חומר רקע
נוסח לקראת הדיון ביום 01.01.2008
תקנות רואי חשבון (ניגוד ענינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר), תשס"ח-2007
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10, 11 ו-17 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, בהתייעצות עם לשכת רואי חשבון בישראל ומועצת רואי חשבון, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. בתקנות אלה –
"ביקורת" – כמשמעותה בתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973;
"בן משפחה" – צאצא, בן זוג, אח, הורה, ובן זוגו של כל אחד מאלה;
"בן משפחה מדרגה ראשונה" - צאצא, אח, בן זוג והורה;
"בן משפחה מדרגה שניה" - בן זוג של בן משפחה מדרגה ראשונה;
"בעל עניין", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק ניירות ערך);
"חברה פרטית" - כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות), ולמעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה באותו חוק;
"חברה ציבורית", "נושא משרה", "נייר ערך" – כמשמעותם בחוק החברות;
"לקוח" – המבוקר ומי ששולט במבוקר;
"מבוקר" – מי שרואה חשבון מבקר מבצע ביקורת על הדוחות הכספיים שלו; נערכו למבוקר דוחות מאוחדים כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים – גם מי שמאוחד באותם דוחות מאוחדים;
"משרד רואי חשבון" – רואה חשבון מבקר וכן רואי החשבון המועסקים על ידו או על ידי תאגיד רואי החשבון שבו הוא שותף או חבר או על ידי תאגידים בשליטתו של תאגיד רואי החשבון לענין זה "שליטה" – לרבות חזקה כי מי שמחזיק 25% מאמצעי השליטה בתאגיד ובידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד – שולט בתאגיד וכן חזקה כי תאגיד שבו הרוב המכריע של השותפים או בעלי המניות הם שותפים או בעלי המניות בתאגיד רואי החשבון נשלט על ידי תאגיד רואי החשבון;
"עובד בכיר" – עובד המדורג באחת משתי דרגות השכר או התשלום הגבוהות לעובדים המועסקים באותו מקום עבודה;
"עיסוק אחר" – עיסוק שאינו בביקורת ואינו סקירת דוחות;
"במישרין או בעקיפין" - לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו של רואה חשבון מבקר או של תאגיד רואי החשבון; לענין זה "שליטה" – כהגדרתה בהגדרת "משרד רואי חשבון"
"קרוב" – בן משפחה שמקום מגוריו עם האדם, מי שפרנסתו על אותו אדם, מי שפרנסת אותו אדם עליו וכן תאגיד בשליטת כל אחד מהם או נאמן לטובת כל אחד מהם;
"רואה חשבון מבקר" – רואה חשבון מטפל וכן תאגיד רואי החשבון שבו הוא מועסק, שותף, חבר או בעל מניה וכן רואי החשבון השותפים, החברים או בעלי המניות בתאגיד רואי החשבון האמור ולרבות רואי החשבון המועסקים בברית פיקוח כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות; והכל, למעט מי שפועל מחוץ לישראל דרך קבע;
"רואה חשבון מטפל" – רואה חשבון האחראי מטעם משרד רואי החשבון לערוך ביקורת במבוקר מסוים וכן צוות הביקורת העוסק בביקורת באותו מבוקר;
"תאגיד בנקאי" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"תאגיד רואי חשבון" – חברת רואי חשבון או שותפות רואי חשבון;
"תקופת הביקורת" – התקופה השוטפת שלגביה נערכת הביקורת, לרבות פרק הזמן עד למועד שבו ניתנת חוות דעת רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים לתקופה השוטפת.
