חומר רקע
נוסח החוק עם תיקונים בעקבות דיון 10122007
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981*
1. (א) אימוץ יהיה על ידי צו של בית-משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.
(ב) צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ.
2. אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים.
3. אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד –
(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;
(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.
4. אין מאמץ אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות ב-18 שנים; ואולם למאמץ שבן-זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, רשאי בית משפט ליתן צו-אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילים.
5. אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ.
6. לא יתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד שהוסמך לענין חוק זה כאמור בסעיף 36 (להלן – פקיד סעד), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.
7. מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו; אולם רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ופקיד סעד, לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:
(1) המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;
(2) כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;
(3) טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.
8. (א) לא יתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ כאמור בסעיף 8א או שהוא הוכרז כבר-אימוץ לפי סעיף 13.
(ב) אין צורך שההורים ידעו מי המאמץ.
(ג) הסכמת הורה שהוא קטין אינה טעונה הסכמת נציגו.
8א. הסכמת הורה ומועד קבלתה
(א) הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ משמעותה הסכמה מדעת שניתנה לאחר שהובא לידיעת ההורה מידע כאמור בסעיף 8ב, באופן שיאפשר לו להחליט על מסירת ילדו לאימוץ בדרך של בחירה מרצון ואי תלות. [מוצע ניסוח המעגן את משמעות ההסכמה מדעת ברוח חוק זכויות החולה]
(ב) לא תתקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ (להלן – הסכמת ההורה) אלא לאחר שחלפו שבעה ימים ממועד לידתו של הילד.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לקבל הסכמת הורה אף אם לא חלפו שבעה ימים ממועד הלידה אם מצא כי התקיימו בהורה נסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות את ההמתנה לחלוף התקופה האמורה לצורך קבלת ההסכמה.
8ב. מתן מידע והסברים להורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ
(א) פקיד סעד שאליו פנה הורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ יפעל כמפורט להלן: יתן להורה הסברים במטרה:
(1) להיביא את ההורה לשקול את האפשרות לגדל את הילד בכוחות עצמו או בסיוע שירותי הרווחה בדרכים אחרות הקבועות בדין1, במקום למסור את הילד לאימוץ, לרבות באמצעות עם קבלת עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה;
(2) יביא לידיעת ההורה ויסביר לו בשפה פשוטה המובנת לו את משמעות האימוץ, לרבות את ההשלכות והתוצאות הנפשיות האפשריות של האימוץ ושל החתימה על הסכמה לאימוץ על הילד ועל ההורה;
(3) יביא לידיעת ההורה ויסביר לו בשפה פשוטה המובנת לו את המשמעות המשפטית של האימוץ, ואת ההשלכות והתוצאות המשפטיות של האימוץ ושל החתימה על הסכמה לאימוץ על הילד ועל ההורה, ובכלל זה את הענינים כמפורט להלן:
(א) סופיות ההסכמה והנסיבות שבהן ניתן לחזור ממנה או לפסול אותה;
(ב) משמעות האימוץ לענין הפסקת החובות והזכויות שבין הילד לבין ההורה ושאר קרוביו, ולענין הסמכויות הנתונות להם ביחס לילד, אלא אם יורה בית המשפט אחרת בצו האימוץ;
(ג) משמעות האימוץ לענין זכותו של הילד להמשיך ולרשת את הוריו על פי דין;
(ד) משמעות ההסכמה לאימוץ לענין העברת הזכויות, החובות והסמכויות של ההורה כלפי הילד לפקיד הסעד, עד למתן צו האימוץ;
(ה) משמעות ההסכמה לאימוץ לענין שלילת הזכות לקבל מידע על הילד, על הליכים משפטיים בעניינו, על זהות המבקש לאמצו, ועל זהות מי שיאמצו;
(ו) זכות הילד בהגיעו לגיל 18 לבקש לעיין בפנקס האימוצים ולקבל פרטים על ההורה;
(4) להיסביר להורה בשפה פשוטה המובנת לו את הליך האימוץ, על שלביו השונים, ואת זכותו להשאיר לילד מכתב או מזכרת אחרת;
(5) להיביא לידיעת ההורה בשפה פשוטה המובנת לו את זכותו להתייעץ עם עורך דין או עם גורם אחר מטעמו טרם החתימה על כתב ההסכמה, ואת זכותו להביא עמו אדם נוסף למעמד החתימה על כתב ההסכמה.
** שאלות:
האם אנחנו לא רוצים שגם בשלב ההכנה יהיה מעורב משפטן עובד מדינה ולא רק בשלב החתימה על ההסכמה ? הרי אחרת פקיד הסעד הוא שנדרש להסביר את כל המשמעויות המשפטיות וזה למיטב הבנתי פחות מוצלח...
מה לגבי יידוע ההורה שבמקרה של סכנת חיים אולי יידרשו להסכים לקחת חלק בטיפול רפואי ? הנושא עלה בדיון הראשון בהצעת החוק.
האם יש מקום לעגן בחוק זכות לסיוע משפטי ? זכות להתייעצות עם פסיכולוג ?
