חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד בני שטיינברג
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שי גלעד
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
לכבוד
חה"כ, פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט
א.נ.,
הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין בהצעת חוק העונשין (תיקון משחקים אסורים, הגרלות והימורים ברשת האינטרנט), התשס"ז-2007
א. כללי
1. הצעת החוק מבקשת ליתן מענה לאתגר העכשווי שמציב המרחב הווירטואלי לרשויות האכיפה, בהיותו כר פורה להקמת רשתות פעילות של משחקים בלתי חוקיים, נגישים למשתמש הישראלי בלחיצת כפתור.
2. מנגד לזמינותם הרבה של אתרי אינטרנט המפעילים "משחקים אסורים"; עומדים הקושי לאתר את מפעילי הרשתות, הפועלים ע"פ רוב מחוץ לתחומי המדינה, והקושי להחיל אחריות פלילית מכוח פרק ח', סימן י"ב לחוק העונשין
(משחקים אסורים, הגרלות והימורים) על עבירות מהסוג הנדון הנעברות מחוץ לתחומי מדינת ישראל (ר' סע' 13 לחוק העונשין- תחולה על עבירות חוץ)1.
3. הצעת החוק מבקשת לשכלל את אמצעי האכיפה הקיימים, באמצעות שתי הפלטפורמות העיקריות באמצעותן מתבצעים הימורים בלתי חוקיים באינטרנט: ספקיות האינטרנט (ספקי אחסון וספקי העברת מידע) וחברות האשראי.
4. בתוך כך, מאמצת הצעת החוק מספר מנגנוני אכיפה, שתכליתם לתגבר את ההתמודדות עם תופעת העברת זירת המשחקים הבלתי חוקיים אל המרחב הווירטואלי- הסמכת משטרת ישראל לסגור אתרי אינטרנט המפעילים משחקים אסורים ולצוות על ספקיות האינטרנט לחסום את הגלישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים עבור הגולשים ברשת; התניית היתר שר האוצר לעריכת הגרלות או הימורים באינטרנט בנקיטת אמצעי זהירות סבירים למניעת הימורי קטינים; וכן- איסור על חברות אשראי לסלוק חיובי אשראי שמקורם בהימורים באינטרנט.
5. עוד מבקשת הצעת החוק לאסור על פרסום אתר אינטרנט וכתובת אלקטרונית של אתר אינטרנט המציע משחקים אסורים ברשת, וכן להגדיר רכוש שמקורו בהימורים בלתי חוקיים כ"רכוש אסור", כמשמעו בחוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
ב. הערכת החוק המוצע
6. הגבלת שירותי תוכן באינטרנט הנה חזון נפרץ במחוזותינו. הצעות חוק לא מעטות על סדר יומה של הכנסת מבקשות לחייב ספקי אינטרנט לצנזר תכנים
ברשת, לרבות- חסימת גישה לתכנים בלתי חוקיים, והגבלת גישה של קטינים לתכנים פוגעניים (אלימות, פורנוגרפיה, הימורים ועוד)2.
7. ואולם, לצד הכרה בסיכון החברתי הגלום בהעברת זירת המשחקים האסורים אל מרחב מוגן וחמקמק, המציע שפע בלתי מוגבל של משחקים/הימורים בלתי חוקיים לכל דורש, יש לבחון בעין זהירה את הפתרונות המוצעים, ולהידרש להשלכות רוחב הגלומות בהם, וליעילותם המסתברת.
8. יש להביא בחשבון כי המרחב הגלובאלי נטול הגבולות, בתוכו פועלת הרשת הווירטואלית, שולל למעשה אפשרות לחסימה הרמטית של העברת תכנים ברשת האינטרנט. התיקונים המוצעים עשויים לפיכך, לכל היותר, להכביד על העברת התכנים האסורים (ברמת יעילות זו או אחרת), ואולם אין- ולא יהיה בהם- כדי למנוע לחלוטין את העברתם.
9. מנקודת מוצא זו נצא לבחון את החובות שמבקשת ההצעה להטיל על ספקי האינטרנט וחברות האשראי, ולהעריך את הפגיעה הפרטית והחברתית הגלומה בהן, מנגד לתועלת המסתברת הצפויה מהן.
