חומר רקע
לשכת היועצת המשפטית
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון–פרוטוקול הדיון): עמדת מערכת בתי המשפט לקראת דיון בוועדת חוקה.
מבוא:
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון- פרוטוקול הדיון), התשס"ו-2006 (להלן- הצעת החוק) מבקשת להטיל על בתי המשפט חובה לנהל פרוטוקול מלא, אשר ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, לרבות שאלות והערות בית המשפט. בהתאם להצעת החוק, החובה לנהל פרוטוקול מוטלת על הערכאות הדיוניות, על ערכאות הערעור ועל בית המשפט העליון; אם צד לדיון מבקש שדיון יוקלט בתיעוד קולי ויתומלל על חשבונו, על בית המשפט לאפשר זאת, אלא אם כן מתקיימים טעמים מיוחדים והדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת.
על פי דברי ההסבר, נושא התיעוד האמין חשוב ביותר גם לערכאה העליונה וזאת, בין היתר, כדי להבטיח התנהלות תקינה של הגוף השיפוטי וכדי לאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ניהול הפרוטוקול מבטיח שקיפות ומהווה ביטוי לעקרון פומביות הדיון.
ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לצרף את תמיכת הממשלה להצעת החוק. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ובחודש יוני 2007 תידון בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הערות להצעה:
כללי:
מערכת בתי המשפט פועלת תחת עומס עצום. כל נטל נוסף כגון זה הקבוע בהצעת החוק, יגרום להארכה ולסרבול של הדיון ויגביר את העומס. מערכת בתי המשפט עושה מאמצים כבירים בכדי לשפר ולייעל את מהלך הדיון המשפטי והצעת החוק, באם תתקבל, תסיג את המערכת לאחור באופן משמעותי. בעיקרם של דברים לא נשמעות תלונות רבות מקרב הציבור על מתכונת ניהול הפרוטוקול בערכאות הדיוניות ועל כן אין צורך לשנות את ההסדרים הקיימים, לא כל שכן לאמץ הסדרים העלולים להאריך את זמן ההתדיינות השיפוטית. באשר לבית המשפט העליון, עוד בראשית שנת 2007, בטרם הונחה הצעת החוק על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה, הורה כב' השופט משה גל - מנהל בתי המשפט, כי רישום הפרוטוקול בערכאה העליונה יערך במתכונת הקיימת ביתר ערכאות הדיון וכי בעלי הדין יהיו זכאים לגשת למזכירות בית המשפט ולקבל העתק מפרוטוקול הדיון. כן, תוגבר מערך הקלדניות בהתאם, כדי שניתן יהא לעמוד בנטל במלואו.
הצעת החוק מעלה קשיים ומותירה שאלות בלתי פתורות כמפורט להלן:
1. ההצעה אינה מבחינה בין בתי המשפט השונים (בית משפט לענייני משפחה, בית משפט לתביעות קטנות, בית דין לעבודה וכיוצא בזה), אינה מבחינה בין הערכאות השונות (הערכאה הדיונית וערכאת הערעור, לרבות הערכאה העליונה) ואינה מבחינה בין סוגי ההליכים. חובת ניהול הפרוטוקול חלה על כלל בתי המשפט, על כלל הערכאות ועל כל סוגי ההליכים ללא אבחנה; אופן ביצוע החובה זהה אף הוא וזאת מבלי להתחשב בשוני הרלבנטי שבין בתי המשפט והערכאות השונות.
