חומר רקע

בנק ישראל המחלקה המשפטית ירושלים, 29 05 2026 29 מאי, 2026 4-1681 לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל שלום רב, הנדון: הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – ביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו), התשס"ז-2007 – של ח"כ יצחק לוי אנו מתכבדים למסור בזה את עמדת בנק ישראל להצעת החוק שבנדון. כללי חוק שיקים ללא כיסוי נועד לצמצם את התופעה של משיכת שיקים ללא כיסוי (להלן – החוק). כוונת החוק הייתה להרתיע מפני מצב בו אדם יקבל לידיו שיק שאין לו כיסוי, ובכך ייוותר בלא תמורה כספית בגין העסקה שביצע. חשוב להדגיש ענין זה: אדם שמקבל שיק שאין לו כיסוי נפגע מכך באופן מיידי וישיר. מאחורי כל שיק ללא כיסוי עומד אוחז, שנגרם לו נזק, בשל כך שלא קיבל את כספו, ואשר בוודאי אינו אשם בדבר. האינטרס של אותו אדם הוא, אפוא, האינטרס המוגן בחוק שיקים ללא כיסוי, כמפורט בדברי ההסבר להצעה לתיקון החוק ב-1992 (ה"ח התשנ"א 238). עוד יצוין, כי השימוש בשיקים במשק הישראלי הוא שימוש נפוץ ביותר. שיק הוא אמצעי תשלום מקובל, ומספר העסקאות, שתמורתן ניתנת באמצעות שיק, הוא גדול. לכן חשוב לא לפגוע בשימוש באמצעי תשלום זה על ידי גריעה מאמינותו. מובן, כי ככל שמספר השיקים הנמשכים ללא כיסוי גדול יותר, כך תפחת אמינותו של השיק כאמצעי תשלום, ועקב כך גם השימוש בו. זאת ועוד, הגורמים המקבלים שיקים כפירעון הם, במקרים רבים, אנשים פרטיים או עסקים זעירים, שאינם מקבלים תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי, בשל עלות השירות הכרוכה בכך. מכאן, שאחוז הנפגעים ממשיכת שיקים ללא כיסוי בקרב אוכלוסיה זו הוא גדול יותר. בהקשר זה מן הראוי גם להזכיר, כי על פי סעיף 432 בחוק העונשין, בפרק "עבירות מרמה, סחיטה ועושק", אדם שמשך שיק, כשאין לו יסוד סביר להניח כי יש לו כיסוי, עובר עבירה פלילית. לעומת הסנקציה הפלילית האמורה, הסנקציה המנהלית, של הגבלת החשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, היא בגין משיכת עשרה שיקים לפחות, שסורבו במרווח זמן של חמישה עשר ימים או יותר. כלומר, בכל הנוגע לסנקציה המנהלית, להבדיל מהסנקציה הפלילית, מדובר בהתנהלות מתמשכת של מושך השיק, ולא באירוע מקרי חד פעמי (ראו לענין זה את דין וחשבון הוועדה לבדיקת בעיית השיקים ללא כיסוי (1990), בעמ' 41 – להלן דוח הוועדה). דומה שיש טעם להסביר את הסנקציה המנהלית המוטלת על ידי חוק שיקים ללא כיסוי. אדם המושך עשרה שיקים או יותר ללא כיסוי, בפרק זמן של שנה או פחות, חשבונו מוגבל. המשמעות המעשית של הדבר היא, כי אותו אדם אינו רשאי למשוך שיקים על החשבון המוגבל במשך שנה, וכן אינו רשאי לפתוח חשבון שיקים חדש במשך אותה שנה. ודוק: למעט שימוש בשיקים, אדם שחשבונו הוגבל רשאי להמשיך לבצע כל פעילות כספית שהיא בחשבונו, בכל דרך, לרבות בדרך של שימוש בכרטיס אשראי, משיכת מזומן, הפקדת מזומן, קבלת זיכויים בחשבון (משכורות, קצבאות וכיו"ב), מתן הרשאות לחיוב החשבון בתשלומים שוטפים שונים, רכישת שיק בנקאי, וכיו"ב. יתרה מכך, אדם כאמור רשאי, הן מכוח הדין והן מכוח הוראה מפורשת שהוצאה לבנקים על ידי המפקח על הבנקים, לפתוח חשבון חדש, בכל בנק, ובלבד שלא תהיה בו משיכת שיקים. תיקון סעיף 10 לחוק לנוכח האמור לעיל, עלו לאורך שנות קיומו של החוק הצעות שונות להוסיף לסעיף 10 לחוק עילות נוספות לגריעת שיקים ממניין השיקים המסורבים. בכל המקרים נדחו ההצעות על ידי המחוקק, בשל האינטרס המוגן המתואר לעיל. החשש הוא מפני פתיחת רשימת העילות לגריעת שיק מהמניין, כך שייפתח פתח למשיכת שיקים רבים יותר ללא כיסוי, וכך ייצא שכר העילות הנוספות בהפסד הפגיעה באוחזי השיקים (אשר נזכיר שוב, כי הם לעולם נפגעים, בלי קשר לשאלה מדוע חזר השיק ללא כיסוי). בענין זה נכתב בדוח הוועדה, בעמ' 40-41: "לוועדה נראה שאין מקום לשנות את זכות הערעור, כךשהיא תאפשר שיקול דעת לבית המשפט בנושאים נוספים על הקיימים, מבלי שהדבר יפגע בתשתית עליה מבוסס הסדר השיקים ללא כיסוי". בנוסף לכך, קביעת עילה כגון "טעמים מיוחדים" תביא, כפועל יוצא ישיר מכך, לפניות מרובות לבית המשפט, למעלה מן המוכר לנו כיום, על מנת שיגרע שיקים מן המניין. דבר זה כרוך, כידוע, בהשפעות שליליות שאינן רצויות. לסיום נבקש לציין, כי תופעת משיכת השיקים ללא כיסוי, והפגיעה הנלווית לכך באוחזי השיקים, לא פחתה לאורך חמש עשרה השנים האחרונות (מאז מצויים הנתונים הרלבנטיים בידי הפיקוח על הבנקים), ולו במקצת. הממוצע החודשי של מספר השיקים החוזרים מסיבת העדר כיסוי מספיק עמד בתחילת שנות התשעים על קצת למעלה מ – 170,000 שיקים מדי חודש, ועל מספר זה הוא עומד גם היום. מכאן, שהאינטרס להגן על מקבלי השיקים מפני פגיעתם של שיקים ללא כיסוי נותר כשהיה. בכבוד רב, אריה פ"ח, עו"ד עוזר ליועץ המשפטי העתק: המפקח על הבנקים עו"ד אמיר בכר עו"ד עודדה פרץ גב' חני שני