סעיף 2 וסעיף 5 לחוק המוצע-
10. נחיצותה של ההצעה: אין בהוראות החוק המוצעות בסעיף 2 לחוק המוצע (תיקון- הוספת סע' 228א לחוק העונשין) ובסעיף 5 לחוק המוצע (תיקון- הוספת סע' 3(א)(4) לחוק איסור הלבנת הון), כדי להוסיף על הדין הקיים ממילא, ולפיכך הסעיפים המוצעים מיותרים:
א. האיסור על פרסום אתרי אינטרנט המציעים הימורים בלתי חוקיים: נראה כי האיסור המוצע כבר נכלל בהוראת סע' 227 לחוק העונשין, הקובע:
"המציע מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או מפרסם הודעה על הגרלה או הימור, דינו- מאסר שנה אחת או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3)".
ודוק, הסעיף המוצע קובע ענישה מקלה יחסית לענישה הקיימת, ובכך מצהיר- שלא מדעת- על חומרתן המופחתת של פרסומות על משחקים אסורים באינטרנט, ומתמרץ- שלא במתכוון- את העברת זירת המשחקים האסורים למדיה הווירטואלית.
ב. איסור פעולה ברכוש שמקורו במשחקים אסורים: נראה כי האיסור המוצע כבר נכלל בהוראת סע' 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, הקובע:
"העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו- מאסר 10 שנים או קנס פי 20 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין-
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין בעבירה.
(2) ..."
הנה כי כן- מה בין רכוש שמקורו "בהימורים שנעשו, כולם או חלקם, בישראל", לבין רכוש שמקורו בעבירה?? דינו של האחרון כדין הראשון, ושניהם- "רכוש אסור", כמשמעו בסעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון.
סעיף 3 לחוק המוצע-
11. מן המפורסמות שאתרי אינטרנט ישראלים (כהגדרתם בחוק המוצע), המציעים משחקים אסורים, אינם ממוקמים, על פי רוב, בשרתי-רשת המופעלים ממדינת ישראל. הסעיף המוצע מבקש, אפוא, להסמיך את משטרת ישראל לצוות על סגירת אתר אינטרנט ישראלי, וכן לצוות על ספקיות האינטרנט בישראל על חסימת אפשרות הגישה לאתר כזה.
12. היתכנות משפטית: האפשרות להסמיך את משטרת ישראל לצוות על סגירתם של אתרי אינטרנט ישראליים נעשית לאפשרות תיאורטית, כשהמדובר באתרי אינטרנט הממוקמים על גבי שרתים בחו"ל, ובהיעדר אפשרות להפעיל סמכויות אכיפה מחוץ לגבולות המדינה.
13. היתכנות מעשית: המשמעות המעשית של חיוב ספקיות האינטרנט בישראל בחסימת הגישה ברשת לאתרים אסורים, הנה- הפיכת ספקיות האינטרנט, המהוות כיום מתווך תקשורתי שתפקידו להעביר מידע ברשת מקצה לקצה באופן היעיל ביותר, ל"כלבי השמירה" של תכנים ברשת.
א. הפגיעה בהעברת תכנים ברשת מעוררת חשש מפני "מדרון חלקלק" והסמכת רשויות האכיפה, מעת לעת, לצוות על חסימת תכנים שהמחוקק אינו חפץ בייקרם.
ב. החובה מתעלמת משפע אפשרויות ההערמה המעשיות העומדות למשתמשי הרשת כדי לעקוף, ממילא, את חסימת התכנים ולגלוש באתרים חרף חסימתם. יצוין כי ספקיות האינטרנט מפעילות כיום שירותי חסימת תוכן
במחיר סמלי, על בסיס וולונטרי של משתמשי הרשת, ואולם יעילותם הנמוכה של שירותי החסימה המוצעים הופכת את השירות, על-פי רוב, לבלתי רלבנטי.
ג. בנסיבות אלו, דרישה לחסימה אפקטיבית של תכנים ברשת האינטרנט תאלץ את ספקיות האינטרנט להקצות לכך משאבים יקרים, ותייקר את שירותי האינטרנט בכללותם. פועל יוצא מכף הנו פגיעה קשה בחופש המידע, והפיכת השימוש באינטרנט ל"מותרות", שמחירם אינו שווה לכל נפש.
סע' 4 לחוק המוצע-
14. הסעיף המוצע מבקש להגביל את שיקול דעת שר האוצר, המוסמך להתיר עריכת הגרלות והימורים (סע' 231 לחוק העונשין), ולחייבו להתנות את ההיתר בנקיטת אמצעי זיהוי אלקטרוניים למניעת הימורי קטינים.
15. הגבלה גורפת של שיקול דעת שר האוצר: יש להסתייג מהגבלה גורפת על שיקול דעת שר האוצר, אשר משמעה- חיוב בדרישת הזדהות וירטואלית העולה כדי פגיעה בפרטיות, וזאת מבלי להביא בחשבון היקף ההגרלה ושוויה, שיעור הרווח הצפוי ממנה וכמות המשתתפים הפוטנציאליים.
