חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "חידושים טכנולוגיים לצמצום הפער הדיגיטלי למען אנשים עם מוגבלויות". דיון זה ממשיך את העיסוק של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ובנושא השימוש באינטרנט בקרב אוכלוסיות שונות.
המסמך מציג מידע על הרגלי הגלישה באינטרנט של אנשים עם מוגבלויות ועל נגישותם של אתרי האינטרנט הממשלתיים.
תמונת המצב הנוכחית של נגישותם של אתרי הממשלה רחוקה מלהיות מיטבית. למרות שהמדובר בגופים ציבוריים מן המעלה הראשונה אשר אמורים לאפשר קבלת מידע ושירותים לכלל האוכלוסייה, חלק ניכר מן המידע והשירותים הללו איננו נגיש כיום לבעלי מוגבלויות.
1. רקע
רשת האינטרנט משמשת כיום ליישומים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט, אודיו ווידיאו), כתיבה וקריאת דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים – פרטיים וציבוריים. הרשת מספקת כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי והפכה לכלי עבודה קריטי לרוב הארגונים בישראל ובעולם. לרבים היא משמשת לא רק כלי עבודה אלא גם אמצעי תקשורת חברתי ותרבותי מרכזי. ככלל, הרשת מאפשרת גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותה הרבה.
חשיבותה הרבה של הרשת מועצמת בייחוד, במקרה של אנשים עם מוגבלויות. הרשת מאפשרת זמינות ונגישות לשירותים ולמידע, מהווה זירה חדשנית למעורבות חברתית ומשפרת את טווח אפשרויות התקשורת עם הסביבה. כל אלה, חשובים בייחוד במקרה של בעלי מוגבלויות לאור הפוטנציאל לגשר על פערים פיזיים, גיאוגרפיים וכלכליים הקיימים בעולם הממשי.
2. הרגלי הגלישה של אנשים עם מוגבלות
מחקר מקיף בנושא "פערי השתתפות ומעורבות חברתית בין נכים ללא נכים בישראל" והוגש למוסד לביטוח לאומי, בחן את סוגיית ההשתתפות והמעורבות החברתית בעולם הממשי ובמרחב הווירטואלי.1
להלן עיקרי הממצאים:
• שיעור השימוש באינטרנט בקרב נכים נמוך משמעותית מאשר בקרב לא נכים ( 36.3% לעומת 61.41% בהתאמה).
• בקרב אוכלוסיית הנכים נמצא קשר ישיר בין מאפייני הנכות לשימוש באינטרנט:
1. חומרת הנכות: שיעור השימוש באינטרנט של נכים בעלי נכות קלה ובינונית כפול מזה של נכים בעלי נכות קשה וקשה מאוד.
2. סוג ההכרה בנכות: שיעורי השימוש באינטרנט בקרב נכים כלליים (29.9%) נמוך משיעורם בקרב נכים שאינם מוכרים על-ידי הרשויות (41.9%). שיעורם של נכי איבה, עבודה וביטחון (60.6%) דומה לזה של לא נכים.
3. סטאטוס תעסוקתי: שיעור השימוש באינטרנט של נכים עובדים (60.3%) דומה לזה של לא נכים והוא כמעט פי שלוש משיעור השימוש באינטרנט בקרב נכים שאינם עובדים (23.5%).
• 85% מן המשיבים הנכים העושים שימוש באינטרנט גרסו כי האינטרנט שיפר את איכות חייהם (שיפר במידה רבה: 35.7%, שיפר במידה מסוימת: 49.3%). זאת בדומה לשיעור המשיבים שאינם נכים (87%). עם זאת, בקרב המשיבים שאינם נכים שיעור גדול יותר תפס את השינוי כמהותי יותר (שיפר במידה רבה ציינו 35.7% מן הנכים לעומת 42.3% אצל מי שאינם נכים).
• מעניין לציין, כי ביחס לתפיסות באשר ליכולת לבצע פעילויות חברתיות באמצעות האינטרנט, לא נמצאה שונות ברוב הפעילויות בין נכים ושאינם נכים. זאת, למעט ביחס לאפשרות ליזום קשר עם אנשים בעלי תחומי עניין משותפים: כ-45% מן הנכים ציינו כי האינטרנט סייע להם ביצירת קשר לעומת 39% מהמשיבים שאינם נכים; וביחס ליכולת להיות מעודכנים על המתרחש בסביבתם, דווקא בקרב נכים אחוז גבוה יותר השיב כי האינטרנט לא סייע לו בכך (25.9% מן הנכים לעומת 20.2% בקרב הלא נכים).
