חומר רקע
חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975*
פרק א': הוראות כלליות
1. (א) בחוק זה -
"חברה ממשלתית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית;
"חברת בת ממשלתית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית, בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית;
"חברה מעורבת" - חברה שאינה חברה ממשלתית ואשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה;
"חברה בבעלות ממשלתית מלאה" - חברה שכל מניותיה הן בבעלות של אחד מאלה: המדינה; חברה שכל מניותיה הן בבעלות של המדינה; המדינה יחד עם חברה כאמור; המדינה או חברה כאמור יחד עם רשות מקומית;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "חברה בבעלות ממשלתית מלאה"
"מינוי דירקטור" – לרבות בחירתו באסיפה כללית של חברה שבה למדינה השיעור הגדול ביותר של זכויות הצבעה באסיפה והמדינה הצביעה בעד בחירתו, וכן בחירתו או קביעתו בדרך אחרת;
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
"מינוי דירקטור" – לרבות בחירתו באסיפה כללית של חברה שבה למדינה השיעור הגדול ביותר של זכויות הצבעה באסיפה והמדינה הצביעה בעד בחירתו, וכן בחירתו או קביעתו בדרך אחרת;
"השרים" - שר האוצר יחד עם השר שנקבע לפי חוק זה כאחראי לעניני החברה;
"הועדה" - ועדת הכספים של הכנסת;
"הועדה לבדיקת מינויים" - הועדה שהוקמה לפי סעיף 18ב;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת הגדרת "הועדה לבדיקת מינויים"
"הרשות" - רשות החברות הממשלתיות המוקמת בחוק זה;
"מסמכי היסוד" - תזכיר ההתאגדות ותקנות ההתאגדות של חברה;
"הפרטה" - פעולות שמטרתן להביא, בבת- אחת או בהדרגה, לאחד מאלה:
(1) ביטול או הקטנה של חלק הממשלה בכוח ההצבעה באסיפות הכלליות של החברה או בזכותה למנות דירקטורים בחברה, או ביטול או הקטנה של מעורבות אחרת של הממשלה בחברה, והכל אם יש בהם כדי להביא להפיכת חברה ממשלתית לחברה מעורבת, או להביא להפיכת חברה לחברה שחוק זה אינו חל עליה, או להביא לשינוי מהותי אחר ביחסי הכוחות בין חברי החברה, או כדי להקנות לציבור או לחבר חדש בחברה 10% או יותר מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור;
(2) הקטנת חלקה של הממשלה בהון המניות של החברה, בשיעור של 10% או יותר;
(3) צמצום מהותי בפעילות החברה על ידי העברת עסקים ונכסים לאחרים;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "הפרטה"
"ועדת השרים" — ועדת השרים לעניני הפרטה, האמורה בסעיף 59א;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "ועדת השרים"
"החלטת הפרטה" — החלטה לפי סעיף 59ב;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "החלטת הפרטה"
"חברה בהפרטה" — חברה שועדת השרים קיבלה לגביה החלטת הפרטה;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "חברה בהפרטה"
"פקודת החברות" — פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג–1983.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "פקודת החברות"
(ב) לענין ההגדרות שבסעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המניות המקנות כוח הצבעה או זכות למנות דירקטורים מוחזקות במישרין או בעקיפין, באמצעות שלוח או נאמן.
2. בכפוף להוראות חוק זה תחול על חברה ממשלתית פקודת החברות ולמונחים שבחוק זה תהיה המשמעות הנודעת להם בפקודת החברות.
3. מסמכי היסוד, אין בכוחם לגרוע מהוראות חוק זה.
4. (א) חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא-ממשלתית, זולת אם קבעה לה הממשלה, באישור הועדה, שיקולי פעולה אחרים; הוראה זו לא תחול על חברה ממשלתית שמסמכי היסוד שלה אוסרים חלוקת רווחים.
(ב) בחברה ממשלתית שאחת ממטרותיה היא לספק לציבור מצרכים או שירותים שלא על מנת להפיק רווחים, רשאית הממשלה להחליט שתפעל בהשגת מטרה זו לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
פרק ג': הדירקטור
16. בפרק זה, "דירקטור" — דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית.
16א. כשיר לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה לפחות, ושנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;
(2) הוא בעל נסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:
(א) בתפקיד בכיר בתחום הניהול העיסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(ב) בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;
(ג) בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 16א
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 8
ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 268 (ה"ח 2278)
(1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;
17. (א) אלה אינם כשירים להיות דירקטור:
(1) שר, סגן שר וחבר הכנסת;
(2) עובד החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
מיום 6.11.1975
ת"ט תשל"ו-1975
ס"ח תשל"ו מס' 783 מיום 6.11.1975 עמ' 7
(2) עובד המדינה החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
(3) אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
(3) אדם מקרב הציבור אשר לדעת השרים עלולים עיסוקיו האחרים אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
(4) מנהל הרשות ועובדיה, זולת אם נמצאת החברה בהליך של פירוק או חיסול עסקיה;
(5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 17(א)(5)
(6) מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג–1983, או על פי כל דין אחר.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 17(א)(6)
(ב) לא יהיה אדם דירקטור ביותר משתי חברות אלא במקרים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה.
(ג) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, לקבוע בתקנות —
(1) (נמחקה);
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
מחיקת פסקה 9(ג)(1)
הנוסח הקודם:
(1) הוראות בדבר כשירותו של דירקטור;
(2) (נמחקה);
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
מחיקת פסקה 9(ג)(2)
הנוסח הקודם:
(2) כמה דירקטורים יהיו מקרב הציבור וכמה מקרב עובדי המדינה;
(3) כללים שלפיהם ייקבע נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן.
(ג1) בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים; הוראה זו לא תחול על חברה שלפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) לא היתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה ושמספר הדירקטורים הכולל בה עלה על 12 דירקטורים.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
הוספת סעיף קטן 17(ג1)
(ד) מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.
17א. (א) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 17(א)(3), לא יתמנה אדם לדירקטור, בין מקרב הציבור ובין מקרב עובדי המדינה, אם יש לו זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה, או אם יש לו קשר אישי להנהלת החברה או להנהלת תאגיד קשור לחברה.
(ב) לענין סעיף קטן זה —
"זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה" — החזקה במישרין בניירות ערך של החברה או של תאגיד קשור לחברה באחוז אחד או בשיעור משמעותי הנמוך ממנו, או מי שרשאי למנות דירקטור בחברה או בתאגיד קשור לחברה;
"תאגיד קשור לחברה" — תאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של החברה או מכוח ההצבעה בה, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלה, וכן תאגיד אשר החברה מחזיקה בו זכויות כאמור;
"קשר אישי להנהלה" של החברה או של תאגיד קשור לחברה מתקיים בין היתר, באדם שהוא בן משפחה של דירקטור או של מנהל כללי או של עובד בכיר בחברה או בתאגיד קשור לחברה; לענין זה, "בן משפחה" — בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 17א
18. (א) דירקטור יתמנה בידי השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים. החליטה הועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מינויו של מועמד שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) רשאי השר להגיש השגה על ההחלטה שתידון במליאת הממשלה; נימוקי הועדה יובאו בפני הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; לא קיבלה הממשלה את השגת השר, לא ימונה המועמד לדירקטור.
(ב) כתב המינוי יימסר לדירקטור מאת השרים לאחר קבלת חוות דעתה של הועדה לבדיקת מינויים והעתקו יימסר לחברה באמצעות הרשות.
(ג) תוקף המינוי הוא מיום מסירת כתב המינוי לחברה, זולת אם נקבע בו מועד אחר.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)
(א) דירקטור יתמנה בידי השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים. החליטה הועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מינויו של מועמד שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) רשאי השר להגיש השגה על ההחלטה שתידון במליאת הממשלה; נימוקי הועדה יובאו בפני הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; לא קיבלה הממשלה את השגת השר, לא ימונה המועמד לדירקטור.
(ב) כתב המינוי יימסר לדירקטור מאת השרים לאחר קבלת חוות דעתה של הועדה לבדיקת מינויים והעתקו יימסר לחברה באמצעות הרשות.
18א. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.
(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 18א
18א1. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית.
(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים מקרב האוכלוסיה הערבית.
(ג) לענין סעיף זה, "האוכלוסיה הערבית" — לרבות האוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית.
מיום 11.6.2000
תיקון מס' 11
ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 207 (ה"ח 2865)
הוספת סעיף 18א1
18ב. (א) שר האוצר ימנה ועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון, או מנהל כללי, בחברה ממשלתית בהרכב זה:
(1) יושב ראש הועדה שיהיה נציג שיקבע היועץ המשפטי לממשלה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, והוא יבוא מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי;
(2) איש ציבור שיקבע יושב ראש הועדה לפי הענין, מתוך רשימה של אנשי ציבור שקבעו שר האוצר ושר המשפטים לענין זה, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בחוק זה ליושב ראש דירקטוריון ושאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה;
(3) נציג רשות החברות הממשלתיות.
