חומר רקע
כללי
מסמך זה הוכן לבקשת חבר-הכנסת סטס מיסז'ניקוב בנושא, "הצבת מכשירי החייאה במקרה של דום לב במקומות ציבוריים".
מספר חברי כנסת הגישו ב-8 באוקטובר 2007 את הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה (דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים, AED) במקומות ציבוריים, התשס"ז – 2007 (פ/17/2946) (ראה נספח). במסמך מוצג מידע באשר להצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים בארה"ב ובבריטניה.1
רקע
מחלות לב וכלי דם הנן גורם המוות העיקרי בישראל ובעולם המערבי. ברוב המקרים של מוות ממחלות לב, מדובר בהפסקה פתאומית של פעולת הלב, המתרחשת כאשר סיבי השריר של הלב מתחילים לפעום במהירות רבה בלי להזרים דם (פרפור חדרים) או כאשר הלב מפסיק לפעום לחלוטין (אסיסטולה). ברוב המקרים דום לב נגרם על ידי הפרעה בקצב הלב – פרפור חדרים. במצב זה, האדם מאבד הכרה, נשימתו מופסקת ודופק הלב נפסק – זאת ללא התראה או אבחון מוקדם2. במצב שבו לא ניתן טיפול מיידי מתרחש נזק מוחי בלתי-הפיך ומוות תוך מספר דקות.
לדברי פרופ' עמוס כץ, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים ברזילי באשקלון, כיום, ב-95 אחוז מן המקרים אדם הלוקה בדום לב לא ישרוד את ההתקף. חלק ניכר מאירועי דום לב מתרחשים במקומות ציבוריים. על-פי האיגוד הקרדיולוגי בישראל, בישראל מתים מדי שנה כ-8,000 אנשים מדום לב.
הטיפול היחיד להפסקת פרפור החדרים הוא על-ידי מתן שוק חשמלי (החייאה) מוקדם ככל שניתן. השוק החשמלי חייב להינתן בתוך מסגרת שבע הדקות הראשונות מתחילת אירוע דום הלב. הפעלת הדפיברילטור בתוך דקה מרגע ההתמוטטות עשויה להציל כ-90% מהמקרים. שיעור זה יורד בכ-10% לכל דקת איחור.3
החייאה באמצעות שוק חשמלי מיידי הינה הדרך היחידה להצלת חייו של אדם אשר לוקה בדום לב. החייאה זו מתבצעת על ידי "דפיברילטור" ( AED - Automatic External Defibrillator), מכשיר החייאה המזהה את קצב הלב ובעל יכולת לשגר שוק חשמלי באנרגיה גבוהה, בעת הצורך. המכשיר מחזיר את קצב הלב למצב תקין, על-ידי מתן שוק חשמלי ללב באמצעות שני לוחות מתכת המונחים על חזה המטופל. בישראל קיימים מכשירים שמלווים בהוראות בשפה העברית.4
לדברי מר נתן קודינסקי, מנהל מחלקת ההדרכה במגן דוד אדום, מכשיר ה-AED לטיפול בדום לב, כולל בתוכו אלגוריתם לזיהוי קצב הלב ויכולת בעת הצורך למתן שוק חשמלי. עלות המכשיר היא כ- 1500 דולר וההכשרה להפעלתו מהירה ופשוטה על-ידי כל אדם.5
בשנת 2002 הקים משרד הבריאות ועדה שהמליצה על הצבת AED (להלן מכשירי החייאה) במקומות ציבוריים. האיגוד הקרדיולוגי בישראל והמועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם של משרד הבריאות אימצו את המלצותיהם של הגופים המקצועיים העוסקים בנושא ההחייאה בעולם וממליצים כי מכשירי החייאה אוטומטיים כאלה ייפרסו במקומות ציבוריים.6
ב- 30 באוקטובר 2007, קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ישיבה מיוחדת שהתמקדה בחידושים טכנולוגיים בטיפול ומניעה של מוות פתאומי. הוועדה קראה לחייב הצבת מכשירי החייאה מצילי חיים במקומות הומי אדם, לפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבותו ולזרז את קידום הצעת החוק.7
בשנת 2006, עיריית רעננה ציידה את כל רכבי הסיור העירוני במכשירי החייאה, זאת משום שהשיטור הקהילתי ברעננה מגיע לזירת האירוע בדרך-כלל לפני צוות מד"א. המכשירים נתרמו על-ידי מד"א שגם הכשירה את הסיירים לתת מענה מהיר ושימוש במכשיר ההחייאה לדום לב.
