חומר רקע

‏29 ינואר, 2008 ‏כ"ב שבט, תשס"ח אל: פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת שלום רב, הנדון: הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – ביטול הבאת שיקים במניין שיקים שסורבו), התשס"ז-2007 של חה"כ יצחק לוי אנו מתכבדים להגיש את נימוקי התנגדות הממשלה להצעת החוק שבנדון. עמדת הממשלה היא כי אין להוסיף עילה לסעיף 10 מן הטעמים הבאים: 1. השיק הוא אמצעי תשלום יעיל, זול וטוב שמחליף את השימוש במזומן והוא נוח לשימוש ולגבי חלק מהעסקאות במשק אין לו תחליף. השיק הוא התחייבות של המושך כי הבנק יפרע את הסכום הנקוב בו. משיכת שיק ללא כיסוי היא הפרה של ההתחייבות והיא פוגעת במי שהציג את השיק לפירעון. לפיכך, מקנה הדין עילות אזרחיות שונות לרשות אוחז ובתנאים מסוימים קובע הדין כי המדובר בעבירה פלילית (סעיף 432 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). 2. על אף היותו של השיק אמצעי תשלום יעיל שיש לעודד את השימוש בו, המציאות מורה כי מעמדו של השיק התערער, במהלך השנים האחרונות, מחמת מושכי שיקים ללא כיסוי, ונוצרה פגיעה משמעותית באמצעי התשלום הזה, עד כדי כך שרבים מסרבים לקבל אותו כתשלום עבור חוב. לפיכך נחקק חוק שיקים ללא כיסוי ב-1981 אשר נבדק בשנית, ואף הוחמר, ב- 1992. 3. ממידע שנמסר לנו מבנק ישראל ומאגף ההוצאה לפועל התופעה של משיכת שיקים ללא כיסוי בעינה עומדת. לפי נתוני ההוצאה לפועל שהועברו אלינו בידי מר אריה כהן, מנהל אגף הוצאה לפועל ארצי בהנהלת בתי המשפט, נפתחו בשנה האחרונה (2007) 131,117 תיקי הוצאה לפועל בגין שיקים. המדובר בכ- 40% אחוז מכלל התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל השנה1. לפי מה שנמסר לנו, המדובר במספר חלקי בלבד של שיקים שהוגשו לגביה בהוצאה לפועל. בין השאר, מאחר שלפי רישומי האגף, בתיקים הנפתחים בגין פסקי דין כלולים תיקים לגבי שיקים שנדונו בבית המשפט ונסתיימו בפסק דין. כמו כן, אין המספר משקף את מספר השיקים שהגיעו למימוש בהוצאה לפועל מאחר שתיק הוצאה לפועל יכול לכלול מספר שיקים. 4. ביטוי לקושי המשמעותי שנוצר בארץ בעקבות התופעה של שיקים ללא כיסוי הוא בתיקון לחוק הוצאה לפועל אשר מצוי בהליך חקיקה בכנסת, המבקש למנוע את גבייתם של שיקים שבהם נקובים סכומים נמוכים מ- 500 שקלים באמצעות ההוצאה לפועל מחמת עלויות הגבייה והמשאבים הנדרשים לצורך הטיפול בהם (ראו הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-20062). תיקון אחר שחוקק בינתיים ואשר יש בו ניסיון להתמודד עם מוסר התשלומים הירוד שבמדינה, שמשיכת שיקים ללא כיסוי היא אחד מפניו, הוא חוק נתוני אשראי, התשס"ב-2002, שבתשתיתו ההנחה כי יש לאפשר מידע אודות חייבים בדבר עמידתם בחובותיהם כדי לאפשר צמצום החובות האבודים במשק. 5. נתון נוסף שאנו סבורים שנחוץ להשלמת התמונה הוא עלייתו של כרטיס החיוב כאמצעי תשלום חלופי, במקביל לשיק ולמזומן. אמצעי התשלום הזה שצמח בעשרים שנה האחרונות במידה רבה מאוד, מהווה תחליף לעסקאות רבות שניתן בהם לשלם בשיק. בכרטיס החיוב מתחייב המנפיק לשלם לעוסק גם במקרה של "אי כיסוי" על כן עדיפותו בענין זה על פני השיק היא ברורה. אולם, עלותו של אמצעי תשלום זה גבוהה יותר (לפרט וכך גם כנראה למשק) ולא כל לקוח יכול לקבל כרטיס זה3. 