי )32% בפורטוגל ל %65% בדנמרק (. הא חוז המקביל בישראל נראה נמו! מאוד כשמדובר רק בקצבת נכות כללית אול מגיע לממוצע המערבי א כוללי ג את יתר הקצבאות של הב י טוח הלאומי . כ! ג בנוגע לאנשי ע מוגבלות מתונה : בממוצע לארצות המערביות 22% מביניה מקבלי קצבת נכות כאשר בישראל אחוז זה הוא רק11% אבל מ גיע ל %28%  כשכוללי ג קצבאות אחרות מהב י טוח הלאומי . ממצא מוזר הוא שישנ לא מעט אנשי אשר לא רואי עצמ כאנשי ע מוגבלות שמקבלי קצבת נכות : בממוצע3% מבי הארצות שבלוח . היות ואנשי ללא מוגבלות מהווי רוב גדול בכל הארצות מדובר בחלק לא קט מכלל מקבלי קצבת נכות ) יותר על זה בהמש! (. בלוח ' מס7 מוצגת ההתפלגות של מקבלי קצבת נכות לפי חומרת המוגבלות עליה ד י ווחו בסקרי . מתברר כי בממוצע לארצות המערביות שבלוח , לא פחות משליש מבי אלה המקבלי קצבת נכות טועני כי אינ מוגבלי כלל , כאשר ההשתנות סביב ממוצע זה לא כל כ! גד ולה כמו במקרה הקוד . דווקא בישראל אחוז 70 זה הוא בי הנמוכי בלוח , ללמדנו אולי כי הקריטריוני לקבלת קצבת נכות בישראל ה מחמירי יחסית ליתר הארצות או ש אולי יותר קל ) ובמקרי מסוימי אולי יותר כדאי ( לאנשי ע מוגבלות חמורה לקבל תמיכה דר! קצבה אחרת של הב י טוח הלאו ) מי א כי אי לדעת באיזו מידה ג בקצבאות אחרות ייתכנו טעויות בהענקת הקצבה למי ש אולי לא זקוק לה (. יחד ע זאת יש לזכור כי לא נכללו כא מקבלי קצבת נכות ממשרד הב י טחו אשר קשה לדעת כיצד ה מתפלגי לפי הדיווח העצמי על חומרת ה מוגבלות ) א$ כי ידוע של מרבית אחוזי נכ ות נמוכי יחסית (. לוח מס ' 7 :התפלגות מקבלי קצבת נכות לפי חומרת מוגבלות  בני2064 , אחוזי כ" סה אוכלוסייה אנשי ללא מוגבלות אנשי ע מוגבלות מתונה אנשי ע מוגבלות חמורה איטליה 100 44 26 30 אוסטריה 100 28 38 34 אוסטרליה 100 16 45 39 נורבגיה 100 29 30 41 צרפת 100 33 26 41 ספרד 100 19 34 47 פורטוגל 100 29 27 44 בלגיה 100 44 31 25 ארה "ב100 47 27 26 הולנד 100 31 36 33 דנמרק 100 28 42 30 ממלכה מאוחדת 100 44 28 28 שוודיה 100 49 20 31 ממוצע ) בלי ישראל (100 34 32 34 ישראל  קצבת נכות 100 23 29 48 ישראל  נכות או הבט ' הכנסה 100 36 30 34 ישראל  קצבה כלשהי מב "ל100 49 25 26 בחינת משמעות  של ממצאי אלה לא פשוטה . מצד אחד אי התאמה בי ההגדרה העצמית לבי הקריטריוני להענקת הקצבה לא צריכה בהכרח להפתיע . בישראל לדוגמא , רק אנשי המוכרי כנכי ואשר אי ל ה אפשרות להשתכר מעל מינימו נדרש בתקנות זכאי לתמיכה . ברור שייתכנו כאלה שלמרות היות אנשי ע מוגבלות ה לא מקיימי את הקריטריו השני ולכ לא זכאי לתמיכה . בנוס$ ברור כי לא כל מי שרואה עצמו כאד ע מוגבלות חמורה יוכר כ! על ידי