חומר רקע
ה\5\0
22.01.2008
לכבוד
הגב' תמר סלע, עו"ד
עוזרת ליועצת המשפטית לכנסת
כנסת ישראל
ירושלים
ח.נ,
הנדון: התיקון המוצע לחוק החברות הממשלתיות
במסגרת הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2008
1. בשמן של קרן ההשתלמות למורים וגננות בע"מ וקרן השתלמות למורים תיכוניים מורי סמינרים ומפקחים בע"מ (להלן: קרנות השתלמות לעובדי הוראה) הנני להתייחס בזאת להצעה לתיקון חוק החברות הממשלתיות.
2. קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה נוצרו בשנת 1960 או בסמוך לכך כתוצאה מהסכם קיבוצי שבין הסתדרות המורים לבין מדינת ישראל.
3. מטרתן העיקרית של קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה היא לאפשר למורים-עמיתים בקרנות ההשתלמות לצאת לשנת שבתון בתום 8-7-6 שנות חסכון וכספי החסכון משמשים למתן מענקים, שכ"ל ועוד וזאת כדי להשכילם ולשדרג את ידיעותיהם, מצד אחד, וכדי לאפשר להם להתארגן גם נפשית להמשך פעילותם כמורים, עבודה שכידוע היא עבודה שוחקת ביותר, מצד שני.
4. עפ"י ההסכם הקיבוצי, כאמור, הוקמו 2 קרנות השתלמות ע"י הסתדרות המורים, כאשר קרן אחת מיועדת למורים וגננות והקרן השנייה מיועדת למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים.
5. יש לציין, כי לממשלה יש זכות למנות מחצית מחברי הדירקטוריון בקרן למורים וגננות ו- 3/8 מהדירקטורים בקרן השתלמות למורים תיכוניים מורי סמינרים ומפקחים. ולהסתדרות המורים יש הזכות למנות מחצית מהדירקטורים בכל קרן. הקרנות במהותן הן קרנות מעורבות אשר רק כמה מסעיפי חוק החברות הממשלתיות חל עליהן כאמור בסעיף 58.
6. הדירקטורים בקרנות ההשתלמות מחציתם מורים ומחציתם נציגי משרד החינוך והתרבות, נציג האוצר וכן נציג מרכז השלטון המקומי. הסיבה כי רק מחצית הדירקטורים או פחות הם עובדי מדינה נעוצה בעובדה כי היה רצון לאזן את כח הדירקטורים מטעם המדינה כנגד כח הדירקטורים של המורים. לפיכך, הפרת האיזון הנ"ל ע"י מינוי מי מטעם רשות החברות יאלץ את קרנות ההשתלמות לעובדי ההוראה למנות נציג נוסף לדירקטוריון מטעם הסתדרות המורים, דבר שבודאי יסרבל את פעילות הדירקטוריון, מצד אחד, ותצרף נציג שלא יטול חלק פעיל בניהול הדירקטוריון ויהווה מעין נטל על פעילות הדירקטוריון, מצד שני.
7. בהתייחס לסעיפי החוק החלים על חברות מעורבות נציין כדלקמן:
7.1. עניינו של סעיף 70(1) להצעת חוק ההסדרים, בהחלת הוראות המעוגנות בסעיפים 27(ב) ו- 29(ב) לחוק החברות הממשלתיות, גם על חברות מעורבות.
7.2. סעיף 58 לחוק החברות הממשלתיות קובע סעיפים שונים הקובעים הוראות אותן יש להחיל גם על חברות מעורבות. על ההוראות המצויות בסעיף זה, מציעה הממשלה למחוקק להוסיף את ההוראות האמורות הנותנות כלים נוספים בידיה של רשות החברות הממשלתיות ( להלן: "הרשות") ויודגש כבר עתה, כי לצורך מילוי תפקידה, אין הרשות נזקקת לכלים אלו, אשר הענקתם לרשות תפגע בתפקוד החברה המעורבת בניגוד לחברות ממשלתיות, שם יש צורך בפיקוח יתר על פעולות הדירקטוריון וועדותיו.
7.3. כפי שנזכר בדברי ההסבר לחוק, עניינן של ההוראות המוצעות הן במעורבותה של הממשלה, באמצעות נציג הרשות, בישיבות הדירקטוריון ובישיבות ועדה מוועדות הדירקטוריון.
7.4. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי: "בנסיבות אלה, אין בחברה המעורבת בעל מניות שיש לו שיעור גבוה יותר של אמצעי השליטה מאשר למדינה, ולכן חשוב כי למדינה תהיה יכולת בקרה טובה יותר על פעילות החברה, שקיפות וזמינות המידע על החברה".