(ב) המנין החוקי לישיבות הועדה או היושב ראש וחבר נוסף; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הועדה; הועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
(ג) ואלה תפקידי הועדה:
(1) לבדוק אם מתקיימים במועמד לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון או מנהל כללי, תנאי הכשירות האמורים בסעיפים 16א, 24(ג) או 37(ג) לפי הענין, והאם אין הוא פסול מלכהן על פי האמור בסעיפים 17 ו-17א;
(2) לקבוע אם מן הראוי למנותו בהתאם לאמור בסעיף 18ג;
(3) לייעץ לשרים בדבר מידת התאמתו של המועמד לתפקיד, בשים לב בין היתר, לצרכיה המיוחדים של החברה, לגודלה, ולהרכב הדירקטוריון בעת המינוי, ובהתחשב ביכולתו של המועמד להקדיש את הזמן הראוי לתפקיד לו הוא מיועד;
(4) הועדה תעביר לשרים את חוות דעתה בענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), בכתב;
(5) לצורך ביצוע תפקידיה על פי חוק זה, רשאית הועדה לדרוש פרטים בכתב אודות המועמד, תולדות חייו, השכלתו ועיסוקיו, וכן לדרוש כל מידע או חוות דעת מהרשות.
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 18בב
18ג. (א) מצאה הועדה לבדיקת מינויים כי למועמד לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון או מנהל כללי בחברה ממשלתית, יש זיקה אישית, עיסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא תמליץ על מועמדותו זולת אם מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה, או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה לאותה כהונה.
(ב) לענין חוק זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית.
(ג) הוראות סעיף 16א לא יחולו על נציג נבחר מבין עובדי המדינה המתמנה לדירקטור ובלבד שמלאו לו עשרים וחמש שנים ביום שנתמנה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 18ג
19. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר הגמול וההוצאות שישולמו לדירקטור.
20. (א) דירקטור חייב, על אף כל דין אחר, למסור לשרים ולרשות, לפי דרישתם, ידיעות על עניני החברה ועל פעולותיו בה.
(ב) נודע לדירקטור על ענין של החברה שנתגלו בו לכאורה פגיעה בחוק או בטוהר המידות, עליו להביא את הדבר ללא דיחוי לידיעתם של יושב ראש הדירקטוריון, של השרים, של הרשות ושל מבקר המדינה.
מיום 18.12.1975
ת"ט (מס' 2) תשל"ו-1975
ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26
(א) דירקטור חייב, על אף כל דין אחר, למסור לשר הממונה לשרים ולרשות, לפי דרישתם, ידיעות על עניני החברה ועל פעולותיו בה.
21. דירקטור יתמנה לתקופה של לא יותר משלוש שנים מתחילת תוקף מינויו; דירקטור שחדל לכהן יכול להתמנות מחדש.
22. (א) דירקטור יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה נתמנה באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים; השרים רשאים לעכב את תוקף ההתפטרות לא יותר מחודש ימים;
(2) נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות תוך שנה, זולת אם השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, קבעו, בהודעה לחברה, שהיתה סיבה מוצדקת להיעדרות;
(3) נבצר ממנו למלא תפקידו והשרים, לאחר התייעצות עם הרשות, הודיעו על כך לחברה;
(4) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או היא מחייבת, לדעתו, הפסקת כהונתו;
(5) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות דירקטור;
(6) הרשות, או השרים לאחר התייעצות עם הרשות, ראו, שאינו ממלא תפקידו כראוי והעבירו אותו, בהודעה לחברה, מכהונתו;
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)
(6) השרים ראו, לאחר התייעצות עם הרשות, הרשות, או השרים לאחר התייעצות עם הרשות, ראו, שאינו ממלא תפקידו כראוי והעבירו אותו, בהודעה לחברה, מכהונתו;
(7) הרשות קבעה כי הוא אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של החלטת הפרטה, או פעל במעשה או במחדל בדרך הפוגעת ביכולת החברה לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין לפי סעיפים 59ד או 59ה; הרשות תודיע על כך לשר האוצר ולחברה.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת פסקה 22(א)(7)
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)
(7) ועדת השרים קבעה, בהמלצת שר האוצר ועל פי חוות דעת של הרשות הרשות קבעה כי הוא אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של החלטת הפרטה, או פעל במעשה או במחדל בדרך הפוגעת ביכולת החברה לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין לפי סעיפים 59ד או 59ה; הרשות תודיע על כך לחברה לשר האוצר ולחברה.
(ב) דירקטור שנתמנה בהיותו עובד המדינה או עובד בחברה ממשלתית אחרת, וחדל מהיות עובד כאמור, יחדל לכהן מן היום שהרשות הודיעה על כך לחברה, אולם רשאים השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, לאשר מחדש מינויו.
מיום 18.12.1975
ת"ט תשל"ו-1975
ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26
(ב) דירקטור שנתמנה בהיותו עובד המדינה או עובד בחברה ממשלתית אחרת, וחדל מהיות עובד כאמור, יחדל לכהן מן היום שהרשות הודיעה כך על כך לחברה, אולם רשאים השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, לאשר מחדש מינויו.
(ג) מכרה הממשלה מניות שהחזיקה בחברה ממשלתית, יחדלו לכהן הדירקטורים, כולם או חלקם, אם הדבר מתחייב מעסקת המכירה, מן היום שהרשות הודיעה עליו לחברה; התחייבה מעסקת המכירה הפסקת כהונתם של חלק מן הדירקטורים בלבד, יקבעו השרים, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים, מי יהיו הדירקטורים שכהונתם תופסק.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 94 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף קטן 22(ג)
23. היה דירקטור חשוד בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, רשאים השרים להשעותו בהודעה לחברה, ורשאים הם למנות ממלא מקום לתקופת השעייתו.
23א. פחת מספר חברי הדירקטוריון הרשאים להשתתף בישיבותיו מהמנין החוקי לישיבותיו, ומצב זה נמשך למעלה מ-30 ימים, או פחת מספר החברים מן המספר המזערי הקבוע בתקנות החברה ומצב זה נמשך למעלה מ-60 ימים, רשאית הממשלה, בהתייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים, למנות דירקטור או דירקטורים במספר הדרוש להשלמת המנין החוקי.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 94 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 23א
פרק ח': חברות-בת, חברות מעורבות וחברות-חוץ
57. חוק זה יחול על חברת בת ממשלתית כשם שהוא חל על חברה ממשלתית, בכפוף להוראות אלה:
(1) השר האחראי לעניני חברת-האם הוא השר האחראי לעניני חברת הבת שלה;
(2) החלטה של חברת בת הטעונה אישור הממשלה לפי סעיף 11 תובא לפני השרים, לשם השגת אישור הממשלה, באמצעות חברת-האם, ומסמך שחברת בת חייבת להגיש לשרים, לרשות או לנמען אחר, יוגש באמצעות חברת-האם;
(3) דירקטור בחברת בת מטעם חברת-האם יתמנה בידי הדירקטוריון של חברת-האם; המינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים; הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג יחולו גם לגבי דירקטור כאמור;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)
(3) דירקטור בחברת בת מטעם חברת-האם יתמנה בידי הדירקטוריון של חברת-האם; המינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים; הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג יחולו גם לגבי דירקטור כאמור;
(4) מידע שדירקטור של חברת בת חייב למסור לפי סעיף 20 יימסר גם ליושב ראש הדירקטוריון של חברת-האם;
(5) כתב התפטרות של דירקטור בחברת בת יימסר גם ליושב ראש הדירקטוריון של חברת-האם, והודעת השרים לפי סעיף 22(א)(2) עד (6) תינתן גם לחברת-האם;
(6) מכרה הממשלה מניות שהחזיקה בחברת-האם, או מכרה חברת-האם מניות שהחזיקה בחברת-הבת, יחדלו לכהן הדירקטורים בחברת-הבת שמונו מטעם חברת-האם, כולם או חלקם, אם הדבר מתחייב מעסקת המכירה, מן היום שהרשות או חברת-האם הודיעה עליו לחברת-הבת; התחייבה מעסקת המכירה הפסקת כהונתם של חלק מן הדירקטורים האמורים בלבד, יקבעו השרים, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים מי יהיו הדירקטורים שכהונתם תופסק.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 57(6)
58. (א) ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה מעורבת:
(1) לענין הקמת החברה — סעיפים 5 ו-6;
(2) לענין הפיכת חברה לא-ממשלתית לחברה מעורבת — סעיף 8;
(3) לענין מכירת מניות המדינה בחברה — סעיף 14;
(4) לענין הדירקטורים מטעם המדינה — פרק ג';
(4א) לענין הזמנת הרשות לישיבות דירקטוריון וועדותיו ולעניין השתתפותו של נציג הרשות בישיבה ומעמדו – סעיפים 27(ב) ו-29(ב), במידה שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות של החברה המעורבת או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות הצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים.
[סעיף 27: .
