חומר רקע

‏כ"ב טבת תשס"ח ‏31 דצמבר 2007 לכבוד ח"כ מנחם בן-ששון יו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. שלום רב, הנדון: המשך דיון בנושא הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון-הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ו-2006 מיום 7.11.07 1. ביום 7.11.07 התקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנדון, ובו נתבקשנו להעביר עמדתנו לגבי מספר הצעות שהועלו לעניין הבאת עמדתו של נפגע עבירה בעניין הסדר טיעון. הצעות אלו היו: (א) קביעת מנגנון ביקורת פנימי במשרד המשפטים/פרקליטות – לפי הצעה זו, ימונה אדם מתוך מערכת התביעה אליו נפגע העבירה יוכל לפנות בהשגות כנגד הסדר הטיעון. אדם זה יהיה מוסמך לבקר את שיקול הדעת של התביעה ואת פרטי הסדר הטיעון עוד בטרם ייחתם ההסדר עם הנאשם ויובא בפני הערכאה הדיונית. (ב) הסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות מנהליות כנגד רשויות התביעה לענין הסדרי טיעון – על פי המוצע, נפגע העבירה יהיה רשאי לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד הסדר הטיעון, בעילות מנהליות. (ג) קביעה כי רשויות התביעה יהיו מחויבות להודיע לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון מתגבש, ולא רק על האפשרות שיוגש הסדר טיעון כפי שנהוג היום. על דרישה זו תיווסף דרישה נוספת לביקורת חיצונית על התביעה, ולפיה בדיון בכתב האישום שבו מציג התובע בפני בית המשפט הסדר טיעון אליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט אם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה. 2. ההצעות נבחנו בדיונים שקיימנו בשיתוף עם נציגי הפרקליטות וגורמי התביעה המשטרתית. על דעת כל משתתפי הדיון - כל בחירה באחת מחלופות אלו צריכה להבחן בשים לב לאיזון בין יעילות ההליכים ושמירה על זכותו של הנאשם להליך מהיר והוגן, לבין זכותו של קורבן העבירה להביע דעתו באשר להסדר הטיעון. 3. הצעה א - קביעת מנגנון ביקורת פנימי במשרד המשפטים- אנו סבורים כי חסרונותיה של הצעה זו עולים על יתרונותיה. הצעה זו תביא בהכרח לשיהוי ולהארכת התקופות לסיום ההליך. נראה לנו כי אין הצדקה לשיהוי והארכה כאמור נוכח העובדה כי בהתאם להנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 8.1 – "הנחיות לעריכת הסדרי טיעון"), ככלל, "הגורמים המאשרים את הסדרי הטיעון הם פרקליט המחוז וממונים בכירים... בתיקים של התביעה המשטרתית ראוי שהסדרי הטיעון יאושרו על ידי ראש לשכת התביעות או על ידי ראש השלוחה". נוכח הדרג הבכיר שאישורו נדרש להסדר טיעון, נראה כי התועלת שתצמח בקביעת גורם בקרה נוסף תועלתו לא תהיה רבה. בהנחיית פרקליט המדינה ניתן ביטוי למעמד שנדרש לתת לעמדת קרבן עבירה בתהליך עריכת הסדר הטיעון. עם זאת מוצע להדגיש את הצורך בהתחשבות בעמדתו של קורבן העבירה, כפי שזו הובאה בפני הפרקליט או התובע המטפל, גם בשלב האישור על ידי הגורם המאשר הבכיר. 4. הצעה ב – בית המשפט לעניינים מינהליים יוסמך לדון בעתירות מנהליות בעניין הסדרי טיעון – הצעה זו אינה מתאימה לפי טיבה לסוג העניינים שבהם מוסמך לדון בית משפט לעניינים מינהליים. ההחלטה על הסדר טיעון היא אמנם החלטה מינהלית, אך כזו הנעשית במסגרת ניהול הליך פלילי, תוך בחינת שיקולים שונים הקשורים לניהול ההליך הפלילי - כמות הראיות, שיקולים הנוגעים להעדת הקורבן, שקילת סיכויי התביעה להשגת הרשעה וכיוצא בזה. בית משפט לעניינים מינהליים אינו עוסק בעניינים פליליים כלל ועיקר, ושופטיו בדרך כלל אינם בעלי מומחיות בתחום הפלילי. עמדת עו"ד גלי בן אור בנושא מצ"ב. 5. הצעה ג - קביעה חובה ליידע את נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על