חומר רקע
מאת: איתמר גלבפיש, הלשכה המשפטית בכנסת
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), התשס"ד-2004
נוסח מוצע לדיון בועדת החוקה 1.1.08 (דיון מס' 3)
טקסט על רקע אפור = הסעיף נידון בועדה במהלך דיונים קודמים.
תיקון סעיף 6
1.
בחוק לשכת עורכי הדין-התשכ"א-19611 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6, אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) ועדת אתיקה ארצית;
(9) ועדות אתיקה מחוזיות;
(10) פרקליטי הלשכה."
לדיון – האם נכון להגדיר את הפרקליטים כמוסד ממוסדות הלשכה ? האם הם אינם חלק מועדת האתיקה ?
תיקון סעיף 14
2.
בסעיף 14(א) לחוק העיקרי –, במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ה (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים".
נידון בוועדה 14.11.07
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ה (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיה מועמד" יבוא "ימונה".
תיקון סעיף 15
3.
בסעיף 15(א) לחוק העיקרי –, במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים".
נידון בוועדה 14.11.07
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיה מועמד" יבוא "ימונה".
תיקון סעיף 16
4.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי" יבוא "לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי", במקום "להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי" יבוא "לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי" ובמקום "להיבחר חבר בית דין משמעתי" יבוא "לכהן כחבר בית דין משמעתי";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "להיבחר" יבוא "להתמנות".
הערה: ייתכנו שינויים בנוסח לעניין אופן הגדרת קלון בסעיף (א).
תיקון סעיף 17
5.
בסעיף 17 לחוק העיקרי,– סעיף קטן (ג) – בטל.
נידון 14.11.07
(1) בסעיף קטן (א), במקום "לבחירת" יבוא "למינוי";
(2) סעיף קטן (ג) – בטל.
החלפת סעיף 17א והוספת סעיף 17א1
6.
במקום סעיף 17א לחוק העיקרי יבוא –
"הפסקת כהונה של חבר בית דין משמעתי
17א.
(א) חבר בית דין משמעתי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים.
(ב) ועדת המינויים רשאית להעביר חבר בית דין משמעתי מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, בהתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(2) התקיימה בו אחת הנסיבות המונעות ממנו לכהן כחבר בית דין משמעתי לפי סעיף 16 או נסיבה אחרת שבשלה אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי;
(3) הוא חדל להיות חבר הלשכה.
נוסח חלופי לתיקון סעיף 17א
"תיקון סעיף 17א
6.
בסעיף 17א לחוק העיקרי –
(1) בפסקת משנה (1), במקום "בית הדין המשמעתי שבו הוא חבר", יבוא "ועדת המינויים".
(2) בפסקת משנה (2), לפני "נבצר ממנו" יבוא "ועדת המינויים החליטה כי", ובסופה יבוא "ומסרה לו על כך הודעה בכתב".
נידון 14.11.07
(3) בפסקת משנה (4), בסופה יבוא "או הושעה זמנית מחברותו בלשכה".
לדיון: להעלות סעיף זה שוב בדיון הועדה. לבדוק האם לכך נתכוונו חברי הוועדה. האם לא מיותר לאור 17א1 ?
(4) אחרי פסקת משנה (4) יבוא:
"(5) ועדת המינויים החליטה, כי קיימות עובדות מהן עולה כי אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב".
הוספת סעיף 17א1
7.
אחרי סעיף 17א לחוק העיקרי יבוא:
השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי
17א1.
הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עימה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים רשאית להשעותו חבר בית דין משמעתי מכהונתו, לתקופה כמפורט להלן, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין. בהתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה כאמור בסעיף 16(א)(1) – עד למתן פסק דין סופי ;
(2) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר – עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו."
החלפת סעיף 17ב
7.
במקום סעיף 17ב לחוק העיקרי יבוא:
"חילופי חברים בבית דין משמעתי
17ב.
נתפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו."
תיקון סעיף 18
8.
בסעיף 18 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם" יבוא "ועדת המינויים תמנה מבין חברי כל בית דין משמעתי את";
(1) בסעיף קטן (א), [גרסה א' –אחרי "יבחרו מביניהם" יבוא "באישור ועדת המינויים"] [גרסה ב – בסופו יבוא "בחירת נשיאות בית דין משמעתי מחוזי טעונה אישור ועדת המינויים"]
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "עד שיתמנה היושב ראש" יבוא "עד שועדת המינויים תמנה את היושב ראש".
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "על אף האמור בסעיף קטן (א)" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (ג)".