בנוסף: מרבית ניידות מד"א, גם כאלה שאינן ניידות טיפול נמרץ, מצוידות במכשירי ההחייאה, כמו גם ניידות "הצלה".8
הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים במספר מדינות בעולם
בריטניה
קביעת תקנה: ביולי 1999, נקבעה, בבריטניה, תקנה להצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, כגון שדות תעופה, נמלים ותחנות רכבת. ממשלת בריטניה אישרה תקציב של מיליון פאונד לרכישת המכשירים ומיליון פאונד נוספים להכשרת עובדי המקום הציבורי לתפעל מכשירים אלו.
יישום התקנה – הצבת מכשירי החייאה במקומות הומי-אדם: מאפריל 2000 החלו לצייד מקומות הומי-אדם באנגליה במכשירי החייאה, כאשר כבר בנובמבר 2002, ב- 110 מקומות הוצבו 681 מכשירים ומעל ל- 6,000 אנשי צוות במקום הוכשרו בהחייאה ושימוש במכשיר החייאה. המכשירים מוצבים לאורך שטח המבנה במרחקים שלא עולים על 100 מטרים.
שיעורי הצלת חיים כתוצאה מהצבת מכשירי החייאה: בשנת 2006 משרד הבריאות הבריטי דיווח על 76 אנשים שניצלו מדום לב כתוצאה מהימצאות ותפעול מכשירי החייאה. שעורי הצלה עומדים על כ-30%, כאשר הצלחה נחשבת כאשר המטופל משוחרר מבית החולים או נשאר בחיים יותר מחודש. עם זאת, יש לציין כי שיעור ההצלחה של ההחייאה כשלעצמה עומד על כ-75%, עד לקבלת הטיפול הרפואי המקצועי.
משרד הבריאות של בריטניה ממשיך ומרחיב את התוכנית להצבת מכשירי AED במקומות ציבוריים בכל שנה.9
חלוקה של מקרי דום לב בבריטניה על פי מקום האירוע ב- 2005 : 10
שדה תעופה
תחנות אוטובוס
נמלים
רכבת תחתית בלונדון
תחנות רכבת
קניונים
ארה"ב
פלורידה הייתה למדינה הראשונה בארה"ב שחוקקה חוק באפריל 1997 ובו דרישה לזמינות גבוהה של מכשירי ההחייאה. כבר בשנת 2001, כל 50 המדינות בארה"ב חוקקו חוקים בנוגע להצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, או לחילופין קבעו תקנות בנושא.
במרבית חוקי המדינות בארה"ב יש דרישה לזמינות גבוהה יותר של המכשירים. מרבית החוקים שנחקקו בין השנים 1997-2001, כוללים את הסעיפים הבאים:
1. השימוש במכשירי ההחייאה ייעשה על-ידי כל אדם למטרה של הצלת חיים של מי שלקה בדום לב.
2. דרישה להכשרת אנשים בשימוש במכשיר.
3. דרישה כי המכשירים יתוחזקו וייבחנו בהתאם לדרישות היצרן.
4. יש להכין רשימה של מיקום המכשירים ברחבי המדינות.
