חומר רקע
הצעות לסדר-היום
הפסקת בדיקת זכאי העלייה מאתיופיה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. הצעות לסדר היום בנושא הפסקת בדיקת זכאי העלייה מאתיופיה, שמספרן 4220, 4229 ו-4248. כמה חברי כנסת מציעים. הראשון הוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. היכן הוא? אחריו – חבר הכנסת מיכאל איתן, ואחריו, לשם שינוי לא מיכאל, אלא חבר הכנסת צבי הנדל. וזה סדר הדוברים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אם אפשר ששר הפנים יהיה פה, כי זה נושא ענייני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רשום לי כאן שהמשיב הוא השר לקליטת העלייה, שמניסיוני אני יודע שזאת בחירה תמוהה, כי משרד הקליטה לא קובע זכאות לעלייה, וכרגע סגנית המזכיר מודיעה לי שאחרי החיפושים והבירורים היה אמור להחליף אותו שר הרווחה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, אבל גם הוא איננו.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זאת הנחיה של שר הפנים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אדוני המציע צבי הנדל, אתה צודק למיטב ידיעתי, אבל אין לי אלא לבקש מסגנית המזכיר להמשיך בחיפושים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זה עניין של מזכירות הכנסת, זו פשלה שלנו. מי שהחליט להחזיר הביתה את אלה שמקבלים זכאות זה שר הפנים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הדבר ידוע, רק לא שמעתי שסגנית המזכיר, או אפילו מזכיר הכנסת, בתוקף תפקידו הרם יכול להוציא צו הבאה לשר כלשהו, או אפילו להחליט מי ישיב בשם הממשלה. חבר הכנסת צבי הנדל, אני מבין את השאלות שלך, בינתיים נשמע את חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, ראשון המציעים. בבקשה, אדוני.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני לא יכול להגיד "כבוד הממשלה", כי מה שאנחנו רואים מסביב לשולחן הממשלה זו ההתייחסות של ממשלת ישראל לעלייה מאתיופיה. זה אומר הכול, אין צורך להוסיף.
כל הזמן היה מאבק – לפני העלייה הראשונה, לפני המבצע – היה מאבק אם צריך להביא או לא להביא את יהודי אתיופיה. יכולות להיות דעות שונות בעניין, הייתי מאוד בעד אז ומאוד בעד היום.
מה שממשלת ישראל עשתה, כשהחליטה עכשיו בצורה שרירותית להפסיק את כל העלייה, זו ההחלטה הכי אומללה שהממשלה הזאת מקבלת, החלטה פוסט-ציונית, אנטי-ציונית, אנטי-יהודית, אנטי-מוסרית, גזענית. אני לא יודע באילו מלים להשתמש כדי לתאר את גודל הזוועה, הכתם על הממשלה שלנו בהחלטה הזאת.
אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, עסקת הרבה מאוד בנושא כשר הקליטה. היתה החלטה של הממשלה מפברואר 2003, השתתפתי באותה ישיבה. היה ברור לגמרי שרוצים להביא את שארית הפליטה. היה ברור לגמרי.
ראש הממשלה אמר בצורה נחרצת: אנחנו רוצים להביא אותם. הוא קיבל פסק הלכה, כבוד שר הפנים - אני שמח שנכנסת בעניין הזה, חבל שלא היית פה מתחילת הדיון - מהרב הראשי לישראל, הראשון-לציון הרב עמאר, שהפלשמורה הם יהודים לכל דבר ועניין.
שר הפנים מאיר שטרית:
מגיירים אותם לחומרה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
מגיירים אותם לחומרה, כפי שבטח המומחיות של שר הפנים בענייני הלכה ידועה ונפוצה בישראל - ידידי הטוב, אגב, שר הפנים. אבל פה יש לך איזה חוסר הבנה. את הוויכוח הזה יש לנו כמה שנים. דיברתי הרבה פעמים עם הרב הראשי על זה. הוא אומר לחומרה, כי יכול להיות שבמשך הדורות - - -
מיכאל איתן (הליכוד):
הוא כתב את זה בחוות הדעת. כתוב שם כך: בדורות האחרונים התערבבו בהם מי שאינם יהודים וכו'.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
ולכן עושים לחומרה, אבל הם יהודים לכל דבר ועניין. ההחלטה הזאת היא החלטה אנטי-ציונית, זה נגד הקבוצה הזאת. אחר כך אנחנו מתפלאים למה שמים גדר הפרדה בבתי-ספר, שמים אותם בכיתות נפרדות, ואנחנו מתרעמים. המסר בא מממשלת ישראל, משר הפנים, מסר חד-משמעי: הם לא חלק מאתנו. הם לא צריכים להיות פה. אנחנו לא נביא את ה-8,000 שחסרים.
כבר בישיבת הממשלה שקבעה את המספר - אני חושב 13,000 - כבר אז ידעו, וראש הסוכנות אמר את זה בישיבה, שהמספר הזה הוא לא מספר נכון. יהיו חייבים להביא את ה-8,000 הנותרים. יושבים עכשיו 8,000 יהודים בגונדר, צבע עורם אחר מצבע העור של חברי הבית הזה, אבל הם יהודים על-פי פסיקה של מי שאמון על לפסוק הלכה במדינת ישראל, מי שנבחר - ראש אבות בתי-הדין – לפסוק הלכה. לא אני, כיושב-ראש ועדת החינוך, ולא שר הפנים נבחרנו לעשות את הדבר הזה.
