חומר רקע
הלשכה המשפטית של נעמת
רח' ארלוזורוב 93 תל אביב, טל: 6921387-03, פקס 6921506-03
20/11/07
לכבוד
חה"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הצ"ח זכויות נפגעי עבירה, (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון) – עמדת נעמת לאחר הדיון מיום 7/11/07
בהמשך לדיון שהתקיים ביום 7/11/07, להלן עמדת נעמת לאפשרויות שהועלו על ידי הועדה:
1. במסגרת הדיון ביום 7/11/07 הועלו על ידי יו"ר הועדה שלוש הצעות חלופיות:
(1) קביעת מנגנון ביקורת פנימי במשרד המשפטים/פרקליטות – לפי הצעה זו, ימונה אדם מתוך מערכת התביעה אליו יוכל נפגע העבירה לפנות בהשגות כנגד הסדר הטיעון. אדם זה יהיה מוסמך לבקר את שיקול הדעת התביעתי ואת פרטי הסדר הטיעון עוד בטרם ייחתם ההסדר עם הנאשם ויובא בפני הערכאה הדיונית;
(2) הסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות מנהליות כנגד רשויות התביעה לענין הסדרי טיעון – לפי הצעה זו, בדומה למצב הנוהג לפיו בג”ץ רשאי לדון בעתירות כנגד הסדרי טיעון בעילות מנהליות הבוחנות את שיקול דעתו של התובע להתקשר בהסדר טיעון (למשל אם החלטתו היתה בלתי סבירה באופן קיצוני או האם הובילו להחלטה שיקולים זרים), יוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים לעשות כן. על פי המוצע, נפגע העבירה יהיה רשאי לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד הסדר הטיעון, בעילות מנהליות.
(3) קביעה כי רשויות התביעה יהיו מחויבות להודיע לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון מתגבש, ולא רק על האפשרות שיוגש הסדר טיעון כפי שנהוג היום. על דרישה זו תיווסף דרישה נוספת לביקורת חיצונית על התביעה, ולפיה בדיון בכתב האישום שבו מציג התובע בפני בית המשפט הסדר טיעון אליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט אם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה.
2. בטרם נביע עמדה בעניין החלופות לעיל, נחזור ונציין כי לדעתנו, כמו גם לדעת ארגוני זכויות נוספים, המצב הראוי הינו מתן זכות להביע עמדה לנפגע עבירה, בע"פ או בכתב, במסגרת הליך קדם המשפט הנכנס כעת ליישום במערכת המשפט הפלילי. 1
3. לעניין החלופות שצויינו לעיל, כפי שציינה הח"מ בדיון חלופה 2 – עתירה לבית משפט מנהלי – קשה ליישום, דורשת משאבים רבים ועלולה לעורר בעיות חוקתיות בשל הצמצום שבו נוהג בית משפט לבקר החלטות מנהליות. בנוסף, מדובר בזכות שאינה מוסיפה באופן ניכר לזכויות הקיימות לנפגע עבירה כיום, שכן כל נפגע עבירה רשאי לעתור לבג"צ על החלטות רשויות התביעה.
4. לדעתנו ניתן למצוא מענה לבעיה בשילוב חלופות 1 ו 3.
ראשית, תיקון החוק באופן שיחייב הבאת עמדת נפגע העבירה לגבי הסדר הטיעון הספציפי הוא הכרח ובלעדיו סעיף 17 אינו אלא כלי ריק. זאת ועוד, גם על פי פרשנות בית המשפט העליון בפסיקותיו האחרונות2, קיימת חובה להביא בפני נפגע העבירה את פרטיו של הסדר הטיעון הספציפי. לדעתנו על סעיף 17 לשקף פרשנות זו.
שנית, במקרה של הסדרי טיעון לגבי עבירות מין או אלימות חמורות, יש, במידה וזה אינו הנוהל כיום, לקבל אישור מגורם בכיר ביותר כגון פרקליט/ת המחוז. בהחלט יש לקבוע כי פרקליט/ת המחוז או גורם בכיר מטעמו יהיו מוסמכים לשמוע השגות של נפגע העבירה, במידה והסדר הטיעון הוא בניגוד לדעתו, בתוך פרק זמן קצר; וכי עד אותו "שימוע" לא יחתם הסדר טיעון עם הנאשם.
שלישית, כפי שציינה הח"מ בישיבה מיום 7/11/07, ניתן לנסח טופס, אשר ישקף לבית המשפט את המהלכים שהתקיימו בהקשר לסעיף 17 לחוק נפגעי עבירה. לדעתנו טופס שכזה, אם ינוסח באופןף שאכן ישקף את ההתנהלות מול נפגע העבירה יאפשר מחד לבית המשפט פיקוח אמיתי על קיום חוק נפגעי עבירה, ויסייע, מאידך, לגורמי התביעה לקיים את חובתם בחוק.
5. לסיכום, לבקשת הועדה להביע עמדה ביחס לאפשרויות שהוצגו - לדעת נעמת יש לשנות את החוק באופן שיחייב עדכון נפגע עבירה וקבלת עמדתו ביחס להסדר טיעון ספציפי, מתן זכות השגה בפני פרקליט/ת המחוז או פרקליט בכיר מטעמו/ה, ומילוי טופס על ידי הפרקליט והצגתו בפני בית המשפט הדן באישור הסדר הטיעון.
6. מצ"ב נוסח ראשוני של טיוטת טופס כאמור, לעיונך.
בכבוד רב
גלי עציון, עו"ד
הלשכה המשפטית של נעמת
טיוטה קבלת עמדת נפגע עבירה לעניין הסדר טיעון
המועד שבו גובש הסדר הטיעון שמובא לאישור בין התביעה לנאשם/מים
המועד שבו הובא הסדר הטיעון שמובא לאישור לידיעת נפגע העבירה
האם נפגע העבירה היה מלווה על ידי גורם מסייע / משפטי/אחר (פרט)
המועד שבו התקבלה עמדת נפגע העבירה להסדר הטיעון שמובא לאישור
עמדת נפגע העבירה, (ככל שניתן במילותיו שלו)
חתימת נפגע עבירה __________3