(א) יושב ראש הדירקטוריון יזמן את ישיבות הדירקטוריון ויקבע זמנן, מקומן וסדר יומן בכפוף לאמור בסעיף 26.
(ב) הזמנה לישיבות הדירקטוריון תימסר גם לרשות, והיא רשאית לשלוח לכל ישיבה נציג שיהיה רשאי להשתתף בישיבה ומעמדו בה יהיה כשל דירקטור, אלא שלא ייחשב במנין החוקי ולא תהיה לו זכות הצבעה.
סעיף 29:
(א) הדירקטוריון רשאי להקים מבין חבריו ועדות קבועות או לענין מסויים.
(ב) הוראות סעיף 27(ב) יחולו גם על ישיבותיה של ועדה.
(ג) סיכומיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות לדירקטוריון, והוא רשאי לאמצם, לשנותם או לדחותם.]
(5) לענין ייצוג המדינה באספה כללית של חברה מעורבת — סעיף 50(א) ו-(ג);
(6) לענין הרשות — סעיפים 54(1), 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
(6) לענין הרשות – סעיפים 54(1), 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;
(7) לענין הפרטה — פרק ח'1, למעט סעיפים 59ב(א)(4) ו-(59)ה.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת פסקה 58(א)(7)
(ב) הרשות תבדוק כל מידע וחומר שקיבלה על חברה מעורבת ותעיר הערותיה לשרים ולדירקטור מטעם המדינה.
(ג) הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3) לא יחולו על קניה ומכירה של מניות בבורסה.
59. (א) ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה שהואגדה מחוץ לישראל (להלן — חברת חוץ):
(1) לענין הקמת חברת חוץ שאילו הוקמה בישראל היתה חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית — סעיפים 5 ו-6;
(2) לענין הפיכת חברת חוץ לחברה שאילו היתה חברה ישראלית היתה חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית — סעיף 8;
(3) לענין הדירקטורים בחברת חוץ — סעיפים 17 עד 23, במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה.
(ב) בא כוח המדינה באספה הכללית של חברת חוץ לא יצביע בענינים האמורים בסעיף 11(א) ובענינים הנוגעים לשינויים בתקנון החברה, אלא לפי הוראות השרים; הם יגישו לממשלה את הצעת ההחלטה לפי האמור בסעיף 11(ב), ויתנו הוראותיהם לפי הכרעתה. הוראת סעיף קטן זה תחול, בשינויים המחויבים, גם על חברה שאילו הוקמה בישראל היתה חברת בת ממשלתית.
(ג) הממשלה רשאית לקבוע כי על חברת חוץ יחולו הוראות נוספות של חוק זה או מכוחו וזאת בשים לב להוראות הדין שלפיו הואגדה החברה.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 398 (ה"ח 25)
59. (א) ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה שהואגדה מחוץ לישראל (להלן — חברת חוץ):
(1) לענין הקמת חברת חוץ שאילו הוקמה בישראל היתה חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית — סעיפים 5 ו-6;
(2) לענין הפיכת חברת חוץ לחברה שאילו היתה חברה ישראלית היתה חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית — סעיף 8;
(3) לענין הדירקטורים מטעם המדינה בחברת חוץ — סעיפים 17 עד 23, במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה.
(ב) בא כוח המדינה באספה הכללית של חברת חוץ לא יצביע בענינים האמורים בסעיף 11(א) ובענינים הנוגעים לשינויים בתקנון החברה, אלא לפי הוראות השרים; הם יגישו לממשלה את הצעת ההחלטה לפי האמור בסעיף 11(ב), ויתנו הוראותיהם לפי הכרעתה. הוראת סעיף קטן זה תחול, בשינויים המחויבים, גם על חברה שאילו הוקמה בישראל היתה חברת בת ממשלתית.
(ג) הממשלה רשאית לקבוע כי על חברת חוץ יחולו הוראות נוספות של חוק זה או מכוחו וזאת בשים לב להוראות הדין שלפיו הואגדה החברה.
פרק ח'1: הפרטה
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת פרק ח'1
59א. (א) הממשלה תקים ועדת שרים לעניני הפרטה, שחבריה יהיו ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים; הממשלה רשאית לצרף לועדה חבר או שני חברים נוספים.
(ב) המנין החוקי בישיבות ועדת השרים יהיה שני חברים אם הועדה היא של שלושה חברים, ושלושה חברים אם הועדה היא של יותר משלושה.
(ג) החלטות ועדת השרים יתקבלו ברוב של חבריה.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף 59א
59ב. (א) ועדת השרים רשאית להחליט על הפרטה של חברה ממשלתית; בהחלטה כאמור תקבע ועדת השרים את דרכי ההפרטה של החברה, שיהיו אחת מן הדרכים הבאות או שילוב שלהן:
(1) מכירת מניות החברה על פי תשקיף או בדרך אחרת שתקבע ועדת השרים;
(2) דילול אחזקות המדינה בחברה באמצעות הנפקת מניות או ניירות ערך הוניים אחרים, על ידי החברה;
(3) הנפקת ניירות ערך על ידי המדינה, הניתנים להמרה במניות או בניירות ערך הוניים אחרים של החברה שבידי הממשלה;
(3א) הקצאת מניות מדינה מיוחדות, כהגדרתן בסעיף 46ב(ב) לחוק ניירות ערך, למדינה;
(4) מכירת נכס מהותי מנכסי החברה או כל נכסיה, לרבות זכויות;
(5) שינוי בזכויות הצמודות למניות;
(6) חידוש ארגון, פשרה או הסדר כאמור בסעיף 233 לפקודת החברות, מיזוג, כינוס נכסים, פירוק או הפסקת פעולות, הפסקת הליכי פירוק או כינוס נכסים, וכן הקמת חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית או חברה מעורבת, הכל לצורך ביצוע ההפרטה;
(7) דרך אחרת שתקבע ועדת השרים.
(ב) הצעה להחלטת הפרטה תוגש לועדת השרים בידי השרים או אחד מהם, בצירוף חוות דעת הרשות; סברה הרשות כי יש להחליט על הפרטת חברה ולא הציע זאת לממשלה אחד מהשרים, תחווה הרשות את דעתה בתזכיר מנומק לשרים ולועדת השרים, וכל אחד מחברי ועדת השרים רשאי להגיש הצעה להחלטת הפרטה.
(ג) הצעה להחלטת הפרטה תוגש לועדת השרים לאחר התייעצות עם הדירקטוריון של החברה הנוגעת בדבר; עמדת הדירקטוריון תובא בפני ועדת השרים, ואולם אם הדירקטוריון לא החליט על עמדתו תוך 21 ימים מיום שהתבקש לכך, רשאית ועדת השרים לדון ולהחליט בהצעה שהוגשה לה.
(ד) ועדת השרים תיתן הזדמנות להשמיע עמדתם בפניה —
(1) לשר האחראי על עניני החברה;
(2) לדירקטוריון של החברה, על ידי יושב ראש הדירקטוריון או מי שהדירקטוריון הסמיך לכך.
(ה) הוראות סעיף 14 לא יחולו על החלטת הפרטה והוראות סעיף 5 לא יחולו על החלטה להקים חברה לפי סעיף קטן (א)(6).
(ו) ועדת השרים תהיה מוסמכת להחליט, לגבי חברה בהפרטה, בכל ענין הטעון אישור או החלטה של הממשלה לפי חוק זה.
(ו1) סמכויות השרים לפי סעיפים 11(ב), 15א(ב) ו-50, יהיו נתונות לשר האוצר לגבי חברה בהפרטה, למעט חברות שבהן השר האחראי לעניני החברה הוא שר הביטחון; ובלבד שלענין הסמכויות לפי סעיפים 11(ב) ו-15א(ב), תיתן הממשלה הזדמנות לשר האחראי על עניני החברה לשמיע את עמדתו לפניה.
(ז) הודעה על חברה שניתנה לגביה החלטת הפרטה תפורסם ברשומות; העתק מהחלטת ההפרטה יישלח לועדה, לחברה ולרשם החברות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם ועדת השרים החליטה על כך מטעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בינלאומיים.
(ח) נקבע בהחלטת ההפרטה כי דרך ההפרטה תכלול מכירת מניות החברה כאמור בסעיף קטן (א)(1), תהיה דרך ההפרטה טעונה אישורה של הועדה; במכירת מניות על פי תשקיף, יינתן האישור לפני מועד פרסום התשקיף, ובמכירת מניות אחרת — לפני המועד להגשת הצעות לרכישת המניות.