9.(א) הסכמת הורה תינתן על גבי כתב הסכמה למסירת ילד לאימוץ הקבוע בתוספת (בחוק זה – כתב ההסכמה) בפני:
(1) פקיד סעד ושופט בית משפט לעניני משפחה או דיין;
(2) פקיד סעד ועורך דין הכשיר להיות שופט של בית משפט לעניני משפחה, שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה, זולת עורך דין שהסמיך היועץ המשפטי לענין חוק זה (בסעיף זה ובסעיפים 9א ו-9ג – עורך דין); הסכמה שניתנה לפי פסקה זו תובא לאישור בית המשפט בתוך 48 שעות ממועד מתן ההסכמה; בית המשפט יימנע מלהזמין את ההורה לדיון בפניו אם יש חשש שהדבר יפגע בטובת המאומץ,
(ב) הורה זכאי שאדם מטעמו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת מתן ההסכמה למסור את ילדו לאימוץ.
(ג) לפני חתימת ההורה על כתב ההסכמה:
(1) פקיד סעד יסביר להורה בשפה פשוטה המובנת לו ויוודא כי הובאו לידיעתו הענינים המפורטים בסעיף 8ב(א)(1), (2) ו-(4) וכי הוא הבין אותם;
(2) השופט, הדיין או עורך הדין, לפי הענין (בסעיף זה – המשפטן), יסביר להורה בשפה פשוטה המובנת לו ויוודא כי הובאו לידיעתו הענינים המפורטים בסעיף 8ב(א)(3) ו-(5) וכי הוא הבין אותם;
(ד) ההורה יחתום על כתב ההסכמה ויצהיר כי חתם מתוך הבנה ורצון חופשי ולאחר שהוסברו לו בשפה המובנת לו כל רכיבי כתב ההסכמה.
(ה) פקיד הסעד יאשר בחתימתו על גבי כתב ההסכמה כי מסר את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) וכי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו לאחר שהבין אותם;
(ו) המשפטן יאשר בחתימתו על גבי כתב ההסכמה כי זיהה את ההורה, כי מסר את כל המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ג)(2), וכי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו לאחר שהבין אותם;
(ז) הביע הורה של המאומץ את הסכמתו לאימוץ באחת הדרכים ובנוסח שנקבעו לכך בתקנות כאמור בהתאם להוראות סעיפים 8 עד 9ב, רשאי בית משפט לקבל זאת כהוכחה להסכמתו.
(ח) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, בכפוף להוראות חוק זה2.
(ט) בסעיף זה – "דיין", כל אחד מאלה:
(1) דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955;
(2) קאדי מד'הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדרוזיים, התשכ"ג-1962;
(3) קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ"א-1962;
(4) דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947.
** שאלה האם להגביל לכך שאימוץ של מאומץ בן עדה דתית מסוימת יוכל להיות רק בפני דיין של אותה עדה דתית ?
9א. דרך הסכמת הורה מחוץ לישראל
(א) על אף האמור בסעיף 9, הסכמה מחוץ לישראל למסירת ילד לאימוץ תינתן בחתימה על כתב הסכמה לפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל, בהנחיית פקיד סעד ועורך דין.
(ב) הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל יסביר להורה בשפה פשוטה המובנת לו את הענינים המפורטים בסעיף 8ב(א) ויוודא כי הוא הבין אותם.
(ג) הסכמת הורה כאמור בסעיף זה תובא לאישור בית המשפט בתוך .......ממועד מתן ההסכמה; בית המשפט יימנע מלהזמין את ההורה לדיון בפניו אם יש חשש שהדבר יפגע בטובת המאומץ.
** להפנות לבחינת משרד החוץ.
9ב. הסכמת הורה קטין
(א) הסכמת הורה שגילו פחות משמונה עשרה שנים אינה טעונה הסכמת הוריו או אפוטרופסו.
(ב) הסכמת הורה שגילו פחות משש עשרה שנים תינתן בפני שופט לעניני משפחה בנוכחות פקיד סעד ויחולו עליה הוראות סעיף 9. ** בישיבת 10122007 ביקש יו"ר הוועדה נתנוים ממשרד הרווחה לגבי מספר ההורים שגילם מתחת ל-16 שנים הנמבקשים למסור את ילדם לאימוץ.
9ג. העברת בקשה למסור ילד לאימוץ לבית המשפט
סברו פקיד סעד או עורך דין כי בנסיבות הענין אין לקבל את הסכמת ההורה למסור את ילדו לאימוץ, וההורה מבקש למסור את ילדו לאימוץ, יביאו את ענינו להכרעת בית המשפט.
10. לפי בקשת הורה רשאי בית משפט לפסול הסכמתו שניתנה לפני לידת המאומץ או שהושגה באמצעים פסולים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא ניתן צו האימוץ.
11. בבוא בית המשפט ליתן צו אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ.
12. (א) לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות פקיד סעד; הוראה זו לא תחול על מסירה למאמץ שהוא בן זוגו של הורה המאומץ.
(ב) פקיד סעד לא ימסור ילד כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם הסכימו הוריו לאימוצו או שבית משפט הכריז שהילד בר-אימוץ; בנסיבות מיוחדות רשאי פקיד סעד למסור ילד למי שהסכים לקבלו בביתו בכוונה לאמצו או לקבוע את מקום הימצאו, אם הסכים לכך ההורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ, וזאת בטרם נתן את הסכמתו לאימוץ הילד.