5. הסמכה של סוכנות ממשלתית שתטפל בנושא מכשירי ההחייאה בכל הנוגע לדרישות ההכשרה והרישום.11
בשנת 2004 חוקקה מדינת ניו-יורק חוק לפיו כל המבנים הציבוריים שבאחריותה (כלומר המבנים שבבעלותה ומבנים שכורים מטעמה) חייבים להיות מצוידים במכשירי החייאה (AED) עד ה-31 במרץ 2010. לשם כך מחלקת התקציבים של המדינה הקצתה תקציב של 45 מיליון דולר לחמש שנים.12
נוסף על כך, אוניברסיטאות רבות ברחבי ארה"ב, כגון צפון קרוליינה, צפון מישיגן, אוניברסיטת אייווה ואחרות. ציידו את מתקני הספורט שלהן במכשירי ה-AED, לאחר שמספר אנשים נפטרו במתקני ספורט כתוצאה מדום לב. 13
מקורות
אינטרנט
אינפו מד – אתר הרפואה הישראלי, http://infomed.co.il/glossary/g_805.htm .
אתר האינטרנט של עיריית רעננה, http://www.raanana.muni.il
האיחוד הקרדיולוגי בישראל, http://www.israel-heart.org.il/audience/press311207.pdf .
מערכת דוקטורס, http://www.doctors.co.il/xID-6293,xCT-519,m-Doctors,a-Article.html , פורסם ב-1 בנובמבר 2007.
Department of Health of England, “The National Defibrillator Programme”, 8 February 2007, in:
http://www.dh.gov.uk/en/Policyandguidance/Healthandsocialcaretopics/Coronaryheartdisease/Coronarypromotionproject/DH_4002103
Iowa State University – University Committees,” Automatic External Defibrillator (AED) Policy Committee”, in : http://www.committees.iastate.edu/comm-info.php?id=130 .
The National Conference of State Legislatures, “ State Laws on Heart Attacks, Cardiac Arrest & Defibrillators”, 20 September 2007, in
http://www.ncsl.org/programs/health/aed.htm .
The State of New York – Office of General Services, “New York State Automated External Defibrillator Program For Public Buildings”, in: http://www.ogs.state.ny.us/supportServices/defibrillators/default.html
הודעות לעיתונות
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, הודעה לעיתונות, 30 באוקטובר 2007.
מכתבים
פרופ' עמוס כץ, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים 'ברזילי' באשקלון, מכתב אל ח"כ סטס מיסז'ניקוב, 27 בדצמבר 2007.
פרוטוקולים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, פרוטוקול, 30 באוקטובר 2007.
נספח14
פ2946/17 הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח-2007
הצעות חוק פרטיות
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
סטס מיסז'ניקוב
גלעד ארדן
מרינה סולודקין
יואל חסון
יורם מרציאנו
אליהו גבאי
סופה לנדבר
יצחק גלנטי
משה גפני
משה כחלון
קולט אביטל
יעקב מרגי
פ/2946/17
הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח-2007
הגדרות
1.
בחוק זה -
"מכשיר החייאה", "דיפיברלטור חיצוני חצי אוטומטי" – מכשיר המיועד להסדיר פעילות חשמלית של הלב באמצעות העברת זרם חשמלי ללב, במצבים בהם קיימת הפרעה בתפקוד הלב כתוצאה משיבוש פעילותו, בתנאי שקיבל את אישור היחידה לאביזרים מכשירים רפואיים של משרד הבריאות;
"מחזיק מקום ציבורי" – בעליו, מפקחו או מי שהמקום הציבורי המנוי בתוספת באחריותו.
הצבת מכשירי החייאה
2.
במקום ציבורי המפורט בתוספת, יוצב במקום נגיש מכשירי החייאה.
מינוי אחראי
3.
המחזיק של מקום ציבורי ימנה אחראי שתפקידו הם:
(1) תחזוק מכשיר ההחייאה;
(2) הכשרת עובדים להפעלת מכשיר ההחייאה.
