חומר רקע

תמצית מסמך זה נכתב לישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט ושל ועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים. המסמך מעדכן מסמכים שהוכנו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לצורך דיונים קודמים שערכו ועדות הכנסת השונות בנושא זה. הסוגיות המוצגות במסמך הן כדלקמן: • רקע על התשתית החוקית לעריכת ניסויים בבעלי-חיים בישראל; • נתונים על ניסויים בבעלי-חיים בישראל; • סוגיות מרכזיות בתחום הניסויים בבעלי-חיים אשר מועלות כיום על-ידי ארגונים להגנה על בעלי-חיים ותגובות הגורמים הנוגעים בדבר. • עריכת ניסויים בקופים במכון וייצמן למדע וטענות שהועלו לאחרונה לגבי ניסויים אלה. עיקרי הממצאים העולים מן המסמך: ◦ חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, מתיר ניסויים בבעלי-חיים, אולם מטיל הגבלות לפיהן הניסויים ייערכו תוך הקפדה על מזעור הסבל והכאב שייגרמו לבעלי-החיים ורק אם לא ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות. על-פי החוק, המועצה לניסויים בבעלי-חיים תפקח על הניסויים. ◦ היתר לעריכת ניסוי בבעלי-חיים יינתן מטעם ועדה ארצית שמינתה המועצה, או מטעמן של ועדות פנימיות של מוסדות שהמועצה אישרה להם זאת. ◦ ארגונים להגנה על בעלי-חיים מעלים טענות שונות כלפי אופן הפיקוח של המועצה על ניסויים בבעלי-חיים. בין הטענות הבולטות: ▪ הרכב בלתי מאוזן של המועצה לניסויים בבעלי-חיים ושל ועדות מוסדיות; ▪ היעדר פיקוח בפועל על ניסויים הנערכים באישור ועדות מוסדיות; ▪ קביעת כללים מקלים לעריכת ניסויים בבעלי-חיים, אי פרסום רשימה מחייבת של חלופות לניסויים בבעלי-חיים; ▪ היעדר שקיפות של נתוני הניסויים בבעלי-חיים הנערכים בישראל ושל פעילות המועצה. ◦ המועצה לניסויים בבעלי-חיים קיבלה לאחרונה שתי החלטות הנוגעות להגברת הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים במוסדות מסחריים ותעשייתיים – מינוי נציג ציבור לוועדות המוסדיות ומתן סמכויות פיקוח עליהן לרופאה הווטרינרית של המועצה. ◦ הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל, המאגד חוקרים בתחום הביו-רפואי, דוחה הצעות שונות לחקיקה בתחום הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, בטענה כי הן אינן מסייעות להגברת הפיקוח ועלולות לסכן את המשך המחקר. 1. רקע1 ניסויים בבעלי-חיים נעשים באוניברסיטאות, במכללות אקדמיות, בבתי-חולים, במכוני מחקר ובחברות פרטיות לצורכי מחקר במדעי החיים, ברפואה ובפסיכולוגיה ולצורך פיתוח ובדיקה של תרופות ושל חומרים אחרים. חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, מתיר ניסויים בבעלי-חיים, אולם מטיל, בין השאר, את ההגבלות האלה: • ניסויים בבעלי-חיים ייערכו מתוך הקפדה על מזעור הסבל והכאב שייגרמו לבעלי-החיים. • לא יינתן היתר לעריכת ניסוי בבעלי-חיים אם אפשר להשיג את מטרתו בדרכים חלופיות סבירות. החוק עוסק בכמה סוגיות, ובהן הקמת