(ג) ראה פקיד סעד שהמקרה אינו סובל דיחוי והנסיבות מחייבות זאת, רשאי הוא, אף ללא הסכמת ההורים או הכרזה שהילד בר-אימוץ, לקבוע את מקום הימצאו או למסרו למי שהסכים לקבלו בביתו בכוונה לאמצו; פעולה לפי סעיף זה טעונה אישור בית המשפט תוך 14 ימים מיום עשייתה; אישור כאמור יכול שיינתן על פי צד אחד בלבד.
13. (א) באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר-אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:
(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו;
(2) ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו – הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;
(3) ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;
(4) ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו;
(5) ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;
(6) הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;
(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;
(8) הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.
(ב) (1) החלטת בית המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ, תינתן בתוך 12 חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לדחות את מועד מתן ההחלטה למועד אחר שיקבע, מנימוקים שיפרט.
(2) הודעה על החלטת בית המשפט לענין דחיית המועד כאמור בסעיף קטן (א)3, שניתנה על ידי שופט שאינו נשיא בית המשפט או סגנו, תימסר לסגן נשיא בית המשפט, ואם ניתנה ההחלטה על ידי סגן נשיא בית המשפט – תימסר ההודעה לנשיא בית המשפט.
מיום 1.8.2004
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ד מס' 1951 מיום 22.7.2004 עמ' 476 (ה"ח 36)
13. (א) באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר-אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:
(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו;
(2) ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו – הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;
(3) ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;
(4) ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו;
(5) ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;
(6) הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;
(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;
(8) הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.
(ב) (1) החלטת בית המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ, תינתן בתוך 12 חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לדחות את מועד מתן ההחלטה למועד אחר שיקבע, מנימוקים שיפרט.
(2) הודעה על החלטת בית המשפט לענין דחיית המועד כאמור בסעיף קטן (א), שניתנה על ידי שופט שאינו נשיא בית המשפט או סגנו, תימסר לסגן נשיא בית המשפט, ואם ניתנה ההחלטה על ידי סגן נשיא בית המשפט – תימסר ההודעה לנשיא בית המשפט.
14. היה למאומץ או להורהו אפוטרופוס, לא יכריז בית משפט על ילד כבר-אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.
15. (א) הורה שנתן הסכמתו לאימוץ ילדו או שבית משפט הכריז על הילד כבר-אימוץ, ולא נתמנה לילד אפוטרופוס – זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו של ההורה כלפי הילד יהיו נתונות, עד להחלטה אחרת של בית המשפט, לפקיד סעד אשר פקיד סעד ראשי קבע לכך, כאילו נתמנה פקיד הסעד לאפוטרופוס לילד במקום אותו הורה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם כלפי ילד שפקיד סעד פעל לגביו כאמור בסעיף 12(ג).
16. האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו;
ואולם –
(1) רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;
(2) האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין;
(3) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 16 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965.
17. תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.
18. (א) הוגשה בקשת אימוץ ונוכח בית המשפט שנתמלאו התנאים האמורים בסעיפים 2 עד 5, 7 עד 11, 13 ו-14, רשאי הוא, בצו ביניים, להעמיד את המאומץ ברשות המאמץ עד להחלטה בבקשת האימוץ, אך לא יותר מלשנתיים; החליט בית המשפט לעשות כן, יקבע בצו הביניים את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ לתקופה זו.
(ב) צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול בידי בית המשפט בכל עת, בתנאים ובתוצאות שיקבע בית המשפט.
19. רשאי בית משפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת; הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר.
20. מן היום שנקבע לכך בצו הביטול מנתק ביטולו של צו אימוץ את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו; ואולם רשאי בית המשפט, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך כלל ואם לענין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.
21. (א) דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית המשפט לקיימו בפומבי; אולם רשאי בית המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ב) מקום שבית המשפט מבקש לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.
22. לא יתן בית משפט צו לפי חוק זה אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת פקיד סעד, והוראות סעיפים 3 עד 6 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
23. רשאי בית משפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך, למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה.
24. (א) מקום שההורה פסול דין או נעדר, רשאי בית המשפט להזמין את האפוטרופוס הכללי לדיון לפי חוק זה.
(ב) בדיון לפי סעיף 13 ובערעור עליו, רשאי בית המשפט למנות עורך-דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך-דין; נתמנה עורך-דין כאמור, יחולו על המדינה שכר הטרחה וההוצאות שלו ושל העדים.
25. נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:
(1) גיל המאומץ לפי סעיף 2;
(2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2);
(3) הבדל גיל לפי סעיף 4;
(4) אורך תקופת המבחן לפי סעיף 6.
26. (א) בית המשפט המוסמך לענין חוק זה הוא בית משפט לעניני משפחה.
(ב) לבית משפט הדן לפי חוק זה יהיו נתונות גם הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך–1960.
מיום הקמת בית משפט לעניני משפחה
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 399 (ה"ח 2330)
(א) בית המשפט המוסמך לענין חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בית משפט לעניני משפחה.
27. (א) על אף האמור בסעיף 26 מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה:
(1) ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים המחוייבים לפי הענין;
(2) המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 9 – הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיפים 1 עד 25, 28 ו-39, וכל מקום בהם שמדובר בו בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.