• בעוד בישראל לא נצפו הבדלים משמעותיים במספר שעות הגלישה באינטרנט בין נכים ולא נכים, בארה"ב נצפו הבדלים משמעותיים (18 שעות בשבוע בממוצע בקרב הלא נכים לעומת 30 שעות בממוצע בשבוע בקרב נכים). נכים בישראל גולשים משמעותית פחות זמן מנכים בארה"ב. (14 שעות גלישה בשבוע בממוצע לעומת 30 שעות, כאמור). בהתאם לתופעה זו שיעור גדול יותר מקרב הנכים בארה"ב רואים באינטרנט כלי משמעותי לשיפור חייהם בהשוואה לנכים בישראל.2
• בארצות הברית נמצאה שונות משמעותית בתפיסה כי האינטרנט שיפר בצורה ניכרת את היכולת "להתעדכן אודות העולם הסובב אותי" (52% מקרב הנכים לעומת 39% בקרב הלא נכים).
מהממצאים עולה כי כיום, נגישותה של אוכלוסיית הנכים בישראל לאינטרנט הינה נמוכה והרגלי הגלישה אינם מפותחים דיים. המקרה האמריקאי מצביע על הפוטנציאל הגדול של האינטרנט לשמש ככלי למידע, לתקשורת ולבידור בייחוד עבור אוכלוסיית הנכים. בישראל כיום לא ניכרת מגמה דומה ומכאן כי רשת האינטרנט איננה מנוצלת כיום באופן מיטבי בקרב אוכלוסיית הנכים.
בכדי לשפר מצב זה יש לפעול בערוצים שונים:
• לאפשר נגישות למחשבים באמצעות טכנולוגיות המותאמת לבעלי מוגבלויות שונות;
• לשפר את רמת אוריינות המחשב בקרב בעלי מוגבלויות;
• לשפר את נגישותם של אתרי האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות.
3. נגישות אתרי אינטרנט ממשלתיים
כשם שתשתיות פיזיות (שבילים, מעליות וכדומה) אמורות לאפשר את ניידותם של נכים במקומות ציבוריים, כך שימוש בסטנדרטים ייעודיים בתכנון ועיצוב אתרי אינטרנט יאפשר את נגישותם של אתרי אינטרנט לציבור בעלי המוגבלויות. בניגוד לעלויות הגבוהות של הנגשה פיזית, הפער בעלות תכנון ועיצוב אתר אינטרנט נגיש לבעלי מוגבלויות הינו קטן יחסית ומייקר את התהליך בכ-5% בלבד באם האתר מעוצב בהתאם לסטנדרטים של נגישות מלכתחילה, היינו בעת עיצוב האתר. במקרים בהם יש צורך לתקן אתר קיים עלות התהליך גבוהה יותר.3
הסטנדרטים הקיימים לבניית אתרים נגישים, בשלוש רמות נגישות שונות, מוגדרים על ידי ארגון בינלאומי בשם W3C-World Wide Web Consortium. סטנדרטים אלה רווחים ומקובלים בכל העולם.
3.1. המצב המשפטי
סוגיית הנגישות לאתרי אינטרנט מעוגנת בבסיסה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998, ובייחוד בתיקון לחוק שנתקבל במרץ 2005–פרק הנגישות. על פי התיקון לחוק "כל מקום ציבורי וכל שירות ציבורי חייבים להיות נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות". בין השאר מגדיר החוק כחלק מחובת הנגישות "קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם".
מן החוק עולה כי קיימת חובת נגישות של אתרי אינטרנט ציבוריים ואולם, העדרן של תקנות המעגנות את החוק בכללים ובמנגנוני פיקוח מותיר את החוק כיום לא מיושם.4
נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פעלה בכדי לחוקק תקנות המתייחסות, בין השאר להיבט הנגישות לאתרי אינטרנט. טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות) התשס"ז-2007, קובעת כי "אנשים עם מוגבלות זכאים לשירותי אינטרנט נגישים כך שיוכלו להשתמש ולהנות משירותים אלה". התקנות קובעות גם כי על רשות ציבורית להתאים את האתר לפי הסטנדרט של רמה 2 ואילו על שירותים ציבוריים אחרים מוטלת החובה להתאים אתריהם לרמה 1, הבסיסית ביותר, ומומלץ כי יתאימו לרמות 2 ו-3. בנוסף, מחייבות התקנות את גופי הממשלה השונים להיוועץ ולדווח על התאמות הנגישות שביצעו ל"גוף המרכזי המספק שירותי אינטרנט למשרדי הממשלה ומוסדותיה"-הנהלת פרויקט תהיל"ה. בהתאם לתקנות, עתידות חובות חוק זה לחול גם על אתרי תוכן פרטיים בעלי עניין ציבורי דוגמת אתרי חדשות.5
מדריך הסטנדרטים לאפיון, עיצוב, פיתוח וכתיבת תוכן לאתרי ממשלה שפורסם על ידי יחידת ממשל זמין במשרד האוצר, בדצמבר 2006, מגדיר נגישות "כצורך להגביר את יכולת השימוש של אנשים בעלי מוגבלויות (עיוורים, עיוורי צבעים, חרשים, בעלי בעיות מוטוריות או קוגניטיביות) באתרים ובמערכות ממוחשבות." בהמשך מוסברת במדריך חובת הנגישות כך: "הממשלה, אשר קהל היעד שלה הוא כלל הציבור, מחויבת באתרי אינטרנט נגישים לכל האוכלוסיות ובכללן אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. לכן יש לוודא שאתרי הממשלה נגישים גם לאנשים עם מוגבלויות ומשתמשים המשתמשים בטכנולוגיה ישנה או פחות נפוצה."6
המדריך ממליץ לאתרי הממשלה על עמידה בסטנדרט ברמה 2 של נגישות ואולם מחייב עמידה בסטנדרט ברמה 1.7
3.2. נגישות באתרי הממשלה: תמונת מצב
דו"ח ממשל זמין לשנת 2006 בחן את רמת הנגישות של משרדי הממשלה השונים. למרות הזמן הרב שחלף, הדוח טרם פורסם.
