חומר רקע
ועדת זכויות הלסביות, ההומואים, הטראנסג'נדרים והביסקסואלים
יו"ר הוועדה: מ"מ: סגן:
עו"ד דורי ספיבק עו"ד עירא הדר עו"ד יהודית מייזלס
עו"ד יונתן ברמן
ת"א, ד' כסלו תשס"ח
14 בנובמבר 2007
לכבוד
עו"ד יורי גיא-רון,
ראש לשכת עורכי הדין
שלום רב,
הנדון: הצעות חוק המיועדות למנוע קיום מצעדי גאווה בירושלים
1. בשנים האחרונות, הפכו מצעדי הגאווה של קהילת הלסביות ההומואים הטרנסג'נדרים והביסקסואלים (קהילת הלהט"ב), ובפרט – מצעדי הגאווה בירושלים, מוקד למחלוקת חריפה בין התומכים בקיומו של המצעד למתנגדים לו.
2. כידוע, מתנגדי המצעד ניסו למנוע את קיום המצעדים באמצעים חוקיים שונים (בכלל זה, על דרך של פניות חוזרות ונשנות לבג"ץ). בנוסף, ההתנגדות לקיומו של המצעד באה לידי ביטוי בשורה של אירועים מצערים ומקוממים, שעה שמתנגדי המצעד ביטאו את מחאתם על דרך של הפרות סדר אלימות ביותר. הפגנות פרועות אלה, אף לוו בפרסומים מסיתים ובהתבטאויות חריפות ופסולות בגנות הקהילה ונגד קיומו של המצעד.
3. על אף מחאתם של המתנגדים, וחרף הניסיונות החוזרים לעשות כל שניתן על מנת למנוע את קיומם של המצעדים, התקיימו בירושלים אירועי גאווה הן בשנת 2006 והן בשנת 2007 (כאשר אלה הצטרפו לאירועים ולמצעדים שהתקיימו בשנים קודמות). בשני המקרים, כאשר הובאה שאלת קיומם של המצעדים בפני בית המשפט העליון1, אישרה נשיאת בית המשפט את קיומו של האירוע במתווה עליו הוסכם, וציינה, כי מצעד הגאווה הוא פעילות החוסה תחת כנפיו של חופש הביטוי וההפגנה וראוי, לפיכך, להגנה חוקתית.
4. בית המשפט העליון אמנם הכיר בכך שקיומם של מצעדי הגאווה, בייחוד בירושלים, עשוי להביא לפגיעה ברגשותיהם של חלקים מן הציבור, ואף לגרור פגיעה בסדר הציבורי. עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע באופן נחרץ, כי נוכח עוצמתו ומעמדו הנורמטיבי של חופש הביטוי, הפגיעה בו תהא מצומצמת ונדירה. משכך, שבה הנשיאה וקבעה, כפי שנקבע לא אחת במקרים של התנגשות בין חופש הביטוי לאינטרס ההגנה על רגשות הציבור, כי "רק סכנה קרובה לוודאי לפגיעה עמוקה, רצינית וקשה ברגשות הציבור – ובהן פגיעה ברגשות הדת – תצדיק הגבלה על חופש הביטוי. כפי שצוין לעיל, מדובר במקרים חריגים ויוצאי דופן "אשר באופים מזעזעים את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית"".
5. עת בחן את שאלת קיומו של מצעד הגאווה בירושלים, נעזר בית המשפט העליון במבחן איזון מוכר ושכיח, אשר שימש אותו בשורה של תיקים בהם התנגשו זכויות שונות מול אינטרסים הנוגעים לסדר הציבורי ולהגנה על רגשות – בית המשפט קבע, כי רק "סכנה קרובה לוודאי, לפגיעה עמוקה, רצינית וקשה ברגשות הציבור – ובהן פגיעה ברגשות הדת – תצדיק הגבלה על חופש הביטוי". לעניין זה הוסיף בית המשפט וקבע, כי "רף הסיבולת" אשר רק מעליו תוצדק הגבלה של חופש הביטוי, הוא "גבוה ביותר, ורק מצבים חריגים ויוצאי דופן יצדיקו גריעה מחופש זה".