2. (א) חזקה שרואה חשבון מבקר נמצא בניגוד ענינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר, אם במסגרת ביקורת שהוא עורך עליו להתייחס לענינים שיש לו או לעובד בכיר המועסק על ידו או בתאגיד רואי החשבון ענין אישי, לרבות עניין כלכלי, בהם, או על חוות דעת או הערכת שווי כולה או חלקה, ולרבות מסקנותיה או ממצאיה, שנתן רואה החשבון המבקר או עובד בכיר כאמור במסגרת עיסוק אחר, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו חזקה כאמור בחוות דעת כלכלית שניתנה לפני מינויו לרואה חשבון מבקר של המבוקר אם מתקיימים בה שני אלה במצטבר:
(1) היא לא מהווה בסיס לנתונים בדוח הכספי;
(2) היא לא ניתנה בידי רואה החשבון המטפל.
ואולם לא יראו חזקה כאמור בבדיקת נאותות שנעשתה לגבי המבוקר לצורך רכישתו לפני מינויו לרואה חשבון מבקר של המבוקר, ובלבד שלא נעשתה בידי רואה החשבון המטפל.
(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א) , חזקה שרואה חשבון מבקר מצוי בניגוד ענינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר אם התקיים, במישרין או בעקיפין, אחד מאלה:
(1) הוא קיבל מהלקוח, במהלך תקופת הביקורת, שכר, התחייבות לשכר בונוס או הטבה אחרת, המותנים בתוצאות טיפולו או במצב הלקוח, (להלן – הכנסה מותנית), אך למעט הכנסה מותנית שנתקבלה מבעל השליטה במבוקר, שאינה נוגעת לפעולת הביקורת או למבוקר ושהיקפה, בשנת הביקורת, אינו עולה על היקף ההכנסות מביקורת המבוקר באותה שנה;
(2) הוא קיבל מהלקוח מתנות, אירוח, או הטבה משמעותית אחרת;
(3) סך ההכנסות מאותו לקוח עולה על 25% מסך ההכנסות של רואה החשבון המבקר במישרין או בעקיפין, ואם הוא מועסק, חבר, שותף או בעל מניה בתאגיד רואי חשבון – מסך ההכנסות של תאגיד רואי החשבון ושל תאגידים בשליטתו כאמור בהגדרה "משרד רואי חשבון"1;
(4) קיים חוב משמעותי - שכר טרחה מהמבוקר כלפי רואה החשבון המבקר שחלף מועד פרעונו, ולמעט אם המבוקר מצוי בהליכי פירוק או בהקפאת הליכים;
(5) הוא התנה את עיסוקו בביקורת בהעסקתו בעיסוק אחר, במישרין או בעקיפין;
(6) הוא או קרובו קיימו, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתם, קשר כלכלי או קשר עסקי מהותי קיים או עתידי שמועד תחילתו ידוע עם הלקוח, לרבות עם נושאי משרה או עובדים בכירים אחרים בו (להלן בפסקה זו – "קשר כלכלי עם הלקוח") במהלך תקופת הביקורת או בשנה שקדמה לה; לענין זה, "קשר כלכלי עם הלקוח" – לרבות עסקה חד פעמית מהותית ולרבות קשרי ספק-לקוח, קשרי נותן שירות-מקבל שירות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים וכיוצא באלה, וכן מתן הלוואות ללקוח או קבלת הלוואות מהלקוח; ואולם לא יראו כקשר כלכלי הלוואה לרואה חשבון מבקר מתאגיד בנקאי בתנאי שוק ובמהלך העסקים הרגיל, שאינה מהותית לתאגיד הבנקאי, רכישת או השכרת נכס, טובין או שירות, על ידי רואה החשבון המבקר, שלא כדי לסחור בהם, בתנאי שוק ובמהלך עסקיו הרגיל של המבוקר ובלבד שמדובר בעסקה שגרתית שאינה מהותית ללקוח ואשר על פי טיבה, אופיה ותנאיה מיועדת לציבור הרחב או לציבור לקוחות שאינו משרד רואי החשבון שהוא בעל מאפיינים מיוחדים, או קבלת שכר מהלקוח;
(7) הוא או קרובו מחזיקים בניירות ערך של הלקוח בשיעור כלשהו או מהווים בעלי עניין בלקוח או שהוא או קרובו מהווים בעלי ענין בתאגיד בשליטת הלקוח שלא אוחד בדוחות הכספיים של המבוקר; ואולם האמור לא יחול על קרובו של רואה החשבון המבקר שהוא בעל עניין בהיותו דירקטור או מנהל כללי של תאגיד בשליטת הלקוח שלא אוחד בדוחות הכספיים של המבוקר;
(8) בן משפחתו שאינו קרובו מחזיק בניירות ערך בשיעור של 10% ומעלה בלקוח; ואולם במבוקר שהוא חברה פרטית, לא יחול האמור לגבי החזקת ניירות ערך של בן משפחתו של רואה החשבון המבקר שאינו קרובו ובלבד שכל בעלי המניות במבוקר הסכימו בכתב לעריכת הביקורת בידי רואה החשבון המבקר שבבן משפחתו שאינו קרובו מתקיים האמור;
(9) לרואה החשבון המבקר קשר עסקי או כלכלי בעל אופי מהותי ומתמשך עם מתחרה עסקי מובהק של המבוקר.