הגב' גילה גרטל, המשמשת כיועצת נגישות לאיגוד האינטרנט הישראלי ולעמותת נגישות ישראל, בחנה את נגישותם של 32 אתרי אינטרנט של משרדי ממשלה, רשויות וחברות ממשלתיות.8
הבדיקה נערכה באמצעות שימוש ב- 5 מדדים של נגישות אשר שוקללו לכדי ציון (20 נק' לכל מדד):
• יכולת הגלישה באמצעות מקלדת (חשוב לאנשים עם לקויות מוטוריות בידיים ולעיוורים);
• יכולת להפסיק תנועה על המסך (חשוב ללקויי קשב וריכוז);
• טקסטים חלופיים לתמונות (חשוב לעיוורים);
• הגדרה נגישה של מבנה התכנים (חשוב לעיוורים);
• צבעוניות – ניגודיות בין טקסט לרקע (חשוב ללקויי ראיה).
להלן עיקרי הממצאים:
• אף אתר אינטרנט מבין האתרים שנבחנו לא זכה במלוא הניקוד, דהיינו, אף אתר אינו לגמרי נגיש.
• בשני אתרים ניכר כי נעשה מאמץ לשפר את נגישותם: אתר משרד הרווחה ואתר הביטוח הלאומי. שני אלה זכו לציונים הגבוהים ביותר – 80-60 נק'.
• אתר ממשל זמין, הנושא תו תקן של נגישות ברמה 1, ואשר נראה כי לאור שמו ותפקידו בהתווית סטנדרטים למשרדי הממשלה השונים הוא אמור להוות חוד החנית של הנושא, זכה לציון נמוך.
• אתר הכנסת איננו נגיש. זאת למרות שיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה כתב מכתב לאתר הכנסת בעקבות ישיבה שקוימה בנושא בשנה שעברה, ובו פנה בבקשה לטיפול בנושא.
• למעט שני האתרים שצוינו לעיל, 18 אתרים זכו לציון 40-20 – המעיד על בעיה בכשלושה מדדים, ו-12 האתרים הנותרים זכו לציון 60-40 המעיד על בעיה בכשני מדדים. ממוצע כלל האתרים שנבחנו: כ-40 נק' מתוך 100.
3.3. עמדת הרשויות השונות
בכדי לבחון את עמדת משרדי הממשלה השונים ורשויות נוספות נשלחו פניות לבקשת מידע בנושא לכ-25 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים. רק חלק קטן מן הגופים השיבו על השאלות עד מועד סיום כתיבת מסמך זה. להלן תשובות הגופים השונים:
3.3.1. ממשל זמין
לדברי מר בועז דולב, מנהל פרויקט תהיל"ה ותחום ממשל זמין במשרד האוצר, משרדו עוסק בהתווית מדיניות בנושא באמצעות הגדרת סטנדרטים והפצתם במסמך אפיון (ראה לעיל התייחסות למדריך הסטנדרטים), כמו גם באמצעות דוחות ביקורת שנתיים (דוח ממשל זמין). מעבר לכך, אתריהם של משרדי הממשלה השונים מצויים באחריותם הישירה של המשרדים עצמם.
ביחס לפורטל הממשלה (Gov.il), לדברי מר דולב האתר נגיש ואף מכיל אזור מיוחד המרכז מידע עבור בעלי מוגבלויות. בנוסף, בוצע עבור המשרד מחקר עומק על מנת לבחון את צרכיהם הייחודיים והתאמתם של שירותי הממשלה לאנשים עם מוגבלות.9 יש לציין, כאמור לעיל, כי לדברי הגב' גילה גרטל, רמת הנגישות של האתר רחוקה מלהיות מספקת.
