חומר רקע
7 ינואר, 2008
לכבוד
פרופ' מנחם בן-ששון
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט
הנדון: יישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א –2001 לגבי משפחות נרצחים
אנו מתכבדים להגיש את עמדתנו בנוגע ליישומו של חוק זכויות נפגעי עבירה ותגובתנו לדיווחים שהוגשו לוועדה מטעם משרד המשפטים ומשרד לבטחון פנים.
מבדיקת ההבטחות שניתנו ע"י המשרדים בשנה שעברה עולה אכזבה רבה במיוחד מליקויים במסירת מידע ע"י המשטרה למשפחות נרצחים על עצם הזכויות שמגיעות להן על פי החוק (בלי קשר למידע על החקירה).
כבר בשנה שעברה הבאנו דוגמאות שהעידו על העדר שום מודעות בימ"רים ובצח"מים, שעוסקים בחקירת מקרי הרצח, למתן הסבר על החוק, למסירת דף מידע ולהצעה לקבלת קוד כניסה למערכת ממוחשבת.
במשך שנת 2007 נמשך אותו זלזול משווע במילוי החוק ע"י הגוף שאמון על אכיפת החוק.
בשונה מעבירות, בהן נפגע עבירה מגיש בעצמו תלונה במשטרה, במקרה של רצח המפגש הראשון של חוקרי המשטרה עם משפחתו של קורבן הרצח מתקיים בנסיבות בלתי צפויות. המפגש הראשון עם חוקרי המשטרה, לאחר שבני המשפחה מקבלים את הבשורה המרה על רצח יקיריהם, הוא הטראומטי ביותר. נוסף לטרגדיה איומה, שנוחתת על המשפחה כרעם ביום בהיר,המשפחה נאלצת להכנס לעולם זר ומנוכר עם מושגים שלא הכירה לפני כן. היא חייבת להתמודד עם כל הסבך והזוועה של החקירה במשטרה, של הניתוח לאחר המוות במכון לרפואה משפטית, של הלוויה והקבורה, של המשפט וכו'
החוליה הראשונה בשרשרת של מסירת מידע על ההליך המשפטי היא ההסבר על עצם הזכויות, שמגיעות למשפחתו של הנרצח/ת על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, והצעה לקבלת קוד כניסה למנ"ע. הדבר יאפשר קבלת מידע לאורך כל ההליך המשפטי עד לשחרורו של הפוגע ממאסר. אם החוליה הזאת חסרה, אף אחד לא נושא באחראיות לתת את המידע הדרוש עד גמר ההליך הפלילי.
ציטוט מאתר המשטרה:
• החוקר ימסור לנפגע/ת טופס בקשה לקבלת מידע לרבות קוד וסיסמא.
• אם נפגע העבירה אינו המתלונן, יצור עמו החוקר קשר וימסור לו את הפרטים כמצוין לעיל.
• כאשר העבירה גרמה למותו של אדם, יאותר בן משפחתו, אשר יוגדר כנפגע עבירה ויטופל כאמור לעיל.
אנו מדגישים שוב את העובדה כי אין לארגון שלנו מידע מקיף, אין לנו אפשרות להגיע לכלל משפחות נרצחים. יחד עם זאת אם בין כל המשפחות, אתן יצרנו קשר בשנה האחרונה, רק משפחה אחת קיבלה ביוזמת הרשויות טופס לקבלת מידע ולאחר מילויו קיבלה סיסמא לכניסה למערכת ממוחשבת, זה אומר דרשני. זה אומר שבמשך שנה שלמה לא מולאו ההבטחות שניתנו לא פעם על ידי ראש המדור לנפגעי עבירות במשטרה סנ"צ נורית זיו.
להלן הציטוטים מדברי נורית זיו מפרוטוקול מס' 133 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט שהתקיימה ב-7 בפברואר 2007:
"בחודשים הקרובים אתן דגש, גם ברמת הבקרות וגם בהטמעות, דרך קציני נפגעי העבירות המחוזיים, בנושא הימ"רים והצח"מים, בשני מישורים: הדרכות ובקרות על התיקים והפל"א.