הפעלת מכשירי החייאה
4.
הפעלת מכשירי ההחייאה מותנית:
(1) בהשתתפות בקורס החייאה בסיסי כפי שיקבע השר;
(2) בהשתתפות בהכשרה ייעודית של היצרן להפעלת המכשיר.
הקפדה על הוראות יצרן
5.
מכשיר ההחייאה יוצב תוך הקפדה על הוראות היצרן, לרבות גובהו מהרצפה, מרחקו ממים ובקרת תפוגת הסוללה.
עונשין
6.
המחזיק מקום ציבורי אשר לא התקין מכשיר החייאה כאמור בסעיף 2 או לא מינה אחראי כאמור בסעיף 3, דינו – קנס 10,000 שקלים חדשים ובעבירה חוזרת עד 30,000 שקלים חדשים.
ביצוע ותקנות
7.
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר דרכי פיקוח על ביצועו.
תחילה והוראות מעבר
8.
(א) תחילתו של חוק זה 30 יום מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), אולם תחילתו של החוק לענין מחזיק מקום ציבורי קיים שלושה חודשים מיום התחילה.
תוספת
(סעיף 2)
בחוק זה, "מקום ציבורי" -
(1) קניון;
(2) משרדי ממשלה ורשויות מקומיות שיש בהם קבלת קהל;
(3) שדות תעופה ונמלים;
(4) אוניות נוסעים;
(5) תחנות מרכזיות של תחבורה ציבורית;
(6) תחנות רכבת ישראל;
(7) מקומות עבודה עם 500 עובדים לפחות;
(8) אצטדיוני ספורט;
(9) חדר כושר בעל 500 מנויים לפחות;
(10) בתי אבות;
(11) בתי כלא;
(13) בתי מלון עם 100 חדרים לפחות;
(14) בריכות שחייה וחופי רחצה מוכרזים.
דברי הסבר
סיבת התמותה העיקרית בעולם המערבי כיום היא דום לב (פעילות חשמלית לקויה של הלב). בישראל בלבד מתים מסיבה זו בכל שנה כשמונת אלפים אנשים. חלק ניכר מהמקרים מתרחשים בבית, במקום העבודה או במקומות ציבוריים. כ- 95% מהלוקים אינו שורד.
היכולת לשרוד אירוע דום לב תלוי בשני גורמים עיקריים: האחד – עבירות הזמן עד למתן עזרה והשני - מתן שוק חשמלי באנרגיה גבוהה. בשנים האחרונות קיים מכשיר מפסיק פרפור הקרוי AED (Automatic External Defibrillator). המכשיר מאבחן הפרעות קצב לב ומשגר שוק חשמלי לנזקק והכל באופן עצמאי ובליווי הוראות קוליות בעברית.
ההוראות הבינלאומיות להחייאה ממליצות, כי מכשירי הדפיברילציה ייפרסו במקומות ציבוריים ובאתרים הומי אדם. המכשיר ניתן להפעלה על-ידי אנשי מקצוע כמו גם על-ידי משתמשים חסרי רקע אחרי הדרכה קצרה. מחקרים מראים, כי במקומות בהם הוצבו מכשירי דפיברילציה עלה שיעור ההחייאות המוצלחות עד כדי 75%.
כבר לפני מספר שנים גיבשה המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם בישראל המלצות חד משמעיות להצבת דפיברילטורים חצי אוטומטיים במקומות ציבוריים.
מספר ארצות בעולם לקחו אחריות ובחרו לחייב בחקיקה הצבת מכשור החייאה במקומות ציבוריים. עם זאת הנושא טרם הוסדר. הצעת חוק זו מביאה את רוח ההמלצות ומבקשת לחייב הצבת מכשירי דפיברילציה במקומות ציבוריים כדי לתת מענה מיידי לנפגעי דום לב.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בתשרי התשס"ח – 8.10.07