6. בשל כל אלה ברור כי ההתייחסות לשיק החוזר ללא כיסוי צריכה להיות מחמירה והדבר אף נאמר בדברי ההסבר להצעה לתיקון החוק ב-19924. מנקודת מוצא זו יש להשקיף על ההסדרים הקבועים בחוק. 7. חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, כולל בחובו איזון בין הלקוח, מושך השיק ללא הכיסוי, לבין האינטרס הציבורי. סעיף 2 לחוק נוקב בעשרה שיקים כתנאי לקיומה של הגבלה. התפישה הייתה, ועודנה, כי די בנזק הנגרם בידי משיכת שיק אחד בלבד על מנת להביא להגבלת חשבון. נקודת המוצא של החוק היא כי על אדם לשלוט בענייניו כך שלא יהיו שיקים שיסורבו מחמת אי כיסוי מספיק. עם זאת, מתוך הבנה כי טעויות קורות, נקבע כי נדרשים עשרה שיקים שסורבו על מנת להביא להגבלה. באופן דומה נקבע בחוק כי נדרש שיחלפו למעלה מחמשה עשר יום בין המועד שבו סורב השיק הראשון לבין העת שבה סורב השיק האחרון. כך אם מדובר באירוע חד פעמי, בלתי צפוי, שבגינו סורבו השיקים בחשבונו של הלקוח בטרם עלה בידו למנוע את הצגת השיקים לפירעון, לא יהיה בכך כדי להביא להגבלה. 8. הגבלת החשבון והלקוח אינה מונעת את פעילותו של הלקוח בבנק. הלקוח יכול להשתמש במזומן ואמצעי תשלום אחרים: הרשאה לחיוב חשבון וכרטיס אשראי (אם יש לו). הלקוח יכול למשוך שיקים על חשבון אחר וכן הוא יכול לפתוח חשבון בנק ובלבד שזה לא יהיה חשבון שיקים. הדין לגבי לקוח חמור מחמיר יותר – הוא מנוע מלמשוך שיקים על כל חשבון. ההגבלה היא לגבי שימוש בשיקים מתוך ניסיון לצמצם את התופעה של פגיעה בצדדים שלישיים וכן לצמצם את הפגיעה במעמדו של השיק כאמצעי תשלום. 9. לשיטתנו, הנטל הוא על הלקוח להבטיח כי יהיה בחשבונו הכיסוי המתאים להתחייבויות שלו ואין הצדקה להגיע למצב שבו עשרה שיקים סורבו בחשבון. לפיכך, אין לטעמנו לקבוע עילה כללית שתקנה לבית המשפט, ולו מטעמים מיוחדים, אפשרות למעט שיקים ממנין השיקים וכך למעט לקוחות מתחולת ההגבלה. עולה גם החשש כי הכללת חריג שיש בו שיקול דעת רחב לבית המשפט עלול להקשות על פעילות המנגנון הקבוע בחוק. יש לזכור, בהקשר זה, כי בדיון בערעור ניצב הלקוח המוגבל בפני בית המשפט ואילו מי שאוחז בשיק אינו נוכח ועל כן הפגיעה בו אינה ניכרת. בברכה, רני נויבואר, עו"ד העתק: גב' שרית דנה, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) מר אריה כהן, מנהל אגף ההוצאה לפועל ארצי, הנהלת בתי המשפט מר אריה פ"ח, הלשכה המשפטית, בנק ישראל מר אמיר בכר, המפקח על הבנקים, בנק ישראל גב' מיכל שוורץ, כאן /tmp/doc2txt-o799252p/input.doc