הוספת סעיפים 18ב עד 18ה
9.
אחרי סעיף 18א לחוק העיקרי יבוא:
"ועדת האתיקה הארצית
18ב.
(א) ועדת האתיקה הארצית תורכב מאלה:
(1) חברי הלשכה, שהתקיימו בהם תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א), שימנה הועד המרכזי באישור ועדת המינויים;
(2) חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בפסקה (1), או נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ב); החברים לפי פסקה זו ימונו על ידי ועדת המינויים.
(ב) כשיר לכהן כנציג ציבור בועדת האתיקה הארצית מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא משפטן ואינו [גרסה ב' – לרבות שאינו]חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;
(2) הוא לא הורשע בעבירה [גרסה ב' – פלילית או משמעתית] שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בועדת האתיקה הארצית ולא קיימות עובדות אחרות שמהן עולה כי אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור כאמור.
(ג) המספר הכולל של חברי ועדת האתיקה הארצית ומספר החברים שימונו לפי פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א) ייקבע בתקנות, ובלבד שמספר החברים לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן לא יעלה על רבע מכלל החברים בועדה.
לדיון - ועדת אתיקה ארצית –
1. מספר החברים - ועדת אלוני הציעה כי ועדת האתיקה תורכב מחמישה חברים בלבד. מדוע הצעת החוק אינה קובעת את מספר החברים ? למספר החברים השפעה על מהות ועדת האתיקה ועל יחסי הועדה עם פרקליט הלשכה. דומה שככל שירבו החברים בוועדה, כך יתעצם תפקיד הפרקליט. כמו כן, ככל שמספר החברים מצומצם וקבוע יותר, גוברת הסבירות לאחידות ועקביות בהחלטות הועדה. ככלל, גוף גדול אינו יעיל והוא נדרש לרוב מקום שיש צורך בייצוגיות.
2. נציג הציבור – האם נציג הציבור צריך שיהיה חבר הלשכה ? האם ראוי, כמוצע, שיקבל שכר בעבור עבודתו, בניגוד לשאר החברים (ר' סעיף 19 להצעת החוק) ? יוער כי אין למעשה חובת מינוי נציג ציבור ואפשר למנות במקומו עובד שירות המדינה.
3. פרה-רולינג, ועדות האתיקה של הלשכה – ועדות האתיקה של הלשכה, המעניקות ייעוץ אתי לחברי הלשכה, מופעלות על ידי הועדים המחוזיים והועד הארצי. האם כעת, משמופקעת מהועדים הסמכות להגיש קובלנה משמעתית, ימשיכו לפעול ועדות האתיקה מכוח הועדים או שאלו יעברו לפעול על ידי ועדות הקובלנות ? האם כדאי להסדיר עניין זה (פרה רולינג) בחוק ?
4. שם הועדה – מוצע לקרוא לוועדה "ועדת קובלנות", בהתאם למוצע בדוח אלוני. זאת, לשם יצירת הפרדה מושגית בין ועדת האתיקה של הלשכה ובין ועדת הקובלנות.
(ד) חברי ועדת האתיקה הארצית יבחרו, מבין חברי הלשכה החברים בועדה, את יושב ראש הועדה.
(ה) חבר ועדת האתיקה הארצית יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ו) הוראות סעיפים 17, 17א ו-17ב יחולו על חברי ועדת האתיקה הארצית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) לענין חברי הועדה שימנה הועד המרכזי באישור ועדת המינויים – בסעיף 17א(ב2) ו17א(5), במקום "ועדת המינויים רשאיתהחליטה" יקראו "הועד המרכזי באישור ועדת המינויים, רשאיהחליט" ובסעיף 17ב, במקום "תמנה ועדת המינויים" יקראו "ימנה הועד המרכזי באישור ועדת המינויים";
(2) לענין חברי הועדה שהם נציגי ציבור כאמור בסעיף קטן (א)(2) – בסעיף 17א, בפסקה (3), במקום "לפי סעיף 16" יקראו "לפי סעיף 18ב(ב)(2)" ובמקום פסקה (4) יקראו:
"(4) חדלו להתקיים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף 18ב(ב)(1) שבשלהם מונה נציג ציבור בועדה."
לדיון - סעיף קטן (ו) –
סעיף קטן (ו) מחיל את הוראות סעיפים 17 (תום כהונה), 17א (הפסקת כהונה) ו-17ב (חילופי חברים), הנוגעים לבית הדין, על חברי ועדת האתיקה. הדבר יוצר חקיקה מסורבלת. בכלל, האם יש הכרח לקבוע הסדרים בחקיקה ראשית בעניין זה? ממילא, לפי חוק הפרשנות "הסמכה לעשות מינוי – משמעה גם הסמכה להתלות את תוקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקיד".