הבטוח הלאומי . יחד ע זאת , נו צר הרוש כי נית היה לצפות להתאמה גדולה הרבה יותר מזו שנמצאה בנתוני בפועל . מול הנתוני של ארצות אחרות המצב בישראל לא נראה חריג באופ קיצוני . אמנ כשבוחני רק את מקבלי קצבת נכות כללית שיעור בישראל הוא הנמו! ביותר ורחוק מאוד מהממוצע של ה ארצות שבלוח , אול כאשר מוסיפי את הקצבאות האחרות השיעורי בישראל גדלי מאוד ונעשי דומי לממוצע של ארצות אלה . לא נית לדעת מהנתוני מה הסיבה בגללה בישראל אחוז כה גבוה של אנשי ע מוגבלות מקבלי קצבאות אחרות ולאו דווקא קצבת נכות כללית . ייתכ כי הקריטריוני לקצבה זו קשיחי ב מיוחד בישראל אול קיימת ג אפשרות שבמצבי מסוימי אנשי ע מוגבלות יעדיפו לקבל קצבה אחרת אולי בגלל כדאיות כלכלית ) הקצבה האחרת גבוהה מזו שהיו מקבלי דר! התוכנית של נכות כללית (, או בגלל שהקריטריוני  לקבלתה פחות קשיחי . 71 יש לזכור כי הנתוני של ארצות אחרות לא כוללי קצבאות אחרות וכי ישנ ארצות אשר כמו בישראל רבי ה אנשי ע מוגבלות שמקבלי קצבאות מסוג זה ) ראהOECD , 2005 ,' עמ42 .(מ הצד השני יש , לזכור כי ישנ עוד50 אל$ אנשי שמקבלי קצבה כנכי צה " ל אשר השפעת על הנתוני בישראל היית ה אולי יכולה לשנות את התמונה . תמיכה מסוימת בטענת הקשיחות של הקריטריוני בישראל נמצא ת בכ! שבישראל רק23%  מהמקבלי קצבת נכות מדווחי על היות לא מוגבלי וזה אחד השיעורי הנמוכי מבי הארצות שבניתוח ) הממוצע הוא34% ,ורק בשתי מדינות נמצא כי שיעור זה נמו! מזה שבישראל (. 6.3 אנשי ע מוגבלות לפ י תעסוקה וקבלת קצבה בהמש! נבח כיצד מתפלגי אנשי ע מוגבלות לפי מעמד תעסוקתי במשולב ע קבלה או לא של קצבה מהבטוח הלאומי . תחילה נשווה את המצב בישראל לעומת ארצות מערב אחרות . בלוח מס ' 8 מוצגת התפלגות המשולבת לפי תעסוקה וקבלת קצבה של אנשי ע מוגבלות ללא הב חנה לפי חומרת המוגבלות ) הנתוני על ישראל מתי י חסי למקבלי קצבה כלשהי מהבטוח הלאומי (. לוח מס ' 8 :התפלגות אנשי ע מוגבלות ) חמורה או מתונה ( לפי תעסוקה ( לא / כ ) וקבלת קצבה ,( לא / כ ) בני2064 , אחוזי מועסקי לא מועסקי כ" סה לא מקבלי קצבה מקבלי קצבה כ" סה לא מקבלי קצבה מקבלי קצבה אוסטרליה 41.9 39.1 2.8 58.1 15.7 42.4 אוסטריה 43.3 26.4 16.9 56.7 14.2 42.5 בלגיה 33.4 15.1 18.3 66.5 16.2 50.3 דנמרק 48.2 25.7 22.5 51.8 6.3 45.5 צרפת 47.9 30.0 17.9 52.1 11.7 40.4 גרמניה 46.1 30.5 15.6 53.8 11.9 41.9 איטל יה32.1 25.4 6.7 68.0 28.8 39.2 הולנד 39.9 23.3 16.6 60.1 19.5 40.6 נורבגיה 61.7 56.5 5.3 38.3 12.2 26.1 פורטוגל 43.9 26.0 17.9 56.0 20.9 35.1 ספרד 22.1 16.8 5.3 77.9 28.0 49.9 שוודיה 52.7 14.8 37.9 47.3 1.1 46.2 ,שווי 62.4 