(10) רואה החשבון המטפל או מי שהיה מעורב בדרך כלשהי בדיונים הנוגעים לביקורת המבוקר, לרבות דיונים בין השותפים במשרד רואי החשבון, הוא עובד או מועסק או היה עובד של אותו לקוח או מועסק באופן אחר על ידי הלקוח, והתקיימו יחסי עובד מעביד בין הלקוח לבין רואה החשבון האמור, במהלך תקופת הביקורת או בשנה שקדמה לה, ואולם האמור לא יחול לגבי מי שהיה עובד או הועסק באופן אחר על ידי מי ששולט במבוקר בשנה שקדמה לתקופת הביקורת, ושאינו רואה החשבון המטפל;
(11) אדם במשרד רואי החשבון או בן משפחתו או קרובו של רואה החשבון המטפל הוא עובד של הלקוח או מועסק על ידי הלקוח דרך קבע במהלך תקופת הביקורת; במבוקר שהוא חברה פרטית, לא יחול האמור לגבי בן משפחה מדרגה שניה שאינו קרוב, שהוא עובד של הלקוח או מועסק על ידי הלקוח, אם כל בעלי המניות במבוקר הסכימו בכתב לעריכת הביקורת בידי רואה החשבון שבבן משפחתו שאינו קרובו מתקיים האמור;
(12) כהונה של אדם ממשרד רואי החשבון כנושא משרה בתאגיד שהוא לקוח, וכן כהונה של קרובו או בן משפחתו של רואה החשבון המבקר כנושא משרה בתאגיד שהוא לקוח; ואולם במבוקר שהוא חברה פרטית, לא יחול האמור לעיל לגבי כהונה כנושא משרה בלקוח של:
(א) בן משפחתו שאינו קרובו של רואה החשבון המבקר, שאינו רואה החשבון המטפל;
(ב) בן משפחתו מדרגה שניה שאינו קרובו, של רואה החשבון המטפל;
ובלבד שכל בעלי המניות במבוקר הסכימו בכתב לעריכת הביקורת בידי רואה החשבון שבבן משפחתו שאינו קרובו מתקיים האמור;
(13) רואה החשבון המטפל ניהל, במהלך תקופת הביקורת, משא ומתן עם הלקוח, בנוגע להעסקתו על ידי הלקוח שלא במסגרת משרד רואי החשבון;
(14) אדם ממשרד רואי החשבון או קרובו או בן משפחתו מדרגה ראשונה של רואה החשבון המבקר, השתתף או משתתף בפועל, במהלך תקופת הביקורת, בקבלת החלטות ניהוליות בעבור הלקוח.
(15) במועד מתן חוות הדעת בביקורת קיים סכסוך משפטי מתמשך או סכסוך משפטי שהוגשה בענינו תובענה לבית המשפט בין רואה החשבון המבקר לבין הלקוח.
3. בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנה 2, חזקה שרואה חשבון מבקר מצוי בניגוד ענינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר, אם הוא עסק או עוסק במהלך תקופת הביקורת, או בשנה שקדמה לה, במישרין או בעקיפין , בעיסוק אחר או בפעולה כמפורט להלן:
(1) עריכת דין כמשמעותה בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בעבור הלקוח, למעט פעולות שהותרו לרואה חשבון על פי דין;
(2) אדם ממשרד רואי החשבון משמש מפרק, כונס נכסים, מנהל עיזבון או נאמן של הלקוח, למעט נאמנות שבה מבצע הנאמן הוראות לענין נכסי הנאמנות בלא קבלת החלטות ניהוליות;
(3) הוא מונה לתפקיד של בורר או מגשר עבור הלקוח, ובכלל זה, בסכסוכים בין בעלי המניות בלקוח; ואולם האמור לא יחול על רואה חשבון מבקר המיישב סכסוך בין בעלי המניות בלקוח מכח הוראה בתקנון החברה אשר נקבעה לפני יום 1 בינואר 2008, ובלבד שהפעולה אינה מקימה חזקה בדבר הימצאות רואה חשבון מבקר בניגוד ענינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר, מכוח הוראה אחרת בתקנות אלה.
(4) מתן חוות דעת מומחה בענייני המבוקר, למעט אם הוא מעיד על נתונים שידועים לו אגב עריכת הביקורת או תפקידו כרואה חשבון מבקר או אם רואה החשבון המבקר אינו רשאי על פי דין לסרב ליתן את חוות הדעת האמורה;
(5) מתן חוות דעת על דוח כספי של הלקוח, כאשר הדוח כולל פרטים המבוססים על חוות דעת של מי ממשרד רואי החשבון באחד או יותר מאלה:
(א) הערכת שווי ערכם הכלכלי לרבות השווי ההוגן של ההתחייבויות או של נכסים, לרבות שמאות רכב ושמאות מקרקעין, למעט הערכה המשמשת מגזר רחב של משתמשים;
(ב) קיומן של זכויות בנכסים או קיומן של התחייבויות;
(ג) הערכת מצבם בפועל של נכסים;
(ד) הכנת תכנית עסקית המשפיעה על חיי העסק;
(ה) שירותי אקטואריה;
והכל, למעט חוות דעת אקראית, שלא ניתנה בידי רואה החשבון המטפל, שענינה תכנית עסקית, נכס או התחייבות שאינם מהותיים לעסקי התאגיד;
(6) הערכת שווי של המבוקר, זולת אם לא נערכה בעבור המבוקר, ומתקיימים בה כל אלה במצטבר:
(א) היא נערכה לפני תקופת הביקורת;
(ב) היא נערכה בעבור מי שלא היה בעל השליטה במבוקר, בעת עריכתה;
(ג) היא לא נערכה על ידי רואה החשבון המטפל אלא אם נערכה על ידו לפני יום 1 בינואר 2008;
(7) אדם ממשרד רואה החשבון משמש כמבקר פנימי של הלקוח או עוסק בבקורת פנימית של הלקוח מטעם המבקר הפנימי, במסגרת תפקידו כמבקר פנימי של הלקוח;
(8) כהונה של רואה החשבון המבקר כמזכיר החברה או כמי שממלא תפקידים של מזכיר חברה אף אם תוארו שונה, במבוקר, שהוא חברה ציבורית;
(9) תכנון או יישום של מערכות מידע במבוקר;
(10) מתן שירותים פיננסיים ללקוח הנוגעים למכירת ניירות ערך של השלוח ובכלל זה חתמות;
(11) עיסוק, באופן שוטף, בעבור המבוקר, כיועץ השקעות או עיסוק בעבורו כמנהל תיקי השקעות; לענין זה, "יועץ השקעות" ו"מנהל תיקי השקעות" – כמשמעותם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;
(12) עיסוק בהנהלת חשבונות בעבור מבוקר שאינו חברה פרטית2;
(13) עיסוק בהנהלת חשבונות בעבור מבוקר שהוא חברה פרטית – בידי רואה החשבון המטפל; למען הסר ספק, האמור לא יחול על עיסוק בהנהלת חשבונות על ידי עובד במשרד רואי החשבון שאינו חלק מצוות הביקורת העוסק בביקורת באותו מבוקר.