28. בית משפט ישראלי מוסמך לענין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל.
28א. אימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן – אימוץ בין-ארצי) ייעשה על פי הוראות חוק זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28א
28ב. שר העבודה והרווחה ימנה פקיד סעד ראשי, כאמור בסעיף 36(ב), שיהיה הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי על פי חוק זה ולענין אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין-ארצי, 1993 (להלן – הרשות המרכזית).
מיום 2.3.1997
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
הוספת סעיף 28ב
28ג. אימוץ בין-ארצי יבוצע באמצעות עמותה, כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם–1980, שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין-ארצי, ואשר שר העבודה והרווחה ושר המשפטים (להלן – השרים) הכירו בה לפי חוק זה (להלן – עמותה מוכרת).
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ג
28ד. בפעילותה לפי חוק זה תנהג עמותה מוכרת בתום לב, במסירות ולפי הוראות כל דין, תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות, לרבות אלה המוכרות במשפט הבינלאומי; העמותה המוכרת תשא בחובת נאמנות גם כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או כלפי מי שכבר אימץ ילד באמצעותה, כל עוד לא יפגע הדבר בחובת הנאמנות כלפי הילד.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ד
28ה. (א) הרשות המרכזית רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי על פי הוראות חוק זה, כאשר לא ניתן לפעול באימוץ בין-ארצי באמצעות עמותה מוכרת.
(ב) על אף הוראות כל חוק, רשאית הרשות המרכזית למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ה
28ו. (א) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, ימנה ועדה, אשר תייעץ לו בענין האימוץ הבין-ארצי, ובכלל זה הכרה בעמותה, ביטול או התליה של הכרה בעמותה, קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי עבודתה של עמותה מוכרת ופיקוח עליה (להלן — ועדה מייעצת).
(ב) מספר חברי הועדה המייעצת לא יעלה על שבעה, ורוב חבריה יהיו מי שאינם עוסקים באימוץ בין-ארצי; הרשות המרכזית תהיה חברה בועדה המייעצת.
מיום 2.3.1997
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271), ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
הוספת סעיף 28ו
28ז. (א) בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן – המבקש); לענין אימוץ בין-ארצי, "תושב ישראל" – אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או לפחות שנים עשר חודשים מתוך שמונה עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
(ב) לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי ומידע המצוי בידי פקיד סעד שהוסמך לפי הוראת סעיף 36(ב), הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 354 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ז
מיום 11.7.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 445 (ה"ח 49)
28ז. (א) בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן – המבקש); לענין אימוץ בין-ארצי, "תושב ישראל" – תושב קבע אזרח ישראלי, או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או לפחות שנים עשר חודשים מתוך שמונה עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
(ב) לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי ומידע המצוי בידי פקיד סעד שהוסמך לפי הוראת סעיף 36(ב), הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ.
28ח. (א) העמותה המוכרת תבדוק את כל אלה:
(1) כשירותו והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ;
(2) רקעו המשפחתי של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;
(3) סביבתו החברתית של המבקש;
(4) מידע שקיבלה מהמרשם הפלילי;
(4א) מידע שקיבלה מפקיד סעד הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ אם היה מצוי בידיו מידע כזה;
(5) הסיבות לבקשה לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;
(6) יכולתו של המבקש להתחייב לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;
(7) פרטים אודות הילד שברצונו של המבקש לאמץ;
(8) עניינים אחרים שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.
(ב) העמותה המוכרת תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי כשיר לאימוץ בין-ארצי.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 355 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ח
מיום 11.7.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 445 (ה"ח 49)
הוספת פסקה 28ח(א)(4א)
28ט. מצאה עמותה מוכרת כי מבקש שהגיש בקשה לאימוץ בין-ארצי אינו כשיר לאמץ כאמור, תודיע על כך למבקש ותעביר לרשות המרכזית, במועד המוקדם האפשרי, את חוות דעתה בדבר אי כשירותו של המבקש לאמץ.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 355 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ט
28י. (א) עמותה מוכרת לא תטפל בבקשה של מבקש, אם קבעה עמותה מוכרת אחרת או ועדת הערר האמורה בסעיף 36א, כי המבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, אלא אם כן חלפו שנתיים מיום קביעת העמותה המוכרת או ועדת הערר, לפי המאוחר.
(ב) מצאה הרשות המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.