כבוד היושב-ראש, אני כל כך מתרעם, כי כך גם כל היחס לאתיופים - גם לעולים שנמצאים בתוכנו. הכול קשור יחד. בעצם לא רוצים אותם פה. אני חושב שממשלת ישראל צריכה להפוך את ההחלטה האומללה הזאת, להסביר לשר הפנים שצריך להביא את היהודים שנשארו שם, מגונדר ומכל האזור הזה, לעשות את זה כראוי ולהשקיע את מה שצריך בקליטתם בארץ. הם אזרחים הכי טובים בארץ, הם אזרחים שמשרתים בצבא-הגנה לישראל בצורה ראויה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אדוני, נא לסיים.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
פשוט הפסיקו אותי באמצע.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
לא, לא, כבר הוספתי לך את כל הזמן של היעדרותו של השר במהלך הדיבור שלך.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
עכשיו הוא שמע מספיק, כנראה.
אני מקווה מאוד שההחלטה הזאת תתהפך. אני מציע שנעשה דיון והחלטה של מליאת הכנסת בנושא הזה. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור. חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה, אדוני. אחריו – אחרון המציעים, חבר הכנסת צבי הנדל.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סיעת הליכוד קיבלה השבוע החלטה שקוראת לממשלה לזרז את העלאת יהודי אתיופיה. סיעת הליכוד קוראת לממשלה – אתה שומע, אדוני שר הפנים? אדוני שר הפנים - - -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת מילר.
מיכאל איתן (הליכוד):
יש לי רעיון, אולי גם אני ארד למטה ואדבר אתך ישר באוזן.
שר הפנים מאיר שטרית:
הכי טוב.
מיכאל איתן (הליכוד):
רציתי להסב את תשומת לבך שסיעת הליכוד, שעד לא מזמן היית חבר נאמן ופעיל בשורותיה, קיבלה החלטה שקוראת לממשלה לזרז את העלאת יהודי אתיופיה. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, כאחד הסימנים אולי, אתה בעצמך, עם ההיסטוריה האישית של המשפחה שלך – בזמנו, כאשר הם עלו מצפון אפריקה, עלתה השאלה של העלייה הסלקטיבית. במדינת ישראל, אדוני שר הפנים מאיר שטרית, היו קולות שאמרו: אל תעלו אותם לארץ, כי הם באים ממורשת תרבותית לא מתאימה; כי הם מביאים כל מיני מחלות; כי המדינה חלשה ולא יכולה להעלות אותם מבחינה כלכלית, ועוד כל מיני סיבות.
הארץ הזאת געשה והתווכחה, והמדינה הזאת, בשנים הכי קשות שלה, אמרה: אנחנו לא נסכים לפגוע באתוס הזה, שמדינת ישראל היא מדינת היהודים, ויש לה חובה להעלות כל יהודי לארץ. להיפך, ככל שמצבו יותר קשה, החובה הזאת מתעצמת והולכת. והנה, עוברות כמה עשרות שנים והוויכוח הזה חוזר, ומתחילים להסביר לנו בכל מיני נימוקים וטעמים למה אנשים שממשלת ישראל – היא עצמה – קבעה שהם זכאים לעלות, אותה ממשלה אומרת: הם ישבו שם במחנות שנים על גבי שנים ולא יעלו.
אני כבר לא מתווכח על שאלת הזכאות. יכול להיות שיש יותר זכאים, יכול להיות שההגדרה לא נכונה. אני בא אל נציג הממשלה שהחליטה, אל שר הפנים, ואומר לו: ידידי, חבר הכנסת שר הפנים מאיר שטרית, הממשלה שאתה ישבת בה, הרמת אצבע עבור ההחלטה - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
הייתי נגד.
מיכאל איתן (הליכוד):
היית נגד, עוד יותר טוב. היית נגד וקיבלת את החלטת הרוב בממשלה. אתה לא צריך לחבל בה כי היית נגד, אתה צריך לעזור ליישומה. אני שואל את עצמי, וגם אותך, שאלה. היום אנחנו מדינה עם תוצר לאומי פי כמה וכמה יותר גבוה מהשנים ההן. אנחנו מדינה עם 6 מיליוני יהודים ו-7 מיליוני אזרחים. מדובר בכמה אלפי אנשים שהם אות קין עלינו. בואו נעלה אותם. יגידו בעוד 20 שנה ובעוד 20 שנה, אבל צריך לגמור.
שר הפנים מאיר שטרית:
מפנים, ובאה עוד קבוצה.
מיכאל איתן (הליכוד):
לא, יש רשימה מוסכמת וסגורה, לא צריך להתווכח. יש אנשים ששוהים שם כבר שנים במחנות, מתוך הזדהות עם העם היהודי ומתוך רצון לעלות לארץ. חלקם חובשים כיפות. אין שום סכנה שהם יציירו פה צלבי קרס.
כשהיינו צריכים להעלות יהודים מברית-המועצות לשעבר, מחבר המדינות, אז אמרנו: לא חשוב, יעלו גם כמה לא יהודים, העיקר שנביא את כל היהודים לארץ. אנחנו צריכים להתמודד היום עם תופעות, שכשנעלה אותם לא נצטרך להתמודד עם תופעות כאלה. אבל אז לא אמרו: בואו נשאיר אותם במחנות, נבדוק ונעשה. כל מי שרצה – באוטוסטרדה עלה.
תראו, זה נושא שיש לו מסרים גם כלפינו פנימה, כלפי הדברים כמעט הבסיסיים ביותר של המדינה. גם אלה שאולי חושבים שיש קושי – אני קורא להם בשם ההיסטוריה של המדינה הזאת, בשם הציונות. לא נבחן איפה יהיה יותר נזק: שנעשה נזק ונשאיר את המחנות האלה, או שנעלה כמה אלפי אנשים, שכולם לוקחים על עצמם לעבור את הגיור לחומרה, שהם יהודים על-פי ההלכה, שהם יכולים לתרום לנו, ויש להם כאן 100,000 בני עדה שהם קרובי משפחה שלהם ומייחלים לבואם.
היו"ר יואל יולי אדלשטיין:
תודה. חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מכובדי היושב בראש, חברות, חברי הכנסת, אדוני השר, אני כמובן מצטרף לשני הדוברים שדיברו לפני. אני מחזיק בידי מכתב ששלח הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הנוכחי, ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה במענה על שאלה בסוגיה הזאת. אני לא אקרא את כולו, אבל אקרא שורה וחצי. אחרי שהוא מסביר שכל הפוסקים קבעו, וגם גדול הדור הרב עובדיה יוסף, וכו' וכו', הוא מסכם: "אין שום ספק שמצווה וגם חובה להצילם ולהעלותם לארצנו על-פי הבדיקות המקובלות ויש לבדוק את המבקשים".
בקיצור, אני – משום-מה, בסוגיה הזאת, שעסקתי בה עוד כשהייתי יושב-ראש ועדת העלייה, בקדנציה הראשונה של אריק שרון, שיהיה בריא. הסוגיה הזאת עלתה, וכל הזמן היו ויכוחים. בתקופתי, בסוף התקופה, אריק הכריע, וקבעו איזו מכסה, שמאוד התרעמתי עליה – 300 בחודש, אבל לפחות היתה החלטה שמעלים.
ההחלטה הזאת, שאת אותם אלפים – פחות מ-10,000 שנשארו שם – לא להעלות אותם, בעיני ההחלטה הזאת היא שוות ערך, מבחינה יהודית ערכית – ואני מקווה שאתה מבין מה זה בשבילי להגיד את המשפט הבא – לאסון שעשיתם לציונות בגירוש יהודים מבתיהם. בשבילי זה אותו הדבר. ולממשלה אין שום זכות, ודאי אם היא כבר החליטה 20 פעם בסוגיה הזאת. זה לא איזה דומינו, או איזה פאזל, שאפשר להרכיב ולפרק. אלה בני-אדם חיים. אז הוא שחור; הוא לא אשם שהוא שחור. אז פעם אומרים להם כך ופעם אומרים להם אחרת? אותם אנשים ידעו שהם עולים לארץ. הם התאספו והתקבצו מכל הכפרים. היה שם צוות שטיפל בהם? מה ההחלטה הזאת – יום אחד כך ויום אחד אחרת. אלה לא חתולים, לא חתולי רחוב, אלה בני-אדם. זאת תחושה קשה מאוד.
אבל עכשיו אני רוצה להגיד משפט אחד לזכות המתנגדים. יש קבוצה גדולה בין עולי אתיופיה שמאוד מתנגדת לכך שיעלו את החבורה הזאת. הסיבה שלהם היא היסטורית חברתית; חלקים גדולים מהחבורה הזאת, שעדיין לא עלתה, בתקופות קשות, כשרדפו יהודים, התנצרו. הם, היהודים שלא התנצרו - - -
מיכאל איתן (הליכוד):
אבל הם לא התקבלו אצל הנוצרים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
הם, היהודים שלא התנצרו, כועסים עליהם מאוד. בסדר, אני מבין אותם, אבל אני מדינה, אני לא יכול להתחשב במין ויכוח פנימי היסטורי. גם יהודי שחטא יהודי הוא. לכן, עם כל ההחמרות – אני לא רב; אבל אני לא מכיר רב שאומר שלא צריך להעלות אותם. כולם מצאו פתרון. משום-מה פתאום הצדיקות הגדולה נפלה על אלה שהם לא שומרי שבת. היהודים הדתיים, בשבילם זה מסתדר. דווקא אלה שיש להם – ואני לא מתכוון לשר שטרית דווקא – אוזן קשבת לעובדים זרים שילדו בארץ, בכוונה תחילה עושים הכול כדי לכפות עלינו את דעתם. יש יהודים שנלחמים, אבל אני לא רואה את היהודים האלה שיוצאים למאבק כל כך גדול כאשר מדובר באחיהם שחורי העור מאתיופיה.
היו"ר יואל יולי אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת צבי הנדל. ישיב השר מאיר שטרית, שר הפנים.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד לענות בשמו של שר הקליטה, כי בעצם הוא מי שאמור להשיב על ההצעות האלה לסדר-היום. אני משיב בשמו, לא על-פי טקסט שהוא הכתיב לי, אלא לפי הבנתי את העניין.
לצערי, אני חושב שיש חוסר הבנה או אי-הבנה של הנתונים מצד חברי הכנסת המציעים, אבל אני, מראש, רוצה למחות על הביטויים כאילו המדינה מסרבת להביא אותם כי הם שחורים. איך אתה יכול, חבר הכנסת מלכיאור, לבוא בטענה למדינה שהביאה לפה 100,000 איש במבצעים שחצו גבולות, מאחרי הקלעים? אני הייתי מעורב ב"מבצע שלמה" – אני הייתי אחראי ל"מבצע שלמה".
משה כחלון (הליכוד):
היתה ממשלה אחרת.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני הייתי אחראי ל"מבצע שלמה" בסוכנות היהודית, להבאת 25,000 איש בתוך יום אחד במבצעים, ועם קשרים, מאחורי הקלעים ולפני הקלעים, במאמצים אדירים של המדינה להביא את יהודי אתיופיה לארץ. לכן הטענות שלך הן פשוט לא במקומן. אני חושב שמדינת ישראל עושה כל אשר לאל ידה כדי לקלוט את יהודי אתיופיה שיגיעו למדינת ישראל. אבל אין מדובר בפתיחת דלת שנועדה להביא הנה את כל אפריקה. בהחלטה שהממשלה קיבלה בזמנו נקבעה מכסה ונקבעו קריטריונים את מי להביא ואת מי לא להביא. זאת ההחלטה של הרב הראשי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
קריטריונים כן, מכסה – לא.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני אומר לך שההחלטה הזאת מיושמת במלואה, אבל לא יותר – ולא יהיה יותר.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
יהיה יותר. אתה לא תהיה שר והם יעלו לארץ.
שר הפנים מאיר שטרית:
צביקה, עם כל הכבוד, לא יהיה יותר. בהחלטת הממשלה נקבעו קריטריונים, גם על-פי עמדתו של הרב הראשי, מי יהודי ואיך בוחנים את זה. אנשים שיושבים שם במתחם בדקו את כל האוכלוסייה. מאז החלטת הממשלה להביא 8,000 איש כבר הביאו לארץ – מאז ההחלטה – 17,000 איש.
מיכאל איתן (הליכוד):
לא היו 8,000.
שר הפנים מאיר שטרית:
מי שנותר שם היום במחנה נקבע בידי מי שבודק אותם, וזה לא אני. אני גם לא רב ולא מתיימר להיות רב, אלא מי שבודק וקובע אם הם עומדים בהחלטה של הרב הראשי, אם יש להם זיקה ליהדות או אין להם זיקה ליהדות. בדקו, וכל מי שנותר שם, אין לו זיקה ליהדות והוחלט שהוא לא יכול לעלות. עכשיו – שום לחץ לא יעזור. רבותי, אי-אפשר לפתוח את הדלת ולהביא הנה את כל אפריקה. זה לא ילך.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
את זה אתם עושים.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני מציע לא להתלהב. עם כל הכבוד, מיקי, אני רוצה לומר לך: דובר על יהדות מרוקו, אז אני רוצה להגיד: קודם כול עשו מכסות, ובאמת לא הביאו את יהודי מרוקו בבת אחת. אני הייתי מאלה שהיו בדרך לארץ שנה שלמה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זאת בושה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אז מה? אבל לא היה ספק ביהדותי וביהדות של הורי. לאף אחד לא היה ספק.
מיכאל איתן (הליכוד):
גם לרב עמאר אין ספק.
שר הפנים מאיר שטרית:
תשמע, בגלל זה מגיירים אותם לחומרה, כי אין להם ספק. תחליטו, אי-אפשר להשתמש בכל מיני תירוצים. חבר הכנסת איתן, מחפשים שבטים אבודים. יש כל מיני ארגונים יהודיים בעולם שמקבלים כסף מהמגביות היהודיות בעולם בשביל, יעני, לדאוג להבאת יהודים לארץ.
דוד טל (קדימה):
כולל הסוכנות.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מאחר שהם לבנים, אין בעיה אתם. אלה שחורים. אין בעיה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני, אתה רוצה שאני לא אענה? אני לא אענה לך. אבל אדוני, לא הפרעתי לך, אל תפריע לי. לא הפרעתי לך. אל תפריע לי.
הולכות קבוצות, הולכים ארגונים למיניהם - - -
היו"ר יואל יולי אדלשטיין:
אדוני השר, שנייה אחת. חברי הכנסת, אני לא ציינתי את זה, השר ציין את זה כבדרך אגב. הוא בכלל לא היה חייב לענות. אני בדקתי, גם בעקבות פנייתך, חבר הכנסת הנדל, פעם נוספת. מזכירות הכנסת פנתה לממשלה. מזכירות הממשלה הודיעה שמי שמוסמך לענות מטעם הממשלה הוא שר הקליטה. לדעתי המקצועית, אם אני יכול לקבוע, זאת היתה טעות מלכתחילה, אבל לא חשוב. שר הפנים, אפשר לומר, בהתנדבות, בא ועונה כאן, ואני מבקש לכבד אותו על תשובתו. הוא מביע את דעתו.
מיכאל איתן (הליכוד):
גם אנחנו מקשיבים לו בהתנדבות. אנחנו יכולים גם ללכת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מציע שנשמע את תשובתו גם אם אנחנו לא מסכימים לה. אדוני השר ימשיך.
שר הפנים מאיר שטרית:
לצערי יש ארגונים רבים שעושים דבר אחד בעולם – מחפשים מאיפה להביא, מחפשים בתחתית החבית, אולי יש מישהו – סמל של יהודי, או משהו – ולגייר אותם. למשל שבט בני מנשה. מישהו חיפש אותם ודאג. כבר העלו לארץ 4,000 איש מהם. פתאום הם נעשו יהודים.
לא מזמן מישהו כתב לי שהוא מצא את שבט דן. אני מחפש מתי ימציאו את שבט ראובן, את שבט גד ואת השבטים האחרים.
משה כחלון (הליכוד):
נפתלי בדרך.
שר הפנים מאיר שטרית:
חברים, עוד לא ראיתי את הארגונים היהודיים – כל הארגונים הללו, למיניהם, שמגייסים כסף בארצות-הברית על חשבון המגבית היהודית המאוחדת ודוחפים לארץ אנשים שאין להם שום קשר למדינת ישראל – הדבר הזה צריך להיפסק. המדינה צריכה להחליט; אנחנו מדינה יהודית. אני לא מבין את הגישה שלכם.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אנשי שבט מנשה הם יהודים לא פחות ממך.
שר הפנים מאיר שטרית:
אנחנו מדינה יהודית, ואנחנו צריכים להבטיח שמי שבא הנה הוא יהודי, או רוצה להיות יהודי, ורוצה להישאר פה, ולא כל דכפין ייתי ויבוא.
אני לא מבין את הגישה הזאת. לי יש חשש כבד מאוד לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לנוכח הנתונים שאני יודע על מי בא הנה. אז אני יכול להעלים עין ולהגיד שזה לא מעניין אותי?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
הם לא מהאוכלוסייה הזאת.
שר הפנים מאיר שטרית:
אל תפריע לי. אל תפריע לי, לעזאזל. תפסיק להפריע לי. אני לא הפרעתי לך. אתה מדבר שטויות ולא הפרעתי לך, אז מה? אל תפריע לי, תן לי לדבר. מה הדבר הזה?
מיכאל איתן (הליכוד):
אל תתרגז, כי עוד מעט יהיה לנו פחות יהודי, חס וחלילה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, עוד הפרעה אחת ואני מפסיק לענות ויורד. זה הכול.
