חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏יז' שבט, תשס"ח ‏24 ינואר 2007 לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר וועדת חוק, חוקה ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק העונשין (תיקון- אלימות כלפי קשישים), התשס"ח-2007 הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק שבנדון ומבקשת להוסיף בקצרה את הערותיה, כדלקמן: על פי הצעתו של ח"כ דוד רותם, ייקבעו בחוק עונשי חובה בגין עבירות של תקיפת קשיש (10 שנות מאסר) ותקיפת קשיש הגורמת חבלה של ממש (20 שנות מאסר), ולצידם מוצע להוסיף מרכיב מחמיר, לפיו עונש המאסר שיוטל בגין עבירות אלה לא יהא, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי. הצעה חלופית של ח"כ רותם היא לקבוע בעבירות אלימות המופנות כלפי קשישים עונש מזערי שלא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לאותן עבירות, וגם לעניין זה בשילוב עם הוראה המחייבת להטיל בגינן מאסר בפועל. על פי הצעתו של ח"כ משה שרוני, מקום בו נפגע עבירת האלימות היה קשיש, ייחשב הדבר כנסיבה מחמירה, והעונש המרבי בגין עבירות אלה יהיה כפול. בשתי ההצעות "קשיש" מוגדר כמי שמלאו לו 65 שנים. הנוסח שהסתמן בדיוני הוועדה הוא איחוד שתי ההצעות, כך שלצד ההחמרה בענישה בעבירות אלימות המופנות כלפי קשישים, תוטל חובה על בית המשפט להטיל מאסר בפועל על המורשעים בעבירות אלה ולחילופין לגזור את דינם לכל הפחות לרבע העונש המנוי לעבירה שבוצעה. הערות הסניגוריה הציבורית לאור הכוונה להוסיף מרכיב מחמיר של חובה להטיל עונש מאסר בפועל (ולחילופין, לקבוע בצד העבירות עונש מזערי), סבורה הסניגוריה הציבורית כי יש לצמצם את היקף המעשים עליהם יחול התיקון. במיוחד תבקש הסניגוריה להתייחס לשני מישורים הנראים בעייתיים במיוחד: 1. הגדרת "קשיש": הסניגוריה סבורה כי ההגדרה המוצעת, לפיה קשיש הינו כל מי שמלאו לו 65 שנים, היא במידה רבה שרירותית ואינה מביאה בחשבון את החולשה האמיתית של נפגע העבירה. מכיוון שתכליתן של ההצעות היא להגן על האוכלוסייה המוחלשת של הקשישים ולמנוע את ניצולה לרעה, מוצע לכלול בהגדרה מרכיב נוסף, לפיו העבירה בוצעה תוך כדי ניצול חולשתו ומצוקתו של הקשיש. (ויודגש, כי אין בכך כדי לשנות את הגדרת קשיש רק למי שהוא חסר ישע, אלא אך לעמוד על החולשה האינהרנטית המשותפת לאוכלוסיית הקשישים) 2. היקף העבירות: הסניגוריה סבורה כי החלת החובה להטיל עונש מאסר בפועל גם על עבירות אלימות מן הרף התחתון אינה מידתית ועלולה להביא להחמרת יתר בעונש, גם במקרים שאינם מתאימים לענישה בדרך זו. כך למשל, על פי ההצעה, החובה להטיל עונש מאסר בפועל תחול גם על מי שתקיפתו הסתכמה ביריקה בלבד (הממלאת את יסודותיה של עבירת התקיפה על פי סעיף 378 לחוק העונשין)1, או על מי שדחף דחיפה קלה את נפגע העבירה, אשר כתוצאה מכך נפל ונגרמו לו שפשופים בידו (במקרה כזה יורשע המבצע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין). אשר על כן, מבקשת הסניגוריה כי החובה להטיל עונש מאסר בפועל תחול רק על העבירות החמורות יותר הנכללות בהצעת החוק. __________________________ ד"ר חגית לרנאו, עו"ד סגנית הסניגורית הציבורית הארצית