(ג) עמותה מוכרת שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, עד להחלטת ועדת הערר כאמור בסעיף 36א.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 355 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28י
28יא. אישרה עמותה מוכרת, לאחר שערכה בדיקה ובירור כאמור בסעיף 28ח, כי המבקש נמצא כשיר ומתאים לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, רשאית היא לפנות לרשות המוסמכת של מדינת החוץ, שבה היא רשאית לפעול, בבקשה למסור למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי; לבקשה תצורף חוות דעת ערוכה בידי עובד סוציאלי ובה הענינים המפורטים בסעיף 28ח(א); לענין זה, "רשות מוסמכת של מדינת חוץ" — רשות שהוסמכה על ידי מדינת חוץ לעסוק באימוץ בין-ארצי, לרבות הרשות המרכזית שהמדינה ייעדה לטיפול כאמור.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 355 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יא
28יב. (א) הודיעה הרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי נמצא ילד המתאים לאימוץ על ידי המבקש, תוודא העמותה המוכרת כי —
(1) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ קבעה, לאחר שבדקה אפשרויות השמה של הילד במדינת החוץ, שמסירת הילד לאימוץ בידי המבקש היא לטובתו של הילד;
(2) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי —
(א) ניתנו ההסכמות הדרושות למסירה לאימוץ של הילד בידי הורי הילד או בידי מי שמוסמך להסכים לכך על פי דיני מדינת החוץ, והן ניתנו בכתב, מרצון חופשי, מדעת וללא תמורה, ועל פי דיני מדינת החוץ; או
(ב) אם הורי הילד, או אחד מהם, לא נתנו את הסכמתם לאימוץ, דיני מדינת החוץ מאפשרים את אימוץ הילד אף ללא הסכמתם של הורי הילד או אחד מהם, ונתקיימו ההליכים הדרושים לכך לפי דיני אותה מדינה;
(3) ניתנו כל האישורים הנוספים הנדרשים לפי דיני מדינת החוץ;
(4) הסכמת אימו של הילד לתת אותו לאימוץ בין-ארצי ניתנה לאחר לידתו;
(5) ההסכמות והאישורים האמורים תקפים בעת מתן האישור;
(6) הוסברו להורי הילד תוצאות האימוץ, ובפרט מידת הניתוק של הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו ומשפחתו;
(7) במקום שבו נדרשת הסכמתו של הילד — הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי הילד נתן את הסכמתו לאימוץ מרצונו החופשי, מדעת, ללא תמורה ולאחר שהוסברו לו תוצאות האימוץ, והכל בהתחשב בגילו וברמת הבנתו.
(ב) לאישורה של הרשות המוסמכת של מדינת החוץ יצורפו כל המסמכים המצוינים בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לדיני אותה מדינה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 356 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יב
28יג. העמותה המוכרת תבקש מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ חוות דעת על הילד, זהותו ומידת התאמתו לאימוץ, על משפחתו, רקעו, סביבתו החברתית, דתו, מצבו הרפואי בעבר ובהווה, וכל פרט מהותי אחר.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 356 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יג
28יד. קיבלה העמותה המוכרת את המסמכים ואת חוות הדעת הנדרשים על פי סעיפים 28יב ו-28יג, תקבע על-פי חוות דעת של עובד סוציאלי אם אימוצו של הילד על ידי המבקש הוא לטובת הילד.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 356 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יד
28טו. (א) הסכים המבקש לקבל את הילד למטרת אימוץ בין-ארצי, תגיש העמותה המוכרת לשר הפנים בקשה לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע.
(ב) בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף מסמכים בדרך שיורה שר הפנים.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 356 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28טו
28טז. (א) אישר שר הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, בתנאים שקבע, תאשר העמותה המוכרת לרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי היא מסכימה למסירת הילד למבקש.
(ב) הילד יימסר למבקש במדינת החוץ; במקרים חריגים שבהם נבצר מהמבקש לקבל את הילד במדינת החוץ ובאישור הרשות המרכזית יימסר הילד למבקש בישראל.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 357 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28טז
28יז. קיבל מבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי, לא תאשר עמותה מוכרת מסירת ילד נוסף למבקש, למעט בן-משפחה של אותו ילד, אם טרם חלפו שמונה עשר חודשים מיום שהמבקש קיבל את הילד לביתו.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 357 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יז
28יח. עמותה מוכרת תבצע, אם נתבקשה לכך על-ידי מדינת החוץ, מעקב אחר קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, דיווח על המעקב; העבירה עמותה מוכרת דיווח כאמור למדינת החוץ, תעביר עותק ממנו לרשות המרכזית.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 357 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יח
28יט. (א) עמותה מוכרת שהסכימה למסירת ילד למבקש תהיה אפוטרופוס על הילד ויהיו לה, עד למתן צו אימוץ או עד להחלטה אחרת של בית המשפט, זכויות, חובות וסמכויות כשל הורה.
(ב) עמותה מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בעמותה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 357 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28יט
28כ. (א) בית משפט רשאי לתת צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ על ידי המבקש לאחר שנוכח כי נתקיימו כל התנאים לענין אימוץ בין-ארצי לפי חוק זה.
(ב) לא יתן בית המשפט צו אימוץ כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת בכתב מהעמותה המוכרת או תסקיר של פקיד סעד כאמור בסעיף 22.
(ג) בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ לפי סעיף זה אף אם המאמץ אינו בן דתו של המאומץ, ובלבד שנוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 357 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כ
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2642)
הוספת סעיף קטן 28כ(ג)
28כא. (א) ראתה הרשות המרכזית כי המשך סמיכותו של הילד על שולחן המבקש למטרת מתן צו אימוץ אינו לטובת הילד, רשאית היא לקבוע, לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת, כי הילד יוצא מהחזקת המבקש ויועבר למקום שייקבע על ידיה; כן רשאית היא לנקוט כל אמצעי זמני אחר הדרוש להגנה על שלום הילד.