4. (א) בלי לגרוע מעקרון אי התלות, ומהוראות תקנות 2 ו-3 –
(1) רואה חשבון מבקר שעוסק במישרין או בעקיפין בעיסוק אחר כמפורט להלן, ולא ניתן לכך גילוי בדוחות הכספיים או בדוח הדירקטוריון בחברה ציבורית, יינתן גילוי לכך בדוח רואה החשבון המבקר שבו נכללת חוות דעתו על הדוחות הכספיים של המבוקר:
(א) ניהול חשבונות בעבור הלקוח;
(ב) מתן הערכות שווי לתאגיד הכלול בדוחות המאוחדים, אם החזקותיו של המבוקר בתאגיד האמור מהוות 25% או יותר מההון העצמי של המבוקר;
(ג) מתן הערכות שווי ללקוח בתקופת הביקורת;
(2) כמו כן יינתן גילוי כאמור בפסקה (1) לאלה:
(א) החזקת ניירות ערך בלקוח על ידי בן משפחה של רואה חשבון מבקר בשיעור של 5% ומעלה, אלא אם כן רואה החשבון המבקר לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך;
(ב) היות בן משפחתו שאינו קרובו של רואה החשבון המטפל עובד של הלקוח או מועסק על ידי הלקוח אם התקיים האמור בתקנה 2(11) סיפה;
(ג) כהונה של בן משפחתו שאינו קרובו של רואה החשבון המבקר כנושא משרה בלקוח, אם התקיים האמור בתקנה 2(12) סיפה.
(ב) גילוי כאמור בתקנת משנה (א) יינתן גם ליחס בין הכנסותיו של רואה חשבון מבקר מביקורת, לרבות ביקורת התאמת דוחות כספיים לצרכי מס המתחייבת מהוראות הדין, לבין כלל ההכנסות של רואה החשבון המבקר מאותו לקוח, שהתקבלו בגין ביקורת או בגין עיסוקים אחרים שבהם עסק רואה החשבון במהלך השנה הקלנדרית שלגביה נערכה הביקורת הכל במישרין או בעקיפין, אלא אם כן היקף ההכנסות מעיסוקים אחרים אינו עולה על שליש מכלל ההכנסות מאותו לקוח.
5. מומחים ויועצים שאינם רואי חשבון
(א) חזקה שרואה חשבון מבקר נמצא בניגוד עניינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר אם מתקיימות לגבי מומחה או יועץ מקצועי שעוסק מטעם רואה החשבון המטפל בעבודת הביקורת, נסיבות המהוות הפרה של תקני הביקורת המקובלים והנוהגים לענין העסקת מומחים על ידי רואה חשבון מבקר.
(ב) חזקה שרואה חשבון מבקר נמצא בניגוד עניינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר אם מתקיימות לגבי מומחים שאינם רואי חשבון המועסקים דרך שגרה על ידו או על ידי תאגיד רואי החשבון שבו הוא שותף או חבר או על ידי תאגידים בשליטתו, נסיבות שאם היו מתקיימות במשרד רואי החשבון היו מקימות חזקה לפי הוראות תקנות אלה; לענין תקנת משנה זו –
(1) יראו העסקה במשך תקופה של שלושה חודשים בשנה לפחות ובהיקף של מחצית או יותר משעות התעסוקה החודשיות כהעסקה דרך שגרה. טרם סוכם סופית.
(2) "שליטה" – כהגדרתה בהגדרת "משרד רואי חשבון".