7.5. סעיף 54 לחוק החברות הממשלתיות מגדיר את תפקידיה של הרשות ביחס לחברה הממשלתית. בתוך כך קובע החוק, בין השאר, כי:
הרשות תטפל לפי הנחיות הממשלה בעניינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי חברות; תעקוב אחרי מילוי המלצותיו של מבקר המדינה הנוגעות לחברות הממשלתיות ותסייע למילויין; תייעץ ותסייע לחברות ממשלתיות בניהול עסקיהן; תעקוב ברציפות אחרי הפעילות של כל אחת מן החברות הממשלתיות, הגשמת מטרותיה, מהלך עסקיה, מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה, ותודיע על ממצאיה לשרים; תבדוק את הדו"חות המוגשים לה מאת חברה ממשלתית ואת החומר שעליו הם מבוססים, ותעיר הערותיה עליהם לחברה ולשרים; וכן, תמלא לגבי חברה ממשלתית כל תפקיד שיטילו עליה הממשלה או השרים; וזאת בשעה שביחס לחברה המעורבת, מסתכם תפקידה של הרשות בכך שהרשות:
תייעץ לממשלה באמצעות שר האוצר ותייעץ לשרים בעניינים הנוגעים לחברות המעורבות.
8. אשר על כן ברור, כי בעוד אשר ביחס לחברה הממשלתית מהווה הרשות גורם פעיל המעורב בניהולה של החברה מכורח תפקידה לסייע בניהול עסקי החברה הממשלתית ולייעץ לה, הרי שביחס לחברה המעורבת משמשת הרשות כגורם המייעץ לשרים, אך נמנעת מלעסוק בענייניה של החברה וניהולה שלא באמצעות נציגיה המכהנים כדירקטורים בחברה המעורבת.
9. יודגש, כי לשם מילוי תפקידה של הרשות ביחס לחברה המעורבת ניתנו בידיה סמכויות רבות ומגוונות, המבטיחות את עבודתה בצורה ראויה ומספקת. כך קובע במיוחד סעיף 55 לחוק כי: "למילוי תפקידיה, רשאית הרשות לדרוש מחברה ממשלתית או מחברה מעורבת [...] וכן מדירקטור מטעם המדינה [...] מידע וחומר בענייני החברה, ורשאית היא לעיין ברשומות ובמסמכים של החברה. לעניין זה "הרשות" – לרבות מי שהרשות הסמיכה לכך בהתאם לכללים שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות".
בנוסף, גם הסיפא לסעיף 58(א)(7) אשר עוסק בסמכויותיה של הרשות ביחס לחברה מעורבת הקובע כי:
"למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בענייני החברה".
10. ברור איפוא, כי במצב הנוכחי, קיימת התאמה מלאה בין תפקידיה של הרשות ובין הכלים העומדים לרשותה למילוי תפקידיה השונים ובעקר ביקורת גם על החברות המעורבות. הצעת החוק המבקשת להפר איזון בריא זה, מציעה להעניק לרשות, בהתייחס לחברה המעורבת, כלים אשר הוענקו לה בתפקידה כשותפה מהותית לניהול ענייניה של החברה הממשלתית.
11. לאור האמור, השינוי המוצע בחוק לא יוביל לשיפור בתפקידה של הרשות ביחס לחברה המעורבת באמצעות שקיפות או זמינות המידע על החברה באופן ראוי יותר אלא אדרבה הדבר יביא להתערבותה הפסולה של המדינה בפעולת החברה המעורבת מעבר לרצון חברי דירקטוריון החברה שאינם מטעם הממשלה.
12. יש לציין במיוחד כי קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה אינן חברות מסחריות שמטרתן להגדיל את רווחי החברה ולעסוק בעניינים מסחריים שונים, אלא הקרן ניזונה מכספי העמיתים והמעסיקים בלבד ואינה עוסקת בכל צורה שהיא בעניינים מסחריים (פרט להשקעות כספי העמיתים על מנת לשמור על ערכם). יתרה מזאת, הקרן אינה גובה דמי ניהול מקובלים אלא מסתפקת בדמי ניהול המכסים את ההוצאות הממשיות שאינן משאירות כל רווחים לקרנות ההשתלמות.
13. לאור כל האמור לעיל, אין מקום להחיל התיקון המוצע בדבר מינוי נציג רשות החברות כדירקטור בחברות מעורבות, בכלל, ובקרנות ההשתלמות של המורים, בפרט.
בכבוד רב ובב"ח,
עדיאל חשין, עו"ד