חומר רקע
ירושלים, 29 במאי 2026
אסמכתא: תיק מס' 40
לכבוד
הפרופ' מנחם בן ששון,
יו"ר ועדת חוקה
הכנסת ירושלים
הנדון: הצ"ח זכויות נפגעי עבירה(תיקון - הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון)
התשס"ו-2006
על פי סיכום הדיון בוועדת חוקה ביום 7 בנובמבר 2007, ועל פי סיכום הדיון שהעבירה אלינו עו"ד אפרת רוזן, אנו מתכבדות למסור בזה את עמדת איגוד מרכזי הסיוע:
1. זכות הנפגעת - לקבל פרטים מלאים על עסקת הטיעון – לפני החתימה על ההסדר
ראשית לכל, אנחנו מבקשות להעלות נושא זה, שהוא בעינינו החשוב ביותר בהקשר הנדון.
סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע את זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו בפני התובע בעניין הסדר הטיעון.
התקנות לפי החוק והפרשנות של הרשויות לאכיפת החוק צמצמו את הזכות שקבועה בחוק הראשי ורוקנו את הזכות מעיקר תוכנה. במידה רבה, הזכות הקבועה בחוק נותרה כלי ריק.
לאור האמור לעיל, אנו מבקשות, שהכנסת תעגן בחקיקה את הזכות של הנפגעת לקבל פרטים מלאים בדבר הסדר טיעון עתידי ספציפי המתגבש בין התביעה לבין הנאשם.
במכתב של הקואליציה לוועדת חוקה מיום 28.5.07 הצענו לתקן את התוספת השלישית, כדי לתקן את המעוות. כמובן שנתמוך בכל תיקון אחר, שישיג את המבוקש.
2. הרחבת האפשרויות המשפטיות שעומדות לרשות הנפגעת לתקוף את הסדר הטיעון – לאחר החתימה על ההסדר
בדיון בוועדת חוקה עלו שתי הצעות לתיקון החוק, ששתיהן מרחיבות את אפשרויות הפעולה של הנפגעת, והתכלית של שתיהן, לתת לה כתובות נוספות בהן תהא רשאית לתקוף את ההחלטה לחתום על הסדר טיעון. להלן התייחסותנו לכל אחת מן ההצעות:
(א) מנגנון ביקורת פנימי – כדי שלנפגעת המבקשת לערער על החלטה לחתום על הסדר טיעון תהיה כתובת בעלת ערך אמיתי - הכרח הוא להבטיח בחוק, שמנגנון הביקורת הפנימי הוא גורם בלתי תלוי, שעצמאותו תאפשר לו להביע עמדה מנוגדת לזו של פרקליט מחוז, פרקליט מדינה, או היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) בית משפט לעניינים מנהליים – לדעתנו, פנייה לבית משפט לעניינים מנהליים לא תהיה עבור הנפגעת קלה יותר מאשר פנייה לבג"ץ.
3. מינוי בית המשפט לבדוק - האם התביעה קיימה את חובתה כדין לפני החתימה על הסדר הטיעון
ההסדר החקיקתי המוצע הוא ראוי וחשוב.
אנו מבקשות שבית המשפט יוסמך בחוק לוודא את כל אלה:
(א) שהתביעה הודיעה לנפגעת שהיא עומדת לחתום על הסדר טיעון.
(ב) שהתביעה נתנה לנפגעת פירוט מלא של תוכן הסדר הטיעון.
(ג) שהתביעה נתנה לנפגעת 14 יום או יותר למסור את עמדתה לעניין ההסדר הטיעון.
(ד) שמי שמוסמך לחתום על הסדר הטיעון התחשב בעמדת הנפגעת לפני שקיבל החלטה אם לחתום על הסדר הטיעון.
ההצעה של עו"ד גלי עציון מארגון "נעמת", שהפיקוח של בית המשפט ייעשה בעזרת טופס, שאותו התביעה תגיש לבית המשפט – היא הצעה טובה מאוד.
4. זכות הנפגעת - להביע בפני בית המשפט את עמדתה לעניין הסדר הטיעון – לפני שביהמ"ש מקבל החלטות
(א) זכות הנפגעת להביע עמדה לעניין התחייבות של התביעה בהסדר הטיעון לשנות את כתב האישום – בהקשר זה אנו מוצאות לנכון לחלק את ההתייחסות לשניים: למקרים שבהם לבית המשפט אין סמכות למנוע מן התביעה לשנות את כתב האישום ולמקרים שבהם התביעה זקוקה לאישור של בית המשפט כדי לשנות את כתב האישום.
