חומר רקע
נייר עמדה בנושא הכללת העדפה מתקנת בחוקה
שדולת הנשים בישראל הינה עמותה הפועלת למען שוויון זכויות לנשים, אשר חרתה על דיגלה לקדם שוויון הזדמנויות לנשים בכלל ולנשים בעבודה בפרט ולהיאבק למען חברה צודקת ושוויונית יותר.
עקרון יסוד של חברה דמוקרטית הוא עיקרון השוויון. הוא מתבטא, בראש ובראשונה, בעיקרון הבסיסי שכל בני האדם שוווים. עם זאת, יחס 'ניטראלי' יכול להוליך לתוצאה לא שוויונית שכן מתן הזדמנות שווה תשיג תוצאה שוויונית רק אם האוכ' המתמודדות הן בעמדת מוצא שווה.
ההכרה כי בשוויון הפורמאלי לבדו אין כדי להבטיח את הגשמת ערך השוויון הוליד את רעיון ההעדפה המתקנת שעיקרו בהעמדת אמצעי של מדיניות משפטית להגשמת השוויון במובן התוצאתי שלו.
רעיון זה הביא להטלת חובת עשה אופרטיבית והביא למגמת חקיקה המעגנת העדפה מתקנת לנשים:
1993 – סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה – 1975
בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים
1995 – סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט – 1959
חובת הייצוג ההולם של שני המינים בקרב עובדים בשירות המדינה
2000 – תיקון מקיף לחוק שירות המדינה (מינויים)
שורה של הוראות מעשיות בהקשר של נשים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות: קביעת ידעי ייצוג הולם, לנקוט אמצעים לעידוד ייצוג הולם, סמכות לממשלה להורות על העדפה בקבלה וקידום בעבודה וחובת דיווח של משרדי הממשלה והנציבות בהקשר של ייצוג הולם.
2000 – סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א- 1951
ייצוג הולם של נשים בכל הדרגים של הגופים במגזר הציבורי הרחב בהנהלה ובקרב העובדים
סעיף 1ב(2) לחוק שיווי זכויות האישה, התי"א – 1951
הענקת הכשר סטטוטורי למעשה של העדפה מתקנת כלפי נשים
חוקים אלו באים לתת מענה מקום בו ההכרה הכללית בזכותה של האישה לשוויון חברתי גמור אינה באה לידי ביטוי בחיי המעשה. חוקים נגד האפליה ותוכניות של העדפה מתקנת נועדו לפצות על מאות שנים של עיוותים נגד מיעוטים ונשים. יש להדגיש כי קידום נשים בפועל לעמדות הכרעה והשפעה בתחום הפוליטי, הכלכלי והניהולי אינו אפשרי בביטול האפליה נגד נשים בלבד. כדי לבטל את החסמים ולאפשר מימוש פוטנציאל נשי בישראל, יש להבטיח באופן של העדפה מתקנת, ייצוג שווה לנשים במסגרות המקבלות הכרעות במערכות השלטוניות בישראל. על כן, על אף שעל פניהם, החוקים הנ"ל מהווים פגיעה בעקרון השוויון על ידי העדפה מפורשת על בסיס מין, מטרתם לקדם את השוויון.
ההכרה החוקתית בצורך להנהיג העדפה מתקנת ניכרת היטב בהנמקות בית המשפט העליון בישראל, אשר אימץ את רעיון ההעדפה המתקנת, כאמצעי לגיטימי וחוקתי להשגת שוויון בחברה.
דברי השופט מצא בבג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל: "פער ניכר בשוויון היכולת, בין אם מקורו בחוקים מפלים שהיו תקפים בעבר ועברו מן העולם, ובין אם נתהווה בעטיין של תפיסות עולם פסולות שנשתרשו בחברה, מגביר את סיכויי הקבוצות החזקות וגורע מסיכויי הקבוצות החלשות. ההעדפה המתקנת באה לאזן פער זה. היא מבוססת על התפיסה, כי בחברה שחלק ממרכיביה מצויים בעמדת מוצא נחותה, אין די במתן הזדמנות שווה לכול. מתן הזדמנות שווה, בנסיבות כאלו, יקיים רק נוסחה של שוויון פורמאלי, אך לא יזמן לבני הקבוצות המקופחות סיכוי אמיתי לקבלת חלקן במשאביה של החברה".
בית משפט אימץ את עקרון ההעדפה המתקנת כאמצעי הכרחי להשגת השוויון: "הואיל והפלייתן של נשים בחברה המודרנית הינה, בעיקרה, תופעה המושרשת בתפיסות סמויות, חוסנה המוסרי של חברה שוחרת שוויון יכול להיבחן בהיקף האמצעים והמאמצים החיוביים שנכונה היא לנקוט ולהשקיע בשבירת הסטאטוס-קוו וביצירת מציאות חדשה ושוויונית. להעדפה המתקנת נודעת, בהקשר הזה, חשיבות רבה, ואפשר אף מכרעת; שכן בקידומה המעשי - המתוכנן והמוכוון - של הקבוצה המופלית לרעה, לעבר העמדות שנשללו ממנה בעבר, יש לא רק משום תיקון עיוותיו המעשיים של חוסר השוויון אלא גם משום יצירתה של מציאות חדשה שסופה להעביר מן העולם גם את שורשיה הנסתרים של ההפליה ואת תוצאותיה הנלוות. בדרך זו עשויה פעולה של העדפה מתקנת, המכוונת בעיקרה לתיקון מעוות נקודתי, לשרת תכלית כללית של הגשמת עקרון השוויון". (בג"צ שדולת הנשים בישראל הנ"ל).
"בחינה מקרוב תגלה לנו - ולא להפתעתנו - כי שוויון 'מהותי' אינו אלא אחת מנגזרות הצדק וההגינות. לצדק ולהגינות פנים הרבה, ואחד מפניהם הוא השוויון. ניתן לנסח את עקרון השוויון בדרכים הרבה, שאינן זהות זו לזו: שוויון בסיכויים, שוויון בתוצאות, שוויון בנקודת המוצא, שוויון בהקצאת משאבים, שוויון בצרכים וכולי. ואולם 'שוויון מהותי' בכל אחד מאלה נרדף הוא - גם להלכה וגם למעשה - לצדק ולהגינות כנראה להם לבני חברה מסוימת בתקופה מסוימת, לאמור: שוויון המוליך אל צדק, שוויון שדרכו היא דרך ההגינות." (בג"צ 8195 ,7111/95 מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת).
עו"ד יפעת מצנר
יועצת משפטית
שדולת הנשים