16. מאגרי מידע בידי גורמים פרטיים: יש להניח כי ה"אמצעים סבירים" שיינקטו למניעת הימורי קטינים ברשת יהיו חובת הזדהות באמצעות כרטיס אשראי או מספר ת.ז (כשהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת לקראת נגישות לאכיפת אמצעי זיהוי ביומטריים כגון טביעת אצבע, זיהוי קולי ועוד). יש להביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הגלומה בקיומם של מאגרי מידע המכילים מידע פרטי מסוג זה אצל גורמים פרטיים, ואת הסיכון החברתי הגלום בשימור מאגרי מידע מסוג זה בידי גורמים פרטיים.
17. יעילות האמצעים: יעילותם המסתברת של אמצעי זיהוי אלקטרוניים הנה נמוכה, וניתן להערים בקלות על מערכות זיהוי המבוססות על מידע שאינו ביומטרי. מנגד, נקיטת אמצעי סינון אפקטיביים יותר מפני קטינים כרוכה בעלויות משמעותיות, שהטלתן באופן גורף על כל סוגי ההגרלות וההימורים עלולה לייתר את רווחיותן הכלכלית של ההגרלות- בין בשל שיעורי השתתפות נמוכים ובין בשל עלויות אחזקה גבוהות.
סע' 5 לחוק המוצע-
18. הסעיף המוצע מבקש למנוע מחברות האשראי, ומספקי משחקים אסורים, לסלוק חיובי אשראי בגין השתתפות במשחקים אסורים- חיובים לזכותם של יוזמי המשחקים, או לזכותם של המשתתפים בהם.
19. היתכנות מעשית: מדובר בכלי מערכתי שיעילותו הפוטנציאלית גבוהה, שכן יש בו כדי לבטל כליל את התמריץ הכלכלי הגלום בהימורים. ואולם, מאחר שניתן להסוות את מקורם של חיובי האשראי מפני חברות האשראי בקלות רבה (תוך שימוש בשם עסקי שאינו מעיד על פעילות בלתי חוקית)- עשוי האיסור להפוך לכלי ריק מתוכן.
20. השפעות רוחב: גם במידה ויהיה בידי חברות האשראי אפשרות מעשית להתחקות אחר מקור החיובים, ולהימנע מסליקתם, יש לזכור כי אתרי ההימורים מופעלים פעמים רבות מחוץ לגבולות המדינה, על-ידי מפעילים המספקים לעיתים שירותי רכישה נוספים באינטרנט. הימנעות מסליקת חיובים כלפי מפעילי רשתות בחו"ל, עשויה ליצור תדמית בינלאומית שלילית באשר למהימנותן של חברות האשראי הישראליות, שתמנע מישראליים להשתמש בעתיד גם בשירותי רכישה חוקיים באינטרנט.
ג. סיכום:
21. אין לכחד מחשיבותה של התכלית המוצהרת העומדת ביסוד הצעת החוק. אכן, המאבק בנגע ההימורים הבלתי חוקיים, ובכלל זה- העברתו אל זירת האינטרנט, הנו מהאתגרים החשובים הניצבים בפני המחוקק בימים אלו.
22. ואולם, ספק אם יש בכוחה של חקיקה מחייבת להתמודד באופן יעיל עם אתגרי המרחב הווירטואלי ולאפשר הרמטיזציה יעילה של תכנים פוגעניים ובלתי חוקיים ברשת בעלויות כלכליות וחברתיות סבירות. לא כל שכן, מקום שהחקיקה המוצעת מבקשת להטיל אמצעי אכיפה שאינם משוכללים דיים לספק מענה הולם לאתגרים הקיימים, כפי שנסקר בחוות דעת זו.
23. על המחוקק ליתן דעתו בדבר ההכבדה על ספקי האינטרנט וייקורן הצפוי של עלויות הגלישה, הפגיעה בפרטיותם של משתמשי הרשת והחשש מפני הקמת מאגרים רגישים בשליטת חברות פרטיות, הפגיעה התדמיתית הבינלאומית המסתברת לנוכח חיוב חברות האשראי להימנע מכיבוד חיובי אשראי שמקורם בהימורים; ומנגד- יעילותם המסתברת הנמוכה של אמצעי האכיפה המוצעים, ולהימנע מאימוץ הצעת החוק הנדונה.
בברכה,
רווית זילברפרב, עו"ד
חברת ועדת חקיקה
"הפורום הפלילי"