6. מיזוג של הלקוח עם תאגיד אחר או רכישת שליטה
(א) אירע במהלך תקופת הביקורת מיזוג בין הלקוח לבין תאגיד אחר, או שנרכשה במהלך תקופת הביקורת שליטה על ידי הלקוח בתאגיד אחר, לא יראו בפעולה שביצע רואה החשבון המבקר, ערב המיזוג או הרכישה, בתאגיד האחר, כנסיבה המקימה חזקה מהחזקות הקבועות בתקנות אלה ובלבד שרואה החשבון המבקר חדל, לאחר המיזוג או הרכישה, לבצע את הפעולה המקימה את החזקה וכן שניתן לכך גילוי בדרך האמורה בתקנה 4.
(ב) לעניין סעיף זה – "תאגיד אחר" – תאגיד שאיננו מבוקר בידי רואה החשבון המבוקר ערב המיזוג או הרכישה.
7. המדינה כלקוח
מבלי לגרוע מעקרון אי התלות, היה המבוקר או בעל השליטה במבוקר המדינה, משרד ממשלתי או יחידת סמך, לא יראו כנסיבות המקימות חזקה לפי תקנות אלו – נסיבות שאינן קשורות לפעילותו של המבוקר, לפיקוח על המבוקר או להסדרת פעילותו.
גרסה מוצעת:
מבלי לגרוע מעקרון אי התלות, היה המבוקר או בעל השליטה במבוקר המדינה, משרד ממשלתי או יחידת סמך, לא יראו כנסיבות המקימות חזקה לפי תקנות אלו:
(1) קשרים או יחסים של רואה החשבון המבקר עם המדינה, או שכר, הכנסות או הטבות שקיבל מהמדינה, אם אינם קשורים קשר ישיר לפעילותו של המבוקר, לפיקוח על המבוקר או להסדרת פעילותו;
(2) קשר מקצועי, בתמורה או שלא בתמורה, בין רואה החשבון המבקר לבין גורם מקצועי במדינה שתפקידו לפקח על המבוקר או להסדיר את פעילותו, אם הקשר המקצועי נדרש לצורך ביצוע תפקידו של אותו גורם לפי דין;
(3) העסקה של קרוב או בן משפחה של רואה החשבון המבקר על ידי המדינה ובלבד שאין לו במסגרת אותו תפקיד השפעה על פעילות המבוקר, על הפיקוח על המבוקר או על הסדרת פעילותו של המבוקר.
8. חובה לנקוט באמצעים סבירים
רואה חשבון מבקר ינקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הימצאות בניגוד עניינים או פגיעה באי תלותו במבוקר.
9. פעולה של רואה חשבון מבקר בניגוד להוראות תקנות אלה, שאינה בגדר זוטי דברים, היא התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
10. העדר מודעות
לא יראו כהפרה של הוראות תקנות אלה פעולה של רואה חשבון בניגוד להן אם רואה החשבון לא היה מודע לטיב המעשה או לקיום הנסיבות המהוות את ההפרה; לענין סעיף זה יראו רואה חשבון כמודע אף אם חשד ונמנע מלברר.
10. חזקה הניתנת לסתירה
למען הסר ספק, מקום שבתקנות אלה קבועה חזקה, רשאי רואה חשבון העומד לדין משמעתי בשל הפרת הוראות התקנות להוכיח שלא התקיימה החזקה.
11. תקנות אלה באות להוסיף על כל דין והוראות שניתנו או שנקבעו לפיו.
12. האמור בתקנות אלה לענין עריכת ביקורת יחול גם על סקירת דוחות ביניים בידי רואה החשבון המבקר.
13. בתקנה 1א לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965, פסקה (6א) – תימחק.
14. תקנות אלה יחולו על ביקורת לגבי תקופות הביקורת שתחילתן ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009).
15. הארכת הוראת שעה
בתקנות רואי חשבון (ניגוד ענינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר) (הוראת שעה), תשס"ג-2003, בתקנה 9 במקום "2007" יבוא "2008" ובמקום "כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008)" יבוא "ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009)".