תכליתו של הפרוטוקול משתנה בהתאם לערכאה. בערכאה הדיונית מעמדו של הפרוטוקול הוא כשל תעודה ציבורית ועליו לשקף את כל אשר התרחש בדיון, עליו לתעד את כל הראיות והעדויות שהוצגו בדיונים שבעל פה וכמו כן להעלות את מלוא הטיעונים שנטענו על ידי בעלי הדין בעל פה וזאת לשם עריכת הסיכומים על ידי בעלי הדין, כתיבת פסק הדין על ידי בית המשפט ולצורך הגשת ערעור. בערכאת הערעור לעומת זאת, שונה תכליתו של הפרוטוקול שכן ערכאת הערעור אינה שומעת עדים; מרבית הטיעונים הנטענים בעל פה בבית המשפט העליון מעוגנים בכתובים (בכתבי הטענות ובסיכומים) וכמו כן חלק מן הטעונים אינם פורמאליים. בניגוד לערכאה הדיונית, תכליתו של הפרוטוקול בערכאה העליונה הוא לסייע לשופטים בניהול ההליך ובעניין זה ידוע כי השופטים עורכים לעצמם רישום תמציתי של הדיון. הצעת החוק, מתעלמת למעשה מן השוני שבין הערכאות ומהתכלית השונה של הפרוטוקול בכל אחת מהן. הטלת החובה באופן זהה על כלל הערכאות מבלי להתחשב בשוני, עלולה להאריך את הדיונים שלא לצורך, להאט את קצב הדיון ולהגדיל עוד יותר את העומס המוטל על בתי המשפט. במקרה זה, במקום להיטיב עם בעלי הדין, תצא הצעת החוק בעוכריהם והתועלת שתצמח להם כתוצאה מניהול פרוטוקול כמפורט בהצעת החוק, תבלע בהארכת והאטת הדיון בעניינם.
2. הצעת החוק אינה מבחינה בין השלבים השונים של הדיון. בהתאם להצעת החוק, החובה לנהל פרוטוקול המשקף את כל אשר נאמר והתרחש בדיון, חלה על כל שלב משלבי הדיון וזאת מבלי להתחשב בכך שמטרתו של השלב המקדמי של הדיון היא לנסות ולהגיע עם בעלי הדין לפתרון הסכסוך לרבות בדרך של פשרה או פסק דין על דרך הפשרה. המאפיין של השלב המקדמי של ההליך הוא היותו גמיש ונושא אופי פחות פורמאלי. הטלת החובה לנהל פרוטוקול מלא גם בשלב המקדמי של הדיון עלולה לעכב את הדיון, לכבול את בית המשפט ואת הצדדים לפורמאליות של ההליך ולסכל את היתרון המיוחס לשלב המקדמי של ההליך כשלב "טרום דיוני" שמטרתו לקדם את פתרון הסכסוך. רישום פרוטוקול מלא ומשקף מוצדק וראוי רק משלב ההוכחות ואילך, שכן רק משלב זה ישנה חשיבות לתיעוד כל שהתרחש במהלך הדיון אך לפני שלב זה יש לאפשר התנהלות פחות פורמאלית של בעלי הדין ובית המשפט על מנת לקדם את סיום ההליך.
3. הצעת החוק מטילה חובה לנהל פרוטוקול "שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו (בדיון), הנוגע למשפט [לרבות שאלות והערות בית המשפט]" כמו כן הצעת החוק קובעת [בסעיף 68א(ב)] שעל דרך הכלל, על בית המשפט להיעתר לבקשה של בעל דין להקליט את הדיון בתיעוד קולי ולתמללו על חשבונו. תיעוד כל הנאמר והמתרחש בדיון, לרבות שאלות והערות בית המשפט, עלול לסרבל ולהאריך את הדיון שלא לצורך. בית המשפט יאלץ לעכב את הדיון ו"לדבר בקצב הכתבה" וזאת על מנת לאפשר הקלדה של כל הנאמר; במקביל יהא על השופט להפנות תשומת ליבו למסך המחשב ולוודא שכל הנאמר באולם הדיונים- מוקלד. יתר על כן, במקרים רבים אין כל צורך בתיעוד מפורט ואין כל תועלת בהשקעת הזמן והמשאבים הנדרשים. עמדת הנהלת בתי המשפט היא כי עדיפה הטלת חובה לנהל פרוטוקול תוך מתן שיקול דעת לבית המשפט מה ראוי לתיעוד ועשוי לשרת את בעלי הדין ו/או בית המשפט בשלב מאוחר יותר ומה מיותר ואינו מצדיק התעכבות לשם תיעודו.