52.0 10.4 37.6 14.2 23.3 ממלכה מאוחדת 38.9 23.5 15.4 61.1 9.1 52.0 ארה "ב48.6 42.0 6.6 51.4 18.8 32.6 ממוצע ) בלי ישראל (44.2 29.8 14.4 55.8 15.2 40.5 ישראל 45.3 39.9 5.4 54.7 24.6 30.1 הנתוני בלוח מס ' 8 מראי שוב ) ראה פרק5 הד בתעסוקה ( כי פחות ממחצית מהאנשי ע מוגבלות מועס קי , כאשר טווח ההשתנות של שיעור המועסקי נע בי22% בספרד ל%62%  בשווי . בהקשר זה , כפי שנמצא בפרק הד בתעסוקה , השיעור בישראל גדול במקצת מהממוצע לארצות שבלוח . ג בולט 72 הממצא כי חלק לא קט מהאנשי ע מוגבלות מקבלי קצבה וג עובדי )14.4% בממוצע ( א כי ישנ א רצות בה אחוז זה נמו! בהרבה , ביניה ישראל )5.4% .(ממצא בולט נוס$ ו בעיית י במיוחד הוא כי אחוז לא קט מהאנשי ע מוגבלות לא מקבל קצבה וג לא עובד )15% בממוצע (. כא ישראל בולטת בי המדינות בה אחוז זה גבוה במיוחד : בישראל רבע מהאנשי ע מוגבלות אינ עובדי ואינ  מקבלי קצבה . רק ב ספרד ובאיטליה אחוז זה גבוה יותר . א בוחני את השיעורי האלה בישראל לפי חומרת המוגבלות ולפי סוג הקצבה שאנשי מקבלי לוח ) מס ' 9(נמצא כי אחוז אלה שלא מקבלי קצבה וג לא מועסקי דומה בי אנשי ע מוגבלות חמורה ומתונה . כמוב כי אחוז זה הוא ג בוה א מתייחסי  לקצבת נכות בלבד אול נותר מאוד גבוה ג כאשר מדובר בכלל הקצבאות של הב י טוח הלאומי . במספרי מוחלטי מדובר ב %171 אל$ אנשי ע מוגבלות , מתוכ67 אל$ אנשי ע מוגבלות חמורה , אשר לא מועסקי וג לא מקבלי קצבה מהב י טוח הלאומי . ג א חלק מה מקבלי קצבת נכי צה " ל מדובר בקבוצת אוכלוסייה גדולה שחייבת להיות מטרה לעיצוב מדיניות חברתית מכלילה ב ישראל . כפי שראינו קוד , גודלה היחסי של קבוצה זו חורג מהמקובל במרבית ארצות המערב שהשתתפו בניתוח . ממצא נוס$ הוא כי אחוז האנשי ע מוגבלות שג עובד וג מקבל קצבה נמו! ביותר ללא קשר לסוג הקצבה או מידת המוגבלות . לוח מס ' 9 :אנשי ע מוגבלות בישראל לפי חומרתה , תעסוקה וסוג קצבה , בני2064 , אחוזי מועסקי לא מועסקי סוג קצבה חומרת מוגבלות כ" סה לא מקבלי קצבה מקבלי קצבה כ" סה לא מקבלי קצבה מקבלי קצבה חמורה 33.5 30.0 3.4 66.5 41.3 25.2 מתונה 52.5 51.0 1.5 47.5 38.5 9.0 קצבת נכות כללית )בל ( בד כ" סה45.3 43.0 2.2 54.7 39.6 15.1 חמורה 33.5 27.3 6.2 66.5 25.2 41.3 מתונה 52.5 47.6 4.9 47.5 24.2 23.3 קצבה כלשהי י מב טוח לאומי כ" סה45.3 39.9 5.4 54.7 24.6 30.1 6.4 אנשי ע מוגבלות לפי מעמד תעסוקתי להשלמת התמונה נסתכל על כלל מקבלי הקצבאות לפי ה מעמד התעסוקתי שלה ) גר$ מס ' 58 .