מיום 8.2.2005
תק' תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6368 מיום 8.2.2005 עמ' 406
9. תקנות אלה יחולו על ביקורת לגבי תקופות הביקורת שתחילתן ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) וביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) וביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) בלבד, ולמען הסר ספק, מובהר כי הן לא יחולו על ביקורת לגבי תקופת הביקורת שתחילתה ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) י"א בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006).
מיום 16.8.2006
תק' תשס"ו-2006
ק"ת תשס"ו מס' 6510 מיום 16.8.2006 עמ' 1097
החלפת תקנה 9
הנוסח הקודם:
9. תקנות אלה יחולו על ביקורת לגבי תקופות הביקורת שתחילתן ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) וביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) וביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) בלבד, ולמען הסר ספק, מובהר כי הן לא יחולו על ביקורת לגבי תקופת הביקורת שתחילתה ביום י"א בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006).
נספח - מפרוטוקול הדיון מיום 27112007
היו"ר מנחם בן-ששון: פסקה (3).
תמי סלע:
"(3) היחס בין סך ההכנסות מאותו לקוח משמעותי בנסיבות הענין ביחס לסך ההכנסות של תאגיד רואי החשבון ותאגידים בשליטתו כאמור בהגדרה 'משרד רואי חשבון'."
יצחק לוי: מה זה?
דוידה לחמן-מסר: יש שאלה גדולה איך מודדים את השכר עבור השירותים האחרים, ולכן לקחנו אינדיקציה ואמרנו כך: "היחס בין סך ההכנסות מאותו לקוח משמעותי בנסיבות הענין ביחס לסך ההכנסות של תאגיד רואי החשבון ותאגידים בשליטתו". אמרנו שאם אתה מקבל על עסקת חוות דעת כלכלית לצורך המיזוג מיליון דולר למשל, למרות שאנחנו מתירים לך לעשות שירותים נוספים, היקף שכר הטרחה הוא כל כך גדול שזה הופך אותך למאוד תלוי בלקוח. זה הכול.
אביגדור יצחקי: יש היום בתקנות, כזכור לי, שלא יכול להיות שיהיה רואה חשבון שעיקר הכנסתו היא מאותו לקוח.
יזהר קנה: בהנחיית הרשות לניירות ערך.
אביגדור יצחקי: הרציו בעניין, שאם סך כל ההכנסות שלי מיליון שקל, וההכנסות מלקוח אחד היו 700,000 שקלים, אם הלקוח הזה עוזב אותי, זה ממוטט לי את כל המשרד. על מנת שאני לא אהיה שפוט שלו, שהוא לא יעזוב אותי, ואני אהיה מוכן לעשות כל מה שאני עושה, לא נכון שקיימת תלות ברגע שההכנסה שלי- - -
היו"ר מנחם בן-ששון: זה ברור היה אפילו מדבריה של הגברת לחמן-מסר. מה הנוהג ברשות לניירות ערך?
טל אבן-זהב: אצלנו יש הוראה לעניין הזה, שהרף שהכנסות מלקוח מסוים צריכות להיות 15%.
היו"ר מנחם בן-ששון: למה שלא נאמץ את זה?
אלכס הילמן: אדוני היושב-ראש, יש פה פגיעה בעסקים קטנים, עסקים בתחילת הדרך. בעסק קטן 15% זה משמעותי, בעסק בתחילת דרכו זה מאוד משמעותי, זה פוגע בו. אתה לא מתחיל ישר עם שבעה לקוחות, הרבה פעמים אתה מתחיל עם מספר מועט של לקוחות.
אביגדור יצחקי: אתה יכול להוסיף סייג על השנתיים הראשונות.
היו"ר מנחם בן-ששון: נוח לי הרף שלהם.
אלכס הילמן: זה רף לחברות ציבוריות. יש לי הצעה – כמובן יש הכנסות חד פעמיות שנובעות מתשקיף, אי אפשר באותה שנה להגיד שאני בלתי תלוי, כי עשיתי תשקיף לחברה, אבל אני מדבר בעניין מה שאומרת הרשות לניירות ערך, לעניין מבוקר- - -
יגאל בינימיני: זה גם בהנחיה של הרשות לניירות ערך.