מועצה לניסויים בבעלי-חיים, פרסום תבחינים מחייבים לאישור ניסויים בבעלי-חיים וניסויים כאמור הנעשים במערכת הביטחון. על-פי החוק, המועצה לניסויים בבעלי-חיים (להלן: המועצה) תפקח על הניסויים. את המועצה בהרכבה הראשון מינה שר הבריאות בשנת 1995. במועצה 23 חברים – נציגי אקדמיה מתחומי מדעי החיים, הרפואה, מדעי החברה ומדעי הרוח, אנשי רפואה, נציגים של משרדי הממשלה: משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד המדע והמשרד להגנת הסביבה, נציג התאחדות התעשיינים ושלושה נציגי ארגונים להגנה על בעלי-החיים. מתפקידי המועצה: 2 • מתן היתרים לעריכת ניסויים בבעלי-חיים ופיקוח ובקרה על ניסויים כאלה; • קביעת כללים להיתר עריכת ניסויים בבעלי-חיים ולדרכי עריכתם (באישור שר הבריאות), שמטרתם צמצום הסבל הנגרם לבעלי-החיים במהלך הניסוי ומניעת ניסויים מיותרים; • ייזום תכניות הסברה בנושאים שבתחום פעולת המועצה ופיתוח תכניות השתלמות והדרכה לחוקרים; • קביעת תשלומי אגרה לצורך קבלת היתרים לעריכת ניסויים בבעלי-חיים. על-פי החוק, היתר לעריכת ניסוי בבעלי-חיים יינתן מטעם ועדה שמינתה המועצה (להלן: הוועדה הארצית), או מטעמן של ועדות פנימיות של מוסדות שהמועצה רשאית להתיר להם הקמת ועדות כאלה. • בוועדה הארצית יכהנו שלושה חברים לפחות, ובהם רופא וטרינר – אשר ישמש בתפקיד היו"ר, חוקר מתחום מדעי החיים או הרפואה וחבר אחד שאינו מתחום מדעי החיים או הרפואה. • משרד ממשלתי, מוסד להשכלה גבוהה, מוסד חינוכי או מוסד אחר שאישרה המועצה לעניין זה, רשאי להקים ועדה פנימית, שאחד מחבריה רופא וטרינר, והיא תמלא, בעבור אותו מוסד, את תפקידי הוועדה הארצית. הוועדה הפנימית תדווח למועצה לניסויים בבעלי-חיים אחת לשישה חודשים על הניסויים שהתירה. המועצה פרסמה כללי צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשס"א-2001. כללים אלו מתבססים על כללי ה-NRC (National Research Council) בארה"ב. גופים שהצהירו על שימוש בבעלי-חיים בתהליכי מחקר מחויבים לעמוד בהוראות החוק ובכללים אלה. לפי החוק, על נציג המועצה, וטרינר בהכשרתו, לבקר במוסדות שנערכים בהם ניסויים בבעלי-חיים ולאשר שהמתקנים ותנאי החזקת בעלי-החיים בהם עומדים בקריטריונים שנקבעו בכללים. החוק קובע עוד, כי המועצה תמנה ועדת ביקורת, שבראשה יעמוד נציג שר המשפטים ויהיה חבר בה חוקר מתחום הרפואה או מדעי החיים. על-פי החוק, אם העלתה בדיקת נציג המועצה כי נערך ניסוי שחרג מההיתר שניתן לעריכתו, ימליץ הנציג לפני ועדת הביקורת של המועצה לבטל או להשעות את ההיתר שניתן לעריכת הניסויים. ועדת הביקורת רשאית לקבל החלטה סופית בנושא זה. כאמור, החוק קובע כי אחת לשישה חודשים תדווח כל ועדה מוסדית (פנימית) למועצה לניסויים בבעלי חיים על ניסויים שהתירה. דיווחי המוסדות על בקשות לעריכת ניסויים מועברים למועצה פעמיים בשנה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי. נוסף על כך, המוסדות מעבירים למועצה דיווח