( נית לראות כי בממוצע לארצות שבגר$ כ % 30% ממקבלי הקצבאות מועסק , אחוז קט מובטל וקרוב לשני שליש הנותרי לא שייכי לכ ו ח העבודה ) לא פעילי בה (. יחד ע זאת ההשתנות של התפלגות זו בי הארצות מאוד גדולה . ישנ ארצות בה שיעור הלא שייכי לשוק העבודה עובר את ה %80% ,לעומת אחרות בה שיעור זה הוא רק 50% .ישראל נמצאת בי המדינות בה שיעורי ההשתתפות של אנשי ע מוגבלות נמו! במיוחד ) פחות מ % 30% (כאשר בולט בישראל היחס הגבוה בי בלתי מועסקי לבי מועסקי : בישראל41%  מהפעילי בשוק העבודה שמקבלי קצבה כלשהי מדווחי כי ה בלתי מועסקי ) מובטלי (. אחוז זה נמו! בהרבה במרבית הארצות האחרות ) בפועל רק בהולנד אחוז זה גדול מ %30% .( 73 : התפלגות מקבלי קצבאות לפי מעמד תעסוקתי58 'לוח מס 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% שוודיה ממלכה מאוחדת צרפת פורטוגל בלגיה שוויץ דנמרק ארה"ב איטליה הולנד נורבגיה אוסטריה ספרד אוסטרליה ממוצע )בלי ישראל( ישראל )רק ק' נכות( ישראל )כל הקצבאות( מועסקים לא מועסקים לא שייכים לכ"ע לאור גודלה בישראל של קבוצת האנשי ע מוגבלות שג  לא עובדי וג לא מקבלי קצבה כלשהי מהבטוח הלאומי נראה חשוב לבחו כמה מ מאפייניה . כפי שנית היה לצפות אנשי אלה חיי במסגרת משפחתית ) ולא בגפ (. ה יחסית צעירי ) שני שליש מה ה מתחת לגיל50 (,ויש ביניה רוב יחסי של נשי ) שני שליש ה נשי (. מבחינת השת י יכות  לפי מגזרי 40% ה ערבי ו %60%  יהודי , ו%15%  מה ה עולי חדשי )1990 ומעלה (. שליש מה גרי במשקי בית בה אי מפרנסי וככל הנראה מתקיימי מקצבאות של ב משק בית אחר . מצב הכלכלי הירוד בא לידי ביטוי באחוז מאוד גבוה מביניה שמדווח על קושי לכסות את ההוצאות השוטפות ) כשלושה רבעי ( וכמוב בחוסר שביעות רצו ממצב הכלכלי . נראה כי קבוצה זו של אנשי ע מוגבלות שלא מועסקי ולא מקבלי קצבה כלשהי מהבטוח הלאומי היא יחסית צעירה , ע ייצוג יתר של נשי והמגזר הערבי כאשר חלק גדול מה מתקיי בקושי מקצבה של ב / בת זוג ) או ב מ שק בית אחר (. כפי שכבר צוי מדובר בקבוצת אוכלוסייה גדולה )171 אל$ נפש ( אשר ללא ספק יש לראות בה יעד למחקר לש עיצוב מדיניות חברתית הולמת . 74 7.ס יכו ומסקנות ח" בדו2006 של נציבות השוויו נמסר על מצב הקשה ועל קשיי השתלבות של אנשי ע מוגבלות בישראל לעומ ת אנשי ללא מוגבלות במגוו רחב של תחומי חיי . ח" הדו הנוכחי תור ממדי השוואתיי דר! בחינת השינוי שחל , א בכלל , במצב של האנשי ע מוגבלות במהל! השני האחרונות ואת מצב היחסי בהשוואה לארצות מערביות אחרות . ניתוח מסוג , זה למרות מגבלותיו מספק תובנות חשובות על המציאות החברתית של אנשי ע מוגבלות בישראל בממד הזמ וב ראייה גלובלית . פי על ח" הדו הנוכחי מסתמנת מגמת עלייה מתונה א! מתמשכת משנת 2002 ל%2005 בשיעור אנשי ע מוגבלות בישראל משיעור של 23% ל שיעור של 25% שה