ראובן שיף: לעניין מבוקר שהוא אינו חברה ציבורית, אנחנו מסכימים לאמץ את הרף של 15%, אבל במהלך שלוש השנים הראשונות להיווסדו של המשרד, משרד בתחילת דרכו, שיהיה רף של 25%. לעניין מבוקר שאינו חברה פרטית, הייתי מציע רף שונה של 25%.
היו"ר מנחם בן-ששון: אני רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים.
דוידה לחמן-מסר: אין לנו התנגדות.
היו"ר מנחם בן-ששון: גם לי לא.
נסים זאב: הסעיף הזה בכלל לא רלוונטי, ואני לא יכול לחייב רואה חשבון כמה להרוויח ומה היקף העבודה שלו. יכול להיות שיש רואי חשבון שעובדים אולי עם שלושה ארבעה משרדים, וזאת הפרנסה שלהם. הוא לוקח תיק מחברה מסוימת, הוא משקיע את מירב השעות שלו, הוא מלווה אותה הרבה. מה פתאום להגביל אותו בסעיף זה? מה הבעיה של אותו רואה החשבון שלא יכול שיהיו לו 20%-15%? מה זה ניגוד אינטרסים? גם אני עכשיו תלוי בראש הממשלה, יש פה ניגוד אינטרסים? אם כך, אני לא יכול להיות חבר כנסת, כי כל ההצבעה שלי תלויה בראש הממשלה.
אביגדור יצחקי: אני אסביר לך למה.
נסים זאב: היית רואה חשבון פעם?
אביגדור יצחקי: כן. לעצם העניין, נכון הדבר הוא להגביל את הדבר הזה על מנת שלא תהיה תלות. מדברים פה על תלות. אם כל פרנסתי מלקוח אחד, אני תלוי בו, לא יעזור כלום. אני לא יכול להתחיל עכשיו לחפש לקוחות חדשים, כי אין לי. לכן הדבר הזה מחויב המציאות כדי למנוע אי תלות. עם כל הכבוד לתקנות האלה, זה האי תלות. אם יהיה לך לקוח אחד או שניים, שרק איתם אתה עובד, אתה תלוי בהם.
נסים זאב: אדם שאתרע מזלו , אין לו הרבה לקוחות? האם תכה אותו?
אביגדור יצחקי: על אחת כמה וכמה. אם היה לו מזל, הוא היה נשאר עם לקוח אחד טוב.
נסים זאב: אני לא מבין. האם צריך לתת לו מכה על מכה?
דוידה לחמן-מסר: זו בדיוק הדוגמה של החזקה. אם אני, דידי לחמן, הופכת להיות רואת חשבון, כי נמאס לי להיות עורכת-דין, ויהיה לי רק לקוח אחד, חזקה שאני תלויה בו. אבל אם יש לי עוד הכנסות, ולא כל פרנסתי עליו, נכון שהוא הלקוח היחיד שלי, אז אפשר. לכן הדוגמה שראובן שיף נתן, שנגדיל את הרף של 25% לחברות שאינן חברות ציבוריות, מניח רק ארבעה לקוחות. ההסתברות שלרואה חשבון יש רק לקוח אחד, היא לא גדולה.
נסים זאב: אני חושב שזה תלוי בהשקעה, בשעות ובימים, ולא בגודל. זו האינדיקציה. אם אדם משקיע את רוב השעות שלו, משום שהעבודה רבה והמלאכה מרובה, אם אתה מעלה את הרף, אתה חייב להוריד מהסכום שכל רואה חשבון היה מבקש בגין השעות האלה. איזה מין היגיון יש בזה? זה בלתי הגיוני.
היו"ר מנחם בן-ששון: חברים, אנחנו בינתיים שינינו את הסעיף עם 25%, לפי הצעת ראש הלשכה. סעיף אחרון.