4. כמפורט לעיל, בהתאם לקבוע בהצעת החוק, בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט להקליט את הדיון ולתמללו על חשבונו. דבר זה פוגע בשוויון שבין בעלי הדין שכן לא לכולם יכולת כלכלית זהה; לפיכך, האפשרות לנצל את הזכות להקלטת הדיון ותמלולו תיוותר רק לבעלי דין שהם בעלי יכולת כלכלית. מעבר לכך, הצעת החוק לוקה בחסר שכן היא אינה מפרטת מה יהא מעמדו של הפרוטוקול המוקלט; האם על בעל הדין שמימן את התמלול להעביר עותק ממנו גם לבית המשפט ולבעל הדין שכנגד, האם הוא רשאי להסתמך עליו ולצטט ממנו, האם בעל הדין שכנגד יכול לחלוק על התמלול ולבקש מבית המשפט לתקן בו טעות ומה קורה במקרה של סתירה בינו לבין הפרוטוקול שנרשם על ידי בית המשפט. הצעת החוק אינה מסדירה את כל אלה ויש להניח כי חילוקי דעות בין בעלי הדין ופרשנות סותרת לשאלת מעמדו של הפרוטוקול המתומלל תטריד את בית המשפט ותגזול זמן שיפוטי יקר.
5. בית המשפט העליון: כמפורט לעיל, בחודש ינואר 2007, עוד בטרם הונחה הצעת החוק על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה, התקיימה ישיבה בהנהלת בתי המשפט ובה הוחלט כדלקמן:
א. בדיונים הנערכים בבית המשפט העליון ירשם פרוטוקול דיון.
ב. רישום הפרוטוקול יערך באותה מתכונת הקיימת ביתר ערכאות הדיון; קלדנית באולם המשפט מקלידה את הנאמר בדיון, הפרוטוקול מתויק בתיק בית המשפט והעתק ממנו נמסר לבעלי הדין.
ג. ההחלטה תיושם לאלתר ולשם כך יוגדל מספר הקלדניות המוקצות לבית המשפט העליון.
ברוח החלטה זו, וללא קשר להצעת החוק או לעתירה, הוכנסו שינויים בדרך ניהול הפרוטוקול בבית המשפט העליון. בשינויים שהוכנסו, ואשר יפורטו להלן, יש כדי לשפר את איכות הפרוטוקול באופן ניכר.
א. הוצבו לראשונה מסכים לראשי ההרכבים והם עוקבים אחר הלך הדיון וההקלדה שלו. הם יכולים לתקן את ההדפסה במהלך הדיון (כמו בערכאות אחרות); להאט את הדיון במידת הצורך וכיוב'.
ב. מזכירי ההרכב, שהם מתמחים של השופטים ומשפטנים בהשכלתם, עוברים גם הם על הפרוטוקולים ומוודאים שהם משקפים ככל הניתן את מהלך הדיון תוך שימוש במינוח מדויק מבחינה משפטית.
ג. הובאו לבית המשפט העליון קלדניות נוספות על אלו שהיו בעבר והמערך כולו תוגבר, בייחוד על ידי קלדניות מנוסות מבתי המשפט הדיוניים באזור ירושלים (שלום ומחוזי) והכל לשם שיפור איכות הפרוטוקול.
משמעות תקציבית:
רצ"ב נייר עבודה המסכם את המשמעות התקציבית של הצעת החוק.
סיכום:
מכל האמור לעיל עולה כי הצעת החוק, אם תתקבל, לא תוסיף מאומה ויתר על כן, היא עלולה לסרבל את ההליך ולהאריכו שלא לצורך .
חובת ניהול הפרוטוקול, אופיו ואופן ניהולו הוסדרו זה מכבר בדברי חקיקה שונים לרבות סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח הפלילי] התשמ"ד-1984 (לגבי הליכים פליליים) ותקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (לגבי הליכים אזרחיים) כך שהצעת החוק אינה מוסיפה לעניין זה. כמו כן, באשר לבית המשפט העליון, כיום מנוהל בבית משפט זה פרוטוקול אשר אינו נופל באיכותו מזה המתנהל ביתר הערכאות הדיוניות, ולפיכך גם בעניין זה אין יתרון בקבלת הצעת החוק (זו אף היתה העמדה של בתי המשפט כפי שהוצגה בוועדת השרים וכן עמדת מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים).