חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏כ"ט טבת, תשס"ח ‏7 ינואר 2008 לכבוד פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק מניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – עונשין), התשס"ו-2006 הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק שבנדון ומבקשת להוסיף בקצרה את הערותיה, כדלקמן: הצעת החוק באה לתקן את סעיף העונשין בחוק מניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 (להלן – החוק) ולהחמיר בקנס הכספי המוטל על מעסיקים העוברים על הוראות החוק, כך שיהא פי שלושה מן האמור בחוק כיום, וזאת מתוך כוונה להרתיע אותם מלהעסיק עברייני מין בניגוד להוראות החוק. ואולם, מן הנתונים האמפיריים שהובאו בפני הועדה ובפני הכנסת עולה כי אין כל צורך של ממש בהחמרה זו, שכן ממילא כמעט ולא מוגשים כלל כתבי אישום על פי החוק ואף מספר הבקשות שהגישו עברייני מין לקבל היתרי העסקה למקומות המנויים בחוק זעומה. במסגרת הדיון בקריאה הטרומית ציין השר לבטחון פנים כי בעוד שעשרות אלפי מעבידים פנו אל המשטרה לקבלת אישור העסקה1, עד היום היה מקרה אחד בלבד שבו נפתח תיק חקירה נגד מישהו שנחשד בעבירה על-פי החוק. משמעותם של נתונים אלו הוא שגם היום החוק מהווה הרתעה יעילה כנגד המעסיקים, ואין כל צורך בהחמרת הענישה. יתרה מכך, במסגרת הדיון בתיקון הקודם לחוק (בהצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ)2 הוצגו בפני הוועדה נתונים מהם ניתן ללמוד כי מתוך 67,500 פניות על פי החוק, רק בשתיים (!)נתקבלו תשובות שליליות. מכאן עולה כי ממילא מספרם של עברייני המין המבקשים לקבל היתרי העסקה למקומות המנויים בחוק זעומה ביותר. כאמור, הנתונים מטילים ספק רב בהנחה העומדת ביסודה של הצעת החוק, לפיה מעסיקים נוטים כיום לפעול בניגוד לחובות המוטלות עליהם בחוק, וכלל לא ברור האם אכן קיימת בעיה של העדר הרתעה בכל הנוגע לאותם מעסיקים. נדמה, כי הצעת החוק שבנדון, כמו גם הצעות אחרות שהועלו לאחרונה, הינה דוגמא לחקיקה מואצת, המבקשת לאמץ "פתרונות פלא" הנסחפים אחר תחושות וחרדות שאינן מגובות בתמונת המצב העובדתית ובנתונים אמפיריים. הסניגוריה הציבורית הארצית