היו"ר יואל יולי אדלשטיין:
קודם כול, זאת זכותך. אני מבקש מחברי הכנסת פעם נוספת – ואני לא עושה את זה כל פעם. אני מבקש לא להפריע לשר ולאפשר לו להשמיע את דברו.
שר הפנים מאיר שטרית:
לא מוצא חן בעיניך – אל תסכים אתי, אבל אל תפריע לי.
לימור לבנת (הליכוד):
אפשר שאלה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ברשותי, אחר כך אם השר יסכים, תוכלי - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
אני חושב שחובתי כשר במדינת ישראל להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם רוב יהודי. אני האחרון שמתנגד לכך שיבוא לכאן מי שרוצה לבוא ולהזדהות עם מדינת ישראל, להיות בה ולחיות בה, להיות חלק ממנה. אבל אני גם האחרון שיגיד: בואו ונביא אלינו עוד הרבה מאוד בעיות, כשאנחנו לא מטפלים, חבר הכנסת הנדל, במה שקיים פה. חבר הכנסת הנדל, אני מציע לך שתסתובב בשכונות שבהן גרים אתיופים בארץ. הלב שלי כואב על מה שקורה לאתיופים שכבר נמצאים בארץ: גם אלה שהביאו, האתיופים הראשונים, היהודים, וגם הפלאשמורה. לצערי הרב, הם חיים בתנאים קשים מאוד. יש לנו כוח ללכת להביא עוד? בוא ונטפל באלה שהבאנו. בוא ונקלוט אותם כמו שצריך. בוא ונמנע מצב שבתי-הספר הממלכתיים-דתיים יפרידו את הבנות הדתיות וישימו אותן כמוקצה בכיתה נפרדת. זו שערורייה ממדרגה ראשונה. זו בושה וחרפה למדינה. זו בושה למדינה. להביא עוד אנשים שישימו אותם בגטו – אני נגד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אתה שומע את עצמך?
שר הפנים מאיר שטרית:
אני שומע את עצמי מצוין. אני נגד. אני אומר: בוא ונטפל באלה שנמצאים אצלנו. בוא וניתן להם את התנאים להיקלט בארץ ולהיות אזרחים לכל דבר, ויש מהם אנשים מוכשרים ביותר.
לימור לבנת (הליכוד):
זו הבעיה.
שר הפנים מאיר שטרית:
דרך אגב, אני לא היחידי שמתנגד לעניין. ראשי יהדות אתיופיה מתנגדים להבאת הפלאשמורה, ולא בגלל איזה שהוא ויכוח אישי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
רק בגלל זה.
שר הפנים מאיר שטרית:
את זה אתה אומר. אתה תדבר בשם האתיופים? מה? אתה ראש האתיופים? לא מדברים אתך. מדברים אתי. אתה לא ראש האתיופים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מכיר אותם יותר טוב ממך.
שר הפנים מאיר שטרית:
חברים, אני אומר לכם שהממשלה מילאה את ההחלטה שלה, שהתקבלה בהחלטת הממשלה, והייתי חבר בה, והתנגדתי אבל קיבלתי, כמו שאתה אומר, את החלטת הממשלה, במלואה פלוס, פלוס פלוס. אנשים אולי לא יודעים את התהליך, אבל, חברים, אני בקיא בזה. טיפלתי בזה בשלב הראשון כשהייתי גזבר הסוכנות – בכל "מבצע שלמה". אתם לא תאמינו איזה מבצעים עשינו מאחורי הקלעים כדי לממש את המבצע הזה. אבל גם אז אמרנו שנסגור את ה-compound ונביא את כל אלה שנמצאים שם ונגמר העניין. סגרנו את ה- compound ויצאנו משם, ופתאום היו ארגונים שהיה להם עניין לדחוף את ה-compound, ומילאו אותו בעוד אלפי אנשים שגררו אותם מכל רחבי אתיופיה ואמרו: "תשמע, כדאי לבוא לארץ. איזה נהדר. מדינה נהדרת. ארץ זבת חלב ודבש. אתה יכול לבוא לארץ, יטפלו בך, יקלטו אותך וייתנו לך כל מה שצריך". מה אכפת להם להיות יהודים? גם אני יהודי - מה יש?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
נתנו שוחד לרב עמאר?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אדוני השר - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני, הרב עמאר בשבילי הוא לא אחראי על תקציב המדינה ולא אחראי על גורל המדינה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אה, התקציב? אז תגיד.
שר הפנים מאיר שטרית:
הוא אחראי על ענייני דת, והוא קבע הלכה. הרב עמאר וכל הרבנים האחרים מגיירים אותם לחומרה. אז תחליטו: אם הם יהודים, אל תגיירו אותם. תכירו ברבנות שלהם. תכירו בנישואים שלהם. למה אתם לא מכירים בנישואים שלהם?
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
- - - במדינה.
לימור לבנת (הליכוד):
- - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גאון הדור.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
השר שטרית, יש חברי כנסת שלא הפריעו בקריאות ביניים, ואני ארשה להם לשאול שאלה. חברת הכנסת לבנת, התאפקת - - -
לימור לבנת (הליכוד):
בסדר.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני רק אסיים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בסדר. אדוני עדיין לא סיים. אחר כך חברי כנסת באישורי.
שר הפנים מאיר שטרית:
לכן, חברים, עם כל הכבוד והצער, תבינו שלשרשרת הזאת אין סוף. אתם צריכים להבין את זה. לדבר הזה אין סוף.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לשרות שלך יש סוף.