3.3.2. משרד הבריאות
לדברי הגב' מרים יוספין, מהאגף לשירותי מידע ומחשוב במשרד, אתר האינטרנט של המשרד נגיש באופן חלקי בלבד, עקב העובדה כי האתר הוקם בשנת 2001 בטכנולוגיה של אותה עת. במהלך 2007 רכש המשרד טכנולוגיה חדשה לצורך שדרוג האתר ומתבצעת עבודת איפיון צרכי הנגישות. במהלך 2008 מתוכנן שידרוג ופיתוח של האתר בכפוף לאישור הגורמים השונים.10
3.3.3. משרד התמ"ת
לדברי מר שמעון ברונר, מנהל מערכות המידע של המשרד, אתר התמ"ת נגיש ברמה 1 ו-2 באישור אנשי ממשל זמין, זאת בהינתן המגבלות הטכנולוגיות הנובעות מהשימוש במערכת ניהול התשתיות הקיימת – זו אמורה להיות מוחלפת במהלך שנת 2008. המעבר לטכנולוגיה החדשה אמור לשפר גם את בעיית הנגישות.11
3.3.4. משרד הפנים
לדברי הגב' טובי דביר, מנהלת אתר המשרד, אתר המשרד נגיש כיום אך ורק באופן חלקי לאור מגבלות טכנולוגיות. אלה אמורות להיפתר בהדרגה באמצעות מעבר לטכנולוגיה נגישה יותר ואפיון של סוגיית הנגישות.12
3.3.5. המשרד לקליטת עלייה
לדברי מר שלום בן ישעיה, ממשרד הרווחה, אתר המשרד נגיש לאוכלוסיית בעלי צרכים מיוחדים.13
3.3.6. משרד הרווחה
לדברי מר צפריר צעירי, אחראי פיתוח אתר האינטרנט של המשרד, האתר נגיש לעיוורים וללקויי ראייה למעט בעיית צבעוניות אשר תיפתר עם המעבר לטכנולוגית תשתית חדשה.14
3.3.7. משרד המדע, התרבות והספורט
לדברי הגב' הדסה גרינברג-יעקב, דוברת המשרד, המשרד פועל לשיפור הנגישות ועומד בקשר עם עמותת נגישות לישראל בכדי לבדוק את רמת הנגישות של המשרד ולשפר אותה בהתאם לממצאים. עם זאת, אין כרגע תוכנית אופרטיבית לשינוי.15
3.4. סיכום
מן התגובות של המשרדים השונים עולה, כי לא בכל המשרדים קיים גורם האמון על הנושא וכי רמת הידיעות בהקשר זה שונה בין גורמים במשרדים השונים. כיום הנושא נתון, כביכול, לשיקול דעתם של גורמים שונים: מנהלי מערכות מידע (מנמר"ים), מנהלי אתרים ואחרים.
הטיעון שעלה בקרב חלק ניכר מן המשיבים, לפיו הם עתידים להחליף את התשתית הטכנולוגית בה הם עושים שימוש לבניית האתר בעתיד הקרוב ואז תשופר גם סוגיית הנגישות, הינו טיעון בעייתי. ראשית כיוון שכבר כיום הרשויות מחויבות לפעול לשיפור הנגישות בהתאם להוראות תכ"ם (באמצעות מדריך הסטנדרטים) ושנית כיוון שעד ליישומה של הטכנולוגיה החדשה צפויה לחלוף כשנה או יותר.16
תמונת המצב הנוכחית של נגישותם של אתרי הממשלה רחוקה מלהיות מיטבית. למרות שהמדובר בגופים ציבוריים מן המעלה הראשונה אשר אמורים לאפשר קבלת שירותים לכלל האוכלוסייה, חלק מן הציבור איננו יכול ליהנות מן השירותים הללו כיום. נוסף על המימד הפרקטי של הנגישות, יש לו מימד הצהרתי. גופים ממשלתיים אמורים להיות סמן לשוויוניות ובמקרה דנן לנגישות לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות. דווקא עקב מוגבלותם, יכולה רשת האינטרנט על מגוון האפשרויות הגלומות בה, לתת מענה חדש לצרכיה של אוכלוסיית בעלי המוגבלות: לשפר את מעורבותם החברתית, את הידע אודות המתרחש בעולם ואת יכולתם לתקשר עם הסובבים אותם. פתח לכל אלה טמון בהסדרה חוקית של הסטנדרטים לנגישות, כמו גם בהטמעתם כנורמה חברתית בסיסית ומחייבת.