חומר רקע
סעיפים נוספים לדיון ביום 05022008
חוק ההוצאה לפועל
81ב1. (א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
(2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
(ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(3) החייב רשאי להודיע לראש ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות ראש ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שראש ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
(4) (א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה ראש ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה.
(5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) ראש ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
(ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
(ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד, אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד;
(3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
מיום 21.3.2002
תחילתו של סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) מיום 19.5.2002
תחילתו של סעיף קטן (ד) ביום 21.7.2002
תיקון מס' 23
ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 215
הוספת סעיף 81ב1
חוק הגנת הדייר
33. (א) החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו-לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו על ידי רישום בפנקס הבתים המשותפים כאמור בסעיף 42 לחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969, — יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר-לדורות החדש.
(ב) נפטר בעל או חוכר-לדורות של נכס כאמור בסעיף קטן (א) לפני שהיה לדייר בו כאמור באותו סעיף, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשנים היו בני-זוג לפחות ששה חדשים בסמוך לפטירת הבעל או החוכר, לפי הענין, והיו מתגוררים יחד בתקופה זו; ובאין בן-זוג יהיו ילדיו לדיירים, ובאין ילדים — קרוביו האחרים, הכל בתנאי שהיו מתגוררים אתו יחד בנכס ששה חדשים סמוך לפטירתו ולא היתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגורים.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו —
(1) על הוצאה לפועל של משכנתה שנרשמה לפני תשט"ו;
(2) אם פורש בשטר המשכנתה שהמחזיק לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ד) החזיק אדם בנכס כשהוא אחד מבעליו או מחוכריו-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירת חלקו של שותפו, בין מרצון ובין בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל — יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של חוכרו-לדורות החדש, לפי הענין.
(ה) מי שהיה לדייר לפי סעיף זה יחזיק בנכס כדרך שהחזיק בו ערב היותו לדייר; נתגלעו חילוקי דעות, רשאי בית הדין לקבוע את דרך ההחזקה כאמור; שאר תנאי השכירות ייקבעו בהסכם בין הדייר לבין בעלו החדש של הנכס, ובאין הסכם — על ידי בית הדין.
פקודת פשיטת הרגל
86א. (א) היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
מיום 30.4.1983
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 71 (ה"ח 1507)
הוספת סעיף 86א
חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום
פרק ה': פינוי ודיור חלוף
38. (א) לאחר פרסום ההפקעה ברשומות, לפי סעיף 5 לפקודת ההפקעה, רשאית הרשות להורות על פינוי המקרקעין המופקעים על ידי המחזיק בהם, ובלבד שתמציא לו דרישת פינוי בכתב המציינת את התקופה שבה עליו לפנות את המקרקעין שלא תפחת מתשעים יום.
(ב) דרך המצאת הדרישה למחזיק ותחליף ההמצאה ייקבעו בתקנות שיתקין שר השיכון.
39. (א) מחזיק הגר במקרקעין מופקעים או שיש לו בהם עסק לא יידרש לפנותם אלא אם הוצע לו דיור חלוף באותו אזור או אזור אחר או שיש לו דיור כאמור; ובלבד שלא יהיה הדיור החלוף באזור המיועד לשיקום בעתיד הנראה לעין.
(ב) דיור חלוף לענין סעיף קטן (א) צריך שיהא ראוי לשמש לייעוד אשר לו שימשו בידי המחזיק המקרקעין המופקעים, ואם שימשו המקרקעין למגורים - ייקבע הדיור החלוף בהתחשב בגודל המשפחה של המחזיק בהתאם לתקנות שיתקין שר השיכון, באישור ועדת העבודה של הכנסת.
(ג) הזכות בדיור-חלוף הניתן למחזיק לא תהיה פחותה מהזכות שהיתה לו במקרקעין המופקעים, אלא אם הסכים המחזיק אחרת; לענין סעיף קטן זה יראו חכירה לתקופה שאינה פחותה מעשרים וחמש שנים כזכות שאינה פחותה מבעלות.
