חומר רקע
עמותה לחופש מדת (ע"ר)
www.hofesh.org.il
ת"ד 65227 תל-אביב 61652
פקס: 03-6421084
נייר עמדה לקראת ישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת
בנושא פסקת ההגבלה לסעיף השוויון, 8.1.08
עיקרון השוויון בחוקה אינו מטרה כשלעצמו. עיקרון השוויון החוקתי הוא אמצעי להשגת חברה שוויונית יותר, חברה שבה לא זו בלבד שהכול שווים בפני החוק, אלא גם כל בני האדם הנם בעלי ערך בפני החוק. כפי שציין בית המשפט העליון לא אחת, עיקרון השוויון נגזר מעקרון כבוד האדם. חברה שוויונית מקפידה בכבודו של כל אדם; אך היא נמדדת, בעיקר, בהקפדה על זכויותיו של החלש, של מי שאינו יכול לעמוד על זכויותיו בכוחות עצמו.
אין מקום שבו בולט ההבדל בין החלש לחזק כמו בבתי הדין הרבניים. בתי הדין הדתיים זוכים למונופול על הנישואין והגירושים בישראל מכוח חוק מנדטורי, המשמר מסורת עותמאנית, ומעניק בלבדיות על הנישואין והגירושים לזרם אחד של היהדות – האורתודקסית, הכופה ביודעין את אמונותיה ודרכיה על יתר קבוצות האוכלוסיה: חילונים, רפורמים, קונסרבטיבים, חסרי דת, ועוד. כמובן שכל האמור בבתי הדין הרבניים נכון, בשינויים המחויבים, לבתי הדין הדתיים בכלל.
עקרונות הדין הדתי, אותם מפעילים בתי הדין הרבניים, הם המפלים ביותר שבספר החוקים הישראלי. כך, אישה שבעלה סרבן גט תישאר עגונה לנצח, אך גבר שאשתו מסרבת יוכל לשאת אחרת על פניה; כך, ילד שנולד לאם נשואה מגבר אחר יהיה ממזר ופסול חיתון, על אף שבו-עצמו לא דבק רבב; כך, יהודי אינו יכול להינשא עם מי שאינו יהודי, וכהן אינו רשאי להינשא לגרושה, אפילו הוא אוהבה אהבת-נפש. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי, שבה אין ליהודי חופש מוחלט לבחור במי להינשא.
לא ניתן ליישב כללי דין שנקבעו לפני מאות ואלפי שנים עם ערכיה של מדינה דמוקרטית במאה ה-21. כמובן שכל אדם רשאי לבחור להכפיף את עצמו לדין הדתי שלו; אך זוהי בחירה מצפונית ואישית של כל אדם. לא ניתן, במדינה דמוקרטית (אפילו אם נקרא לה "יהודית ודמוקרטית"), לכפות על אדם לבחור בין לא להינשא כלל לבין להכפיף עצמו למוסד אנכרוניסטי ומפלה.
עמותה לחופש מדת (ע"ר)
www.hofesh.org.il
ת"ד 65227 תל-אביב 61652
פקס: 03-6421084
כל עוד לא הובטחו דרכי נישואין חלופיות למי שאינו חפץ בנישואים דתיים-אורתודוקסיים (או דתיים בכלל, לבני דתות אחרות); כל עוד לא נקבעו בישראל נישואים אזרחיים כחלופה אמיתית הפתוחה בפני כל, יש לתת לעיקרון השוויון עדיפות עליונה, גם אם לא מוחלטת, על פני ערכים נוגדים, ובכלל זה ערכי הדין הדתי.
לפיכך, יש להימנע מחקיקת פסקת הגבלה מיוחדת לעיקרון השוויון. יש לשמר את המודל הקיים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, על פיו ניתן לפגוע בעיקרון השוויון רק בחוק אשר נועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. את האיזון בין הערכים יש להותיר, כמו עד היום, לבתי המשפט; ויש לאפשר לבתי המשפט, בהדרגה, להחיל את עיקרון השוויון גם על חקיקה קיימת, לרבות על בתי הדין הדתיים.