(ב) פעלה הרשות המרכזית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי פקיד סעד, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, למסור את הילד לאדם אחר בישראל שהסכים לקבלו בכוונה לאמצו.
(ג) לא נתאפשרה מסירתו של הילד לאדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות המרכזית, בתיאום עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, לגרום להחזרתו של הילד לידי הרשות המוסמכת.
(ד) מלאו לילד תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, יתחשבו בית המשפט והרשות המרכזית בדעתו של הילד לפני מתן ההחלטה לפי סעיף זה.
(ה) עמותה מוכרת שהסכימה למסירתו של ילד למבקש למטרת אימוץ בין-ארצי, וננקטה לגבי הילד פעולה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תישא בכל ההוצאות הכרוכות בהחזרת הילד למדינת החוץ ובכל ההוצאות האחרות הדרושות לטיפול בילד, הכל לפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה.
(ו) פעולה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור מראש של בית המשפט.
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפקיד סעד לפי כל חיקוק.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 357 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כא
28כב. (א) השרים רשאים להכיר בעמותה כאמור בסעיף 28ג, אם מצאו כי התקיימו לגביה התנאים לפי חוק זה; ורשאים הם לקבל לצורך זה חוות דעת מאת הרשות המרכזית.
(ב) ההכרה תהא לתקופה של שנתיים ורשאים השרים ליתן את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משנתיים, מטעמים שירשמו בהחלטתם; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 358 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כב
מיום 11.7.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 445 (ה"ח 49)
(ב) ההכרה תהא לתקופה של שנתיים ורשאים השרים ליתן את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משנתיים, מטעמים שירשמו בהחלטתם; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.
28כג. (א) השרים רשאים להכיר בעמותה לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
(1) לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין-ארצי;
(2) לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין-ארצי;
(3) העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין-ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים;
(4) חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה;
(5) הגמול או השכר שמשלמת העמותה למנהליה, ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים; השרים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע אמות מידה או שיעורים מרביים לשכר ולגמול כאמור.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (5) של סעיף קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 358 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כג
מיום 11.7.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 445 (ה"ח 49)
28כג. (א) השרים רשאים להכיר בעמותה לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
(1) לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין-ארצי;
(2) לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין-ארצי;
(3) העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין-ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים;
(4) חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה;
(5) הגמול או השכר שמשלמת העמותה למנהליה, ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים; השרים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע אמות מידה או שיעורים מרביים לשכר ולגמול כאמור.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (4) (1) עד (5) של סעיף קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.
28כד. מצאו השרים שלאור היקף ואופן פעילותה של עמותה מוכרת יש צורך לקבוע תנאים נוספים לפעילותה, רשאים הם לקבוע את התנאים ולהורות כי פעילותה של העמותה המוכרת תותנה בקיום התנאים הנוספים.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 358 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כד
28כה. (א) בקשה להכרה בעמותה תוגש לשרים בכתב בדרך שיקבעו.
(ב) לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בדבר הליכי האימוץ הנהוגים במדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול, ויצורפו לה החוקים הנוגעים בדבר של אותן מדינות, כשהם מתורגמים לעברית באישור נוטריון.
(ג) לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין-ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל או אישור ממדינת החוץ שלפיו תהא העמותה רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי באותה מדינה; אישור כאמור בסעיף קטן זה יצורף כשהוא מתורגם לעברית באישור נוטריון.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 358 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כה
מיום 11.7.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 446 (ה"ח 49)
(ג) לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין-ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל או אישור ממדינת החוץ שלפיו תהא העמותה רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי באותה מדינה; אישור כאמור בסעיף קטן זה יצורף כשהוא מתורגם לעברית באישור נוטריון.
28כו. (א) עמותה מוכרת תהא נתונה לפיקוחה של הרשות המרכזית.
(ב) עמותה מוכרת תמסור לרשות המרכזית, על פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למבקש או לילד שנתקבל למטרת אימוץ על ידיו או לפעילות העמותה המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המרכזית.
(ג) הרשות המרכזית תהא רשאית למנות מפקח, אשר יהיה מוסמך, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות חוק זה הנוגעת לפעילות העמותה המוכרת, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, להיכנס למשרדי העמותה המוכרת ולדרוש מידע או מסמכים הנוגעים לענין ממי שהוא סבור שהם מצויים בידיו ועל אותו אדם למסרם לו; מסמכים שנתפסו כאמור יוחזרו לעמותה בתוך שלושים ימים מיום תפיסתם.
(ד) ניתן צו לאימוץ הילד ממדינת החוץ בידי המבקש תעביר העמותה המוכרת לרשות המרכזית את המידע שקיבלה ממדינת החוץ על הילד, על הוריו ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 359 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כו
28כז. (א) החליטה עמותה מוכרת להפסיק את פעילותה באימוץ בין-ארצי, תמסור על כך הודעה בכתב לרשות המרכזית שלושה חודשים לפחות לפני המועד שקבעה לסיום פעילותה.
(ב) הפסיקה עמותה מוכרת את פעילותה באימוץ בין ארצי, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לרשות המרכזית את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנמסרו לאימוץ בין-ארצי ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים לאימוץ הבין-ארצי.
