חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד בני שטיינברג
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שמעון מזרחי
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד פהים דאוד
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
6801
לכבוד
ח"כ מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט באמצעות דוא"ל
הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין בהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הבעת עמדה לענין הסדר טיעון) התשס"ו-2006
1. כללי:
נייר עמדה זה מבקש להביע הסתייגות מהצעת החוק וטוען כי ההסדר שקיים היום הוא ההסדר הראוי. בהתאם להסדר היום עמדת נפגע העבירה בענין הסדר טעון מוצגת בפני התובע אשר שוקל את העמדה במסגרת יתר השיקולים הנוגעים לענין ההסדר.
כמו כן יש לנפגע אפשרות לכתוב הצהרה בדבר הפגיעה בו, והוא זכאי לכך שהתובע יביא הצהרתו בפני בית המשפט בעת הדיון על גזר הדין.
ההסדר המוצע עלול לפגוע בהליך הפלילי ובדיני הראיות (למשל על ידי הכללת טענות או עובדות שאינן קבילות או אינן מבוססות דיין מבחינה ראייתית), והוא יוצר קשיים מעשיים רבים, בין היתר משום שהסדר הטעון לרוב כולל שינויים בעובדות כתב האישום, מהלך שלבית המשפט אין שליטה עליו (להבדיל מהסדרים לענין העונש).
ככל הידוע לנו, הועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור שדנה בהצעה הנוכחית הביעה אף היא את הסתייגותה ממנה.
2. חוק זכויות נפגעי עבירה מושתת על איזון בין זכויותיו וצרכיו של נפגע העבירה, לבין זכויותיו של הנאשם ועקרונות כלליים של ההליך הפלילי ושל דיני הראיות.
כידוע, הצדדים במשפט הפלילי הם המדינה ונפגע העבירה. אכן, הרפורמה שהביא עמו חוק זכויות נפגעי עבירה, אשר שיקפה תפיסות עדכניות בדבר צרכיהם ומעמדם של הקרבנות, העניקה לאחרונים זכויות שונות במסגרת ההליך.
אלא שהחוק ערך איזון מושכל בענין זה וקבע (בסעיף 18) כי לנפגע העבירה זכות להצהיר על הפגיעה בו, ואם חפץ בכך זכותו שהצהרה זו תוגש לבית המשפט בעת הדיון על גזר הדין.
לעומת זאת בכל הנוגע להסדרי טעון, נקבעה זכות טעון לנפגע העבירה בפני התובע – ולא בכדי, שכן הצגת עמדה זו באופן אוטומטי בפני בית המשפט יוצרת בעיות שונות ועשויה לפגוע בהליך הפלילי.
3. כאשר תינתן לנפגע העבירה, באמצעות התיקון המוצע, אפשרות להתייחס בדבריו לנושאים אשר מעבר לפגיעה שנפגע ולנזק שנגרם לו, אך טבעי שבהצהרתו יכללו נושאים שעלולים לפגוע בסדר התקין של ההליך הפלילי, ובזכויותיו של הנאשם למשפט הוגן .
כך עשוי הנפגע לכלול התייחסות לעבר פלילי של הנאשם – נושא שבית המשפט אינו אמור להחשף אליו, כדי שלא להוביל לדעה קדומה, בטרם הכרעת הדין.
חמור מכך, הנפגע עשוי לכלול בהצהרתו דברים שאינם מבוססים או שלא עומדים במבחן ראייתי, אך משיאמרו בכל זאת עשויה להיות להם השפעה על בית המשפט.
לדוגמא, הנפגע עשוי לטעון כי הנאשם עשה מעשים כאלו ואחרים, ובכך להתייחס גם לענינים אשר טרם נבחנו כלל, או אף לתלונות אשר נבחנו על ידי התביעה ולא נמצאו מוצקות מבחינה ראייתית.
סוג נוסף של אינפורמציה בעייתית אשר עלולה להיכנס אל תוך ההליך הפלילי אלו עדויות שמועה, אשר אינן קבילות בהליך הפלילי.
4. זאת ועוד, הסדר הטעון הוא מטבעו הליך פנימי שמתנהל בין הצדדים למשפט: המדינה והנאשם. כלל ידוע הוא שבית המשפט אינו אמור להיות חלק מן ההליכים ומשקול הדעת לקראת כריתתו של הסדר טעון – להבדיל מן השלב בו כבר גובש ההסדר, הוצג ובית המשפט נדרש לשאלה אם לאשרו.