כמיליו ומאה אל$ נפש , מתוכ 440 $אל אנשי ע  מוגבלות חמורה . במגזר הערבי ובקרב העולי נמצאו שיעורי מוגבלות גבוהי במיוחד כאשר הפער מול יתרת האוכלוסייה גדל במהל! השני , במיוחד בנוגע למוגבלות חמורה ובמגזר הערבי ג . נמצא כי במגזר זה דפוס המוגבלות שונה : אנשי ע מוגבלות חמורה מהווי בו רוב מוחלט מכ לל האנשי ע בעייה בריאותית כרונית ואילו במגזר היהודי ה מהווי רק רבע מה . מבחינה גיאוגרפית אנשי ע מוגבלות נמצאו מרוכזי במיוחד במחוזות צפו , דרו וחיפה . ה ג מרוכזי מאוד ברמות השכלה נמוכות כאשר קיי פער גדול מאוד בשיעורי מוגבלות לפי השכלה , וזה נכו לא רק לגבי אנשי ע מוגבלות חמורה אלא ג לגבי אנשי ע מוגבלות מתונה . בחינת שיעור האנשי בגילאי העבודה המדווחי על בעייה בריאותית כרונית הראתה כי ישראל נמצאת בי הארצות בה שיעור זה גבוה יחסית , א כי לא במקו בולט ביניה . ממצא נוס$ הוא ששכיחות המדווחי  על בעיות בריאות כרונית מסתמנת כתופעה בעלת שונות מאוד גדולה על פני ארצות המערב . נראה כי ההבדלי בי מדינות קשורי לקונטקסט התרבותי % חברתי בכל מדינה , אשר משפיע על היק$ המדווחי על בעייה בריאותית כרונית . שיעור המדווחי על בעיות בריאותיות כרוניות נמצא קשור בקשר חיובי חזק ע . גיל ישראל משתי כת י לקבוצת הארצות ע שיעורי גבוהי בכל הגילי אול בתו! קבוצה זו היא לא תופסת מקו בולט , במיוחד לא בגילי היותר צעירי ) מתחת לגיל 35 .( בארצות אירופה שיעור הנשי בגילאי עבודה המדווחות על בעייה בריאותית כרונית גבוה יותר משיעור הגברי אול פער זה רחוק מלהיות אחיד כאשר בישראל הפער בקבוצת גיל ) זו 16%64 (הוא אפסי י ב . בעלי רמת השכלה נמוכה שכיחות המדווחי על בעייה בריאותית כרונית גבוהה בהרבה מאשר ברמות ההשכלה הגבוהות יותר . כא ישראל תופסת מקו ראשו מבי כלל הארצות הנחקרות בנ וגע לשיעור המוגבלות של בעלי השכלה נמוכה . יחד ע זאת , בישראל הפער בי בעלי רמות השכלה שונות אינו חריג במיוחד בהשוואה ליתר המדינות . נמצא כי פערי לא גדולי במיוחד מאפיי ני את רוב הארצות בה כמו בישראל שיעורי ווח יד גבוהי של בעיי ת בריאות כרונית . ג בנוגע ל דיווח על מוגבלות בתפקוד עקב ה בעייה הבריאותית נמצאה שונות גדולה בי המדינות , כאשר ג כא ישראל נמצאת בקבוצת הארצות המערביות ע השיעורי היותר גבוהי ג . כא נמצא קשר חיובי וחזק ע גיל ) כאשר גיל עולה שיעורי המוגבלות עולי בצורה חזקה (. בנוגע לשיעורי של גיל לפי מוגבלות חמורה ישראל בולטת בשיעורי הגבוהי שלה , בעיקר בגילי שמעל 35שנה , כאשר בקבוצות גיל אלו היא תופסת את המקו הראשו או השני מבי כלל המדינות שבניתוח . לאור השונות הגדולה שקיימת בי הארצות קשה לייחס משמעות מיוחדת לעובדה בי ישראל נמצאת בי המדינות בעל ות שיעורי דיווח גבוהי . זה אי בהכרח בגלל ששכיחות המוגבלות בפועל גבוהה יותר בארצות אלה . ייתכ מאוד כי הדבר קשור יותר להבדלי בתפיסה התרבותית % חברתית של המוגבלות ודפוסי הדיווח במדינות השונות . 