(ד) שימשו המקרקעין המופקעים בידי המחזיק כבית עסק, תובטח לו זכות קדימה לדיור חלוף באזור השיקום שבו נמצאים המקרקעין המופקעים, בהתאם לתקנות שיתקין שר השיכון באישור ועדת העבודה של הכנסת.
(ה) אם עלה שוויו של הדיור החלוף על שווי המקרקעין המופקעים, ישלם המחזיק את ההפרש אם בדרך של תשלום דמי שכירות או בדרך של תשלום התמורה במזומנים או על ידי קבלת אשראי. חישוב ההפרש ותנאי גבייתו וקביעת תנאי התשלום למעוטי יכולת יוסדרו על ידי שר השיכון בתקנות, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.
40. דרישת פינוי שניתנה כדין והיתה לסופית, דינה לענין הוצאתה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך שניתן לטובת הרשות ושלפיו נצטווה המחזיק לפנות את המקרקעין המתוארים בדרישה.
41. שר האוצר יתקין לאחר התייעצות עם הרשות תקנות בדבר סדרי תשלום הפיצויים למחזיק, לרבות חובת הפקדה במוסד בנקאי, מועדי התשלום, זיכוי חשבונו של המחזיק, הצמדת הפיצויים למדד יוקר המחיה והוראות כיוצא באלה, ובלבד שיובטח כי הפיצויים לא יינתנו למחזיק במישרין אלא ייזקפו לרכישת הדיור החלוף, זולת אם הוכיח המחזיק להנחת דעתה של הרשות, כי יש לו דיור חלוף כמשמעותו בפרק זה; כל סכום שהוציאה הרשות תמורת הדיור החלוף ינוכה מסכום הפיצויים המגיעים למחזיק.
42. (א) אדם הזכאי לדיור חלוף רשאית הרשות להעמיד דיור ארעי עד שיעמוד לרשותו דיור חלוף קבוע, ודין דיור ארעי לענין סעיף 39(א) כדין דיור חלוף.
(ב) העמדת הדיור הארעי לרשות הזכאי תהיה על חשבון הרשות, פרט לתשלום דמי השימוש בו.
(ג) סדרי העמדת הדיור הארעי לרשות הזכאי לו, לרבות מקומו ותשלום דמי השימוש בו, ייקבעו על ידי הרשות, דרך כלל, לאזור שיקום פלוני או למקרה פלוני, ובלבד שמקומו של הדיור הארעי יהיה באותו אזור, או באזור אחר המרוחק לא יותר מ-10 ק"מ, זולת אם הסכים הזכאי למרחק גדול יותר.
(ד) מי שקיבל דיור ארעי, תמלא לגביו הרשות את המוטל עליה על פי סעיף 39 תוך שתי שנים, זולת אם הוסכם בין הזכאי לדיור החלוף ובין הרשות על מועד מאוחר יותר; שר השיכון רשאי לקבוע בתקנות ובאישור ועדת העבודה של הכנסת הארכת המועד בשנה נוספת בנסיבות מיוחדות שיוגדרו בתקנות האמורות.
(ה) סירב הזכאי לדיור חלוף לעבור אליו, תוך שנה מהיום שבו הועמד הדיור החלוף לרשותו, תפקע זכותו לדיור חלוף. הוגש ערעור כאמור בסעיף 48, תיחשב השנה מהיום שבו נעשה פסק דין של בית משפט הקובע את הדיור החלוף לתקף.
43. חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, לא יחול על דיור ארעי.
מיום 22.12.1981
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ב מס' 1035 מיום 22.12.1981 עמ' 12 (ה"ח 1511)
החלפת סעיף 43
הנוסח הקודם:
אי-תחולת דיני הגנת הדייר
43. חוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955, וחוק דמי מפתח, תשי"ח-1958, לא יחולו על דיור ארעי.
44. (א) מחזיק במקרקעין מופקעים זכאי לכיסוי דמי ההעברה מהמקרקעין המופקעים למקום הדיור החלוף, ואם ניתן לו דיור ארעי - לדמי העברה מהמקרקעין המופקעים למקום הדיור הארעי, ומשם למקום הדיור החלוף.