שר הפנים מאיר שטרית:
כל קבוצה שתביא ותגיד שזה סוף פסוק - זה לא ייגמר, כי לכל אחד שאתה מביא יש קרוב משפחה מדרגה שנייה ושלישית והוא יגיד: "ההוא קרוב שלי, וההוא קרוב שלי". בגלל זה קיבלנו החלטה שגומרים את הבדיקה בכל מי שנמצא במחנה. בדקו כל אדם שנמצא במחנה, והוא נבדק באופן אישי והתקבלה החלטה לגביו אם הוא כשיר לעלייה או איננו כשיר לעלייה. לגבי אלה שכשירים לעלייה, הממשלה האיצה את קצב הבאתם לארץ. הרעיון הוא לסיים את ההליך כולו. מי שהיה כשיר לעלייה ב-compound וקיבל אישור יעלה לארץ, ומי שקיבל סירוב לא יעלה לארץ. לא אני קבעתי את זה, אלא האנשים המומחים שבודקים אותם אחד אחד. לכן, חברים, זה לא עניין שיעשו עוד הפגנות ונביא עוד 5,000. זה לא יעזור. אני חושב שחובתנו לטפל באלה שהבאנו ושהוכרו כיהודים גם על דעת הרבנות וגם על דעת מי שבדק אותם. את אלה צריך להביא, ונביא את כולם. כל אלה שהוכרו כיהודים על-פי הבדיקה – כולם יובאו ואף אחד לא יישאר שם. מי שלא מוכר כיהודי ולא קיבל זכות עלייה, אין סיבה להביאו. מי שיבוא לפה – אני מציע: בוא ונשקיע את המאמצים בטיפול באלה שנמצאים פה. דרך אגב, אמרתי לארגונים יהודיים בארצות-הברית, והופעתי בוועידת הנשיאים: עם כל הכבוד לכם שאתם כל כך דואגים למדינת ישראל וליהדות אתיופיה, אני עוד לא ראיתי שהבאתם לארצות-הברית אפילו אתיופי אחד.
מיכאל איתן (הליכוד):
למה לארצות-הברית, לעזאזל?
קריאה:
- - - העם היהודי.
שר הפנים מאיר שטרית:
חבר הכנסת מיכאל איתן, אני אומר בכוונה - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תעשה לי טובה. זו בושה למדינה שאתה יושב שם.
שר הפנים מאיר שטרית:
זו לא בושה למדינה. זו בושה לך.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
שר בישראל שולח יהודים לאמריקה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני ראיתי אותם שהם לא התנגדו. אמריקה פעלה וגם היהודים פעלו להביא הרבה מאוד יהודים שיצאו מברית-המועצות דווקא לארצות-הברית ולא לישראל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בניגוד לעמדתו של השר.
שר הפנים מאיר שטרית:
בניגוד לעמדתי. בניגוד לעמדת המדינה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בניגוד לעמדת ממשלת ישראל.
שר הפנים מאיר שטרית:
בוודאי. גם בניגוד לעמדתי. אני בטח לא רוצה שילכו לארצות-הברית: לא הרוסים ולא האתיופים. אבל לא ראיתי יהודי אחד שם שדאג להביא אפילו אתיופי אחד לארצות-הברית. אני אומר זאת על דרך המשל להסביר שהאינטרס של החבר'ה האלה הוא לא האינטרס של מדינת ישראל. הוא אינטרס זר ואחר לגמרי – לקיים את עצמם על בסיס גיוסי כספים וכל פעם לדחוף פה עוד אנשים. צריך להפסיק את העניין הזה. לכן, הודעתי שלא יהיה עוד. נגמר. נפסיק את העניין הזה. שהארגונים האלה יחפשו להם מטרות אחרות. לא תפקידי, כמדינה, לקיים את הארגונים על בסיס חיפוש דרך איך להביא עוד אנשים לישראל. אני לא צריך אותם בשביל זה. אם אנחנו רוצים להביא אנשים לישראל, אין בעיה ואפשר לבקש שיבואו איזה מיליון סינים. תאמינו לי שמחר נפתח את הדלת ויבואו מיליון סינים, ואין לנו בעיה בכלל.
לכן, חברים, צריך להחליט: אנחנו רוצים מדינה יהודית? – יש לזה משמעויות. לכן, אמרתי, אדוני היושב-ראש, כשנכנסתי לתפקידי כשר הפנים, שאני חושב שצריך במדינת ישראל דיון רציני עם כל הגורמים ולקבוע חוקי הגירה, כללי הגירה, למדינת ישראל: מי רשאי לעלות, מה הם הכללים כדי לקבל אזרחות, ולא אזרחות אוטומטית לכל מי שבא. אנחנו רואים את הצרות לאחר מכן. לקבוע כללים שיבטיחו את קיומה של המדינה הזאת ואת עתידה ואת איכות החיים שבה. אלה שכבר הבאנו – בואו ונטפל בהם. בואו ונשקיע בהם מאמץ גדול כדי שייקלטו בארץ כמו שצריך ויהיו אזרחים שווים כמו כל אלה שחיים בארץ, ולא נביא עוד נוספים ונוספים ולהזניח ולזרוק אותם בצד ושאלוהים יעזור. זו דרך שלא מקובלת בעיני.
חברת הכנסת לבנת, בבקשה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת לבנת, רצית לשאול משהו את השר.
לימור לבנת (הליכוד):
אדוני השר, בקצרה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא נאומים אלא שאלות.
לימור לבנת (הליכוד):
הקשבתי קשב רב לדבריך, ויצאתי מאוד מבולבלת. אמרת שהמדינה צריכה להיות מדינה יהודית. הבעיה אם הפלאשמורה יעלו לארץ או לא – האם בזה תלויה המדינה היהודית? אני לא מבינה. אני לא מבינה איך אתה יכול בעת ובעונה אחת לדבר על בעיה תקציבית, תקציב המדינה, אבל בלהט רב להסביר לנו שלמעשה המכסה כבר נתמלאה והחלטת הממשלה נתמלאה. האם זה כיוון שהחלטת הממשלה התמלאה פלוס-פלוס-פלוס כמו שאמרת, או שיש כאן בעיה תקציבית? אני לא מבינה - - -
מיכאל איתן (הליכוד):
- - -
לימור לבנת (הליכוד):
אני לא מבינה איך אתה אומר בעת ובעונה אחת שצריך לטפל קודם כול באלה שנמצאים כאן, ובצדק רב, ואתה אומר שיבואו עוד וצריך לטפל בהם. אדוני השר, אתה אמרת כאן משנה לא סדורה ולא ברורה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זו כבר מסקנה. בואי ונשמע את השר.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני אסביר לך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת מיכאל איתן, אולי תוסיף את שאלתך, והשר ישיב, ובזה אנחנו נסיים.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני השר, מעבר לכך, וקצת התלהטנו אצלנו הרוחות, יש כאן ויכוח שחלקו הגדול הוא ויכוח עקר והוא פשוט ויכוח על עובדות. אתה אומר שכל אלה שהיו בקריטריונים של החלטת הממשלה - -
שר הפנים מאיר שטרית:
- - - עלו.