עמדתו של נפגע העבירה היא אחד מן השיקולים אשר התובע שוקל בבואו להכריע בענין הסדר טעון. שיקולים אחרים הם חומרת העבירה ונסיבותיו, שיקולים ראיתיים ועוד.
בשלב גזר הדין בוחן בית המשפט את ההסדר, ובעיקר את התוצאה העונשית המוצעת לפיו. באופן רגיל השופט אינו יכול לשים עצמו במקומו של התובע בקשר לבחינת הראיות, וקביעת האישומים בהם יואשם הנאשם.
הצעת החוק הנוכחית מקרבת את בית המשפט אל מקומו של התובע ופוגעת בדרך זו באיזונים המקובלים בהליך הפלילי.
5. להתייחסות של הנפגע – בפני בית המשפט - לשאלת הסדר הטעון יש היבט בעייתי נוסף, והוא נובע מן העובדה שהסדר טעון כולל לא אחת היבטים עובדתיים וראיתיים, ולא רק התייחסות לענישה. שעור משמעותי של הסדרי הטעון כולל גם שינוי של עובדות כתב האישום ושל העבירות אשר מיוחסות לנאשם. מישור זה נוגע לתחום מקצועי של התביעה אשר מכריעה בענין לפי שיקול דעתה, תוך בחינת מכלול הראיות.
יתרה מכך, בית המשפט, לאחר שמוצג בפניו כתב אישום מתוקן עם עובדות ועבירות מקלות יותר לא יוכל להתערב במישור זה, שכן חומר הראיות אינו בפניו.
על כן השמעת קולו של הנפגע בפני בית המשפט עלולה ליצור שיבוש של ההליך התקין.
הנפגע עשוי לטעון שלא היה זה נכון למחוק עבירה מדרגת חומרה מסוימת, אך בית המשפט מצידו לא יכול להרשיע את הנאשם בעבירה בה לא הואשם. לעומת זאת דברי הנפגע עשויים להשפיע על הענישה, אלא שהדבר ייעשה בצורה שלא תתאים לעבירות בהם הואשם והורשע הנאשם בסופו של דבר.
להתייחסות מרחיבה לקושי זה ר' גם את חוות דעתו של ד"ר אורן גזל בקשר להצעת החוק, במסגרתה הוא עומד על הקשיים המעשיים שההצעה מעוררת.
6. נציין עוד כי ההסדר הנוכחי מאפשר את השמעת קולו של נפגע העבירה בנושאים שנוגעים לנזק ולפגיעה שהוא נפגע כתוצאה מן העבירה. נושאים אלו נוגעים ישירות לנפגע ויש הצדקה שהוא יוכל להתייחס אליהם.
ההסדר המוצע, לעומת זאת, מרחיב את הנושאים שהנפגע יתייחס אליהם – ישירות מול בית המשפט - אל המישור הנוגע בתוצאתו של ההליך.
הרחבה זו פוגעת בעקביות ובשוויוניות של ההליך הפלילי. שהרי חלק מן הנפגעים יהיו "סלחנים" ויקראו להסדר עם הנאשם. ואילו עמדתם של אחרים עשויה להיות שלילית כלפי ההסדר, משיקולים אישיים שלהם.
7. לבסוף יש להזכיר כי כבר בישיבה הקודמת של ועדת חוקה התעורר הצורך לשינויים נוספים בהליך הפלילי, במידה ותאומץ הצעת החוק – כגון הענקת זכות טעון לנאשם ומתן אפשרות לחקירה נגדית.
תיקונים כאלו, ובעיקר העמדת הנפגע בחקירה נגדית, חיוניים כדי לשמור על הגינות ההליך. ספק אם תיקונים אלו יקדמו את השאיפה שלא להעמיד את נפגע העבירה בסבל נוסף.
מכל מקום, כדי לבחון את הצורך בתיקוני רוחב בהליך בהקשר להצעה הוצע לפנות לועדה לסדר דין פלילי, בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור.
בהתאם למידע שנמסר לועדת החקיקה על ידי עו"ד יאיר גולן, הועדה הביעה את הסתייגותה מן התיקון המוצע.
בכבוד רב,
עו"ד בני שטיינברג
יו"ר ועדת חקיקה
"הפורום הפלילי"