חומר רקע
לקראת הדיון ביום שני, ה-28.01.08 בוועדת החוקה
נוסח מוצע לדיון בהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז – 2007
א. החלפת סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי – סעיף העונשין:
ס' 22 קובע היום כדלקמן: "מי שביודעין השיג מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבל, דינו – מאסר שנה". מוצע לתקן את הסעיף:
• הוספת יסוד עובדתי של "דרש" ו-"קיבל";
• הבהרה כי הסעיף חל גם על מטרה של קבלת החלטה בדבר העסקתו של האדם שהמידע נוגע לו או קבלת החלטה אחרת בעניינו.
• החמרת הענישה – קביעת עונש מרבי של שנתיים מאסר, והחמרת הקנס תוך העמדתו על המדרג הגבוה ביותר הקבוע בס' 61(א) בחוק העונשין. לדיון: בנוסח לקריאה הראשונה דובר על שני מדרגי ענישה. במידה ויוחלט על איחוד סעיפי העונשין להוראה אחת – האם יש להותיר את הענישה ברף המוצע?
• קביעה מפורשת שלא יראו מי שהשיג דרש או קיבל מן המרשם מידע כאמור כזכאי לקבל מידע בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע1.
החלפת סעיף 22
2.
במקום סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא:
"עונשין
22.
(א) מי שהשיג, דרש או קיבל מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה.2
(ב) מי שהשיג, דרש או קיבל מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, לרבות לשם קבלת החלטה בדבר העסקתו של האדם שהמידע נוגע לו או לשם קבלת החלטה אחרת בעניינו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בענין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-19773; לענין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע."
ב. הוספת מנגנון למחיקת תיקים סגורים:
תיקון סעיף 1
1.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-19814 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל רשאי למחוק5 מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, לפי אמות מידע שיקבע, בין היתר, בהתחשב במשך הזמן שחלף מביצוע האירוע נשוא החקירהעבירה (בסעיף זה – האירוע),6 גילו של האדם שהרישום נוגע לו בעת האירועביצוע העבירה, קיומם של רישומים אחרים כאמור בסעיף קטן (ג) לענין האדם שהרישום נוגע לו, [קיומם של פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לענין האדם שהרישום נוגע לו,7] מהות העבירות המיוחסות לאדם שהרישום נוגע לו וחומרתן; אמות המידה יפורסמו ברשומות."
נקודות לדיון:
(1) אילו רישומים ניתן למחוק – לפי המוצע מדובר בהחלטה שלא לחקור (א.ת), בהחלטה שלא להעמיד לדין בשל העדר עניין לציבור, ובהחלטה שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות.
(2) מי קובע את אמות המידה למחיקה – לפי המוצע, ישנה זהות בין הגורם המבצע את המחיקה ובין הגורם הקובע את אמות המידה למחיקה.
• מוצע להבחין בין הגורם הקובע את אמות המידה למחיקה, ובין הגורם המבצע את המחיקה בפועל.
• כן מוצע לבחון את האפשרות לקבוע שאמות המידה למחיקה ייקבעו בנורמה חקיקתית גבוהה יותר מפקודות. יש לזכור בהקשר זה שחוק המרשם הפלילי עצמו קובע מנגנון למחיקת רישומים שהתיישנו.
(3) מי מוחק – לפי המוצע הסמכות נתונה לראש אח"מ במשטרה.
מוצע לבחון את האפשרות להסמיך גורם אחר במשטרה למחוק רישומים. למשל: הסמכת ראש מדור מידע פלילי במשטרה. בין השאר, נוכח ההשלכות שיהיו לחקיקה כאמור מבחינת כמות האנשים שייפנו למשטרה בבקשה למחיקת רישומם לאחר עיגון סמכות המחיקה בחקיקה ראשית, ופרסומה בקרב ציבור גדול יותר.
(4) תנאי סף למחיקה – לפי המוצע אין תנאי סף למחיקה. מאידך, בהנחיה 03.300.049 של משטרת ישראל, חלוף הזמן שעבר מאז האירוע נשוא החקירה מהווה תנאי סף (תנאי שבלעדיו אין) להפעלת שיקול הדעת לצורך מחיקה8.
(5) מחיקה אוטומטית – לפי המוצע אין מחיקה כסמכות חובה, והכל נתון לשיקול דעת.
• יש לתת את הדעת לכך שככל שאמות המידה שייקבעו יהיו מפורטות יותר, מתחם שיקול הדעת יצומצם בלאו הכי, ויהפוך את סמכות הרשות, בנסיבות מסוימות, לסמכות חובה.
• מוצע לבחון את האפשרות לקבוע שבמקרים מסוימים המשטרה תהא מחויבת במחיקת הרישום האמור, ללא שיקול דעת (למשל בשל חלוף הזמן, או לפי סוג עבירות, או עילת סגירה). בהקשר זה, ניתן לאמץ את מודל המחיקה לעניין הרשעות הקבוע בחוק, בהתאמות הנדרשות. כך למשל, ניתן לקבוע שבחלוף תקופת זמן (וניתן להבחין בעניין זה בין בגיר ובין קטין) יימחקו הרישומים בדבר תיקים סגורים. על כך ניתן להוסיף ולקבוע כי תקופת המחיקה תיפסק אם מי שהמידע עליו נחקר במהלך תקופת המחיקה בעבירה נוספת. כן ניתן לבחון האם יש סוגי עבירות אשר לגביהן אין להתיר מחיקה אוטומטית בכלל, או לחלופין להתירה בחלוף תקופות ארוכות יותר.