"ועדות אתיקה מחוזיות
18ג.
(א) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית.
(ב) ועדת אתיקה מחוזית תורכב מאלה:
(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שהתקיימו בהם תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א), שימנה הועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים;
(2) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז והמשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בפסקה (1), או נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף 18ב(ב); החברים לפי פסקה זו ימונו על ידי ועדת המינויים.
(ג) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה מחוזית ומספר החברים שימונו לפי פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) ייקבע בתקנות, ובלבד שמספר החברים לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן לא יעלה על רבע מכלל החברים בועדה.
(ד) חברי ועדת האתיקה המחוזית יבחרו, מבין חברי הלשכה החברים בועדה, את יושב ראש הועדה.
(ה) חבר ועדת אתיקה מחוזית יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ו) הוראות סעיפים 17, 17א ו-17ב יחולו על חברי ועדת אתיקה מחוזית בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) לענין חברי הועדה שימנה ועד מחוזי באישור ועדת המינויים – בסעיף 17א(ב2) ו17א(5), במקום "ועדת המינויים רשאיתהחליטה" יקראו "הועד המחוזי באישור ועדת המינויים, רשאיהחליט" ובסעיף 17ב, במקום "תמנה ועדת המינויים" יקראו "ימנה הועד המחוזי באישור ועדת המינויים";
(2) לענין חברי הועדה שהם נציגי ציבור כאמור בסעיף קטן (ב)(2) – בסעיף 17א, בפסקה (3), במקום "לפי סעיף 16" יקראו "לפי סעיף 18ב(ב)(2)" ובמקום פסקה (4) יקראו:
"(4) חדלו להתקיים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף 18ב(ב)(1) שבשלהם מונה נציג ציבור בועדה."
לדיון - ועדות אתיקה מחוזיות -
1. ראו הערות לענין ועדת אתיקה ארצית. השינויים צריכים להיות תואמים.
2. האם הרכב ועדת האתיקה המחוזית צריך להיות זהה לארצי ?
3. האם יש מקום לשוני בין המחוזות עצמם במספר החברים ?
4. מהו היחס בין ועדות האתיקה המחוזיות והועדה הארצית ? האם יש כפיפות כלשהיא ?
פרקליטי הלשכה
18ד.
(א) בכל מחוז של הלשכה יכהן פרקליט שיפעל ליד ועדת האתיקה המחוזית (בפרק זה – פרקליט הלשכה) וכן, לפי הצורך, עוזר אחד או יותר לפרקליט הלשכה, שיפעל על פי הוראותיו.
(ב) כשיר להתמנות פרקליט הלשכה מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א), ועוזר לפרקליט הלשכה – מי שהוא חבר הלשכה והתקיימו לגביו תנאי הכשירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 16(א).
(ג) פרקליטי הלשכה ועוזריהם –
(1) יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שלידה הם פועלים, ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם;
(2) ייצגו את ועדת האתיקה המחוזית שלידה הם פועלים בכל הליך לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל ענין הקשור בכך;
(3) יסייעו לוועדת האתיקה הארצית במילוי תפקידיה לפי חוק זה וייצגו אותה בכל הליך לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, אם התבקשו על ידה לעשות כן.
(ד) פרקליטי הלשכה ועוזריהם יהיו עובדי הלשכה ויועסקו על ידה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים של פרקליטי הלשכה ועוזריהם והעברתם מכהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט הלשכה או של עוזרו לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
(ה) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט הלשכה להסתייע בחבר הלשכה שאינו עובד הלשכה."
לדיון – פרקליטי הלשכה -
1. יחסי הפרקליט עם ועדת האתיקה - מהו תפקיד הפרקליט ? האם תלונות מועברות ישירות אליו והאם הוא רשאי שלא לחקור ? האם התלונות מועברות לוועדה, והאם לוועדה, במקרה כזה, יש סמכות שלא להעביר תלונה לפרקליט ? ראו המלצות דוח אלוני בעניין זה.
2. עוזר הפרקליט – מדוע חקיקה ראשית צריכה להתייחס לעוזר פרקליט ? האם הכוונה היא שלעוזר יהיו סמכויות עצמאיות שאינן נובעות מסמכות פרקליט הלשכה ועל כן נדרש לציינו בחוק ? יצוין כי אין כל דרישת ותק לעוזר הפרקליט, אשר יכול להיות עו"ד "טרי".