(ג) הודעה על הפסקת פעילותה של עמותה מוכרת לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 359 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כז
28כח. (א) השרים רשאים לבטל או להתלות הכרה בעמותה מוכרת, אם מצאו, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות המרכזית והתייעצות עם הועדה המייעצת, ולאחר שניתנה לעמותה המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה, כי מן הנכון לעשות כן מטעמים של תקנת הציבור או טובת הילד, או אם מצאו כי –
(1) העמותה המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;
(2) העמותה המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים להכרה בה או לפעילותה באימוץ בין-ארצי;
(3) מנהל או עובד העמותה שהורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.
(ב) הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה תפורסם ברשומות.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 359 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כח
28כט. על אף הוראות כל חוק, רשאית עמותה מוכרת למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי, ואולם עמותה מוכרת, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה לא ימסרו ולא יגלו כל מידע או מסמך, אשר הגיעו אליהם בקשר לפעילותם באימוץ בין-ארצי, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28כט
28ל. (א) השרים רשאים לאסור, בצו, אימוץ ממדינת חוץ מסוימת.
(ב) אין לפעול באימוץ בין-ארצי ממדינה זו כל עוד הצו בתוקפו.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28ל
28לא. לא תחתום עמותה מוכרת על הסכם עם מדינת חוץ, אלא בדבר יישומו של אימוץ בין-ארצי ובאישור השרים בלבד.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לא
28לב. לא תפרסם עמותה מוכרת אלא פרסום שהוא מידע ענייני על עיקרי פעילותה, ובלבד שפרסום מידע כאמור לא יפגע בעקרון טובת הילד; השרים רשאים לקבוע כללים לפרסום לפי הוראות סעיף זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לב
28לג. עמותה מוכרת לא תדרוש ממבקש, לא תגבה ולא תקבל ממנו במישרין או בעקיפין, תשלומים בעבורה או בעבור אחר, בעד פעילותה באימוץ בין-ארצי בארץ ובמדינת החוץ, אלא עבור הוצאות שהוציאה בפועל בפעילותה באימוץ כאמור, ועבור שירותים שקבע שר העבודה והרווחה, הכל בשיעור שלא יעלה על הסכומים המרביים שקבע, ורשאי הוא לקבוע סכומים כאמור במטבע חוץ.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לג
מיום 11.7.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 446 (ה"ח 49)
28לג. לא תגבה עמותה מוכרת תשלומים עבור עמותה מוכרת לא תדרוש ממבקש, לא תגבה ולא תקבל ממנו במישרין או בעקיפין, תשלומים בעבורה או בעבור אחר, בעד פעילותה באימוץ בין-ארצי בארץ ובמדינת החוץ, אלא עבור הוצאות שהוציאה בפועל בפעילותה באימוץ כאמור, ועבור שירותים שקבע שר העבודה והרווחה, הכל בשיעור שלא יעלה על הסכומים המרביים שקבע, ורשאי הוא לקבוע סכומים כאמור במטבע חוץ.
28לד. עמותה מוכרת תטפל בבקשות לאימוץ בין-ארצי של מבקשים שאין בידם היכולת הכלכלית לשלם לה עבור כל הוצאות האימוץ; השרים, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, יקבעו את מספר הבקשות שיטופלו לפי סעיף זה ואת הכללים והמבחנים לאישורן.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לד
28לה. הפרת הוראה מהוראות סעיפים 28ח, 28ט, 28י, 28יד, 28יח, 28כו(ב), 28כז(א) ו-(ב) ו-28כט היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש], תחול עליה, בכפוף להוראות חוק זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לה
28לו. (א) נמסר למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי לפי הוראות חוק זה, ומדינת החוץ אישרה כי בית המשפט או רשות מינהלית מוסמכת באותה מדינה נתנו פסק דין או צו לאימוץ הילד על ידי המבקש, וכי האימוץ הוא סופי, יהיה דינו של האימוץ כדין אימוץ על פי חוק זה ממועד פסק הדין או הצו האמורים, אם אישרה הרשות המרכזית או קבע בית המשפט כי האימוץ אינו מנוגד לטובת הילד או לתקנת הציבור.
(ב) העמותה המוכרת תעביר את פסק הדין או את הצו כאמור, בצירוף אישורה של מדינת החוץ, לרשם האמור בסעיף 29 לשם רישומו בפנקס האימוצים.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לו
מיום 11.1.2005
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 446 (ה"ח 49)
(א) נמסר למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי לפי הוראות חוק זה, ומדינת החוץ אישרה כי בית המשפט או רשות מינהלית מוסמכת באותה מדינה נתנו פסק דין או צו לאימוץ הילד על ידי המבקש, וכי האימוץ הוא סופי, יהיה דינו של האימוץ כדין אימוץ על פי חוק זה ממועד פסק הדין או הצו האמורים, אלא אם כן קבע בית המשפט כי האימוץ מנוגד לתקנת הציבור או לטובת הילד אם אישרה הרשות המרכזית או קבע בית המשפט כי האימוץ אינו מנוגד לטובת הילד או לתקנת הציבור.