6. במקביל להליכים הפרטניים שהתנהלו בפני בית המשפט העליון בקשר לקיומם של מצעדי הגאווה, פועלים המתנגדים לקיומם של מצעדי הגאווה בירושלים, לקידום תיקוני חקיקה, אשר יביאו לשינוי המצב המשפטי ויאפשרו למנוע את קיומם של המצעדים, על אף פסיקת בג"ץ האמורה. על שולחן הכנסת מונחות כיום 3 הצעות חוק, שמטרתן למנוע קיומם של מצעדי גאווה בירושלים – הצעת חוק כבוד ירושלים, התשס"ו-2006 (הצעת חוק פרטית (פ/17 / 1407) של חבר הכנסת אריה אלדד); הצעת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור מצעדים ותהלוכות) (הצעת חוק פרטית (פ/17 / 1833) של חבר הכנסת אליהו גבאי); והצעת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – מניעת פגיעה בערכים דתיים) (הצעת חוק פרטית (פ/17 / 1715) של חבר הכנסת יצחק וקנין ואחרים). בשורה התחתונה, מבקשות הצעות החוק (המצ"ב לעיונך) להסמיך את מועצת עיריית ירושלים לאסור על קיומם של מצעדי גאווה בירושלים (מצ"ב הצעות החוק).
7. ביום 6.6.07, דנה הכנסת בשתי הצעות החוק האחרונות, והן עברו בקריאה טרומית.
8. בישיבתה מיום 1.7.07, דנה ועדת זכויות הלהט"ב במספר סוגיות הנוגעות למצעד הגאווה בירושלים (אשר התקיים כעשרה ימים קודם לכן, ביום 21.6.07). בין היתר, דנה הוועדה בהליכים המשפטיים שהתקיימו בנוגע למצעד, ובהצעות החוק האמורות.
9. חברי הוועדה סברו, כי היה ותתקבלנה הצעות החוק האמורות, עלול הדבר להביא לפגיעה קשה (אולי אף בלתי חוקתית), בחופש הביטוי וההפגנה ובזכויותיה של קהילת הלהט"ב. הצעות החוק, מבקשות, למעשה, "לעקוף" את פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון לעניין חופש הביטוי וההפגנה, ובאופן פרטני – להטות את האיזון שנקבע על-ידי בית המשפט, בשתי הזדמנויות, בעניין קיומם של מצעדי הגאווה בירושלים. הגם שהצעות החוק מנוסחות באופן רחב ואינן מזכירות במפורש את מצעדי הגאווה, ברור מדברי ההסבר הנלווים להצעות, כמו גם מן הדיון שהתקיים לגביהן בכנסת, כי הן מכוונות במישרין למנוע את קיומם של מצעדי גאווה בירושלים, ולהצר את זכויותיה של קהילת הלהט"ב.
10. משכך, החליטה ועדת זכויות הלהט"ב בישיבתה האמורה, פה אחד, לקרוא לועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, להתנגד באמצעים העומדים לרשותו להצעות החוק האמורות, ולהיערך לסיכולן.
11. במאמר מוסגר, נציין שהמתנו עם שליחת מכתב זה עד להקמתה מחדש של הוועדה ע"י הוועד המרכזי, בשבוע שעבר. בהזדמנות זו אנו מודים על האמון המחודש.
12. נבקשך להביא את החלטת הוועדה לאישור הוועד המרכזי בישיבתו הקרובה, על מנת שניתן יהיה להתחיל, כבר בעת הקרובה, לפעול בהתאם להחלטה. ברי, כי נשמח להרחיב בעל פה על האמור במכתבנו זה, בפניך או בפני הוועד המרכזי, לכשיתכנס לדון בנושא.
בברכה,
ב/
דורי ספיבק, עו"ד יהושע גורטלר, עו"ד
יו"ר הוועדה חבר הוועדה
העתק: עו"ד לינדה שפיר, מנכ"ל הלשכה
עו"ד רון גזית, יו"ר פורום משפט חוקתי וזכויות אדם ארצי