3. מינוי והפסקת כהונה – ההצעה אינה קובעת מי ימנה את הפרקליט ועוזרו, אך קובעת כי כהונתם לא תופסק שלא בהסכמתם, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה. מדוע לא לקבוע את דרך המינוי עצמה ? מי, לדעת הלשכה ומשרד המשפטים, ראוי שימנה את הפרקליט ?
4. פרקליט ארצי – ועדת אלוני המליצה על מינוי פרקליט לועדת האתיקה הארצית. על פי הצעה, לא ימונה פרקליט ארצי, ופרקליטי המחוזות יעזרו לועדת האתיקה הארצית. מדוע ? האם אין בכך כדי לפגום בפעילות ועדת האתיקה הארצית ובעצמאותה ?
ועדת מינויים
18ה.
(א) לעניו מוסדות הלשכה כאמור בפסקאות (5) ו-(6) ו-(8) של סעיף 6, תוקם ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים שתפקידיה יהיו כמפורט בפרק זה, וזה הרכבה:
נידון בועדה 4.11.07, 14.11.07
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטיםנשיא בית המשפט העליון [גרסת חה"כ לוי ומיכאלי – בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין/ גורם אחר בלשכה], והוא יהיה היושב ראש;
נידון בועדה 4.11.07
(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
הצעת חה"כ מיכאלי מיום 14.11.07: מינויים גם מרשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו בחוק.
(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
(א) לענין תפקידי ועדת המינויים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי וועדת האתיקה הארצית – שני חברי הלשכה שיבחר הועד המרכזי:;
(1) מינוי חברי בית הדין המשמעתי הארצי, יושב ראש בית הדין וסגני יושב ראש, כאמור בסעיפים 14, 17ב ו-18, וכן העברתו מכהונתו של חבר בית הדין המשמעתי הארצי, כאמור בסעיף 17א, או השעייתו מכהונתו כאמור בסעיף 17א1;
(2) אישור מינוי חברי ועדת האתיקה הארצית שממנה הועד המרכזי ומינוי החברים האחרים בועדה, כאמור בסעיף 18ב(א)(1) ו-(2), וכן העברתו מכהונתו של חבר ועדת האתיקה הארצית או אישור העברתו מכהונתו כאמור בסעיף 18ב(ו).
(ב) לענין התפקידים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי המחוזי, ועדת האתיקה המחוזית ופרקליט המחוז או עוזרו – שני חברי לשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הועד המחוזי של אותו מחוז:.
(1) מינוי חברי בית דין משמעתי מחוזי, יושב ראש בית הדין וסגני יושב ראש, כאמור בסעיפים 15(א), 17ב ו-18, וכן העברתו מכהונתו של חבר בית הדין משמעתי מחוזי, כאמור בסעיף 17א, או השעייתו מכהונתו כאמור בסעיף 17א1;
(2) אישור מינוי חברי ועדת אתיקה מחוזית שממנה אותו ועד מחוזי, ומינוי החברים האחרים בה, כאמור בסעיף 18ג(ב)(1) ו-(2), וכן העברתו מכהונתו של חבר ועדת אתיקה מחוזית או אישור העברתו מכהונתו כאמור בסעיף 18ג(ו);
(3) אישור הפסקת כהונתו של פרקליט הלשכה או עוזרו, כאמור בסעיף 18ד(ד).
נידון בוועדה 14.11.07
(ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2)-(4) של סעיף קטן (א) – [גרסה א' - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שבע שנים [גרסה א1 – שמונה שנים] [גרסה ב' - מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א)]
(ב) החלטות ועדת המינויים יתקבלו ברוב של חמישה מבין חברי הועדה לפחות.
נידון בוועדה 14.11.07
(ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
נידון בוועדה 14.11.07
(ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו."
הצעת חבר הכנסת אלקין לסעיף 18ה (4.11.07)
בסעיף 18ה(א) –
(1) במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:
"(1) שלושה חברי הלשכה, שאחד מהם ימונה על ידי שר המשפטים, אחד על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואחד על ידי שר המשפטים";
(2) פסקאות (3) ו-(4) יסומנו כפסקאות (2) ו-(3), בהתאמה, ואחריהן יבוא:
"(4) חברי ועדת המינויים יבחרו מביניהם יושב ראש לוועדה."
תיקון סעיף 63
10.
בסעיף 63 לחוק העיקרי, במקום "הועד המרכזי, ועד מחוזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית" ובמקום "קובל רשאי" יבוא "קובל שהוא ועדת אתיקה מחוזית ייוצג בכל הליך לפי פרק זה בהתאם להוראות סעיף 18ד; וקובל אחר רשאי".