(ב) שר השיכון יקבע, בתקנות ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, סדרי תשלומם של דמי ההעברה דרך כלל או לאזור שיקום פלוני.
חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב-1992
5א. (א) בסעיף זה ובסעיף 5ב, "לווה" - מי שקיבל הלוואה לפי חוק זה אשר להבטחת פירעונה נרשמו משכנתה, משכון או התחייבות לרשום משכנתה או מי שקיבל הלוואה המיועדת, לפי הכללים, לבעלי דירה, אם ההלוואה ניתנה מתקציב המדינה או בסיוע המדינה בלבד ולהבטחת פירעונה נרשמו משכנתה, משכון או התחייבות לרשום משכנתה.
(ב) מוקמת בזה ועדה מיוחדת שמטרתה להקל בפירעון תשלומי החזרי ההלוואה שניתנה ללווה בשל מצבו הכלכלי.
(ג) הרכב הועדה המיוחדת יהיה:
(1) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד משרד הבינוי והשיכון שימנה שר הבינוי והשיכון;
(3) נציג הבנק שדרכו ניתנה ההלוואה.
(ד) לווה רשאי לפנות לועדה המיוחדת בבקשה להקל בפירעון תשלומי החזרי ההלוואה שנטל, וזאת בהתבסס על מצבו הכלכלי (להלן - בקשה לסיוע).
(ה) בנק יודיע ללווה על האפשרות להגיש בקשה לסיוע לפי הוראות סעיף קטן (ד).
(ו) הועדה המיוחדת תכריע בבקשה לסיוע בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה לבנק שדרכו ניתנה ההלוואה; בהחלטתה תציין את האפשרות להגיש ערר על החלטתה לפי הוראות סעיף 5ב.
מיום מינוי החברים לועדה המיוחדת ולועדת הערר
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 214 (ה"ח 3092)
הוספת סעיף 5א
מיום 10.8.2004
תיקון מס' 11
ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 501 (ה"ח 47)
(א) בסעיף זה ובסעיף 5ב, "לווה" - מי שקיבל הלוואה לפי חוק זה אשר להבטחת פירעונה נרשמו משכנתה, משכון או התחייבות לרשום משכנתה או מי שקיבל הלוואה המיועדת, לפי הכללים, לבעלי דירה, אם ההלוואה ניתנה מתקציב המדינה או בסיוע המדינה בלבד ולהבטחת פירעונה נרשמו משכנתה, משכון או התחייבות לרשום משכנתה.
(ב) מוקמת בזה ועדה מיוחדת שמטרתה להקל בפירעון תשלומי החזרי ההלוואה לפי חוק זה, בשל מצבו הכלכלי של הלווה שניתנה ללווה בשל מצבו הכלכלי.
(ג) הרכב הועדה המיוחדת יהיה:
(1) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד משרד הבינוי והשיכון שימנה שר הבינוי והשיכון;
(3) נציג הבנק שדרכו ניתנה ההלוואה.
(ד) לווה שקיבל הלוואה לדיור רשאי לפנות לועדה המיוחדת בבקשה להקל בפירעון תשלומי החזרי ההלוואה שנטל, וזאת בהתבסס על מצבו הכלכלי (להלן - בקשה לסיוע).
5ב. (א) מוקמת בזה ועדת ערר, וזה הרכבה:
(1) עובד של משרד האוצר שימנה שר האוצר והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד של משרד הבינוי והשיכון שימנה שר הבינוי והשיכון;
(3) נציג הבנק שדרכו ניתנה ההלוואה.
(ב) לווה שבקשתו, כולה או חלקה, נדחתה על ידי הועדה המיוחדת רשאי להגיש ערר על החלטת הועדה בתוך 15 ימים ממועד החלטתה לבנק שדרכו ניתנה ההלוואה.
(ג) ועדת הערר תדון ותחליט בערר בתוך 30 ימים ממועד קבלת הערר.
מיום מינוי החברים לועדה המיוחדת ולועדת הערר
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 214 (ה"ח 3092)
הוספת סעיף 5ב