מסכם על שימוש בפועל בבעלי-חיים בניסויים שערכו במשך השנה. דיווחים אלה מועברים עד 28 בפברואר בשנה העוקבת. אישור למחקר במסגרתו נערכים ניסויים בבעלי-חיים ניתן לתקופה של עד 4 שנים. על-פי דיווחי המועצה, ניסיון העבר מלמד כי רק כמחצית מהמחקרים שלהם ניתן אישור מבוצעים בפועל. בצד דיווחי המוסדות וביקורים של חברי המועצה עצמם באתרי ניסויים, עומדים לרשות המועצה לצורך פיקוח רופאה וטרינרית וכן יועץ מדעי. 2. נתונים3 להלן נתונים שהתקבלו מן המועצה לניסויים בבעלי-חיים: 2004 2005 2006 מספר בקשות מאושרות לניסויים בבעלי-חיים 1,289 1,486 1,396 מספר בעלי-חיים 318,449 305,983 306,959 לגבי השנים 2005 ו-2006 לא התקבלו מהמועצה לניסויים בבעלי חיים נתונים על מספר הבקשות שאושרו בוועדה הארצית לעומת מספר הבקשות שאושרו בוועדות המוסדיות. על-פי נתונים קודמים שנמסרו על-ידי המועצה, בשנת 2004 אושרו 24 בקשות על-ידי הוועדה הארצית והשאר אושרו בוועדות מוסדיות. לא התקבלו מהמועצה גם נתונים אודות מספר הבקשות הכולל לניסויים בבעלי-חיים שהוגש לוועדה הארצית ולוועדות המוסדיות, אלא נתונים אודות מספר הבקשות המאושרות בלבד (ללא פירוט של בקשות שבהן נדרש שינוי טרם אישורן). על-פי נתונים נוספים שנמסרו על-ידי המועצה, בשנת 2007 ערכה הרופאה הווטרינרית של המועצה 123 ביקורים לצורך בקרה על מוסדות ואתרים שנערכים בהם ניסויים בבעלי-חיים (ביקור יכול לכלול יותר ממוסד אחד). כמו כן, במחצית הראשונה של שנת 2006 העביר היועץ המדעי של המועצה 165 פניות ובהן הערות או שאלות לבירור בנוגע לאישורים שניתנו על-ידי ועדות מוסדיות (על-פי נתונים קודמים, מדובר במספר פניות גבוה בהרבה מזה שהופנה בשנת 2004 כולה ובמחצית הראשונה של שנת 2005). מהשוואה שערכה המועצה לניסויים בבעלי-חיים בין נתוני השימוש בבעלי-חיים בניסויים בבריטניה לבין הנתונים המקבילים בישראל עלה, כי המספר הכולל של בעלי-חיים בהם נעשה שימוש בניסויים בבריטניה גדול פי 10 מזה שבישראל, בעוד שמספר התושבים במדינה זו גדול פי 9 ממספר התושבים בישראל. בכל הנוגע לשימוש בקופים, המספר גדול פי 100 מהמספר המקביל בישראל. בהשוואה נוספת שערך פרופסור אלכס צפרירי מן המחלקה לבקרה ביולוגית במכון וייצמן, ויו"ר "הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל" (גוף המאגד מדענים וחוקרים בתחום הביו-רפואי מאוניברסיטאות המחקר בישראל), עלה כי השימוש בבעלי-חיים בכלל ובקופים בפרט בניסויים בישראל נמוך מהשימוש במדינות מערביות נוספות אשר מספר התושבים בהן דומה (כגון בלגיה, דנמרק, פינלנד, שבדיה ושוויץ).4 3. טענות ארגונים להגנה על זכויות בעלי-חיים ותגובות גורמים הנוגעים בדבר5 להלן כמה מהסוגיות העיקריות שבהן מתמקדות כיום טענות של ארגונים להגנה על זכויות בעלי-חיים, בכל הנוגע לשינויים הנדרשים להגברת הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, ותגובותיהם של גורמים הנוגעים בדבר: • הרכב המועצה לניסויים