הערות לדיון:
1. ייחודיות הייצוג – הנוסח קובע כי רק פרקליט לשכה יכול לייצג את ועדת האתיקה בפני בית הדין המשמעתי. לדבר השפעה כמובן על מערכת היחסים בין הפרקליט והועדה. הנוסח אינו קובע הסדר זהה לועדת האתיקה הארצית.
2. הגשת תלונה – סעיף זה מסדיר בצורה אגבית את אופן הגשת התלונות על ידי מי שנפגע מהתנהגות עו"ד. האם לא ראוי להתייחס לכך ביתר פירוש ? ראו גם בסעיפים של ועדות האתיקה והפרקליט.
3. נוסח – דומה שהסיפא המתייחסת לייצוג אינה הכרחית. אין צורך לקבוע מי מייצג את פרקליט המדינה והיועמ"ש הצורך לקבוע כך לגבי ועדות האתיקה מתייתר, מכיוון והדבר מוזכר בסעיפים הרלבנטיים, אלא אם מבקשים לקבוע הסדר של ייצוג ייחודי על ידי הפרקליט.
הוספת סעיף 65א
11.
אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:
"פומביות הדיון
65א.
(א) בית דין משמעתי ידון בפומבי.
(ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
(1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
(2) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 ;
(3) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
(4) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
(5) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט.
לדיון – האם יש עוד עילות שראוי להכניס ? ר' התוספת לפסקה (2) והחוקים המובאים.
(ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בענין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
(ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19842 (בחוק זה – חוק בתי המשפט), לפי הענין ובשינויים המחויבים.
הערות לדיון - תחולת סעיף 70 – מה מההוראות שבסעיף 70 ראוי שיחולו ובאיזה אופן ?
(ו) החליט בית דין משמעתי לדון בענין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
(ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היה קובל, וכן אדם מעונין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו-71."
הערות לדיון
1. מדוע לא לאפשר גם לועדת האתיקה לערער, אף אם לא היתה קובלת, בדומה לערעורים רגילים ?
2. סעיף קטן (ז) מעניק זכות ערעור כפולה, עד לבית המשפט המחוזי. על החלטות מקבילות בבית משפט אזרחי אין זכות ערעור, אלא על החלטה הדוחה בקשה לסגור דלתיים.
הוספת סעיף 69ב
12.
אחרי סעיף 69א לחוק העיקרי, יבוא:
"העמדת פסק דין לעיון הציבור
69ב.
(א) הלשכה תעמיד לעיון הציבור [גרסה ב' – תפרסם באתר האינטרנט של הלשכה] כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם יועמד פסק הדין לעיון הציבור [גרסה ב' - יפורסם פסק הדין], ורשאי הוא מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא יועמד לעיון הציבור [גרסה ב'- לא יפורסם].
(ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין."
[גרסה ב' – ללא סעיף קטן (ב)]
הערות לדיון –
העמדה לעיון / חובת פרסום – מדוע לא לקבוע חובת פרסום ? חובת העמדה לעיון היא חובה מצומצמת לעומת חובת פרסום. הדבר מייתר את הצורך גם בהוראות לעניין אגרה או תשלום בעבור העתק.
תיקון סעיף 70
13.
בסעיף 70 לחוק העיקרי, במקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
תיקון סעיף 71
14.
בסעיף 71 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "לבית המשפט העליון" יבוא "לבית המשפט המחוזי";
(2) במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי" ובמקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
תיקון סעיף 72
15.
בסעיף 72 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור – בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו -71."
הערות לדיון - האם בגדר המונח "פסק דין" נכללות גם הוראות על פרסום לפי 69(א)(6) ו-(ב) ?
תיקון סעיף 78
16.
בסעיף 78 לחוק העיקרי, סעיף קטן (א) – בטל.
תיקון סעיף 93
17.
בסעיף 93 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "החלטה כאמור תפורסם ברשומות.".
תיקון סעיף 109
18.
בסעיף 109 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) תשלום לנציגי ציבור בועדת האתיקה הארצית ובועדות אתיקה מחוזיות."
תיקון חוק הנוטריונים
19.
בחוק הנוטריונים, התשל"ו-19763 –
(1) בסעיף 41 –
(א) בסעיף קטן (ג), במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי";
(ב) סעיף קטן (ד) – בטל.
(2) בסעיף 42 , סעיף קטן (ד) – בטל.
מינוי לראשונה והוראות מעבר
20.