חומר רקע

תאריך: ‏‏‏27 דצמבר 2007 טיוטה: נייר עבודה פנימי לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, יו"ר הועדה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הכנסת ירושלים, פקס: 02-6753199 נכבדי, הנדון: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרוטוקול הדיון), התשס"ו-2006 הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל איתן, הזמנתנו לישיבה ביום 30.12.07 ביום 26.12.07 התקבלה בלשכתנו הזמנה לישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושא הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרוטוקול הדיון), התשס"ו-2006 (להלן – הצה"ח). הנושא נוגע ל"התנהגות שופטים ודרך ניהול משפט על-ידם" הבא בגדר סמכות הביקורת שהוענקה לנציבות על-פי חוק (סעיף 2 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002). בהתאם, טופל הנושא בנציבות במספר החלטות ובחוות דעת שיצאו מלפניה (רצ"ב חוות הדעת). לפיכך, אני רואה חשיבות בהבעת עמדה בנושא הצה"ח הנ"ל, טרם הישיבה, כדלקמן: 1. ראשית, מבחינה מהותית, יש לשים לב כי בית המשפט הוא המופקד על ניהול הפרוטוקול ועליו מוטלת האחריות לניהולו התקין. הדבר נקבע בישראל בשורה של פסקי דין וביניהם: בג"צ 305/89 ניר נ' בית משפט השלום, פ"ד מה(3) 203; בג"צ 6371 דרעי נ' בית המשפט המחוזי, פ"ד מט(1) 133; רע"א 11613/05 קדמאני נ' בית קירור אלשרק, פדאור 06(9) 661, ונחשב חלק מסמכותו הטבועה של בית המשפט במסגרת הכלים המוענקים לשופט כמי שמופקד ואחראי על ניהולו התקין והמסודר של הדיון (חלק ממה שמכונה "justice administration"). הדבר מהווה בסיס לסמכות הביקורת האתית-משמעתית המופעלת בתחום זה (בד"מ 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת הילה כהן, פדאור 05(19) 437; דו"ח הנציבות לשנת 2006 (2007) 95). אם וככל שהמחוקק בא להסדיר בצורה מפורטת יותר את ניהולו של הפרוטוקול, ראוי הוא שיינתן לעקרון זה מעמד סטטוטורי החולש על ההסדרים הפרטניים בתחום. מוצע, כי יינתן לעקרון זה ביטוי במסגרת סעיף 68א(א) בהצה"ח. 2. שנית, יש לבחון את ההסדר המוצע לאור עקרון השוויון החולש על התפישה הכללית בדבר מלאכת השפיטה ותכליתה, בעבר ובהווה. על כך נאמר במקורותינו: "לא תכירו פנים במשפט, כקטון וכגדול תשמעון..." (דברים א, יז. ראו גם: שמות כג, ג, ו; ויקרא יט, טו). מאליו מובן כי הדברים הם בעלי משקל סגולי שאין להגזים בחשיבותו גם במערכת שפיטה מתוקנת של כל מדינה דמוקרטית מודרנית, כאמור בדברים שנקבעו הן מעבר לים (Shaman, Lubet and Alfini Judicial Conduct and Ethics (2000) 107-108) והן בישראל (כלל 6 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ו-2006). חשש לא מבוטל עולה, אל מול האפשרות המוצעת בס"ק 68א(ב) לחוק, להקלטת הדיונים בתיעוד קולי על חשבון צד לדיון שרוצה בכך, לנוכח יוקר ההקלטות והחשש כי הדבר יתאפשר רק למי שהמאה (בניגוד לפרוטה) בכיסו. לנוכח החשש האמור, יש לבחון שוב את ההסדר המוצע בס"ק זה. 3. שלישית, לנוכח העקרון המפותח בסעיף 1 דלעיל למסמך זה, יש לבחון את הניסוח "יאפשר" בס"ק 68א(ב) להצה"ח. הנוסח המוצע חזק מדי בשללו – על דרך הכלל – את שיקול דעתו של בית המשפט שרק במקרים מיוחדים רשאי לסטות ממנו. מוצע לנקוט לשון אחרת, המשאירה את הסמכות ואת שיקול הדעת בצורה מנדטורית יותר בידי בית המשפט, שהוא, כאמור, המופקד על ניהול הפרוטוקול. נוסח אפשרי מתאים יותר: "ישקול". 4. רביעית, מבחינה מעשית, הצה"ח מעלה לכאורה חשש מפני האפשרות כי דיונים רבים יתמשכו שלא לצורך, כתוצאה מהליכי ביניים רבים בבקשות להקלטת הדיון, החלטות לתגובת הצד שכנגד לעניין ההקלטות, בקשות רבות לתיקון הפרוטוקול המוקלד של בית המשפט (הנערך על-ידי הקלדניות). חשש נוסף דומה עולה מפני האפשרות כי תיקי בית המשפט יגדלו מאוד בהיקפם נוכח תמלילי ההקלטות (שהם למעשה הכפלה של ההקלדות הנעשות כיום על-ידי בתי המשפט עצמם). גם כיום, ועוד טרם הכנסה לתוקף של הצה"ח האמורה מתמשכים דיונים מסוימים בבתי המשפט זמן רב והיקפי התיקים הם לעתים מזומנות גדולים מאוד. יש לשקול היבטים אלה יישומה המעשי של הצה"ח. ודוק: גם כיום מקוים עקרון השקיפות – הלכה למעשה – באמצעות פרוטוקול בית המשפט הקיים (שבמקרים רבים מוקלד על-ידי קלדנים ולעתים נרשם בכתב ידו של השופט או מוקלט בהוראת בית המשפט), הניתן לתיקון לבקשת מי מהצדדים או ביוזמת בית המשפט. כך שיש לשקול האם יש להוסיף על השיטה הקיימת. בכבוד רב, עו"ד ד"ר מורן סבוראי ממונה על מחקר ופיתוח נציבות תלונות הציבור על שופטים _____________________________________ *** מפאת קוצר הזמן, אין הערות אלה ממצות את הנושא ואינן מתייחסות לסוגיה הנפרדת הנוגעת לפרוטוקול בבית המשפט העליון.