בבעלי-חיים לטענת הארגונים, הרכבה הנוכחי של המועצה לניסויים בבעלי-חיים מקשה על ביצועו של פיקוח הולם על ניסויים. לטענתם, בהרכבה של המועצה כיום יש רוב לנציגי גופים המבצעים ניסויים בבעלי-חיים, לרבות יו"ר המועצה, ועל כן מובטח רוב אוטומטי התומך בניסויים אלה. הצעדים אותם מבקשים הארגונים לנקוט הם הגדלת מספר הנציגים מטעם ארגונים להגנה על בעלי חיים ומינוי איש ציבור שאינו עוסק בעצמו בניסויים (כגון שופט בדימוס) לראשות המועצה. הצעת חוק ברוח דברים אלה הונחה על שולחן הכנסת בראשית שנת 2007. על-פי הצעה זו, שיזמו חברי-הכנסת מיכאל מלכיאור, זבולון אורלב ודב חנין, מוצע להגביר את הפיקוח על ניסויים בבעל-חיים וזאת באמצעות מינוי שופט בדימוס לראשות המועצה לניסויים בבעלי-חיים וכן מינויים של ששה נציגי ארגונים להגנה על זכויות בעלי-חיים כחברים במועצה זו (במקום שלושה).6 הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל מתנגד להצעה זו וטוען כי היא אינה מאוזנת ולא תתרום להרחבת הידע, המיומנות ומגוון הדעות במועצה. זאת ועוד, לטענת הפורום, ההצעה עלולה להביא לפגיעה אנושה בקידום המדע והמחקר הביו-רפואי בישראל.7 בין נימוקיו של הפורום להתנגדות להגדלת מספר חברי המועצה (תוך הכפלת מספר נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים): רוב חברי המועצה המכהנים כיום אינם מעורבים בביצוע ניסויים בבעלי-חיים; הגדלת מספר חברי המועצה לא תגביר את הפיקוח על ניסויים; אם מתקיים דיון על הגדלת מספר חברי המועצה, הרי שמן הראוי לתת ייצוג לגופים נוספים שהם בעלי אינטרסים וידע בתחום זה ואשר אינם מיוצגים כיום כראוי, כגון ארגוני חולים וצרכני בריאות. בין נימוקיו של הפורום להתנגדות להחלפת יו"ר המועצה בשופט בדימוס: אין רלוונטיות לכישוריו של שופט בתפקיד שאיננו שיפוטי במהותו; תפקיד יו"ר המועצה מחייב הבנה מעמיקה בנושאי המחקר הביו-רפואי ומגע יום-יומי עם חוקרים מומחים ומיומנים; פסילת היו"ר הנוכחי, נציג האקדמיה הלאומית למדעים, מטילה ספק ביושרת אנשי המדע. • הרכב הוועדות המוסדיות וסמכותן לטענת הארגונים, הגדרתן הנוכחית של הוועדות המוסדיות בחוק כמו גם הרכבן בפועל יוצרים מצב שבו יש בוועדות אלו רוב מוחלט של חוקרים המבצעים ניסויים בבעלי-חיים באותו מוסד. לאור זאת דורשים הארגונים כי בוועדות המוסדיות יהיו חברים נציגים שהם רופאים וטרינריים בלתי תלויים, כלומר אינם קשורים למוסד המבצע את הניסוי, ואשר יוכלו להעריך את הסבל הנגרם לבעלי-החיים בכל ניסוי, את התועלת הצפויה מהניסוי ואת אפשרויות השימוש בחלופות. יש המציעים כי המועצה תכשיר שורה של וטרינרים מומחים בלתי תלויים אשר ישמשו כנציגי ציבור לצורך ביצוע פיקוח על הוועדות המוסדיות, וכי המקור למימון שכרם של נציגי ציבור אלה בוועדות המוסדיות יהיה באגרות שאותן רשאית המועצה לגבות מתוקף החוק, בגין בקשות והיתרים. הצעה ברוח דברים אלה נכללת גם כן בהצעת החוק שנזכרה לעיל, ומוצע בה כי כל ועדה