28לז. שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע כללים והנחיות מקצועיות שלפיהם תפעל עמותה מוכרת; כללים והנחיות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 360 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לז
28לח. לא תותר כניסה לישראל של ילד למטרת אימוץ בין-ארצי, אלא אם כן התקיימו הוראות חוק זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 361 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לח
28לט. (א) נמסר ילד ממדינת חוץ לתושב ישראל למטרת אימוץ לפני תחילתו של חוק זה והילד סמוך על שולחנו, בית המשפט רשאי, לבקשתו, לתת צו לאימוץ הילד על ידיו, אם התמלא אחד מאלה –
(1) ניתן פסק דין או צו לאימוץ הילד בידי מגיש הבקשה, ומדינת החוץ אישרה את תוקפו של הצו או של פסק הדין, וכן כי האימוץ הוא סופי;
(2) מדינת החוץ אישרה אחד מאלה:
(א) הורי הילד נתנו את הסכמתם לאימוץ הילד;
(ב) ניתן לאמץ את הילד אף ללא הסכמת הורים או אחד מהם לפי דיני מדינת החוץ;
(3) הילד שהה בישראל בביתו של מגיש הבקשה למעלה מחמש שנים לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) הוראות סעיף 22 לא יחולו בהליך לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף 28כ(ג) יחולו בהליך לפי סעיף זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 361 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף 28לט
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2642)
הוספת סעיף קטן 28לט(ג)
29. כל צו-אימוץ, לרבות צו שסעיף 31 חל עליו, וכל ביטול של צו-אימוץ יירשמו בפנקס שינוהל בידי רשם שימנה לכך שר המשפטים; פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות.
30. (א) פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון, ואולם רשאי לעיין בו —
(1) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
(2) רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;
(3) פקיד סעד ראשי.
(ב) לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי פקיד סעד להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב פקיד הסעד לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מפקיד הסעד.
(ג) היה האימוץ בין-ארצי, לא יתיר פקיד סעד עיון בפנקס אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 361 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
הוספת סעיף קטן 30(ג)
31. מי שאומץ לפי צו של בית משפט או בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה.
32. (א) המציע או נותן, או מבקש או מקבל, תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית משפט, דינו — מאסר שלוש שנים.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין-ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 361 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
32. (א) המציע או נותן, או מבקש או מקבל, תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית משפט, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין-ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.
33. (א) המוסר, מקבל או מחזיק ילד למטרת אימוץ בישראל, או למטרת אימוץ בין-ארצי שלא לפי הוראות חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) המפר את הוראות סעיפים 28ח(ב), 28ט, 28י(א) ו-(ג), 28יא, 28יב, 28יג, 28יד, 28יז, 28יח, 28כו(ב) עד (ד), 28כז(ב), 28כט, 28ל(ב), 28לא, 28לב ו-28לג, דינו – מאסר שנה, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 361 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
החלפת סעיף 33
הנוסח הקודם:
איסור מסירה
33. המוסר או מקבל ילד למטרת אימוץ שלא באמצעות פקיד סעד או שלא על פי צו בית משפט לפי חוק זה, דינו- מאסר שנה.
34. (א) המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים; סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.
(ב) הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לענין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום לב ולטובת המאומץ.
(ג) לענין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות סעיף קטן (א), או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין-ארצי.
מיום 1.1.1998
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 361 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1641 מיום 9.12.1997 עמ' 20 (ה"ח 2656)
34. (א) המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים; סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.
(ב) סעיף זה לא יחול על מאמץ ומאומץ לעניין האימוץ שהם צדדים לו.
(ב) הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לענין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום לב ולטובת המאומץ.
(ג) לענין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות סעיף קטן (א), או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין-ארצי.
35. חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם – גם ילד שאומץ במשמע; חיקוק ומסמך שמדובר בו בהורהו של אדם – מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת; סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי כ"ו באב תש"ך (19 באוגוסט 1960).
מיום 2.3.1997
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
35. חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם – גם ילד שאומץ במשמע; מסמך חיקוק ומסמך שמדובר בו בהורהו של אדם – מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת; סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי כ"ו באב תש"ך (19 באוגוסט 1960).
36. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ. תקנות שענינן אימוץ בין-ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) מבין פקידי הסעד כמשמעותם בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, יסמיך שר העבודה והרווחה לענין חוק זה פקיד סעד ראשי ופקידי סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים.
מיום 21.8.1996
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ. תקנות שענינן אימוץ בין-ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
36א. (א) מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של פקיד סעד בקשר לקביעת כשירותו להיות מאמץ או מהחלטה של עמותה מוכרת בדבר כשירותו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר של חמישה, שימנה שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר המשפטים.
(ב) החברים בועדת הערר יהיו שופט בית משפט לעניני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה.
(ג) החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד.
מיום 2.3.1997
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362 (ה"ח 2271, ה"ח 2449)
תיקון מס' 2 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח 2553)
הוספת סעיף 36א
37. חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960 – בטל.
38. בסעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "או של אדם שהקטין היה סמוך על שלחנו, מתוך כוונה לאמצו, בשנה שקדמה להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981".
39. מי שנתמלאו לגביו התנאים לאימוץ ובקשה בענינו תלויה ועומדת בבית משפט ערב פרסומו של חוק זה, רשאי בית המשפט לתת צו או אכרזה אף בסטיה מהוראותיו.