חומר רקע

י"ח כסלו תשס"ח 28 נובמבר 2007 לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט משכן הכנסת ירושלים נכבדי, הנדון: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ו -2006 המועצה לשלום הילד מתכבדת להגיש את עמדתה בדבר החלופות השונות שהועלו בדיון שהתקיים ביום 7.11.07, בעניין קידום הצעת החוק שבנדון. 1.א. קביעה כי רשויות התביעה יהיו מחויבות להודיע לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון מתגבש- לדעתנו, סעיף 17 לחוק מחייב מתן הודעה בדבר הסדר טיעון מתגבש, שהרי כל פרשנות אחרת מרוקנת את הזכות מתוכנה. על מנת שנפגע יגבש את עמדתו, המותאמת לנסיבות העניין, עליו לקבל מידע מלא באשר לפרטיה של עסקת הטיעון הספציפית. ברם, לאור הפרשנות המצמצמת שהוענקה לסעיף 17 וכפי שהוצע בעמדתנו מיום 28.5.07 (אשר הוגשה כחלק מעמדת הקואליציה לקידום זכויות נפגעי עבירה), חיוני לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה כך שיכלול חובה על רשויות התביעה, קרי הפרקליטות ותביעות המשטרה, ליידע את נפגע העבירה בדבר הסדר טיעון על פרטיו ולאפשר להם להשמיע עמדתם בדבר ההסדר הספציפי המתגבש. דרישה זו מרשויות אכיפת החוק אף עולה בקנה אחד עם פרשנות החוק כפי שניתנה על ידי כבוד השופטת ארבל בבג"צ 5961/07 פלונית נ' פרקליט המדינה בו נקבע כי: "על התביעה, המבקשת לקיים את הוראות סעיף 17 לחוק כלשונן, ליתן לנפגע העבירה הסבר ומידע אודות הסדר הטיעון הנשקל על-ידה; אודות השיקולים העומדים ביסוד הכוונה לערכו, ככל הניתן; ואודות האיזון שנערך במסגרתו בין האינטרסים השונים הרלוונטיים לעניין. מטרתה של חובה זו הינה ליתן בידי נפגע העבירה, בטרם יביע עמדתו לעניין הסדר הטיעון, אפשרות להבין את מלוא משמעויותיו. יוער, כי למעשה, ניתן למצוא עיגון לחובה זו גם בסעיף 8 לחוק זכויות נפגעי עבירה, אשר קובע את זכותו של נפגע עבירה לקבל מידע על הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי ועל שלביו של ההליך. במסגרת זאת, נדרשת התביעה, בין היתר, לתאר בפני נפגע העבירה את מסגרתו של הסדר הטיעון והאם הוא מתייחס רק לעניין העונש או שהוא נערך גם בהתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום ולעבירות המיוחסות לנאשם. עליה להסביר לנפגע העבירה את הטעמים העומדים ביסוד הכוונה לחתום על הסדר הטיעון, ובפרט לתאר בפניו קשיים שונים, אם התגלעו, בהוכחת האישומים שיוחסו לנאשם אשר הקימו את הצורך בעריכתו. בנוסף, על התביעה להסביר לנפגע אילו אישומים צפויים להימחק מכתב האישום במסגרת ההסדר ואילו אישומים יוותרו בו בסופו של דבר, כמו גם את הטעמים שבגינם נעשו השינויים האמורים. בהתייחס לעונש, על התביעה לציין בפני נפגע העבירה לאיזה עונש בכוונתה לעתור בפני בית המשפט ולהבהיר לו כי מכל מקום, על-פי שיטתנו המשפטית, על ההסדר להיות מובא לאישורו של בית המשפט, אשר אינו מחויב לאמצו". (ההדגשות אינן במקור) ב. הבאת עמדת נפגע העבירה בפני בית המשפט- חשוב לא פחות, כי נפגע העבירה, אם בחר בכך, יוכל להביא את עמדתו בפני בית המשפט, בעת שהשופט מחליט אם לקבל את הסדר הטיעון או לדחותו. על כן, מוצע על ידינו, כי בעת שמביא הפרקליט את הסדר הטיעון בפני בית המשפט, יפרט הפרקליט מה הייתה עמדת נפגע העבירה, כפי שזו הוצגה בפניו. זאת, אם נפגע העבירה הביע רצונו בכך. בנוסף, ברצוננו להדגיש את הצורך להבטיח כי גם במקרה בו גובש הסדר טיעון אשר במסגרתו הפרקליטות התחייבה שלא לטעון לעונש, לא תפגע זכותו של נפגע העבירה להגיש הצהרת נפגע בטרם ייגזר דינו של הנאשם. 2. קביעת מנגנון ביקורת פנימי במשרד המשפטים/ בפרקליטות- לפי הצעה זו, ימונה אדם מתוך מערכת התביעה אליו נפגע העבירה יוכל לפנות בהשגות כנגד הסדר הטיעון, בטרם זה ייחתם ויובא בפני בית המשפט. חששנו הוא כי קביעת מנגנון נוסף מעין זה יעכב את ההליך הפלילי אשר, גם במצב המשפטי הקיים, הינו ארוך ומסורבל, בעוד לא תהא בכך תרומה משמעותית לזכויותיו של נפגע העבירה. גם כיום, הסדר הטיעון מאושר על ידי דרג גבוה בפרקליטות המחוז (על ידי פרקליט המחוז או גורם בכיר אחר). לפיכך, הסיכוי כי השגותיו של נפגע העבירה, אשר נדחו על ידי אותו גורם בכיר בפרקליטות המחוז, יתקבלו על ידי גורם אחר במשרד המשפטים הינו נמוך. שכן, השיקולים שיעמדו לנגד עיניו של הגורם שימונה במשרד המשפטים הינם אותם שיקולים אשר עומדים בבסיס ההחלטות המתקבלות על ידי פרקליט המחוז. לדעתנו, יש לקבוע מנגנון מעין זה רק במידה והחלטותיו של מנגנון הביקורת יוגבלו בחוק לתקופה קצרה ביותר, כגון שבועיים מיום הגשת ההשגות על ידי נפגע העבירה. 3. הסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות מנהליות כנגד רשויות התביעה לעניין הסדרי טיעון – כבר במצב המשפטי הקיים היום, עומדת בפני נפגע העבירה האפשרות לעתור לבג"צ כנגד רשויות התביעה בגין גיבוש בלתי סביר של הסדר טיעון. לפיכך, אין, לדעתנו, בחלופה זו כדי להוסיף ולהרחיב את זכויותיו של נפגע העבירה ואת יכולתו להשפיע על קבלת הסדר טיעון בעניינו. לסיכום, המועצה לשלום הילד סבורה כי יש לעגן את חובת רשויות התביעה ליידע את נפגע העבירה בדבר פרטי הסדר הטיעון המתגבש, בטרם יביע עמדתו בעניין, וכי עמדת נפגע העבירה בדבר הסדר הטיעון, אם הוא רוצה בכך, תובא בפני בית המשפט באמצעות הפרקליט. בכבוד רב, נועה ברודסקי-לוי, עו"ד מנהלת פרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה העתק: עו"ד אפרת רוזן, יועצת משפטית לוועדת חוקה