פנימית לאישור ניסויים תכלול נציג של המועצה לניסויים בבעלי-חיים אשר יהיה וטרינר שיוכשר במזעור סבל ובמניעת עריכתם של ניסויים מיותרים.8 האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים טוענת כי על-מנת לאפשר דיון אתי בניסויים בבעלי-חיים יש צורך להוסיף גם נציגים מטעם ארגונים להגנה על בעלי-חיים לוועדות המוסדיות. עוד טוענת אגודה זו כי במדינות מערביות כגון אנגליה, אירלנד, שוויץ ושבדיה, הפיקוח על ניסויים מבוצע בפועל על-ידי ועדות מחוזיות או ועדות מרכזיות-ממשלתיות, אשר נשמר בהן איזון מלא בין מומחים לניסויים בבעלי-חיים לבין מומחים בתחומי רווחת בעלי-חיים, חלופות לניסויים בבעלי-חיים ואתיקה.9 בהקשר זה, יש לציין כי בישיבתה מיום 31 ביולי 2007 החליטה המועצה לניסויים בבעלי חיים על שני צעדים הנוגעים ישירות לסוגיית הפיקוח על ניסויים:10 א. מינוי הרופאה הווטרינרית של המועצה בתור מבקרת ומפקחת מטעמה על הוועדות המוסדיות (פנימיות) של המוסדות המסחריים והתעשייתיים. בתפקידה זה אמורה הרופאה הווטרינרית לבדוק מראש כל בקשה לניסוי לפני שזו מגיעה לדיון בוועדה המוסדית וכן לבדוק את פרוטוקול הוועדה ואת אישור הבקשה על ידי הוועדה. על-פי ההחלטה, וטרינרית המועצה תוכל להטיל וטו על כל בקשה לפני הדיון ואחרי אישור הוועדה. במידה ותטיל וטו על בקשה לאחר אישורה בוועדה, תוזמן הווטרינרית לדיון נוסף בוועדה, שייערך בנוכחותה, ובעקבותיו החלטתה יכולה להשתנות. המועצה החליטה כי הרופאה הווטרינרית תתחיל בפיקוח זה החל מאוקטובר 2007 ותדווח למועצה על פעולתה זו בסוף דצמבר 2007. ב. קביעת נציג ציבור חיצוני בכל הוועדות המוסדיות (פנימיות) של המוסדות המסחריים והתעשייתיים. נציג זה יהיה חבר בעמותת ILAF (ראשי תיבות של Israeli Laboratory Animal Forum – הפורום הישראלי לחיות מעבדה), בהתאם להסכם שהוצג למועצה. נציג זה יהיה חבר מלא בוועדות שעליהן מפקחת וטרינרית המועצה, ותהיה לו זכות וטו על אישור ניסויים (כאשר המוסד רשאי לערער על פסיקתו לוועדה הארצית). על-פי ההסכם, נציג הציבור חייב להיות וטרינר בעל הכשרה מתאימה בתחום ניסויים בבעלי-חיים וניסיון של יותר משנתיים כחבר בוועדות פנימיות באחד מהמוסדות המורשים. בהתאם לכך, המוסדות השונים יפנו לעמותה והיא זו אשר תמנה נציג ציבור מסוים לוועדה הפנימית באותו מוסד. שכרו של הנציג החיצוני ישולם על-ידי כל מוסד לעמותה, וזו תשלם לנציג הציבור (כלומר הוא לא יקבל את שכור ישירות מהמוסד עליו הוא אמור לפקח). לדברי ד"ר זלינה בן גרשון, החלטת המועצה נוגעת למוסדות מסחריים ותעשייתיים כיוון שמספר החוקרים במוסדות אלה אשר דנים בניסויים ויכולים להעלות שיקולים מגוונים ומאוזנים אינו רב בדרך כלל (זאת בניגוד למוסדות מחקר אקדמיים). יש לציין כי לדברי פרופ' אלכס צפריר, הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל מתנגד לכך שלמפקח יחיד (כגון הרופאה הווטרינרית של המועצה) תהיה זכות וטו על אישור ניסויים