חומר רקע
ח שבט תשס"ח
15 ינואר, 2008
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט
משכן הכנסת
ירושלים
נכבדי,
הנדון: יישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א –2001
לקראת דיון הוועדה ביום 17.1.08, מתכבדת המועצה לשלום הילד להגיש הערותיה בדבר יישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 2001.
על פי המידע והפניות המגיעים לפרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד, חלקים נכבדים מהחוק עדיין אינם מיושמים כנדרש, כפי שיפורט להלן:
1. ישנם עדיין נפגעי עבירה רבים אשר לא מקבלים קוד גישה למערכת מנ"ע, לא מתבקשים לחתום על טפסים בדבר בקשה לקבלת מידע ולא מיודעים בדבר זכויותיהם לאורך ההליך הפלילי. כך גם עולה מדיווח המשרד לביטחון פנים, עדיין לא כל התיקים מוזנים במערכת מנ"ע. זאת, למרות שעברו קרוב לשלוש שנים מאז נכנס החוק לתוקף ואמורה הייתה המערכת להתחיל לפעול.
2. על פי המידע המצוי בידינו, גם נפגעי עבירה אשר מקבלים קוד פעמים רבות אינם מצליחים לקבל מידע באמצעות מערכת מנ"ע מכיוון שזו לא תמיד מאפשרת קבלת מידע ופעמים רבות אינה עובדת.
3. בדיווח המשרד לביטחון פנים צוין כי למוקד האנושי ניתן להגיע רק בשל טעות בהתקשרות למערכת מנ"ע. מניסיוננו, גם במקרים של טעות בהתקשרות לא תמיד מגיעים למענה האנושי. ויתרה מזאת, בעבר התחייב המשרד לביטחון פנים, כאשר הושמעה ביקורת על כך שהמענה לנפגעי עבירה יהיה כולו ממוחשב, כי כל נפגע עבירה יוכל לפנות למענה האנושי. אנו מבקשים כי הדבר יבוצע בפועל.
4. בנוסף לכך, גם כאשר נפגע עבירה מצליח להתעדכן באמצעות מערכת מנ"ע, המידע אותו הוא מקבל הינו חלקי ביותר, לאקוני ומותיר את נפגע העבירה עם שאלות רבות. על מנת לקבל מענה על שאלותיו אלו, נפגע העבירה נדרש למעשה לפנות לתחנת המשטרה ולנסות ולאתר את החוקר המטפל בתיק, דבר אשר אמור היה החוק למנוע ולחסוך מנפגע העבירה. כך לדוגמא, במערכת מנ"ע מתעדכן מידע אודות שחרור חשוד ממעצר אך לא התנאים בהם שוחרר ולאיזו תקופה נקבעו אותם תנאים.
5. בדיווחים אשר הוגשו בראשית שנת 2007 לוועדה, צוין כי מערכת מנ"ע אינה מוסרת פרטים אודות שחרור בתנאים של חשוד או נאשם ופרטים אלו נמסרים באינטרנט בלבד. לא לכל הנפגעים יש גישה לאינטרנט והם גם לא יודעים שעליהם לאתר מידע זה שם. בעקבות דיווחים אלו, ביקשו הארגונים כבר בשנה שעברה כי נושא זה יעודכן גם במערכת מנ"ע. ברם, כפי שצוין לעיל, בנושא זה לא הייתה התקדמות כלשהי למרות חשיבות הדבר עבור נפגעי העבירה ולמרות שקיימת חובה בעניין על פי החוק.
6. על פי הפניות המגיעות לפרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה, נפגעי העבירה אינם מקבלים הודעות יזומות כלשהן מהמשטרה או מהפרקליטות למרות שקיימת חובה על המשרדים לעשות כן.
7. כפי שצוין בדוח המשרד לביטחון פנים וכן כפי שידוע לנו, שב"ס אכן מוסר מידע לנפגעי העבירה כאשר אלו פונים באופן ייזום בבקשה לקבלת מידע, אולם אין יידוע ייזום כנדרש בחוק. יודגש כי יש לכך חשיבות רבה שכן נפגע העבירה מתבקש, על כל הקושי הכרוך בכך, להתקשר כל פעם ולהתעדכן האם הפוגע ביקש חופשה, שחרור על תנאי ועוד.
8. למיטב ידיעתנו, מיחידות התביעה של המשטרה אין כיום העברת מידע לנפגעי העבירה.
9. אמנם בפרקליטויות חלה התקדמות לאחרונה והחלו בהקמת יחידות הסיוע, אולם אלו עדיין לא פועלות באופן שוטף וייזום. הלכה למעשה, כיום, במרבית המקרים, רק נפגעי עבירה הפונים מיוזמתם לפרקליט המטפל בתיק, מקבלים מידע אודות ההליך הפלילי בעניינם.
10. לסיכום יצוין כי חוק זכויות נפגעי עבירה התקבל בכנסת בשנת 2001, אולם, נכנס לתוקף במלואו רק באפריל 2005. זאת, בשל בקשתם החוזרת של המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים לדחות את כניסתו לתוקף על מנת לאפשר להם להיערך לקראת יישום החוק, תוך התחייבותם כי במועד בו ייכנס החוק לתוקף יוכלו ליישמו במלואו. ברם, שבע שנים מאז קבלתו, וכמעט שלוש שנים מאז כניסתו לתוקף מלא, חוק זכויות נפגעי עבירה אינו מיושם במלואו. כתוצאה מכך, נפגעי עבירה רבים אינם מודעים להתפתחויות בהליך הפלילי בעניינם ואינם מודעים לזכויותיהם, דבר המוסיף על הטראומה אותה חוו כתוצאה מן הפגיעה.
11. לאור כל האמור לעיל, מתבקשת הוועדה לדרוש מהמשרדים ליישם את החוק במלואו לאלתר.
בכבוד רב,
נועה ברודסקי-לוי, עו"ד
מנהלת פרויקט ליווי
ילדים נפגעי עבירה
המועצה לשלום הילד