חומר רקע
הצעת חוק לשכת עורכי הדין - עמדת הלשכה 8.1.08
ועדות האתיקה
יושב ראש של ועדת האתיקה צריך להיות מינוי של הלשכה בוועד הרלוונטי (מרכזי או מחוזי).ככל הנראה עניין זה, מוסכם על משרד המשפטים.
המעמד המיוחד של יו"ר ועדת אתיקה כגורם ערכי בתחום, נובע מצירוף מעמדו המקצועי ומעמדו כשליח המוסדות הנבחרים של הלשכה. זה אינו תפקיד פוליטי, אבל גם לא תפקיד מקצועי גרידא. יש חשיבות לקביעת מדיניות וממילא גם למתן דין וחשבון על מדיניות. אין בכך כדי לפגוע בשיקול הדעת המקצועי של הועדה או של היושב ראש. ההיסטוריה מלמדת, שמוסדות הלשכה הקפידו לבחור לתפקיד עורכי דין בעלי מעמד ציבורי וניסיון הולמים.
יודגש, שהאלטרנטיבה של בחירה בתוך הועדה, משמעותה היא פוליטיזציה חמורה של הרכב הועדה (במטרה להשפיע על זהות היו"ר). מנגד האלטרנטיבה של בחירה בידי ועדת המינויים, פירושה שהמינוי יהיה מינוי מקצועי בלבד, ולפיכך מוסדות הלשכה ימנו אדם מטעמם שיהיה מעין "שר המשפטים" של הלשכה, ויהפוך לגורם מרכזי בתחום האתיקה.
תשלום לנציגי ציבור - אין לקבוע תשלום לנציגי ציבור ואין מקום למקבלי שכר בוועדות האתיקה
קבלת שכר יפגע באופי הוולונטרי של הועדות ויגרום לפגיעה במוטיבציה של המתנדבים. זאת ועוד, מתן שכר לנציגי ציבור עלול לגרום לתמריץ כלכלי לעבוד בוועדה, ובכך להפכו לגורם דומיננטי בוועדה שאופייה קולגיאלי ושוויוני - דבר אשר לכשעצמו עלול להרוס את האופי היעיל והענייני של הוועדות. יש לקבוע בחוק שהפעילות בועדות היא התנדבותית וחבר ועדה לא יקבל על-כך תגמול בכל דרך שהיא.
מספר חברי ועדות האתיקה - אין לקבוע את מספר החברים בועדות האתיקה בחוק או בכללים
עמדת הלשכה שאין לקבוע את מספר חברי ועדות האתיקה, אלא להשאיר זאת לגורם הממנה (ז"א לוועד מרכזי או מחוזי בהתאמה) אין צורך בקביעת המספר בכללים. הדבר תלוי במספר התלונות מעת לעת, והוא חלק מהניהול הפנימי של הוועדות. בדיון האחרון, נראה שעמדה זו הייתה מקובלת על חברי ועדת חוקה.
מספר נציגי הציבור - הנושא סוכם בדיון האחרון. יש להוסיף שועדת האתיקה כשירה לפעול גם אם נגרע מספר נציגי הציבור מהמינימום הקבוע בחוק.
כאמור בדיון האחרון נקבע מספרם של נציגי הציבור בועדות האתיקה, כך שמספרם יהיה לא יותר מרבע ולא פחות מאחד עד 11 חברים או משניים ביותר מ-11 חברים. עמדת הלשכה שיש להוסיף, שועדת האתיקה כשירה לפעול גם אם נגרע מספר נציגי הציבור מהמינימום הקבוע, כדי לא לשתק אותה במקרים כאלה. יש לזכור שאחריות מינוי הנציגים היא על ועדת המינויים.
כשרות לכהן כחבר בועדות האתיקה – יש לקבוע 3 שנות ותק על מנת לכהן כחבר בועדת האתיקה הארצית ושנתיים כחבר בועדת האתיקה במחוזות.