בוועדות מוסדיות באוניברסיטאות המחקר (כל שכן טרם הדיון בבקשות אלו), מבלי שתיקבע בבירור ערכאת ערעור המוסכמת על כל הצדדים. הפורום הבין-אוניברסיטאי מתנגד גם למינויו של וטרינר חיצוני לוועדות המוסדיות (כפי שהוצע על-ידי ארגונים וכן בהצעת החוק שנזכרה לעיל). בין נימוקיו של הפורום להתנגדות זו: כיום משתתף בכל הוועדות המוסדיות וטרינר מומחה לחיות מעבדה, אשר אמון על מזעור הסבל בניסויים, וכי הנחת הפורום היא שמקור משכורתו אינו פוגם בשיקול דעתו המקצועי; מינוי מספר רב של וטרינרים יסרבל מאוד את פעילות הוועדות המוסדיות ויצריך מימון אשר אינו בנמצא בתקציבי המחקר המצומצמים. יש לציין עוד כי בהצעת חוק נוספת שהוגשה בתחילת שנה זו, אשר יזמו חברי-הכנסת דב חנין ויואל חסון, מוצע לקבוע כי כל גוף ציבורי אשר מקבל החלטות שעשויות להיות כרוכות בפגיעה בבעלי-חיים, יהיה מחויב להתייעץ עם ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים וכן יהיה מחויב למסור לרשות התאחדות זו כל מידע המצוי ברשותו בעניין בעלי-חיים.11 הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל מתנגד נחרצות גם להצעת חוק זו ולחיובן של האוניברסיטאות (בין שאר המוסדות) להיוועץ עם ארגונים התנדבותיים שלהם תביעות קיצוניות והשואפים להשוות את מעמדם המוסרי והמשפטי של בעלי-החיים לאלה של האדם. • הכללים לביצוע ניסויים בבעלי-חיים לטענת הגב' ענת רפואה, ראש המחלקה להגנת בעלי-חיים במעבדות בעמותת "תנו לחיות לחיות", כללי ה-NRC האמריקנים אותם אימצה המועצה מינימליים ומיושנים, והם מאפשרים ביצוע ניסויים ללא הגבלות של ממש וללא התחשבות בצרכיהם הבסיסיים של בעלי החיים. הגב' רפואה מפנה אל נהלים להחזקה של בעלי-חיים ולשימוש בהם לצרכים מדעיים, אשר פורסמו בשנת 2004 על-ידי ממשלת אוסטרליה. לדבריה, מדובר בנהלים מתקדמים יותר אשר מספקים הגנה מסוימת לבעלי-החיים שבמעבדות.12 • סוגיות נוספות בתפקודה של המועצה לניסויים בבעלי-חיים להלן מספר טענות נוספות שהועלו על-ידי האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים ועל-ידי ארגונים נוספים ואשר נוגעות לתפקודה של המועצה לניסויים בבעלי-חיים: ◦ על המועצה לפרסם רשימת חלופות לניסויים רשמית ומאושרת באתר האינטרנט שלה; כיום קיימות באתר המועצה הפניות לאתרי אינטרנט אשר לטענתה הם המתקדמים בעולם בתחום זה. ◦ על המועצה לדון בדרכים שונות ויצירתיות להפחתת השימוש בבעלי-חיים ולמניעת ניסויים בלתי מוצדקים, זאת בין השאר באמצעות מינוי ועדות מקצועיות לנושא. ◦ על המועצה לעמוד בקשר מתמיד עם המוסדות שתחת פיקוחה ולספק להם מידע שוטף על פעילותה ועל החלטותיה, וכן ליזום כנסים מקצועיים בתחומי החלופות לניסויים והאתיקה; יש לציין כי יו"ר המועצה לניסויים בבעלי-חיים, פרופ' אהוד זיו, הדגיש באחת מישיבותיה האחרונות של המועצה את המאמץ שמושקע בהכשרתם ובהסמכתם של רופאים וטרינרים כמומחים לחיות מעבדה בתחום המקצועי והאתי ואת הכפלת מספרם של