חומר רקע
נוסח לדיון ביום 1.1.08
הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה), התשס"ח-2007
תיקון סעיף 2
1.
בחוק מידע גנטי, התשס"א-20001 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 -
(1)
במקום ההגדרה "בדיקה גנטית להורות", יבוא:
""בדיקה גנטית לקשרי משפחה" – בדיקה גנטית לקביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם;";
(2)
אחרי הגדרת "בדיקה גנטית למחקר" יבוא:
"בית דין דתי" –
(1) בית דין רבני כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953;
(2) בית דין מוסלמי דתי ובית דין של עדה נוצרית כמשמעותם בדבר-המלך-במועצתו, 1947-1922;
(3) בית דין דתי דרוזי כמשמעותו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג – 1962.
(3)
אחרי הגדרת "קרוב" יבוא:
"ראש בית דין דתי" - כל אחד מאלה לפי הענין:
(1) לענין יהודים - נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(2) לענין דרוזים - ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(3) לענין מוסלמים - נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
(4) לענין בני עדה נוצרית - ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית;"
תיקון סעיף 3
2.
סעיף 3(ד) בחוק העיקרי - יימחק.
תיקון כותרת פרק ה'
3.
במקום כותרת פרק ה', יבוא:
"פרק ה': עריכת בדיקה גנטית לאבחון, לטיפול רפואי ולמחקר בקטין, בחסוי או בפסול דין".
הוספת פרק ה'1
4.
אחרי פרק ה' לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ה'1: עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה
צו לעריכת בדיקה לקשרי משפחה
28א.
(א)
לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה – הבדיקה) אלא לפי צו של בית משפט לעניני משפחה (להלן - בית המשפט), ואם וניתנה הסכמה לעריכת הבדיקה לפי סעיף 28ב, ובהתאם להוראות פרק זה; היתה הבדיקה לקביעת קשרי משפחה של קטין, חסוי או פסול דין (להלן – קטין) לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה אלא אם כן נוכח כי הבדיקה אינה פוגעת בטובת הקטין.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנע כי יש צורך ממשי בבדיקה, הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מעריכתה –
(1) אמו של הקטין רשומה במרשם האוכלוסין, על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965 (להלן – חוק מרשם האוכלוסין) כמי שהיתה נשואה בתוך שלוש מאות יום שלפני הולדת הקטין לאדם שממצא של הבדיקה עלול לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו;
(2) ממצא של הבדיקה עלול לשלול את אבהותו של אדם שרשום כאביו של קטין על פי סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין ואין אדם אחר שנטען לגביו כי הוא אבי הקטין.
(ג)
בבוא בית המשפט להורות על עריכת בדיקה לפי סעיף קטן (ב) ישקול בין היתר את השיקולים הבאים:
(1) קיומו של חשש לפגיעה בזכויות הקטין, לרבות לפי דין דתי כתוצאה מעריכת הבדיקה;
(2) אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה באופן שיצמצם או ימנע את הפגיעה בקטין.
(בד)
(1) ראה בית המשפט, בעצמו או לפי טענתו של בעל דין, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין לנישואין לפי דין דתי, לרבות עקב קביעת ממזרותו, יפנה ליועץ המשפטי לממשלה לקבל את עמדתו בענין; ראה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו כי אכן ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין לנישואין לפי דין דתי, לרבות עקב קביעת ממזרותו, יפנה לראש בית הדין הדתי אשר לעדתו משתייך הנבדק, לקבלת חוות דעתו בענין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר דרך הפניה לבית הדין הדתי, ובלבד שהפניה תיערך ללא ציון שמות הנבדקים ופרטים מזהים שלהם.
(2) נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בענין, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין לנישואין לפי דין דתי,לרבות עקב קביעת ממזרותו, וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן אשר ימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה אלא אם כן ראה כי יש צורך בעריכת הבדיקה למניעת סכנה לחיי אדם או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה.