נושא זה נדון, אבל בבחינה חוזרת התוצאה אינה נכונה. אין להשוות את תנאי הכשרות להתמנות כחבר ועדת אתיקה לתנאים להתמנות כחבר בי"ד. אומנם דנו בסעיף 18 ב, המפנה לסעיף 16(א), אולם, היה ותנאים אלו יתקבלו, צעירים לא יוכלו להשתלב כחברים בועדות האתיקה, שכן יידרש 8 שנות ותק על מנת להיות חבר בועדת האתיקה הארצית ו-5 שנות ותק לועדות האתיקה במחוזות. עמדת הלשכה, שעבור חברות בועדת האתיקה, מדובר בוותק גדול מדי, ומספיקות 3 שנות ותק על מנת לכהן בועדת האתיקה הארצית ושנתיים ותק למחוזית.
סמכויות ועדת האתיקה הארצית
1. קובלת ככל קובל בעניינים הבאים לפתחה
2. קובלת יחידה בענייניהם של חברי בי"ד משמעתי.
3. זכות ערעור גם על הכרעות שניתנו בהליכים שהקובל היה ועד מחוז.
4. עיכוב הליכים גם בהליכים שבהם הקובל הוא ועד מחוז.
5. מתן חוות דעת בעניינים אתיים.
יש לקבוע שלועדת האתיקה הארצית תהיה סמכות לעכב הליכי קבילה (גם של ועדי מחוז), מהטעם שצריך חסם מפני שימוש לרעה בסמכות קבילה במחוז או מפני הבדלים קיצוניים במדיניות העמדה לדין.
נהלי הלשכה היום הם, שכאשר ועד מחוז מצוי בניגוד עניינים הדיון עובר לועד מחוז אחר. האם יש להסדיר זאת בחוק?
הערה לתיקון נוסף סעיף 73 לחוק (סמכויות הקובלים) - יש לבטל את סמכות הקבילה של פרקליט המדינה ודי בסמכות המסורה בידי היועמ"ש. לפי הנחיה שהוציא היועמ"ש הוא ישתמש בסמכות זו רק במקרים נדירים.
פרקליטי הלשכה
יש לכנות את פרקליט הלשכה - בא כוח הקובל. השם 'פרקליט' מטעה, שכן לא מדובר בגורם עצמאי כמו פרקליט מדינה, אלא בבא-כוחה של הועדה, כאשר הריבון להחלטות נשארת הועדה.
ב"כ הקובל הוא אחד מהאורגנים המקצועיים של הועדה. הוא עובר על חלק מהתיקים בשלב חוות הדעת. הוא מייצג את הקובל או מנחה באי כוח אחרים בכל הקובלנות. עמדת הלשכה היא שב"כ הקובל לא יהיה חבר ועד מחוזי, ועד מרכזי, מועצה ארצית, בית דין או ועדת אתיקה.
מינוי בא כוח הקובל - ראוי שיעשה בידי הועד הרלוונטי בכפוף לאישור ועדת המינויים.
העברה מתפקיד בא כוח הקובל - ראוי שיהיה ביוזמת הועד הרלוונטי באישור הועדה או ביוזמת הועדה בכפוף לשמיעת עמדת הועד.
עוזרים לבא כוח הקובל - עמדת הלשכה שאין צורך בהתייחסות לנדון בחוק. מבחינת עומס יידרשו עוזרים בוודאות רק במחוז ת"א. אין למנוע שיהיו לו עוזרים מתנדבים (כפי שיש כיום).
ייחודיות הייצוג – בקובלנות, בא כוח הקובל (ועוזריו) הם היחידים שיכולים לייצג את ועדת האתיקה המחוזית. לעומת זאת, בעתירות מנהליות נגד הועדה יש לוועדה חירות לבחור מייצג אחר (זו שאלה של מומחיות מקצועית ולעתים גם של בכירות מקצועית).
פומביות הדיון
יש לקבוע כי הדיון יהיה בדלתיים פתוחות אלא אם יוחלט אחרת (בהיפוך המצב דהיום). חשוב לקבוע סייג נוסף הקובע כדלקמן: "אם מצא בית הדין שהפגיעה בנאשם או באדם אחר שעניינו עשוי להתברר בהליך עולה על העניין הציבורי בפרסום".