75 כאשר מדובר במוגבלות בתפקוד הפערי לפי מגדר נעשי יותר בולטי בכל ל הארצות כאשר ג בישראל שיעורי המוגבלות החמורה של נשי גבוהי מאוד מאלה של גברי . פערי אלה נשמרי ג בתו! קבוצות וכ! גיל ג המקו היחסי של ישראל בי המדינות הנחקרות . ג הקשר של מוגבלות ע השכלה חזק ללא יוצא מ הכלל : שיעורי המוגבלות של בעלי השכלה נמוכה ) פחות מתיכונית ( ה גבוהי פי חמש יותר מאלה של בעלי השכלה גבוהה על ) תיכונית או אקדמית (. לישראל שיעורי יחסית גבוהי , במיוחד כאשר מדובר בבעלי השכלה נמוכה , אול הפער לפי רמות השכלה איננו חריג בהשוואה לארצות אירופה ג . במקרה של השכלה הפערי מתחדדי כאשר מדובר ב מוגבלות חמורה בכל הארצות כולל ישראל . ממצא מדאיג נוס$ הנו מצב הכלכלי הקשה של אנשי ע מוגבלות המחמיר ע חומרת המוגבלות כאשר בישראל לא נרש שו שיפור משמעותי במצב זה בשני האחרונות . בנוגע להכנסה הכוללת לנפש מצב הכלכלי הנחות ) בהשוואה לאנשי בלי מוגבלו ת( של אנשי ע מוגבלות בישראל נראה הגרוע ביותר כל בי המדינות המערביות שנבדקו ) להוציא קוריאה (. לעומת זאת בנוגע להכנסות אישיות מעבודה נמצא כי מצב דומה לזה שבארצות אחרות וכ! לגבי הפער בהכנסות לפי חומרת המוגבלות . מצב הכלכלי הקשה של אנשי ע מוגבלות מתבטא ב קושי לכסות הוצאות שוטפות , שנמצא גדל והול! במהל! השני האחרונות , במיוחד בנוגע לאנשי ע מוגבלות חמורה . במקביל נמצאה בקרב האנשי ע מוגבלות , בהשוואה לאנשי ללא מוגבלות , אי שביעות רצו בולטת ממצב הכלכלי ופסימיות לגבי העתיד . הדבר בא לידי ביטוי ג בתח ושת עוני וקיפוח אשר מלווי אות מאז ילדות . עוד נמצא כי אנשי ע מוגבלות מדווחי על כ! שבמהל! חייה חלה הידרדרו ת במצב הכלכלי כי ו , זה נכו במיוחד לגבי חמש השני האחרונות . מבנה התעסוקה של אנשי ע מוגבלות בהשוואה לאנשי ללא מוגבלות מאופיי על ידי שיעורי השתתפות נמוכי בכוח העבודה המלווי בשיעורי אבטלה גבוהי שמביאי לכ! שחלק קט מביניה מועסק בפועל . המצב חמור יותר ככל שעולה חומרת המוגבלות . אול מתברר כי מצבה של ישראל בהקשר זה הוא לא חריג בהשוואה לארצות מערביות אחרות , במיוחד בכל מה שנוגע לשיעור המו עסקי בקרב אנשי ע מוגבלות חמורה . א הממצאי שתוארו לעיל נכוני , הרי שאי לתלות את המצב הכלכלי הירוד של אנשי ע מוגבלות בישראל בשיעורי התעסוקה שלה או ברמת ההכנסות מעבודה שהנ דומי לממוצע המערבי , אלא ככל הנראה ברמת של תשלומי ההעברה . עוד יש לציי כי בשני האחרונות נרש שיפור מסוי בשיעורי התעסוקה היחסיי של אנשי ע מוגבלות אול שיפור זה למרות היותו מעודד כמעט ואינו משפיע על הפער ע שיעורי התעסוקה של אנשי ללא מוגבלות . בחינה של שיעורי התעסוקה היחסיי לפי גיל הראתה כי הפער הרחב ביותר בי אנשי ע מוגבלות לאחרי נמצא בגילי היותר מבוגרי ) מעל גיל 50 .