מיכאל איתן (הליכוד):
- - כבר בארץ.
שר הפנים מאיר שטרית:
זה לא מה שאמרתי. אמרתי: בארץ או שיבואו. קיבלו אישור עלייה, ומעלים אותם בקצב מסוים.
מיכאל איתן (הליכוד):
יפה. בוא ונחפש את המכנה המשותף.
שר הפנים מאיר שטרית:
מאה אחוז.
מיכאל איתן (הליכוד):
על מה הוויכוח בינינו? אנחנו באנו ואמרנו שכל אלה שבהחלטת הממשלה, אנו רוצים שהם יהיו בארץ. אתה אומר שרובם כבר ישנם - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
מי שנשאר יובא לארץ.
מיכאל איתן (הליכוד):
זה ויכוח רק על עובדות כרגע. אני מציע - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
מאה אחוז. חבר הכנסת מיכאל איתן, זו היתה תחילת דברי. אמרתי שאנשים לא ערים לעובדות.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני השר, מה שאני מציע, מה שעולה כרגע, הוא שיהיה איזה גורם מקובל על הכנסת ועל הממשלה שיקבע ממצאים לפי העובדות, ואחר כך נתווכח.
שר הפנים מאיר שטרית:
חברים, אענה על זה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני השר, עוד משפט אחד. האם כולם נבדקו ומי שנשאר עולה ומי שלא נשאשר לא עולה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זה מה שהשר אמר.
שר הפנים מאיר שטרית:
נכון.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
האם כולם נבדקו?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תם פרק השאלות. השר ישלים את תשובתו, ויאמר מה הוא רוצה לעשות עם ההצעה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
דרך אגב, זה לא נכון. לא כולם נבדקו.
שר הפנים מאיר שטרית:
חברת הכנסת לבנת, אני מבין את הבלבול, כי הדברים התערבבו תוך כדי שיחה גם לעניינים עקרוניים וגם לעניינים מעשיים. הדברים התערבבו. אבל אני מפריד בין הצד העקרוני לבין הצד המעשי. אני חושב שגם את תסכימי אתי שחובתנו להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולאפשר לאנשים לבוא רק אם הם יהודים או רוצים להיות יהודים או הצטרפו ובצורה כלשהי, שייכים על-פי חוק שבות או על-פי כל זכות אחרת להיות יהודים. אני חושב שעל זה אין ויכוח בינינו.
מיכאל איתן (הליכוד):
הערה קצרה – גם ללא-יהודי יש זכות דרך חוק הכניסה לישראל.
שר הפנים מאיר שטרית:
חכה, אני מגיע לשם.
לימור לבנת (הליכוד):
- - -
מיכאל איתן (הליכוד):
חוק השבות.
שר הפנים מאיר שטרית:
מדינת ישראל קמה להיות בית. זה לא קשור לחוק השבות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת מלכיאור ואיתן, חבר הכנסת איתן שאל שאלה.
יצחק וקנין (ש"ס):
זאת ממש חוצפה מה שקורה כאן. שואלים שאלות ולא מקשיבים לתשובות. אל תשאלו ותבזבזו לנו את הזמן כאן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת מלכיאור.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, השר הציע להסיר את ההצעה מסדר-היום. המציעים ודאי דורשים דיון במליאה. יש כמה הצעות אחרות. חבר הכנסת בני אלון ידבר ראשון, ואחריו ידברו חברי הכנסת זבולון אורלב ומשה כחלון.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - -
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת צבי הנדל, אתה מפריע כרגע לחבר הכנסת בני אלון, למיטב זיכרוני חבר סיעתך. בבקשה, חבר הכנסת אלון. אני מבקש לא להפריע. מפאת חשיבות הנושא ורגישותו עשיתי כאן כמעט דיון חופשי. בזה סיימנו. הצעות אחרות, מצביעים ועוברים לנושא הבא.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך שנתת את הבמה הרחבה הזאת, גם כאסיר ציון לשעבר, גם כשר הקליטה. אני חושב שזאת חובתה של הכנסת.
אני רוצה לומר לך מלים קשות, אדוני השר, ומובן שזה לא אישי. אני אומר את זה בכאב. אני שומע מנגינות פרקטיות, פרגמטיות, של פוסט-ציוניזם, וזה חוזר על עצמו בממשלה הזאת בכמה וכמה החלטות. עצם הסגנון, מה עם הרגישות המתחייבת בנושא כזה? מה זה להגיד "מפסיקים את העלייה"? ההתנסחויות – כל הדברים האלה מעידים – בסדר, יש לך חשבון צודק עם המגבית ועם סגנון של גביית הכספים בארצות-הברית, ואתה רוצה שיסגרו את זה. בזה גם אני אתך. יש עוד הרבה הערות. אבל בנושא שהוא מדינת ישראל – בלי עלייה אין מדינה. זאת מדינת היהודים בכל מקום. בנושא רגיש כזה אני מצפה להתייחסות אחרת, להחלטות אחרות ולדיבורים אחרים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת בנימין אלון. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, ועדת ביקורת המדינה קיימה דיון בנושא בדיוק לפני חודש, בי"א בכסלו. היום י' בטבת, צום עשרה בטבת. בסיכום הישיבה, על-פי סעיף 21 לחוק, הטילה הוועדה על מבקר המדינה לבדוק את כוונת הממשלה לעצור את העלייה, כיוון שלפניה היה מונח מכתב של סגן ראש הממשלה, השר אלי ישי, שעל-פי דבריו הגדרת הזכאות לכניסה לישראל, דהיינו צאצאים ליהודי אתיופיה מצד אמם, היא הגדרה עקרונית שהתבססה על הגישה ההלכתית שרואה בהם יהודים, ומכאן עולה בבירור שבקריטריון זה אין שום הגבלה ומכסה. לצערי, משרד הפנים נכשל ושם מספרים, ואז הגיעו ל-17,000 ומשהו ואמרו: זהו. נגמר.
