חומר רקע
13.1.08
לכבוד
גב' תמר סלע, עו"ד
העוזרת ליועצת המשפטית לכנסת
________________________
ג.נ.,
הנדון: התיקון המוצע במסגרת חוק ההסדרים לסעיף 58 (א) לחוק החברות הממשלתיות
1. ביום חמישי האחרון אחה"צ קיבלנו מכם בדוא"ל את נוסח התיקון המוצע ואת בקשתכם להתייחסותנו.
2. עפ"י הצעת התיקון, אם תתקבל, הואיל והמדינה מחזיקה בשיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה והזכויות למינוי דירקטורים בבנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ ("הבנק"), יהיה נציג הרשות רשאי להשתתף כדירקטור, ללא זכות הצבעה, בכל ישיבות הדירקטוריון של הבנק ובכל ישיבותיהן של ועדות הדירקטוריון של הבנק.
3. תוצאה זו הינה חמורה ביותר!
4. הבנק אינו ככל חברה מעורבת אחרת. הבנק הוא הן תאגיד בנקאי והן חברה בורסאית, שכן מניותיו נסחרות בבורסה לני"ע בת"א.
5. כתאגיד בנקאי הבנק חייב בסודיות בנקאית כלפי לקוחותיו (סודיות זו תמשיך לחייב אותו כלפי לקוחותיו הקיימים גם לאחר שרשיונו יפקע בעוד כ- 8 חודשים). השתתפות של נציג הרשות בישיבות הדירקטוריון וועדותיו אשר בה נדונים בראש ובראשונה ענייניהם של לקוחות הבנק, בין בקשותיהם מהבנק ובין סקירות על מצבם, תפגע פגיעה אנושה בסודיות הבנקאית שהם זכאים לה. חלק מלקוחות אלו מנהלים עסקים עם המדינה, ומצבם העיסקי והפיננסי מושפע מתוצאות עסקיהם עם המדינה ורשויותיה. כיצד יוכלו לקוחות אלו למסור מידע לבנק ביודעם שמידע זה עתיד להגיע במישרין למדינה?!
6. כאמור, הבנק הוא לא רק תאגיד בנקאי, הוא גם חברה בורסאית . חוק החברות תשנ"ט – 1999 קובע את זכויותיהם של בעלי מניות בחברה לקבל מידע מהחברה. זכויות אלו הן מסויימות ומוגדרות. הבנק כחברה בורסאית מוסר גם דו"חות רבעוניים ושנתיים לבורסה ולרשות לני"ע וכן דיווחים מיידים במקרים המתאימים. עקרון העל החולש על חברות בורסאיות הינו העקרון של שוויון המידע. כל בעלי המניות של החברה הבורסאית נהנים מאותו מידע באותו זמן, ולאף בעל מניות לא צריכה להיות עדיפות על משנהו. מתן זכות לרשות החברות, קרי לאחד מבין בעלי המניות, לשתף את נציגה כדירקטור בכל ישיבות הבנק, כאשר כל המידע וכל פרטי המידע נפרשים בפניו, דורס ברגל גסה עקרון זה.
7. הגם שלנציג המדינה לא תהיה זכות הצבעה, מעמדו יהיה כשל דירקטור. אין ספק כי מעשית הוא יוכל להשפיע על מהלך הדיונים ועל תוצאותיהם, וזאת כאשר בניגוד לשאר הדירקטורים שמונו לתפקידם, אין הוא נושא בחובות האמון וחובת הזהירות שדירקטור מן המניין חייב בהן. יש לפנינו, איפוא, "דירקטור למעשה" אשר בפועל יהיה גם "דירקטור על", מבלי שהוא ישא באחריות שדירקטור נושא בה עפ"י הדין.
8. על דירקטורים להפעיל במילוי תפקידם שיקול דעת אובייקטיבי המכווון לטובת החברה בלבד. החברה, ולאו דוקא בעלי מניותיה או חלק מסויים מהם. הדברים נכונים ביתר שאת עת מדובר בחברה בורסאית ובתאגיד בנקאי; האם ניתן בסבירות לצפות שדירקטוריון הבנק ו-וועדותיו יוכלו להמשיך ולקיים דיונים ולקבל החלטות על בסיס שיקול דעת אובייקטיבי ועצמאי, כאשר נציג המדינה, המחזיקה בקרוב למחצית מהזכויות למינוי דירקטורים (כלומר, למינוי הדירקטוריום המחליטים עצמם) יושב ביניהם, וכל נימוקיהם, טיעוניהם ושיקוליהם נחשפים בפניו. נציג המדינה יישב בדירקטוריון הבנק למטרה אחת בלבד, והיא כדי לדאוג לעניינה של המדינה. האם כאשר עניינו של הבנק יהיה מנוגד לעניינה של המדינה או לא יעלה עמו בקנה אחד, יוכלו שאר הדירקטורים להצביע בניגוד לדעתו של נציג המדינה?!
9. המדינה זכאית למנות כיום 7 מתוך 14 הדירקטורים של הבנק, כאשר 14 הדירקטורים הממונים זכאים למנות דירקטור נוסף כיו"ר הדירקטוריון. עם זאת, המדינה מתנגדת כל העת ובנחרצות לתאורה כבעלת השליטה בבנק. הענקת זכות למדינה לשתף את נציגה כדירקטור נוסף (ללא זכות הצבעה) בישיבות של דירקטוריון הבנק ו-וועדותיו תקנה לה את השליטה דה-פקטו בבנק – גם אם שלא עפ"י ההגדרה שבחוק – וזאת בדרך הרבה יותר אפקטיבית מאשר אילו קיבלה זכות למנות 8 מתוך 15 הדירקטורים בבנק. כל זאת מבלי לשאול את פיהם של שאר בעלי המניות של הבנק, מבלי שזכויותיהם ישונו כמתחייב בתקנון הבנק (למרות שמדובר בפגיעה מהותית בזכויות אלו), ומבלי שהם יהיו זכאים למנגנון הפיצוי הקבוע בחוק החברות הממשלתיות במקרה שבו המדינה רוכשת שליטה בחברה מסויימת והופכת אותה ע"י כך לחברה ממשלתית (לפי סעיף 9 לחוק, אם חברה נהפכה לחברה ממשלתית, חייבת המדינה לקנות את המניות של שאר בעלי המניות שרצונם בכך).
10. סיכומו של דבר, אנו רואים בהצעה לתיקון סעיף 58 (א) פגיעה קשה בפעילות הבנק ובעקרונות יסוד של דיני החברות ודיני ניירות הערך, ונבקשך להביא את מכתבנו בפני וועדת החוקה.
בכבוד רב,
בנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ
סלע-תמר-תיקון-מוצע-חוק-ההסדרים/RGG