(ט) אישור הועדה כאמור בסעיף קטן (ח) יהווה גם אישור לפי סעיף 5(ד)(2) לחוק נכסי המדינה, תשי"א–1951, ולא יהיה צורך באישור נוסף לפי הסעיף האמור.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף 59ב
מיום 10.5.1996
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 314 (ה"ח 2477)
הוספת סעיפים קטנים 59ב(ח) ו-59ב(ט)
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף קטן 59ב(ו1)
מיום 2.1.2006
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 184 (ה"ח 17)
הוספת פסקה 59ב(א)(3א)
59ג. (א) נתקבלה החלטת הפרטה וקבעה הרשות, לאחר מתן הודעה לשר האוצר, בהודעה בכתב לחברה, כי לשם ביצועה יש צורך בפעולות או בהחלטות של האסיפה הכללית של החברה בהפרטה, לרבות תיקון מסמכי היסוד שלה, והדירקטוריון לא כינס אסיפה כללית למועד שאינו מאוחר מ-30 ימים מיום שביקשה זאת הרשות, תהיה הרשות מוסמכת לכנס אסיפות כלליות של כלל בעלי המניות או של סוגי בעלי מניות לשם קבלת החלטות כאמור ולהצביע בהן מכוח המניות שהמדינה מחזיקה בחברה בהפרטה; הוראות סעיף 50 לא יחולו על אסיפה כאמור.
(ב) אם החברה בהפרטה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה הרשות מוסמכת לכנס אסיפה כללית כאמור בהודעה מראש של שבעה ימים לפחות, על אף האמור בכל דין ובמסמכי היסוד של החברה.
(ג) בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם ביצועה של החלטת ההפרטה כרוך בהליכים לפי פקודת החברות או לפי מסמכי היסוד של החברה, לרבות כינוס אסיפות, קבלת החלטות ברוב מיוחד ואישור בית המשפט, אין בהחלטת הפרטה כדי לגרוע מן הצורך לנקוט הליכים כאמור.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף 59ג
59ד. על החברה בהפרטה ועל פקידיה הבכירים יחולו החובות המפורטות להלן, ככל שתדרוש הרשות מהם בכתב מעת לעת:
(1) למסור לרשות ולמומחים מטעמה, או להעמיד לעיונם, כל מידע ומסמכים המצויים בידיה או שבידיה להשיגם או להכינם באמצעים סבירים (להלן — מידע) ככל שדרוש, לדעת הרשות, כדי להכין את החברה להפרטה, לבצע את החלטת ההפרטה או להעריך את שווי החברה, מניותיה או נכסיה;
(2) למסור מידע למועמד לרכישת מניות החברה או נכסיה, שהרשות אישרה לענין פסקה זו, או למומחים מטעמו, ככל שדרוש לדעת הרשות כדי להעריך את שווי החברה, מניותיה או נכסיה; מסירת מידע לפי פסקה זו תיעשה בכפוף להסכמי סודיות שעליהם תורה הרשות, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של החברה, במטרה למנוע שימוש לרעה במידע או פגיעה בסודות מסחריים שלה;
(3) להכין כל מיתאר או תשקיף שיידרשו לצורך הצעת מכר לביצוע החלטת ההפרטה; בחברה שאינה בבעלות ממשלתית מלאה תישא הממשלה בהוצאות שתוציא החברה לתשלום לגורמים חיצוניים לחברה לצורך הכנת המסמכים האמורים, ואם הצעת המכר משולבת בהנפקה של ניירות ערך של החברה — ישאו הממשלה והחברה בהוצאות כאמור באופן יחסי.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף 59ד
59ה. (א) ניתנה החלטת הפרטה והרשות קבעה כי לשם הכנת החברה להפרטה או לשם ביצוע החלטת ההפרטה, יש צורך שהחברה תבצע פעולה פלונית, תודיע זאת בכתב לדירקטוריון של החברה ותבקשו להחליט על ביצוע הפעולה תוך מועד סביר שתקבע הרשות בהודעתה.
(ב) לא החליט הדירקטוריון על ביצוע הפעולה תוך 14 ימים מיום הודעת הרשות, או שהחליט על ביצועה אך החברה לא ביצעה אותו תוך המועד שקבעה הרשות, יחולו ההוראות הבאות:
(1) היתה החברה בהפרטה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה הרשות מוסמכת, באישור ועדת השרים, להורות לה לבצע את הפעולה, והחברה תהיה חייבת למלא אחר ההוראה, בין אם הפעולה הינה לפי שיקולים עסקיים שעל פיהם היה על החברה לנהוג גם אילולא ההפרטה (להלן — שיקולים עסקיים) ובין אם לאו; לא מילאה החברה אחר ההוראה במועד שקבעה הרשות, רשאית הרשות לבצע את ההוראה בעצמה או באמצעות אדם שתמנה לשם כך, ופעולות הרשות או פעולותיו של אותו אדם ייחשבו כפעולות החברה לכל דבר וענין;
(2) היתה החברה בהפרטה חברה שאינה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה הרשות מוסמכת, לאחר שנתנה לדירקטוריון החברה הזדמנות נאותה להביע עמדתו, ובאישור ועדת השרים, להורות לחברה לבצע את הפעולה, והחברה תהיה חייבת למלא אחר ההוראה; ואולם אם ההוראה אינה לפי שיקולים עסקיים, יחולו הוראות סעיפים 4 ו-9;
(3) לא מילאה החברה אחר הוראת הרשות שניתנה לפי פסקה (2), רשאית הרשות —
(א) לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן צו המתיר לרשות לבצע את ההוראה, בעצמה או באמצעות אדם שתמנה לשם כך;
(ב) לכנס אסיפה כללית שלא מן המנין של החברה, להציע בה החלטות ולהצביע בה מכוח המניות שהמדינה מחזיקה בחברה בענין מתן הוראות לדירקטוריון לביצוע הוראת הרשות בידי החברה או בידי אדם שתמנה לשם כך.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על חברה שניירות ערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף.שמניותיה, כהגדרתן בסעיף 63א, הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור.
[הגדרת מניות בסעיף 63א:
"מניות" — תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת מניות כאמור.]
(ד) לענין סעיף זה, "פעולה" — מעשה או מחדל, לרבות הסדרה ורישום של זכויות, התקשרות בחוזה או הימנעות מהתקשרות בחוזה, מינוי או פיטורים, נקיטת הליך משפטי או אי נקיטתו ופשרה.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף 59ה
59ו. (א) מילוי חובה וביצוע פעולה לפי סעיפים 59ד ו-59ה ייעשו בידי החברה ובידי נושאי משרה בה ועובדיה, באופן שיימנעו או יצומצמו ככל האפשר נזקים העלולים להיגרם לחברה או לצד שלישי כתוצאה מביצועה.
(ב) על אף האמור בכל דין, מילוי חובה וביצוע פעולה לפי סעיפים 59א או 59ה בידי נושא משרה בחברה בהפרטה או עובד שלה, או פעולה אחרת שנעשתה בידיהם לשם ביצוע נאות של החלטת הפרטה, לא ישמשו עילה למשפט אזרחי נגדם ובלבד שפעלו בתום לב ובהתאם לאמור בסעיף קטן (א); ואולם לענין תביעה לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח–1968, יחולו הוראות החוק האמור.
(ג) חברה בהפרטה תהיה זכאית —
(1) לפיצוי מאת המדינה על נזק שייגרם לה במישרין עקב מילוי חובה או ביצוע הוראה לפי סעיפים 59ד או 59ה, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף קטן (א); הוראה זו לא תחול על חברה בבעלות ממשלתית מלאה;
(2) לשיפוי מאת המדינה על תשלום שנתחייבה בו לצד שלישי בשל מילוי חובה או ביצוע פעולה לפי סעיפים 59ד או 59ה, על פי פסק דין סופי או פסק בורר, לרבות הוצאות משפט סבירות, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף קטן (א) וניתנה למדינה אפשרות נאותה להצטרף להליך לצורך התגוננות.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף 59ו
פרק ח'2: הגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת פרק ח'2
59ז. בפרק זה –
"אמצעי שליטה", "בעל ענין", "שליטה" – כמשמעותם בחוק ניירות ערך;
"החזקה" – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה בחוק ניירות ערך, ולרבות העברה או שעבוד;
"השפעה ניכרת" – היכולת להשפיע על פעילותה של חברה בהפרטה השפעה של ממש שאינה בגדר שליטה ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון החברה או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, "תאגיד בנקאי ישראלי" – תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שקיבל רישיון לפי פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור, ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
(1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בחברה;
(2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בחברה, אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בחברה;
"השרים" – ראש הממשלה ושר האוצר;
"זכויות רכושיות" – כל אחת מאלה:
(1) הזכות להשתתף ברווחי חברה בהפרטה;
(2) הזכות לחלק ביתרת נכסי חברה בהפרטה;
(3) הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2);
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59ז
59ח. (א) השרים, באישור ועדת השרים, ובהתייעצות עם השר האחראי לעניני החברה ועם הרשות, רשאים להכריז בצו כי למדינה אינטרסים חיוניים, אחד או יותר, בקשר לחברה בהפרטה (בפרק זה – חברה); היה שר הביטחון השר האחראי לעניני החברה יוצא הצו על ידי השרים יחד עם שר הביטחון; בפרק זה, "אינטרס חיוני" – כל אחד מאלה:
(1) הבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, או הבטחת רציפות אספקתם הנאותה של שירותים חיוניים לציבור;
(2) שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל באופן שיקבעו השרים;
(3) פיקוח על השליטה במחצבים או באוצרות טבע, ניצולם ופיתוחם;
(4) קידום התחרות או מניעת ריכוזיות במשק;
(5) מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה, של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או בעניני חוץ שלה;
(6) מניעת חשיפה או גילוי של מידע סודי, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של המדינה.