(לא נמצאו הבדלי משמעותיי לפי מגדר . עוד מתברר כי רק חצי מבי אלה שמדווחי על מוגבלות חמורה מקבלי קצבה כלשהי ורק חלק מה מקבלי קצבת נכות . כמו כ נמצא כי יותר מחמישית מהמקבלי קצבת נכות לא מדווחי כלל על מוגבלות . מצב זה של אי הלימה בי דיווח על מוגבלות וקבלת קצבה לא חריג בישראל לעומת ארצות מערביות אחרות , כאשר בישראל יש מעט יחסית שמקבלי קצבה ולא מדווחי על מוגבלות . ישראל כ בולטת באחוז הנמו! של מועסקי מבי מקבלי קצבאות נכות ובשיעורי אבטלה הגבוהי ש בקרב . היא ג בולטת בגי השיעור הנמו! של משתתפי בכוח העבודה מבי אלה שמקבלי קצבת נכות . בכל המדינות נמצאת קבוצה גדולה של אנשי ע מוגבלות שלא מועסקי וג לא מקבלי קצבה . קבוצה זו גדולה במיוחד בישראל : 171 $אל נפש מתוכ 67 $אל ע מוגבלות חמורה . 76 הממצאי ח"ו בד הנוכחי מעוררי מסקנות מעורבות . מצד אחד מעודד לגלות כי ישראל אינה חריגה מהארצות המערביות . מ הצד השני מתסכל למצוא כי למרות הפעילות הענפה בתחו זה בשני האחרונות לא נרש שיפור משמעותי במצב של אנשי ע מוגבלות , להוציא עלייה קלה בשיעורי התעסוקה היחסיי שלה ) יחסית לאנשי בלי מוגבלות ( אשר השפעתה שולית למדי . ממצא מדאיג במיוחד נוגע למצב הכלכלי הירוד של אנשי ע מוגבלות בישראל , בכלל ובהשוואה לארצות מערביות אחרות . ממצא זה מחייב בחינה ציבורית מעמיקה יותר של הנושא . במיוחד לאור זאת שאנשי ע מוגבלות מ דווחי על הידרדרו ת במצב הכלכלי בחמש השני האחרונות . נראה כי יש צור! דחו$ בבדיקה מעמיקה של המדיניות הקיימת . ממצא נוס$ המחייב בדיקה מעמיקה הנה אותה קבוצה של אנשי ע מוגבלות חמורה בישראל שאינ מועסקי וג לא מקבלי קצבאות כלשה מהביטוח הלאומי . לבס ו$ יש להדגיש ג ה את ממצא כי הפערי בתעסוקה בי אנשי ע מוגבלות מתרחבי עוד יותר בגילי היותר מבוגרי של כוח העבודה . תהלי! הזדקנות האוכלוסייה שאנחנו נמצאי במהלכו ואשר צפוי להחרי$ בשני הקרובות עושה את הממצא הזה למדאיג במיוחד . ממצאי אלו ממחישי ג את הצו ר! הדחו$ לשכלל את איסו$ המידע על אנשי ע מוגבלות בישראל בנושאי נוספי ובחת! מוגבלויות שונות כפי שמשתמע מהוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשי ע מוגבלות מ שנת 2007 שישראל חתומה עליה מאז מר השנה . הרחבת האיסו$ הכרחית כדי לבחו לעומק את הממצאי שדווחו לעיל . מעבר לזאת הממצאי מראי כי די אי בחקיקה נאורה ובפעילות ציבורית אלא ישנה חשיבות רבה בעיצוב מדיניות אמיתית של שוויו הזדמנויות אשר תאפשר לאנשי ע מוגבלות להיחל  ממעגל הבערות והעוני ולהשתלב בעול ההשכלה והתעסוקה . במיוחד נכו הדבר לגבי אוכל ית יסו האנ שי מהמגזר הערבי , העולי ותושבי הפריפריה אשר נראה כי ה קבוצות סיכו גבוה בתחו זה . 77 8.מקורות
