חומר רקע
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 - עם סימון הצעת החוק ושינויים מוצעים (מסומנים בצהוב ובכתב נטוי מודגש) – לדיון ביום 08012008
פרק ראשון: הסדר מוסכם
1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
(ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.
(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
(ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה.; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.
מיום 24.2.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1506 מיום 24.2.1995 עמ' 136 (ה"ח 2245)
הוספת סעיף קטן 2(ג1)
מיום הקמתו של בית משפט לעניני משפחה
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)
(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט המחוזי בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
פרק שני: הסדר איזון המשאבים
3. (א) לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.
(ב) בני זוג שלא ביקשו אימות של הסכם ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).
4. אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.
5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
(א1) בחוק זה - "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצוי פרישה, ביטוח, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.
הגרסה שבס"ק (א1) היא שנותרה בעקבות הדיון ב-09122007, והיא תעמוד לצד התיקון לסעיף 8 לחוק בענין נכסי קריירה
(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.
מיום 4.4.1990
תיקון מס' 1
ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 118 (ה"ח 1977)
החלפת פסקה 5(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) זכויות שעל פי דין אינן ניתנות להעברה;
5א. הקדמת המועד לאיזון המשאבים
גרסה א'1 לסעיפים קטנים (א) ו-(ב):
(א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
נמחקה פסקה (1) בגרסה הקודמת
(2) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:
(א) הליך להתרת נישואין;
(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט–19691, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;
(3) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.
(בגרסה זו - אין סעיף קטן (ב) )
גרסה א'2 לסעיפים קטנים (א) ו-(ב):
(א) הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה וקבע בית הדין שיש לתת או לקבל גט, ולענין זה אין נפקא מינה אם ננקטה בפסק הדין או בהחלטה לשון של כפיה, חובה, מצווה או המלצה, הצעה או לשון אחרת, או שיש להתיר את הנישואין או שאין סיכוי לשלום בית או שעל הצדדים לנהל משא ומתן לגירושין2, או נתן היתר נישואין (בסעיף זה – קביעה של בית הדין), תהיה לכל אחד מבני הזוג הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 אף בטרם פקיעת הנישואין:.
נמחקו פסקאות (1) ו-(2) שהופיעו בגרסה הקודמת
(ב) לא ניתנה קביעה של בית הדין בתוך שישה חודשים מיום פתיחת ההליך, תהיה לכל אחד מבני הזוג הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5, ואולם בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים3; ראש הרכב של הערכאה הדתית העליונה או דיין אחר של אותה ערכאה שאותו מינה4, רשאי, לאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים5, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב להאריך את התקופה האמורה בשלושה בשישה חודשים נוספים ורשאי הוא לחזור ולהאריכה מעת לעת, ובלבד שמצא כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. , ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים מיום פתיחת ההליך 6.
נוסח מוצע לגרסה א'2 של סעיף 5א - המבוסס על הצעת הראש"ל7
אחרי ס"ק (א) יבוא:
(ב) קביעת בית הדין תינתן בתוך ארבעה עשר חודשים מיום פתיחת ההליך; חלפו ארבעה עשר חודשים מיום פתיחת ההליך ולא ניתנה קביעת בית הדין רשאי צד להליך לפנות אל ראש הערכאה הדתית העליונה; ראש הערכאה הדתית העליונה רשאי לפי שיקול דעתו ואם מצא שהדבר מוצדק להעביר את ההליך להכרעת בית דין מיוחד שימנה לשם כך;
(ג) הזכות לאיזון משאבים לא תקום כל עוד לא ניתנה קביעה על ידי בית הדין, ואם הוגש ערעור לערכאה הדתית העליונה, כל עוד לא ניתנה החלטה בערעור.
כן מוצע למחוק את סעיף 5א(ג) שלהלן, ולהוסיף לסעיף 13 לחוק הוראה שלפיה:
"בית הדין רשאי למחוק הליך שבפניו אם ראה שתוצאות ההליך מנוגדות לדין תורה."
עד כאן הגיעה הוועדה בדיון ביום 09122007
(ג) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א– 19918, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–20019, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;
(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש;
(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש ושקיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונו של המבקש או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–199610, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש.
(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון משאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.
(ה) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון משאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בענין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדיו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.
(ו) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור11. – תיקון בעקבות הדיון ביום 09122007
6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.
(ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.
(ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.
(ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר –
(1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;
(2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;
(3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.
(4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.
מיום 4.4.1990
תיקון מס' 1
ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 118 (ה"ח 1977)
הוספת סעיף קטן 6(ד)
6א. מכירת פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני הזוג12
ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך מימוש הזכות לאיזון המשאבים יש למכור לפרק שיתוף ב דירה המשמשת למגורי בני הזוג להם או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
7. נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג.
8. ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין גירושיו – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים13:
(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע, בהתחשב, בין היתר, בנכסי קריירה ם עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים בשעת פקיעת הנישואיןמועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים זמן פקיעת הנישואין אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.
9. ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששוויים יאוזן בין בני הזוג.
10. כל עוד לא פקעו הנישואין, זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד אינו זכאי לממשה עם פקיעת הנישואין או בהתקיים התנאים להקדמת המועד לאיזון המשאבים כאמור בסעיף 5א14 .
פרק שלישי: הוראות לכל הסדר
11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:
(1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
(2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
(3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.
12. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.
פרק רביעי: הוראות שונות
13. (א) חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.
(ב) בענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.
14. סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.
15. על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.
17. אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.
18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות. לביצועו.
תחילה:
(א) הוראות החוק העיקרי כנוסחן לפי חוק זה יחולו על בני זוג שחלות עליהם הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב כניסתו לתוקף של חוק זה;
(ב) ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על בקשות לאיזון משאבים, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט או בית דין ביום פרסומו של חוק זה.
אם יהיה תיקון גם בסעיף 5 יש צורך בהוראת תחילה גם לגבי הסכמי ממון שנעשו לפני תחילתו של התיקון כלומר –
"(ג) עשו בני זוג הסכם ממון לפני תחילתו של חוק זה, יראו אותם, בענינים שבהם ההסכם אינו קובע אחרת, כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי הפרק השני כתיקונו בחוק זה."