(3) ראה בית המשפט כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של בגיר לנישואין לפי דין דתי, לרבות עקב קביעת ממזרותו, וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן אשר ימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה אלא לאחר שהפנה את הצדדים ליחידת הסיוע בבית המשפט לשם קבלת הסבר בדבר המשמעות של עריכת הבדיקה הגנטית, לגביו ולגבי קרוביו; לענין זה "יחידת הסיוע" – יחידת הסיוע שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-19952.
(4) לענין סעיף קטן זה - היתה אמו של נבדק יהודיה ונשואה, בתוך שלוש מאות יום שלפני הולדתו, לאדם שממצא של הבדיקה עלול לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו, יראו את ממצאי הבדיקה כעלולים לפגוע בכשרותו של הנבדק לנישואין.
(ג)
מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), התקיימו הנסיבות המפורטות להלן, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה אלא אם שוכנע, כי יש צורך ממשי בבדיקה, הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מעריכתה –
(1) אמו של הקטין רשומה במרשם האוכלוסין, על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965 (להלן – חוק מרשם האוכלוסין) כמי שהיתה נשואה בתוך שלוש מאות יום שלפני הולדת הקטין לאדם שממצא של הבדיקה עלול לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו;
(2) ממצא של הבדיקה עלול לשלול את אבהותו של אדם שרשום כאביו של קטין על פי סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין ואין אדם אחר הטוען כי הוא אבי הקטין.
(ד)
בבוא בית המשפט להורות על עריכת בדיקה לפי סעיף קטן (ג) ישקול בין היתר את השיקולים הבאים:
(1) קיומו של חשש לפגיעה בזכויות הקטין, לרבות לפי דין דתי כתוצאה מעריכת הבדיקה;
(2) אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה ברמת ודאות נמוכה, או בכל דרך אחרת שתצמצם או שתמנע את הפגיעה בקטין.
הסכמה לעריכת הבדיקה
28ב.
(א)
לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה אלא אם כן הנבדק נתן את הסכמתו לעריכת הבדיקה; היה הנבדק קטין, נדרשת הסכמת האחראי על הקטין לעריכת הבדיקה, ובית המשפט יורה על עריכתה, לאחר שמיעת עמדת הקטין בענין, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו; מלאו לקטין שש עשרה שנים, נדרשת גם הסכמה של הקטין לעריכת הבדיקה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין עריכת בדיקה גנטית בהורה שהוא קטין (בסעיף זה – קטין הורה), או שנטען לגביו כי הוא קטין הורה, רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, הקשורים בטובת הקטין ההורה, להורות על עריכת הבדיקה ללא אישור האחראי על הקטין וללא נוכחותו בעת מתן ההסבר לקטין ההורה כאמור בחוק זה, ובלבד שהקטין ההורה נתן הסכמתו לעריכת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).
בדיקה ללא הסכמת הנבדק
28ג.
(א)
על אף האמור בסעיף 28א, רשאי בית המשפט, אם נוכח כי התקיימו התנאים לעריכת הבדיקה לפי סעיף 28א, לצוות על עריכת הבדיקה גם ללא הסכמת הנבדק, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
בית המשפט שוכנע שקיים סיכוי סביר כי מי שנטען לגביו שהוא קשור בקשרי משפחה אכן קשור בקשרי משפחה, או כי מי שנטען לגביו שאינו קשור בקשרי משפחה אכן אינו קשור בקשרים כאמור;
(2)
ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
(ב)
היה הנבדק לפי סעיף קטן (א) קטין חסוי או פסול דין, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה ללא הסכמת הקטין החסוי או פסול הדין הנבדק כאמור בסעיף 28ב, אלא אם כן מינה לו עורך-דין אשר ייצגו בהליכים שבפניו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על-ידי עורך דין מטעמו.
(ג)
לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), אלא בדרך של בדיקה חיצונית; לענין זה, "בדיקה חיצונית" – כל אחת מאלה:
(1)
לקיחת דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי;
(2)
לקיחת דגימת רוק;
(3)
לקיחת דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף;
(4)
לקיחת דגימה חיצונית אחרת שיקבע שר הבריאות, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
אופן עריכת הבדיקה
28ד.
(א)
בדיקה לפי סימן זה תיעשה בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של אי נוחות.