עמדת הלשכה שיש להוסיף עילת סל כאמור, לפיה מוסמך המותב להורות על דלתיים סגורות ועל איסור פרסום גם כאשר הנזק הצפוי מן הפרסום לנאשם או לאדם אחר (למשל: המתלונן, הלקוח, עד וכיו"ב) מן גדול במידה ניכרת מהתועלת שבפרסום הספציפי. יש לזכור שמדובר בדין משמעתי פרופסיונאלי ולא במשפט אזרחי או פלילי רגיל. מקרים מתאימים לאיסור פרסום: פגיעה קשה במיוחד בנאשם, עבירה לא חמורה (בעיקר בין עורכי דין), פגיעה במתלונן, פגיעה בלקוחו של עורך הדין או בעד פוטנציאלי. נזכור שהסייג יכול להיות מופעל על חלק מהדיון, או באופן זמני עד להכרעת דין ואז להחליט מחדש לפי התוצאה (הרשעה משנה את החזקה לטובת פרסום).
באשר לדיוני ועדת האתיקה, עמדת הלשכה שיש לקבוע שהליכי ההעמדה לדין חסויים, ושחל לגביהם איסור פרסום. מדובר בהתייעצות פנימית, ובדין חברים. חשוב להגן על יכולתם של חברים להביע עמדה באופן חופשי בלי לעמוד בסיכון או במבוכה מחוץ לועדה.
על החלטה לסגור דלתיים צריכה להיות זכות ערעור עד לבית משפט מחוזי. זה עניין עקרוני. הזכות לערער צריכה להינתן גם לוועדה הארצית (מטעמי אחידות ופיקוח).
הדברים מדברים בעד עצמם.
העמדה לעיון של פסקי דין
הלשכה תומכת בסעיף 69 ב (א) אין לקבוע חובת פרסום של פסקי דין אלא להעמיד פסקי דין לעיון בהתאם לפניית המבקש ולהתיר גבית אגרה. בית הדין רשאי להורות על איסור פרסום של פסק דין מן הטעמים המפורטים בסעיף 65א.
מבחר של פסקי דין יפורסמו באתר הלשכה. מי שיפנה לקבל פסק דין יוכל (אולי בכפוף לאגרה) לקבלו. אולם אין להטיל עלינו חובה לממן פרסום ברבים. למעשה אין גם עניין לרבים במאגר פסקי הדין הללו.
בית הדין רשאי להטיל איסור פרסום על פסק דין מהטעמים לעיל, ובכלל זה מעילת הסל. למשל עו"ד שזוכה בהליך שהיה באיסור פרסום, יש הגיון בהמשך האיסור לאחר הזיכוי.
הוראות מעבר
עמדת הלשכה שיש לקבוע בחוק הוראת מעבר הדרגתית ועניינית:
(א) מינוי ועדות אתיקה ובתי דין – רק לאחר סיום הכהונה של הנוכחיים (לאחר הבחירות הקרובות בעוד כשלוש שנים. אחרת יהיה צורך במינוי במהלך התקופה, יש כאן הפסד של התמקצעות ומהומה ארגונית לא קטנה.
(ב) מינוי ב"כ קובל בשכר – מיולי 2009. מדובר בעניין המחייב תקציב ולכן אי אפשר להתחיל לפני 2009. הוא מחייב התארגנות, שכן יש לקיים מכרזים או דרך אחרת לבחירת קובלים. יש לקבוע נהלים חדשים. חלק מהעבודה תעשה במהלך 2008. יש להניח שבפועל ההתארגנות תחל קודם. למשל, הועדה הארצית כבר עובדת במתכונת דומה למתכונת המוצעת, ואף בת"א יש הסדר בכיוון דומה.
(ג) פתיחת הדלתיים – רק להליכים שיפתחו לאחר החקיקה, בשל אינטרס ההסתמכות של מי שהועמד לדין עד כה.