מומחים אלה בשלוש השנים האחרונות, בעקבות פעילות המועצה. ◦ על המועצה להגביר את שקיפות המידע הקיים אודות ניסויים בבעלי-חיים בישראל ואודות פעילותה, ולאפשר יתר נגישות למידע זה (בכל הנוגע לפירוט הנתונים, לשלמותם ולעדכניותם), זאת בדומה לנעשה במדינות מערביות רבות; בהקשר זה מציינים ראשי המועצה לניסויים בבעלי-חיים כי בהשוואה למדינות אירופה, הנתונים המפורסמים בישראל הנם עדכניים למדי וכן כי פרוטוקולי המועצה מפורסמים כיום לציבור (לאחר אישורם בישיבה העוקבת). כמו כן, מאגר מידע ממוחשב אודות אישור ניסויים בבעלי-חיים בישראל פועל החל מיולי 2006 באופן מלא ובהתאם לכך כל הבקשות לאישור ניסויים בבעלי-חיים ממולאות כיום על-גבי טופס אלקטרוני המוזן למאגר. 4. עריכת ניסויים בקופים במכון וייצמן למדע בשבועות האחרונים מתנהל דיון ציבורי ותקשורתי ער אודות עריכת ניסויים בקופים, וזאת בעקבות חשיפתה של חקירה סמויה אשר ביצעה עמותת "תנו לחיות לחיות" במעבדות של מכון וייצמן, במהלך חודש אוקטובר 2007. לטענת העמותה, הניסויים הנערכים בקופים במעבדה במחלקה לנוירו-ביולוגיה אשר במכון וייצמן, כוללים בין השאר קידוח בגולגולתם של הקופים (למשל לצורך החדרת צבע מיוחד המאפשר את צילום הפעילות החשמלית במוח). בממצאי התחקיר שפרסמה העמותה מתוארים בין השאר תנאי החזקה קשים של הקופים, הצמאה יומיומית שלהם וריתוק לכסא למשך שעות ארוכות – כל זאת בניסויים האורכים לעתים כמה שנים. עוד צוין בתחקיר העמותה כי אין מידע ודאי על גורל הקופים בתום הניסוי ולא ברור האם הומתו או האם הועברו לשיקום.13 לדברי הגב' ענת רפואה, ראש המחלקה להגנת בעלי-חיים במעבדות בעמותת "תנו לחיות לחיות", תחקיר העמותה העלה שורת הפרות של כללי הניסויים אותם קבעה המועצה לניסויים בבעלי-חיים, בתחומים הבאים: תנאי החזקת הקופים, הכשרת העובדים, ריסון פיזי של הקופים, זיהוי כאב ועריכת ניסוי נוסף בבעל-חיים שכבר נערך בו ניסוי. הגב' רפואה מציינת עוד כי תחקיר העמותה מצביע על כך שבאישור הניסוי לא ניתן משקל הולם לשיקול המידתיות – מחירו של הניסוי בכל הנוגע לגרימת סבל אל מול התועלת בו. עוד עולה לדבריה מהתחקיר כי לא נבדקו חלופות לעריכת ניסוי זה בקופים, וכי בדיקה שערכה העמותה העלתה כי ניתן להשיג תוצאות טובות יותר באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.14 מתגובת המועצה לניסויים בבעלי-חיים לפנייתנו בנושא זה עולה כי המועצה החלה לבדוק את התלונות האמורות מייד עם היוודען לה. בין הצעדים אותם נקטה המועצה באופן מיידי: פניית יו"ר המועצה אל יו"ר הוועדה המוסדית במכון וייצמן לקבלת פרטים מלאים; בדיקה נוספת של הבקשות לניסויים והאישורים שניתנו להם על-ידי היועץ המדעי; ביקור של הרופאה הווטרינרית במכון וייצמן ובמעבדה בה מוחזקים הקופים, כולל בדיקת מצבם ותנאי החזקתם. בהמשך לבדיקה ראשונית זו נערכו בשבועות שלאחר מכן בדיקות נוספות ובהן סיור נוסף של הרופאה הווטרינרית והיועץ המדעי של המועצה