בגלל הפל"א, בגלל שזה בכל זאת מתקדם, השלב הבא הוא הימ"רים והצח"מים, ששם העבירות החמורות, אני מסכימה עם זה. צריך לדבר לא רק על הזנה, כי זה כבר יקרה, כי הם לא יכולים לעשות שום דבר אחר בלי להזין, אלא על עניין דפי המידע. דפי המידע של משרד המשפטים, שאנחנו רוצים דווקא את הנוסח המלא שלהם, ואני מניחה שזה מה שיהיה – לא יופצו בתחנות. אני לא רוצה שיהיה מונח בתחנה בתור עוד נייר. אני רוצה להפיץ את זה למקומות שבהם דנים בעבירות המסוימות האלה, וזה הימ"רים והצח"מים, שום מקום אחר."
עברה שנה ועדיין בימ"רים וצח"מים לא הוטמע הצורך ליידע משפחה על חוק זכויות נפגעי עבירה ולהציע לה למלא טופס לקבלת מידע ולקבל סיסמא לכניסה למנ"ע. אנו שוב מדגישים שמעבר לאי מילוי החוק באופן פורמאלי, הדבר יוצר תלות מוחלטת של משפחתו של הנרצח בגורמי אכיפת החוק לקבלת מידע ומונעות ממנה עצמאות. הרי כל ההמצאה של מנ"ע נועדה לחסכון במאמץ האנושי של כל הצדדים. המידע במנ"ע עדיין טעון שיפורים רבים, אך קיימת תקווה שיחול שיפור הדרגתי ויתוקנו התקלות והטעויות. ואז בני משפחות של נרצחים לא יוכלו לנצל את היתרונות של המערכת.
להלן התיחסות לדיווח של משרד המשפטים.
בסעיף 2 נאמר שיחידות סיוע בפרקליטויות יקחו על עצמן משימה מבורכת לאיתור נפגעי עבירה אשר תיקם נפתח אחרי 1.4.2005 ושעדיין נמצאים בטיפול הפרקליטות וטרם הוכנסו למערכת מנ"ע.
שאלתנו מה יקרה לתיקים אשר כבר לא נמצאים בטיפול הפרקליטות? היות וכפי שנאמר, באופן מצער ביותר מטעמים תקציביים לא הוקמה יחידת סיוע בפרקליטות המדינה, האם איתור תיקים חל גם על תיקים שעניינם נמצא בפרקליטות המדינה בשלב של הערעור לבית המשפט העליון.
בזמן שמתנהל המשפט בבית המשפט המחוזי בדרך כלל מתקיים הקשר של משפחת הנרצח עם הפרקליטות במידה זו או אחרת. נציגי הפרקליטות מציינים לא פעם שבפרקליטויות מלאו את מה שנדרש מהן על פי החוק גם לפני שהוא התקבל ונכנס לתוקף. הטענה הזאת אינה מתממשת במקרים אחדים בהם לבני המשפחה של הנרצח נודע על הדיון בערעורו של הפוגע לבית המשפט העליון מהתקשורת. נבצר מהמשפחה לשוחח עם הפרקליט המייצג את המדינה בערעור, להיות נוכחת בדיון ונגרם הלם וטראומה קשה משמיעה על תוצאות הדיון בתקשורת.
מן הראוי היה להודיע לארגונים שמייצגים נפגעי עבירה את הפרטים של הפרקליטים ביחידות סיוע. הדבר היה מאפשר הפניית נפגעי עבירה ליחידות באופן יזום והיה חוסך לפרקליטים את מלאכת האיתור של הנפגעים.
מעוררת תמיהה העובדה שרק בימים אלה הוחל בגיבוש המשימות והתפקידים של יחידות הסיוע. הרי הצורך בהקמתן היה ידוע מיוני 2001, ניתן היה לפתח נהלים בעוד מועד. בעיות תקציביות והצורך במכרזים גרמו לעיכובים באיוש היחידות, אך מה ההצדקה שהנהלים לא הוכנו מראש.
בסעיף 4 ב. ניתנת הבטחה שבעוד כחודש צפויה להסתיים הפקת חוברת ייעודית למשפחות נרצחים. אכן נפגשנו עם הגורם המקצועי עליו הוטלה הכנת החוברת. הובטח לנו על ידו שנוכל לעיין בטיוטה של החוברת. טרם ראינו אותה, בפגישה שהתקיימה בנובמבר, נאמר שנקבל אותה תוך שלושה שבועות. לכן קיים ספק סביר שהחוברת לא תהיה מוכנה בעוד חודש. יש לציין שהפנינו את הבקשה להפקת החוברת באוקטובר .2006.