אלו ', י גידרו ב' )2007 (, מאפייני ומגמות התפתחות של ארגוני המגזר השלישי בתחו אנשי ע מוגבלות : תמונת מקרו , בתו! : " נגישות החברה הישראלית לאנשי ע מוגבלות בפת ח המאה ה %21 ",נציבות שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות , משרד המשפטי ' עמ , 295%316
ביטוח לאומי )2005 (,סקירה שנתית לשנת 2005 , פרקי3%ו5
דה מ ) ' 2007 (,מדוע ירד שיעור ההשתתפות של גברי בכוח העבודה הישראלי ? הרבעו לכלכלה , גיליו דצמבר2006 / מר2007 , עמודי7%45 .
) ס" למ2005 (,השוואת אומדני האוכלוסייה ואומדני תכונות כוח העבודה בסקר החברתי ובסקר כוח אד פסטרנק , מ', ברגמ % ,'ר צב סדרת ניירות עבודה ' מס ,18
פלדמ ד ', ב משה א ) ' 2006 (,אנשי ע מוגבלות בישראל %2006 ,נציבות שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות , משרד המ שפטי נתוני סטטיסטיי
ישראל ,ס" למ , הסקר החברתי , שני2002%2005 , עיבודי סטטיסטיי
אירופה , יורוסטט , סקרECHP UDB, EUROSTAT, 06/2003 עיבודי סטטיסטיי פרסומי לפי ארצות וארגוני
אירלנד )2004 ( Disability and Labour Market Participation, B. Gannon, B. Nolan, The Equality Authority
אוסטרליה )2003 ( Disability, Ageing and Carers: Summary of Findings, Australian Bureau of Statistics
ארה "ב )2003 ( Disability Status: 2000, Census 2000 Brief, J. Waldrop, S. M. Stern, US Census Bureau
ארה "ב )2004 ( Disability in America, V. A. Freedman, L. G. Martin, R. F. Schoeni, Population Reference Bureau
יורוסטט )2001 ( Disability and Social Participation in Europe, Eurostat
יורוסטט )2005 ( The continuity of indicators during the transition between ECHP and EU-SILC, Eurostat 78
ניו זילנד )2002 ( Disability Counts 2001, Statistics New Zealand
קנדה )2003א( Defining Disability, Office for Disability Issues, Human Resources Development Canada
קנדה ) , 2003(ב Disability in Canada: A 2001 Profile, Office for Disability Issues, Social Development Canada
קנדה )2004 ( Advancing the Inclusion of Persons with Disabilities, Office for Disability Issues, Social Development Canada
OECD ) 2003 ( Transforming Disability into Ability