במכון וייצמן. מסקנתה של המועצה מהבדיקות שערכה היתה כי הניסוי בקופים במכון וייצמן נערך לאחר שניתן לכך אישור תקין וכי הניסוי המבוצע בפועל הוא אכן הניסוי שאושר. בדיקת המועצה העלתה עוד כי הפיקוח על הניסוי נעשה כנדרש, להוציא את העסקתו של עובד אשר לא עמד בחובות הנדרשות לצורך קבלת אישור לעבודה עם בעלי-חיים (זהו העובד אשר מסר את התצהיר העומד בבסיס תחקירה של עמותת "תנו לחיות לחיות"). המועצה צפויה לקבל ממכון וייצמן דיווח על הבדיקות שערך המכון ולדון בדיווח זה בישיבתה הקרובה.15 בתגובה של נשיא מכון וייצמן, פרופ' דניאל זייפמן, לתחקיר המדובר מציין הפרופ' זייפמן כי המכון פועל על-פי החוק הישראלי וכללי האתיקה הבין-לאומיים בכל הנוגע לניסויים בבעלי-חים, תוך מזעור הסבל הנגרם להם ותוך הקפדה יתרה על רווחתם. יתר על כן, המכון יפסיק באופן מיידי כל מחקר שלא יעלה בקנה אחד עם כללים אלה. פרופ' זייפמן מציין עוד כי במכון פועלת ועדה מוסדית אשר שניים מחבריה הם חיצוניים למכון ומתוכם נציג ציבור אחד, וכי בשנה האחרונה אישרה הוועדה 23% בלבד מהבקשות לניסויים כלשונן, ולעומת זאת דרשה שינויים ב-63% מהבקשות לניסויים ודחתה לחלוטין 14% מהן. לדברי פרופ' זייפמן, הארגון הבין-לאומי לפיקוח על הטיפול בחיות ניסוי (AAALAC) בדק באחרונה את הניסויים בבעלי-חיים הנערכים במכון וייצמן (ובפרט את מתקני הניסוי בקופים) וקבע כי המכון עומד בתקנים הגבוהים ביותר בתחום זה. לאור הבדיקה שנערכה, מכון וייצמן הוא כיום המוסד הישראלי היחיד שקיבל הכרה מארגון זה.16 5. דיונים קודמים בכנסת כאמור, בשנת 2004 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח על פעילות המועצה לניסויים בבעלי חיים. הערות המבקר נדונו באותה שנה בישיבה משותפת של ועדת החינוך וועדת המדע, ובסיכומה הדגישו יושבי הראש של הוועדות את החשיבות שבקיום הוראות החוק ובשמירה על רוח החוק בכל הקשור לפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, וקראו להגברת השקיפות בפעילות המועצה בלי לפגוע בזכויות החוקרים.17 ביוני 2005 נערכה ישיבה משותפת נוספת לשתי הוועדות האמורות ובה נסקרו הצעדים שונים שאותם נקטה המועצה לניסויים בבעלי-חיים לתיקון הליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה. יושבי הראש של הוועדות וחבריהן הביעו שביעות רצון מכך שתוקנו ליקויים שונים, ויחד עם זאת סברו שהאמצעים העומדים לרשות המועצה לצורך פיקוח בפועל אינם מספיקים.18 יש לציין עוד כי ביוני 2007 נערך בכנסת כנס מיוחד בנושא ניסויים בקופים, ביוזמתו של חה"כ יואל חסון המשמש כיו"ר השדולה למען בעלי-החיים. בצד פעילים רבים של ארגונים להגנה על זכויות בעלי-חיים, השתתפו בכנס זה גם חוקרים, נציגי מוסדות אקדמיים ונציגי נסיינים נוספים. לקראת סיום הכנס התעוררה סערה סביב דבריה של נציגת עמותת "תנו לחיות לחיות" והאשמותיה כלפי פגיעה של חוקרים ונסיינים בבעלי-חיים, ואלה האחרונים עזבו במחאה את אולם הדיונים.19