(ב) בטרם יוציאו השרים צו כאמור בסעיף קטן (א) ייתנו לחברה ולמי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בה, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג) השרים יפרטו בצו לפי סעיף קטן (א) את האינטרס החיוני של המדינה בקשר לחברה שעל יסודו הוצא הצו.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59ח
59ט. לא יעביר אדם לאחר שליטה בחברה שהוצא לגביה צו לפי סעיף 59ח, לא ירכוש שליטה בחברה כאמור, ולא יחזיק בשליטה בה, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת השרים ובתנאים שקבעו השרים (בפרק זה – מגבלות השליטה); בצו לפי סעיף 59ח, רשאים השרים לקבוע כי הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן, לא יחולו על החברה; השרים רשאים לתת אישור כאמור אם שוכנעו, כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע באינטרס החיוני שעל יסודו הוצא הצו כאמור בסעיף 59ח.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59ט
59י. (א) בצו לפי סעיף 59ח, רשאים השרים לקבוע, באישור ועדת השרים ובהתייעצות עם הרשות, לצורך הגנה על כל אחד מהאינטרסים החיוניים שעל יסודם הוצא הצו, הגבלות, תנאים והוראות כמפורט להלן, כולם או מקצתם, הכל כפי שייקבע בצו:
(1) כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה או השפעה ניכרת, בחברה, מסוגים ובשיעורים שייקבעו בצו, בלא אישור מראש מאת השרים ובתנאים שיקבעו (בפרק זה – מגבלות אמצעי שליטה והחזקה); השרים רשאים לתת אישור כאמור אם שוכנעו, כי אין בהחזקת אמצעי השליטה בשיעור המבוקש או בהשפעה הניכרת המבוקשת, כדי לפגוע באינטרס החיוני שעל יסודו הוצא הצו כאמור בסעיף 59ח;
(2) כי השליטה או החזקת אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה מסוגים ובשיעורים שייקבעו בצו, יהיו בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (בפרק זה – מגבלת הישראליות);
(3) כי הניהול השוטף של החברה ומרכז עסקיה יהיו בישראל;
(4) חובה למסור מידע לשרים לפי דרישתם, בענינים הקשורים לאינטרסים החיוניים בחברה, כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
(5) כי, מטעמים של ביטחון המדינה, נושאי משרה בחברה, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בחברה, כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבי ישראל, וכי אלה, כולם או חלקם, יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים כפי שיקבעו גורמי הביטחון המוסמכים;
(6) כי העברה, שעבוד של נכסים מסוימים של החברה או של זכויות בהם, שלדעת השרים דרושים להבטחת האינטרסים החיוניים, טעונים אישור מראש של השרים, וכן קביעה לענין תוקפן של פעולות שנעשו בניגוד לפסקה זו, כלפי מי שידע או שיכול היה לדעת עליהן;
(7) כי הליכי פירוק מרצון של החברה, פשרה או הסדר לגביה, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, מיזוגה או פיצולה, טעונים אישור מראש מאת השרים;
(8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות שליטה ומגבלות אמצעי שליטה והחזרה, בלא שהציג לו הנעבר אישור על פי פרק זה והצווים מכוחו;
(9) הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של החברה המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות;
(10) כי במקרים מיוחדים תהיה החברה זכאית לפיצוי מאת המדינה על נזק שנגרם לה במישרין בשל מילוי הוראה מהוראות הצו.
(ב) מי שהחזיק אמצעי שליטה בחברה שהוצא לגביה צו לפי סעיף 59ח, במועד הוצאת הצו, יראו את החזקתו באותו מועד, בשיעור הטעון אישור לפי חוק זה, שדווח עליה כדין, כאילו אושרה בידי השרים, כאמור בסעיף קטן (א)(1); ואולם כל החזקה מעבר להחזקותיו במועד האמור טעונה אישור השרים בכתב ומראש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהחובה לקבל אישור השרים לכל החזקה נוספת בשיעורים שנקבעו בצו.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59י
59יא. (א) בצו כאמור בסעיף 59ח רשאים השרים לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון החברה ובועדותיו (בפרק זה – המשקיף).
(ב) המשקיף יהיה עובד המדינה, בעל כשירות כשל דירקטור לפי פרק ג'.
(ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
(ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מהחברה תהא כשל דירקטור.
(ה) ראה המשקיף כי החבר העומדת לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, יודיע על כך, בלא דיחוי, לחברה ולשרים.
(ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא תהא החברה רשאית לקבל את ההחלטה במשך עשרה ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה לא יהיה לה תוקף.
(ז) הודיעו השרים בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה) כדי להפר את הוראות הצו, לא תהא החברה רשאית לקבל את ההחלטה, ואם התקבלה לא יהיה לה תוקף.
(ח) הוראות סעיף 59יד(ה) עד (ו) יחולו על פעולותיו של המשקיף, בשינויים המחויבים.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יא
59יב. (א) הוצא צו לפי הוראות סעיף 59ח על יסוד אינטרס חיוני כאמור בפסקה (6) להגדרה "אינטרס חיוני" שבאותו סעיף, רשאים השרים לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על החברה ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה:
(1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע בקשר לאינטרס החיוני כאמור, לידיעת נושאי משרה, או בעלי מניות מסוימים בחברה, או במי שיש לו השפעה ניכרת בחברה, כפי שיקבעו השרים בצו;
(2) תוגבל, בדרך שקבעו השרים, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע בקשר לאינטרס החיוני או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי השרים או בידי מי שמינו השרים לענין זה.
(ב) קבעו השרים מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על החברה ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יב
59יג. (א) השרים רשאים לקבוע בצו לפי סעיף 59ח –
(1) תנאים, הוראות והגבלות על החברה, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעילותה והתקשרויותיה, והכל אם לדעתם הן דרושות לשמירה על אינטרסים חיוניים, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלה, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של החברה, וכן מגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי החברה, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד למגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בחברה או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בה;
(2) כי המחזיק שניים וחצי אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלה מוחזקים בידי הציבור ומניותיה רשומות למסחר בבורסה, ידווח לחברה ולרשות על החזקותיו כאמור, על השולטים בו, על מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי השליטה כאמור; השרים רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
(ב) קבעו השרים בצו מגבלות כאמור בסעיף 59י(א)(1) או (2) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או שליטה או השפעה ניכרת בחברה, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהם, כולן או מקצתן, באישור השרים מראש, ורשאים הם לסרב לתתו אם כתוצאה מהן יש חשש שייפגע אינטרס חיוני.
(ג) החזיק אדם, בלא אישור השרים, בשליטה או באמצעי שליטה בחברה מעל לשיעור שנקבע בצו לפי הוראות סעיף 59י יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי פרק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או מכוח ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים השרים לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יג
59יד. (א) הוצא צו לפי הוראת סעיף 59ח על יסוד אינטרס חיוני כאמור בפסקה (1) להגדרה "אינטרס חיוני" שבאותו סעיף, וחדלה החברה לקיים פעילות חיונית או לתת שירות חיוני כאמור באותה פסקה או סבורים השרים שקיים חשש סביר כי החברה תחדל לספקם כאמור, ונוכחו השרים שיש הכרח להבטיח רציפות בפעילות או במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלהם, רשאים הם, באישור ועדת השרים ולאחר התייעצות עם הרשות, להורות בצו לחברה להמשיך בפעילות או לתת את השירות, לתקופה ובתנאים שיורו.
(ב) הוצא צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים השרים, בצו, למנות אדם שיופקד על המשך מתן השירות או קיום הפעילות ועל ניהול המיתקנים והנכסים שבאמצעותם ניתנים הפעילות או השירות (בפרק זה – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
(ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות השרים ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת המשך קיום הפעילות או מתן השירות, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולה של החברה.
(ד) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו השרים ושלא תעלה על שנה אחת; ואולם רשאים השרים להאריך את המועד לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
(ה) מילוי חובה וביצוע פעולה מכוח צו שניתן לפי סעיף זה, ייעשו בידי הממונה, בידי החברה, בידי נושאי משרה בה ובידי עובדיה, באופן שיימנעו או יצומצמו, ככל האפשר, נזקים העלולים להיגרם לחברה או לגורם אחר כתוצאה מביצועה.
(ו) מילוי חובה וביצוע פעולה מכוח צו שניתן לפי סעיף זה בידי הממונה או בידי נושא משרה בחברה, או מי מטעמם, שנעשתה על ידם לשם קיום נאות של הוראה שניתנה מכוח צו לפי סעיף זה, על אך האמור בכל דין, לא ישמשו עילה לתביעה אזרחית של החברה, בעלי מניותיה או נושיה, או של גורם אחר כלשהו, נגדם, ובלבד שפעלו בתום לב ובהתאם להוראות סעיף זה.