(ב)
הבדיקה תיעשה אך ורק במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות בישראל שהכיר בהן המנהל, בהודעה ברשומות, לצורך ביצוע בדיקות לפי סימן זה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי הבדיקה תיעשה במעבדה שאינה בישראל, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1)
אין מעבדה בישראל שבה ניתן לבצע את הבדיקה;
(2)
המעבדה מקיימת, בקירוב המרבי, את התנאים לרישוי מעבדה לבדיקות גנטיות, המוכרת לצורך ביצוע בדיקות לקביעת הורות, החלים בישראל לפי אישור המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך;
(3)
יש אפשרות, במידת הצורך, לחקור את עורך הבדיקה על אופן ביצועה, ולהבטיח את שמירת הראיות על אופן ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה.
סירוב לבצע בדיקה
28ה.
סירב נבדק לבצע בדיקה לאחר מתן צו כאמור בסעיף 28ג, יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט3; בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם כאמור, כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות הענין, לרבות קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם על יסוד סרובו להיבדק.
דינו של ממצא על פי בדיקה לקשרי משפחה
28ו.
(א)
קביעה שקבע בית משפט לפי בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה לא תחייב בית דין דתי וקביעה שקבע בית דין דתי לא תחייב בית משפט או בית דין דתי אחר.
(ב)
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 68(ה) וסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 41984, בית המשפט רשאי, לאחר קבלת עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בענין, שלא לגלות לבעלי הדין כולם או חלקם את ממצאי הבדיקה וכן רשאי הוא לאסור על גילוים או פרסומם, לרבות גילוי שמם של אלה שבענינם נערכה הבדיקה, או כל דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך הענין לפי חוק זה.
שימוש בדגימת DNA ובתוצאות הבדיקה
28ז.
לא יעשה אדם שימוש בדגימת ה- DNA ששימשה לעריכת הבדיקה, או בתוצאות הבדיקה, אלא למטרה שלשמה נערכה הבדיקה.
בדיקה שנערכה ללא צו
28ח.
ממצאי בדיקה שנערכה שלא על פי צו של בית המשפט כאמור בפרק זה ועל פי הוראות סעיף 28ד(ב) או (ג), לא יימסרו לבית משפט, לבית דין דתי או לכל ערכאה שיפוטית אחרת, ולא יהיו קבילים כראיה.
מינוי אפוטרופוס לקטין
28ט.
בית המשפט רשאי למנות לקטין, לחסוי או לפסול דין אפוטרופוס לדין אשר ייצגו בהליכים שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין, החסוי או פסול הדין ולשם שמירה על ענייניו.
המצאה ליועץ המשפטי לממשלה
28י.
העתק מכל בקשה לעריכת בדיקה לפי פרק זה יומצא ליועץ המשפטי לממשלה.
סדרי דין
28יא.
שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בהליכים לפי פרק זה."
תחולת הפרק על בתי הדין הדתיים
28יב.
(א)
על אף האמור בסעיף 28א, רשאי בית דין דתי, בענין שבסמכותו על פי כל דין, להורות על עריכת בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה בענין שנדון בפניו, אם כל הנבדקים הם בגירים והסכימו להיבדק, ובלבד שאינם חסויים או פסולי דין והתקיימו כל התנאים האמורים בפרק זה; כל ההוראות החלות על בית המשפט ועל קביעותיו לפי פרק זה יחולו על בית הדין הדתי.
[לקבוע לעניין סעיף 28ג(ב) מי רשאי לייצג הקטין בבית הדין בנוסף לעו"ד].
[ההסדר המקביל בבתי הדין ליחידת הסיוע בבית המשפט לעניני משפחה].
(ב)
מתן צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישור מוקדם של ראש בית הדין הדתי שנתן את הצו.
תיקון סעיף 44
5.
בסעיף 44 בחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות -
(1)
תעריפים מרביים לבדיקות גנטיות לקשרי משפחה לפי פרק ה'1;
(2)
הוראות לענין אופן תיעוד מהלך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, שמירת תוצאות הבדיקה והעברתן לבית המשפט. "