חומר רקע

14133 / 2124 ‏ח' טבת, תשס"ח ‏17 דצמבר, 2007 לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט הכנסת ירושלים נכבדי, הנדון: הצעת חוק הבוררות (תיקון-ערעור על פסק בוררות) התשס"ז-2006 לשכת רואי החשבון בישראל רואה בחוק הבוררות מצע חוקי חשוב לחיי החברה והכלכלה במדינה. חוק הבוררות מלכתחילה בא לשרת שורה של מטרות חשובות ובהן מתן מענה זמין ומהיר לחיים העסקיים במדינה, כמו גם למערכות אישיות כגון בני זוג וכיו"ב. מנגנון מהיר זה מאפשר לצדדים לבחור גורם מדיסציפלינות שונות ולא בהכרח עורך דין או שופט אשר ייתן החלטה מהירה בעניינם. לא בכדי יצר המחוקק מנגנון מונע בירוקרטיה אשר מטרתו העיקרית היא חיסכון במשאבים תוך ויתור מוסכם על פרוצדורות. דרכים אלה נועדו בין היתר לאפשר זרימה שוטפת של חיים כלכליים וחברתיים בשונה מדרך ההתנהלות במערך בתי המשפט המחייבות פעילות המבוססת על מערכי חשיבה וסדרי דין מובנים המביאים לעיתים להתדיינויות הנמשכות שנים רבות. לא בכדי הקדיש המחוקק שימת לב לעניין ביטול פסק דין הבורר והכל כדי לשמר את המנגנון אשר יסייע ביציבות כלכלית חברתית. מאז ומעולם ניתן לצדדים לבוררות חופש הבחירה האם להשתתף בהליך זה בניגוד לתובענה המתנהלת במערכת בתי המשפט ואשר הצד הנתבע אינו יכול לסרב להשתתף במהלך בלא הצדקים הקבועים בדין. לשכת רואי החשבון בישראל מפעילה זה למעלה מ-20 שנים מרכז בוררות בו פעילים 470 בוררים. מרכז זה מספק פתרונות ראויים לבתי המשפט, לעסקים ולגורמים רבים שונים במשק. -2- לא בכדי אנו מוצאים בעשרות אלפי תקנונים של תאגידים, סעיף הקובע מהלך של בוררות ובמקרים רבים אף מצויין בו הגורם הבורר המוסכם, כגון ראש לשכת עורכי הדין, נשיא לשכת רואי חשבון או נשיא התאחדות התעשיינים וכיו"ב. מתן האפשרות להוספת סעיף מעקר את חוק הבוררות מכל יתרונותיו ותועלתו לחברה ולמשק ומחזיר את המחלוקות והסכסוכים אל כותלי בתי המשפט העמוסים לעייפה. מאחר והכנסת אפשרות הערעור מחייבת בסופו של תהליך גם הרחבה של פרוצדורות ויציקת תובנות משפטיות. בכך עלול התיקון להביא לסיכול המטרה העיקרית להארכת התהליכים לתקופות אשר כלכלה מודרנית התקשה לשאת ולתוצאות שאינן רצויות למשק. בכבוד רב ובברכה, ראובן שיף, רו"ח נשיא הלשכה