(1) לבית המשפט אין סמכות למנוע מן התביעה לשנות את כתב האישום, אם החתימה על הסדר הטיעון נעשתה לפני הגשת כתב האישום (כמו במקרה של הנשיא לשעבר קצב) וכן במקרה שבו הדיון מתקיים לאחר הגשת כתב האישום, אולם לפני תחילת המשפט.
בנסיבות אלה, שבהן אין התביעה זקוקה לאישור של בית המשפט, איננו מוצאות ערך להבאת העמדה של הנפגעת בפני בית המשפט שדן בתיק הפלילי, וניתן להסתפק בכך שהנפגעת הביעה את עמדתה בפני התובע.
(2) לבית המשפט יש סמכות למנוע מן התביעה לשנות את כתב האישום, אם החתימה על הסדר הטיעון נעשתה לאחר שהוגש כתב האישום ולאחר שהתחיל המשפט.
בנסיבות אלה, שבהן התביעה זקוקה לאישור של בית המשפט, אנו מוצאות ערך רב בהבאת העמדה של הנפגעת לידיעת בית המשפט, שכן נכון שבית המשפט ידע מה היא עמדת הנפגעת, כשהוא שוקל אם לאשר את בקשת התביעה.
לפיכך, אם הסדר הטיעון נחתם לאחר תחילת המשפט, בין אם הוסכם בהסדר הטיעון על תיקון כתב אישום (לפי סעיף 92 לחסד"פ) ובין אם הוסכם בהסדר הטיעון על חזרה מאישום (לפי סעיף 93 לחסד"פ), והתובע ביקש את האישור של בית המשפט כדי ליישם את המוסכם בכתב האישום, אנו מבקשות לקבוע בחוק, שהנפגעת זכאית למסור לבית המשפט את עמדתה לעניין הסדר הטיעון.
בנסיבות אלה – של תיקון כתב האישום לאחר התחלת המשפט או חזרה מאישום - דעתנו היא, שאין זה נכון להסתפק בכך שהנפגעת הביעה דעתה בפני התובע, שלא קיבל את עמדתה, ויש לקבוע בחוק את זכותה למסור את עמדתה גם לבית המשפט.
אנו סבורות, שיש למצוא דרך מתאימה להביא את עמדת הנפגעת לידיעת בית המשפט. אם לא תימצא דרך טובה יותר, אנו ממליצות על כך, שהתובע הוא שיביא את עמדתה של הנפגעת לבית המשפט.
(ב) זכות הנפגעת להביע עמדה לעניין ההתחייבות של התביעה בהסדר הטיעון לבקש עונש קל עבור הפוגע – נסיבות אלה, של טיעון לעונש דומות לנסיבות של תיקון כתב האישום לאחר תחילת המשפט וחזרה מאישום. אלו ואלו נסיבות שבהן בית המשפט עומד להשתמש בסמכותו לאשר את יישום הסדר הטיעון. על כן, נכון שבית המשפט ידע מה היא עמדת הנפגעת, כשהוא שוקל אם לאשר את בקשת התביעה.
גם בנסיבות אלה, כמו באלה שפורטו בסעיף (א)(2), אין להסתפק בכך שהנפגעת הביעה את דעתה בפני התובע, שלא קיבל את עמדתה, ויש לקבוע את זכותה למסור את עמדתה גם לבית המשפט.
עניינית, המועד המתאים למסור את עמדתה של הנפגעת לעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון הוא שלב הטיעונים לעונש. אם ביקשה הנפגעת, היא ממילא זכאית לקחת חלק בדיונים לעונש, אם בדרך של מתן עדות, אם בדרך של תסקיר קרבן ואם בדרך של הצהרת נפגע. לפיכך, טבעי ונכון שהיא תביא בשלב זה לידיעת בית המשפט את עמדתה באשר לחלק זה בהסדר הטיעון.
באשר לדרך שבה תביא הנפגעת את עמדתה בפני בית המשפט - אנו מציעות, שהיא תעשה זאת בטופס "הצהרת נפגע". בטופס זה היא מפרטת את הנזקים שגרם לה הנאשם, והתייחסותה לעונש קשורה קשר אמיץ לנזקים אלה.
בכבוד רב,
רחל הלמן, עו"ד
היועצת המשפטית
העתקים: עו"ד אפרת רוזן, ועדת חוקה
טל קרמר, מנכ"לית כאן