(ז) במילוי הוראה מכוח צו שניתן לפי סעיף זה לא יישאו החברה, נושאי המשרה שלה או מי מעובדיה, באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה, שעשו אגב מילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה כאמור.
(ח) השרים רשאים לקבוע כללים למתן פיצוי מאת המדינה או בכל דרך אחרת בשל נזק שנגרם לחברה במישרין עקב פעולות או הוראות לפי סעיף זה.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יד
59טו. בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שניתנו לפי פרק זה, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו למדינה או לחברה או לצד שלישי כלשהו עקב כך.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59טו
59טז. (א) המעביר לאחר שליטה בחברה או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות סעיף 59י(א)(2) או בניגוד לתנאי שנקבעו באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
(ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי סעיפים 59ט או 59י(א)(1), והצווים מכוחם;
(2) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי סעיף 59יב;
(3) מפר הוראה, הגבלה, או תנאי שנקבעו בצו לפי סעיף 59יד לענין המשך מתן שירות חיוני.
(ג) המפר הוראה, מגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה:
(1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בחברה בלא אישור בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(1) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
(2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בחברה בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(2);
(3) מנהל את החברה או מקיים את מרכז עסקיה בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(3);
(4) אינו מוסר מידע לשרים בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(4);
(5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בחברה, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בחברה בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(5);
(6) מעביר או משעבד נכס מנכסי החברה או זכויות בו בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(6);
(7) מביא להליכי פירוק מרצון של החברה, לפשרה או להסדר לגביה, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, למיזוגה או לפיצולה, בלא אישור בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(7) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
(8) אינו מקיים הוראות לפי סעיף 59י(א)(9);
(9) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי סעיף 59יא;
(10) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי סעיף 59יג(א) או (ב).
(ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(8), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59טז
59יז. (א) נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 59טז על ידי החברה או על ידי עובד מעובדיה; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בחברה" – דירקטור, מנהל פעיל בחברה, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 59טז על ידי החברה או על ידי עובד מעובדיה, חזקה היא כי נושא משרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יז
59יח. לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי החברה בניגוד להוראות פרק זה או בניגוד לצו או להוראה מכוחו; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד לפרק זה או לצו או להוראה מכוחו.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יח
59יט. (א) פרק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע בפרק זה במפורש אחרת.
(ב) אין בקיומו של הליך פלילי לפי פרק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי פרק זה או הצווים מכוחו.
(ג) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות לפי פרק זה או צו שהוצא מכוחו לחדול מכך או לקיימם, לפי הענין.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59יט
59כ. (א) ההגבלות, התנאים וההוראות שנקבעו בצו לפי פרק זה, כולם או מקצתם, יחולו לתקופה קצובה או דרך כלל, ויכול שיחולו לאחר הפרטת החברה, הכל כפי שנקבע בצו.
(ב) למען הסר ספק, פסק זה יחול גם לגבי חברת בת ממשלתית בשינויים המחויבים.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 59כ
פרק ח'3: בוררות בין חברות ממשלתיות בסכסוכים בעניני תשתיות
הגדרות 59כא.
בפרק זה –
"ועדת הבוררות" - הוועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב.
"חברת תשתית" – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המנויות בתוספת השניה, וכן כל חברת בת ממשלתית שלהן.
59כב. הקמת ועדת בוררות ותפקידיה
(א) מוקמת בזה ועדה שתפקידה לפסוק בסכסוכים בין חברות תשתית בעניינים הנוגעים להקמת תשתיות, פיתוח תשתיות או ביצוע כל עבודה אחרת הקשורה בתשתיות, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) תיאום לגבי ביצוע של עבודות העתקה, הגנה או פעולה אחרת בתשתית של אחת מחברות התשתית (בפרק זה – עבודות תשתית);
(2) היקפן של עבודות תשתית;
(3) לוחות הזמנים לביצוע עבודות תשתית;
(4) התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות תשתית;
(5) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי אחת מחברות התשתית.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית, כולו או חלקו, תהיה ועדת הבוררות מוסמכת לפסוק באותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף, אם ניתנה לכך הסכמתו, מראש ובכתב, של הגורם הנוסף, ואם היתה המדינה הגורם הנוסף כאמור, אם ניתן לכך אישור, מראש ובכתב, מאת היועץ המשפטי לממשלה.
59כג. הרכב ועדת הבוררות
(א) וזה הרכבה של ועדת הבוררות:
(1) מנהל הרשות או נציגו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי לממשלה לפי הצעת שר האוצר (בפרק זה –המשפטן);
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, במדור להנדסה אזרחית, ובעל נסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – המהנדס);
(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל נסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – הכלכלן);
(5) המנהל הכללי של המשרד הממשלתי שהשר הממונה עליו נקבע, לפי חוק זה, כאחראי על חברת תשתית אשר ענינה נדון בוועדת הבוררות, או נציגו;
(6) ראש אגף תקציבים במשרד האוצר או נציגו.
(ב) תקופת כהונתו של חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן תהיה שלוש שנים מיום מינויו וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות.
(ג) חבר ועדת הבוררות יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו.
(ד) חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן חפני תום תקופת כהונתו גם באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(2) נבצר ממנו, לדעת שר האוצר בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, למלא את תפקידו.
(3) שר האוצר, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, ראה שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
(4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית לפי הוראות פרק ג'.
[סעיפים הקובעים פסלות מכהונה כדירקטור בפרק ג':
17. (א) אלה אינם כשירים להיות דירקטור:
(1) שר, סגן שר וחבר הכנסת;
(2) עובד החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
מיום 6.11.1975
ת"ט תשל"ו-1975
ס"ח תשל"ו מס' 783 מיום 6.11.1975 עמ' 7
(2) עובד המדינה החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
(3) אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
(3) אדם מקרב הציבור אשר לדעת השרים עלולים עיסוקיו האחרים אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
(4) מנהל הרשות ועובדיה, זולת אם נמצאת החברה בהליך של פירוק או חיסול עסקיה;
(5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 17(א)(5)
(6) מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג–1983, או על פי כל דין אחר.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 17(א)(6)
(ב) לא יהיה אדם דירקטור ביותר משתי חברות אלא במקרים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה.
(ג) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, לקבוע בתקנות —
(1) (נמחקה);
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
מחיקת פסקה 9(ג)(1)
הנוסח הקודם:
(1) הוראות בדבר כשירותו של דירקטור;
(2) (נמחקה);
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
מחיקת פסקה 9(ג)(2)
הנוסח הקודם:
(2) כמה דירקטורים יהיו מקרב הציבור וכמה מקרב עובדי המדינה;
(3) כללים שלפיהם ייקבע נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן.
(ג1) בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים; הוראה זו לא תחול על חברה שלפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) לא היתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה ושמספר הדירקטורים הכולל בה עלה על 12 דירקטורים.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
הוספת סעיף קטן 17(ג1)
(ד) מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.
17א. (א) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 17(א)(3), לא יתמנה אדם לדירקטור, בין מקרב הציבור ובין מקרב עובדי המדינה, אם יש לו זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה, או אם יש לו קשר אישי להנהלת החברה או להנהלת תאגיד קשור לחברה.
(ב) לענין סעיף קטן זה —
"זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה" — החזקה במישרין בניירות ערך של החברה או של תאגיד קשור לחברה באחוז אחד או בשיעור משמעותי הנמוך ממנו, או מי שרשאי למנות דירקטור בחברה או בתאגיד קשור לחברה;
"תאגיד קשור לחברה" — תאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של החברה או מכוח ההצבעה בה, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלה, וכן תאגיד אשר החברה מחזיקה בו זכויות כאמור;
"קשר אישי להנהלה" של החברה או של תאגיד קשור לחברה מתקיים בין היתר, באדם שהוא בן משפחה של דירקטור או של מנהל כללי או של עובד בכיר בחברה או בתאגיד קשור לחברה; לענין זה, "בן משפחה" — בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.]
(ה) לחברי ועדת הבוררות שהם המשפטן, המהנדס או הכלכלן, ניתן למנות ממלאי מקום בעלי הכשירות הנדרשת מהחברים כאמור, בדרך שבה הם מתמנים.
59כד. גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדת הבוררות
חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותו בכל ישיבה של ועדת הבוררות, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות הגבוה ביותר שלו זכאי דירקטור בחברה ממשלתית בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 19.
59כה. החלת הוראות חוק הבוררות על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק הבוררות
על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק בוררות יחולו ההוראות לפי חוק הבוררות,.... כאילו היתה בורר שהתמנה בידי הצדדים לסכסוך לפי הסכם ביניהם, בשינויים המחויבים לפי הענין, בשינויים הקבועים בפרק זה ובשינויים אלה:
1. הוראות סעיפים 4, 5(ג), 8 עד 12, 24(1) ו-(7), 29א, 31 עד 35 ו-37(2) לחוק הבוררות וסעיפים א עד ג, ו, טו ו-טז בתוספת לחוק האמור, לא יחולו.