הסדר טיעון מתגבש, והוספת דרישה מבית המשפט שבפניו מוצג הסדר הטיעון לברר אם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה – (א) לאחר בחינת האיזון הנדרש כאמור לעיל, מקובלת עלינו ההצעה לתקן את החוק כך שתקבע בו חובת התביעה ליידע את נפגע העבירה על הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, ולקבל את תגובתו או עמדתו בעניין, וזאת בסייגים המפורטים בפסקה ב' להלן. כן מוסכם להסדיר בחוק את החובה על בית המשפט לברר אם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה. (ב) בשלוש עבירות - תקיפה סתם כלפי בן משפחה (סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977); תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן זוג (סעיף 382(ג)) ואיומים שבוצעו נגד בן משפחה (סעיף 192) - אנו מציעים לקבוע כי ההודעה לנפגע עבירה על הסדר טיעון תהיה הודעה בדבר אפשרות עריכת ההסדר ומתן אפשרות לנפגע עבירה להודיע אם ברצונו לקבל מידע בדבר פרטי הסדר, אם יתגבש. החובה להודיע לנפגע עבירה על הסדר טיעון המתגבש במקרים האמורים תיוחד רק למקרים בהם הודיע מפורשות על רצונו להביע עמדה בנוגע להסדר הטיעון המתגבש. הסיבה להבחנה המוצעת ביחס לעבירות אלה, כפי שהוצגו בפנינו על ידי נציגי המשטרה, הם כלהלן: (1) עבירות אלו הינן עבירות של אלימות במשפחה בדרגת החומרה הנמוכה. בעבירות אלו יישום הזכות הרחבה המוצעת של יידוע על ההליך והשפעת נפגע העבירה עליו, עלול דוקא לפגוע בנפגע העבירה. תופעה שכיחה בעבירות אלו הינה בני זוג הממשיכים להתגורר יחדיו, כשפעמים רבות נפגעת העבירה תלויה כלכלית בפוגע. קבלת עמדתה והשהיית הדיונים עלולה לדרדר את העימות בין בני הזוג. עוד שכיח כי נפגעת העבירה מבקשת להקל עם הפוגע, מחשש שהפוגע יפגע בה שוב או בשל תלותה הכלכלית בו. בהתאם לתפיסה זו נקבע בשעתו כי יידוע הנאשם על העברת חומר חקירה בעבירה מסוג פשע, לא תחול על עבירות אלו (ראה תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק),התשס"ה-2005). (2) טעם נוסף הוא שבעבירות אלו - המהוות נתח גדול בעבודת התביעה המשטרתית - מנוהל פעמים רבות המשא ומתן לקראת גיבוש הסדר טיעון בימי הקראה מרוכזים. בנסיבות אלה נבצר מהתביעה להודיע לנפגע העבירה על הסדר הטיעון המתגבש. הטלת חובת הודעה על הסדר מסוים, תפגע הלכה למעשה באפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון באולם בית המשפט – ותפגע בתכלית של ייעול ההליכים הפליליים בעבירות אלה1. 6. בהתייחס להוספת דרישה מבית המשפט לברר אם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה אנו סבורים כי תיקון כאמור יכול לשרת את התכלית של המוצע – בהיותו גורם בקרה נוסף לעניין מילוי החובות כלפי נפגע עבירה, וניתן לעניין זה לאמץ את הנוסח הקיים בסעיף 143(ז) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982. 7. לסיכום, נראה לנו כי ניתן לפעול להבטחת מתן זכותו של נפגע עבירה כי עמדתו תובא בפני הפרקליטות או התביעה המשטרתית בטרם יוחלט על הסדר טיעון בתיקון חוק שיבהיר כי בעבירות מין ואלימות חמורה, מלבד השלוש שצוינו לעיל, תובהר החובה ליידע את נפגע העבירה על פרטי הסדר טיעון בטרם תתקבל החלטה בנושא. כן תקבע בחוק חובה על בית המשפט שבפניו מציג התובע הסדר טיעון לברר אם קוימו הוראת חוק זכויות נפגעי עבירה. בנוסף יובהר כי הדרג הבכיר בפרקליטות או בתביעה המשטרתית, אשר ככלל מאשר הסדרי טיעון, יבדוק בין השאר אם נתקבלה עמדת נפגע העבירה ביחס להסדר הטיעון שאישורו מתבקש, ואם הובאה במכלול השיקולים להסדר. בכבוד רב, רחל גוטליב, עו"ד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)