בסעיף 5 א. נאמר על התקדמות טכנולוגית מבורכת: חיבור בין מערכות המחשב של פרקליטויות המחוז לבין מנ"ע משטרתית.
משפחה אחת, אשר בזכות ההמלצה שלנו פנתה למשטרה, קיבלה קוד כניסה למנ"ע.
בתחילה הם ניסו לחייג בטלפון והתהליך היה מייגע ומתסכל. אף אחד לא הסביר להם שניתן להגיע למידע דרך האינטרנט. שלחנו להם את הקישור המתאים ואז הם התחילו להשתמש באינטרנט לקבלת המידע. להלן תאור הבעיות בהן נתקלו:
1. גם במענה הקולי וגם באינטרנט לא נמסר מידע מדוייק על מועדי הדיונים לדוגמא: באופן קבוע מעודכנת השעה00:00 גם במענה הקולי של המשטרה וגם באינטרנט.
2.שמות הנאשמים מופיעים בקיצור וזה מאוד מבלבל כי אצלנו למשל יש שמות מאוד דומים.
3 . הרשימה של הדיונים לא מעודכנת למי יש דיון ובאיזה שעה ונוצר מצב לדוגמא שהיה לנו דיון ב- 2.12.07 של אחד הנאשמים אך מבחינת הרשימה של המשטרה באותו היום היו רשומים גם הדיונים של שאר הנאשמים ולא ידענו מה הנכון?
בסעיף 6 של הדיווח מדובר על הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון. נכון שבאופן פורמאלי ניתנת אפשרות להביע עמדה, אך רצוי לתת הסברים עוד יותר מפורטים ולתת זמן ארוך יותר להתלבטות והתיעצות. משפחות נרצחים לעתים טענו שלא הבינו עד הסוף את השיקולים של התביעה והרגישו שלמעשה לעמדתם אין שום ערך וחשיבות.
בסעיף 9 על עמדה בעניין חנינה נאמר שבפועל מגיעות פניות של נפגעים בתיקים מועטים, בעיקר בתיקי רצח.
לב הבעיה הוא העדר מידע בקרב משפחות נרצחים על עצם הזכות הזאת, על עצם תהליך קציבת העונש. מחלקת החנינות אינה מחויבת על פי החוק לאתר וליידע את המשפחות ביוזמתה על הבקשות לקציבת העונש שמגיעות מאסירים. היא אכן ממלאה את תפקידה בנאמנות ברגע שהמשפחה פונה אליה.
משפחות מועטות נחשפות למידע הזה רק בזכות הליווי על ידינו, ע"י מרכז נגה או נעמת. כך התרחש המחדל המצער, כשמשפחתו של דני כץ שמעה על הקציבה מהתקשורת. הסוגיה הזאת נדונה בועדת חוקה.
בסעיף 10 מדובר על איזור המתנה מוגן בבית המשפט. שוב רוב המשפחות לא יודעות שהן זכאיות לזה וחוות טראומה קשה ביותר ממגע קרוב עם משפחות הנאשמים, שלעתים מגדפות בני משפחה של הנרצח ומפגינות כלפיהם שנאה וחוסר התחשבות.
הפתרון לבעיה הזאת ולרוב הבעיות, שנובעות מהעדר מידע בקרב נפגעי עבירה, הוא להפיק תשדיר מיוחד ולפרסם ברבים מהן הזכויות, על מי הן חלות, למי ניתן לפנות למימושן, מה הם הארגונים שנותנים ליווי ותמיכה. כמו שכל נפגע תאונת דרכים או תאונת עבודה יודע מהם המהלכים הקונקרטיים עליו לבצע במקרה של תאונה, כך כל אזרח במדינה שלצערו הרב נפגע מאלימות , חייב לדעת למה הוא זכאי מהמערכת ואיך הוא צריך לפעול ולמי לפנות. הערפל בו עדיין מגששים נפגעי עבירה מוסיף לאסון שהם חווים טראומות מהן בלתי ניתן להשתקם עד סוף חייהם.
בכבוד רב,
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
לרה צינמן, 04-8226140, 050-6562452 , זאב וילנאי 14/5 חיפה