אני חושב שיש כאן חטא כבד מאוד כלפי הערך של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית ששעריה פתוחים לפני כל אדם מזרע היהדות, ואם יש קביעה הלכתית שהם יהודים גמורים לכל דבר ועניין, גם אם הם צריכים גיור לחומרה, לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תפגע באחד מהיסודות שעליהם היא מושתתת. לכן אני מציע שהנושא הזה יועבר לוועדה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אורלב. אחרון המציעים הצעה אחרת הוא חבר הכנסת משה כחלון. בבקשה, אדוני.
משה כחלון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גם אני שותף לבלבול פה אם הבעיה שלך, או של מי שאתה מייצג – שר הקליטה או מי שמסרב להעלות את הפלאשמורה – היא באמת בעיה תקציבית, בעיה עקרונית, בעיה דתית, בעיה מעשית, בעיה חברתית, בעיה תרבותית או אני כבר לא יודע מה. פעם אחת אתה אומר: אם הם יהודים – אז בשבילך הרב עמאר הוא האינסטנציה הרבנית הגבוהה ביותר. פעם אחרת אתה אומר לנו פה שהרב עמאר לא מנהל את המדינה ולא מנהל את תקציב המדינה. פעם אחת אתה אומר לנו שאין לך בעיה להעלות אותם, בתנאי שהם יהודים, ופעם אחרת אתה אומר שזה נכון, אבל יש לך בעיה לקלוט אותם, כי אין לך כסף ומי שנמצא פה לא מטופל נכון.
אדוני השר, חשוב שתדע שמדובר בבני-אדם שחלק מהמשפחות שלהם נמצאים כאן. אנשים קרועים מהמשפחות שלהם, וצריך להיות קצת יותר גמיש וקצת יותר רגיש. לעמוד מעל בימת הכנסת, בימת המדינה היהודית, ולומר – חתכת עם היד, יש לך חיתוך דיבור שמאפשר לנו להבין את הדברים באופן ברור – לא תהיה עוד עלייה. צריך לגייס עוצמות ותעצומות נפש כדי להגיד ליהודים בעולם: אני פה, מעל בימת הכנסת, שר הפנים, אומר לכם שיהודים לא יעלו לכאן.
מיכאל איתן (הליכוד):
הוא לא אמר יהודים.
משה כחלון (הליכוד):
זה משתמע. הוא לא צריך להגיד הכול. הרי לא אומרים כלום ואומרים הכול. לכן, אדוני השר, צריך לגלות יותר גמישות ופחות קשיחות. אדוני השר, אם רוצים לגלות עוצמות וחוזק, ראוי לעשות זאת במקומות אחרים, לא על חשבון האנשים האלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא הפסקת בדיקת זכאי העלייה מאתיופיה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
על מה מצביעים?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
קודם כול נצביע על דיון במליאה, כבקשת המציעים, לעומת הצעת השר להסיר.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אבל יש גם בקשה להעביר לוועדות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם זה לא יעבור. אם כל המציעים מסכימים לדיון בוועדה, לא נקיים הצבעה נוספת.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא כולם. חלקם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לכן, צדקתי; ההצבעה הראשונה היא על דיון במליאה לעומת הסרה. הצליחו לבלבל אותי, בפרט שהיום יום צום. דיון במליאה – בעד. להסיר מסדר-היום של הכנסת – נגד.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 17
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 5
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
17 בעד, חמישה נגד ואין נמנעים. אני קובע שהנושא יידון במליאה.
משה כחלון (הליכוד):
אני מבקש ועדה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מסכים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כלומר, חבר הכנסת צבי הנדל מבקש שהנושא שהוא הציע יועבר לדיון בוועדה. אפשר. הוא ביקש מלכתחילה שהנושא שלו יידון בוועדה. ההצעות של מיכאל מלכיאור ושל מיכאל איתן יידונו במליאה, והצעתו של צבי הנדל, אם הכנסת תאשר אותה, תידון בוועדה. אנחנו מצביעים, כי אולי הכנסת לא תאפשר דיון בוועדה, אלא תסתפק בדיון במליאה. מי שבעד – הוא בעד הבקשה של צבי הנדל לקיים דיון בוועדה. מי שנגד מתנגד לקיום דיון בוועדה, אלא מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מבקש שהנושא יועבר לוועדה לביקורת המדינה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עדיין לא יודעים אם הכנסת תאשר דיון.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
16 בעד, שניים נגד אין נמנעים. גם הדיון בוועדה אושר. אדוני המציע, אתה ביקשת דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. מכיוון שיש קולות שונים, ועדת הכנסת תכריע בנדון.
יובל שטייניץ (הליכוד):
אפשר להעביר את ההצעה הזאת לוועדה לביקורת המדינה, ואם יש עוד הצעה אפשר להעביר אותה לוועדה אחרת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת יובל שטייניץ, יש כרגע דיונים בוועדת הכנסת על השינויים בתקנון. תוכל להגיש לה את הצעתך. חבר הכנסת טל היה פה עד לפני דקה, תגיש לו את ההצעה שלך לשינוי.