2. סעיף 25 לחוק הבוררות ייקרא כאילו במקום "שלושה חודשים" נאמר "30 יום".
***הפניה לסעיפים הרלוונטים בחוק הבוררות – מה חל ומה לא חל...
59כו. סדרי עבודת ועדת הבוררות
(א) ועדת הבוררות תתכנס אחתלחודש לפחות, ככל שהובאו בפניה סכסוכים בין חברות תשתית.
(ב) יייושב ראש ועדת הבוררות וחברי הוועדה שהם המשפטן, המהנדס, הכלכלן ויהו מנין חוקי בישיבות הוועדה.
(ג) ועדת הבוררות רשאית להיעזר במומחים ויועצים הדרושים, לפי שיקול דעתה, לצורך הכרעה בסכסוך שהובא לפניה, והיא רשאית לקבוע כי שכרם ישולם על ידי הצדדים לסכסוך, כפי שתקבע.
(ד) החלטותיה של ועדת הבוררות יתקבלו ברוב דעות החברים שנכחו בישיבות הוועדה הנוגעות לעניין; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש ועדת הבוררות.
59כז. הבאת סכסוך להכרעת ועדת הבוררות
(א) חברת תשתית רשאית לפנות, בכתב, לוועדת הבוררות, בבקשה שתפסוק בסכסוך בעניין כאמור בסעיף 59כב(א), בינה לבין חברת תשתית אחרת, ובלבד שחלפו 30 ימים מהיום שבו הודיעה בכתב לחברת התשתית האחרת על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות אם לא ייפתר הסכסוך, ואם היו חברות התשתית כאמור בתחום אחריותו של אותו שר – 60 ימים מיום מתן ההודעה כאמור.
(ב) ראה השר האחראי על ענייני אחת מחברות התשתית כאמור בסעיף קטן (א), או שר האוצר, כי הסכסוך בין החברות לא נפתר לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שבו הודיעה אחת מהן על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות כאמור באותו סעיף קטן וכי לא בוצעה פנייה לוועדת הבוררות במועדים האמורים בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות, בכתב, לוועדת הבוררות בבקשה שתפסוק בסכסוך.
(ג) פנו חברת תשתית, שר האוצר או השר האחראי על עניני חברת התשתית לוועדת הבוררות בהתאם להוראות סעיף זה, תהיה לוועדת הבוררות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין חברות התשתית, אלא אם כן סירבה מועדת הבוררות לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כט(ד).
59כח. אי עיכוב ביצוע עבודות תשתית
הובא לפני ועדת הבוררות סכסוך הנוגע לתשלום בעד עבודת תשתית, לא יעוכב ביצוע עבודות התשתית בשל הסכסוך הנוגע לתשלום או בשל הבאתו בפני הוועדה.
59כט. הכרעת ועדת הבוררות
(א) ועדת הבוררות תפסוק בסכסוך שהובא לפניה בתוך תקופה קצרה ככל שניתן בנסיבות הענין ולא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז; ועדת הבוררות רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) הההיה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית, כולו או חלקו, וניתנה לאחר המועד שבו קיבלה ועדת הבוררות פנייה כאמור בסעיף 59כז הסכמתו של אותו גורם או הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, לכך שאותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף יידון לפני ועדת הבוררות, כאמור בסעיף 59כב(ב), יראו לעניין סעיף זה את המועד שבו התקבלה ההסכמה כאמור כמועד הפנייה לוועדת הבוררות.
(ג) ועדת הבוררות תיתן דעתה בפסיקתה, בין מכלול השיקולים, למעמדם וזכויותיהם של בעלי זכויות בחברות התשתית שהסכסוך ביניהן הובא בפניה.
(ד) ועדת הבוררות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לפסוק בסכסוך שהובא לפניה, ובלבד שרוב חברי הוועדה שהם עובדי המדינה הסכימו לכך; החלטת ועדת הבוררות לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז או ממועד קבלת כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, לפי המאוחר מביניהם, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה מיד לאחר קבלתה.
59ל. שינוי התוספת הראשונה
שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לרשימת החברות שבתוספת הראשונה, או למחוק ממנה חברה המנויה בה.
פרק ט': תחולת החוק.3
60. הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברות שאין להם הון מניות ועל תאגידים שאינם חברות, אם המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית שולטת או משתתפת בהם במידה האמורה בסעיף 1(א) לגבי חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לפי הענין, למעט גופים שהוקמו בחוק.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 406 (ה"ח 25)
60. הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברות שאין להם הון מניות ועל תאגידים שאינם חברות, אם המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית שולטת או משתתפת בהם במידה האמורה בסעיף 1(א) לגבי חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לפי הענין, למעט גופים שהוקמו בחוק.
60א. (א) על אף האמור בסעיף 60, יחולו הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג, 24(ג) ו-(ד), ו-37(ג) ו-(ד), לענין מינויים לכהונה בתאגידים שהוקמו בחוק ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין וכמפורט להלן, והכל אם המינוי נעשה בידי שר או בידי הממשלה, או בהמלצתם או באישורם של מי מהם, ובכפוף להוראות החוק או החיקוק שמכוחו מוקם התאגיד או הגוף; נקבע בחוק כי ימונו לתאגידים ולגופים כאמור, נציגים של גופים או ארגונים המנויים באותו חוק, לא יחולו על נציגים אלה הוראות חוק זה.
(ב) ואלה השינויים —
(1) בכל מקום שנאמר "דירקטור", "יושב ראש דירקטוריון" או "מנהל כללי" כאילו נאמר — "חבר מועצה, חבר רשות או חבר בגוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, יושב ראש של אותם גופים או מנהל כללי בהם, לפי הענין";
(2) בסעיף 18ב(א), במקום "שר האוצר" כאילו נאמר "שר המשפטים";
(3) בסעיף 18ב(ב) בפסקאות (2) ו-(3), במקום "איש ציבור" ו"נציג הרשות" כאילו נאמר — "שני נציגי ציבור שיקבע יו"ר הועדה מתוך רשימה של אנשי ציבור שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה לתאגידים ציבוריים, שמתקיימים בהם כל תנאי הכשירות הקבועים בחוק זה ליושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית ושאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.";
(4) בסעיף 18ב(ד)(3), במקום "הועדה תעביר לשרים את חוות דעתה על מועמד" כאילו נאמר, לפי הענין, "הועדה תעביר את חוות דעתה למי שממליץ על המועמדים או למי שמאשר או למי שממנה אותם";
(4א) לענין כשירות לכהונה לרשות לשירותים ציבוריים — חשמל, לפי חוק משק החשמל, תשנ"ו–1996, במקום הוראות סעיף 16א יחולו הוראות סעיפים 22(ג)(3) ו-39 לחוק האמור;
(4ב) (נמחקה);
(5) לענין סעיף זה — "גופים אחרים שהוקמו בחיקוק" — גופים המפורטים בתוספת השניה לחוק זה שהינם חבר בני אדם שנקבע בחיקוק כמועצה, מועצת רשות, מינהלת, ועד מנהל או כל גוף אחר שתפקידיו דומים אף אם כינויו שונה, והכל כאשר בין חבריו נמנים נציגי ציבור; שר המשפטים רשאי להוסיף גופים אחרים שהוקמו בחיקוק לרשימת הגופים המנויים בתוספת השניה ורשאי הוא באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת למחוק גוף המופיע בתוספת השניה .
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 60א
מיום 4.3.1996
תיקון מס' 9
ס"ח תשנ"ו מס' 1579 מיום 21.3.1996 עמ' 222 (ה"ח 2485)
הוספת פסקה 60א(ב)(4א)
מיום 31.7.2002
תיקון מס' 12
ס"ח תשס"א מס' 1802 מיום 31.7.2001 עמ' 489 (ה"ח 2823)
הוספת פסקה 60א(ב)(4ב)
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 352 (ה"ח 236)
ביטול פסקה 60א(ב)(4ב)
הנוסח הקודם:
(4ב) לענין כשירות לכהונה לרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, לפי חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, במקום הוראות סעיף 16א יחולו הוראות סעיפים 82(ב)(3) ו-93 לחוק האמור;
61. (א) לענין חוק זה יראו כחברה ממשלתית גם —
(1) רשות המים הארצית כמשמעותה בסעיף 46 לחוק המים, תשי"ט–1959;
(2) חברה שמחצית מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה, ורבע לפחות מכוח ההצבעה או הזכות למנות רבע לפחות ממספר הדירקטורים הם בידי רשות מקומית או בידי חברה שבשליטתה.
(ב) לענין הקמתה של חברה מן האמורות בסעיף קטן (א)(2) תוגש ההצעה האמורה בסעיף 5(א) לאחר התייעצות עם שר הפנים.
62. חוק זה לא יחול על חברה הפועלת כמועצה לייצור או לשיווק חקלאי.
63. הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו על —
(1) חברה אשר הממשלה, באישור הועדה, החליטה שטעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בין-לאומיים מחייבים שלא להחילן עליה;
(1א) חברה אשר תקנונה אוסר על חלוקת רווחים לבעלי מניותיה, שהוקמה להשגת מטרות ציבוריות בתחום הרווחה, התרבות, הבריאות או החינוך, ושכל פעולותיה הן לשם השגת מטרות אלה, ואשר הממשלה, לפי הצעת הרשות ובאישור הועדה, החליטה שטעמים הקשורים לאופי פעילותה של החברה מחייבים שלא להחלין עליה;
(2) חברת-חוץ העוסקת בסוג פעילות אשר הממשלה, באישור הועדה, החליטה שטעמים כאמור מחייבים שלא להחילן על חברות העוסקות בו.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 407 (ה"ח 25)
הוספת פסקה 63(1א)
63א. ההוראה המסמיכה שבסעיף 4(א) או הוראות סעיף 33(ג) לא יחולו על חברה אשר הממשלה, באישור הועדה, החליטה שטעמים של הצעת מניות לציבור מחייבים שלא להחילן עליה; בסעיף זה, "מניות" — תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת מניות כאמור.
מיום 5.6.1986
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ו מס' 1181 מיום 5.6.1986 עמ' 168 (ה"ח 1778)
הוספת סעיף 63א
מיום 13.7.1989
תיקון מס' 2
ס"ח תשמ"ט מס' 1279 מיום 13.7.1989 עמ' 66 (ה"ח 1888)
63א. ההוראה המסמיכה שבסעיף 4(א) או הוראות סעיף 33(ג) לא יחולו על חברה אשר הממשלה, באישור הועדה, החליטה שטעמים של הצעת מניות לציבור בחוץ לארץ מחייבים שלא להחילן עליה; בסעיף זה, "מניות" — תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת מניות כאמור.
פרק י': הוראות שונות
64. שום דבר בחוק זה אינו בא לגרוע מהתפקידים או מהסמכויות הנתונים למבקר המדינה לפי חוק מבקר המדינה, תשי"ח–1958 [נוסח משולב], או לפי דין אחר.
65. אין בחוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק נכסי המדינה, תשי"א–1951.
66. סמכויות השרים לפי חוק זה אינן ניתנות לאצילה.
67. קיבלו השרים לפי חוק זה מידע המגלה חשד שנעברה עבירה פלילית, יודיעו על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
68. (א) דירקטור מטעם המדינה שהפר ביודעין הוראות סעיף 20, מנהל כללי בחברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית שהפר ביודעין הוראות סעיף 41, ובא כוח המדינה שלא מילא אחרי הוראה שניתנה לו לפי סעיף 50(ג), סעיף 58(א)(5) או סעיף 59(ב), דינם — מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.
(ב) לענין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם נעברה העבירה בישראל או מחוצה לה, ובתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט אדם גם אם עבר את העבירה בחוץ לארץ.
(ג) מי שהפר ביודעין דרישה של הרשות לפי סעיף 55, דינו — מאסר שנה.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת סעיף קטן 68(ג)
69. בסעיף 1 לחוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי"ז–1957, אחרי פסקה (10) יבוא:
"(11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברת בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה."
70. (א) מי שנתמנה לפני תחילת חוק זה דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברת בת ממשלתית, בחברה מעורבת או בחברת חוץ, יחדל לכהן לא יאוחר משמונה עשר חודש לאחר תחילת חוק זה, זולת אם נתמנה שנית לפי הוראות חוק זה.
(ב) חבר הכנסת המכהן ערב תחילתו של חוק זה באחת הכהונות שחוק זה שולל מחברי הכנסת לכהן בהן, רשאי להמשיך בכהונתו כל עוד הוא חבר הכנסת השמינית.
(ג) אין בחוק זה כדי לפגוע בחוזה שכרתה חברה ממשלתית לפני תחילתו.
70א. (בוטל).
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 407 (ה"ח 25)
הוספת סעיף 70א
מיום 2.1.2006
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 184 (ה"ח 17)
ביטול סעיף 70א
הנוסח הקודם:
הוראות מיוחדות לענין פרק ח'2
70א. חוקק לאחר יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) חוק אחר המסדיר הוראות בדבר הגנה על אינטרסים ביטחוניים (להלן – החוק המסדיר), יחולו הוראות החוק המסדיר על חברה ממשלתית ששר הביטחון הוא השר האחראי לעניני החברה, וייקבעו על ידי שר הביטחון לפי החוק המסדיר הוראות מעבר לענין החלת הוראותיו והצווים שהוציא מכוחו על החברה כאמור שהוצא לגביה צו לפי סעיף 59ח; הוראות סעיף זה יחולו על חברה בהפרטה גם לאחר הפרטתה אם שר הביטחון היה השר האחראי לעניניה טרם ההפרטה.
71. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
72. תחילתו של חוק זה בתום ששה חדשים מקבלתו בכנסת.
תוספת ראשונה
(סעיף 59כא)
חברות תשתית
1. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ
2. נתיבי איילון בע"מ
3. כביש חוצה ישראל בע"מ
4. רכבת ישראל בע"מ
5. נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
6. נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ
7. נמל אשדוד בע"מ
8. נמל חיפה בע"מ
9. נמל אילת בע"מ
10. מקורות חברת מים בע"מ
11. חברת חשמל לישראל בע"מ
12. תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
13. קו מוצרי דלק בע"מ
14. נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
תוספת שניה
(סעיף 60א)
גופים אחרים שהוקמו בחוק
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת תוספת
1. המועצה לביקורת סרטים — פקודת הראינוע, 1927
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת פרט
2. המועצה לשידורי כבלים — חוק הבזק, תשמ"ב–1982
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת פרט
3. מועצת המוזיאונים — חוק המוזיאונים, תשמ"ג–1983
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת פרט
4. מועצת מינהל השקעות בחקלאות — חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א-1980
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת פרט
5. מועצה מייעצת — חוק הנפט, תשי"ב–1952
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת פרט
6. מועצה מייעצת — חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט–1959
מיום 24.6.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 96 (ה"ח 2162)
הוספת פרט
7. הרשות לשירותים ציבוריים — חשמל, לפי חוק משק החשמל, תשנ"ו–1996;
מיום 4.3.1996
תיקון מס' 9
ס"ח תשנ"ו מס' 1579 מיום 21.3.1996 עמ' 222 (ה"ח 2485)
הוספת פרט
8. הועדה המיוחדת לפי סעיף 29 לחוק נכסי נפקדים — חוק נכסי נפקדים, תש"י–1950;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
9. המועצה הארצית לתכנון ולבניה — חוק התכנון והבניה, תשכ"ה– 1965;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
10. המועצה לחינוך ממלכתי דתי - חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג- 1953;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
11. ועד החינוך - חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג- 1953;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
12. ועדת השירות - חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- 1959;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
13. מועצת המים - חוק המים, תשי"ט- 1959;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
14. מנהלת מרכז ההשקעות - חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט- 1959;
מיום 4.5.1999
צו תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 732
הוספת פרט
15. (נמחק);
מיום 31.7.2002
תיקון מס' 12
ס"ח תשס"א מס' 1802 מיום 31.7.2001 עמ' 489 (ה"ח 2823)
הוספת פרט
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 352 (ה"ח 236)
מחיקת פרט 15
הנוסח הקודם:
15. הרשות לשירותים ציבוריים - מים וביוב, לפי חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001;
16. המועצה לפי חוק משק הגז הטבעי, תשס"ב- 2002;
מיום 3.1.2002
תיקון מס' 13
ס"ח תשס"ב מס' 1820 מיום 3.1.2002 עמ' 84 (ה"ח 3011)
הוספת פרט
17. הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
מיום 4.8.2002
צו תשס"ב-2002
ק"ת תשס"ב מס' 6187 מיום 4.8.2002 עמ' 1167
הוספת פרט
18. הועד המייעצת והמועצה המייעצת – חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954;
מיום 2.9.2003
צו תשס"ג-2003
ק"ת תשס"ג מס' 6261 מיום 2.9.2003 עמ' 1068
הוספת פרט
19. המועצה הציבורית – לפי חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004.
מיום 11.3.2005
תיקון מס' 16
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 441 (ה"ח 45)
הוספת פרט
21. הועדה המייעצת והמועצה המייעצת לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
מיום 8.11.2005
תיקון מס' 19
ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 884 (ה"ח 175)
הוספת פרט
מיום 8.11.2005
ת"ט תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 289
20. 21. הועדה המייעצת והמועצה המייעצת לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
22. הוועדה המייעצת – לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
מיום 1.7.2006
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 322 (ה"ח 236)
הוספת פרט
23. מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב לפי חוק המים, התשי"ט-1959.
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 352 (ה"ח 236)
הוספת פרט 23
אפרים קציר יצחק רבין יהושע רבינוביץ
נשיא המדינה ראש הממשלה שר האוצר