חומר רקע

ר ש ו ת נ י י ר ו ת ע ר ך ISRAEL SECURITIES AUTHORITY לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ‏ד' אדר א, תשס"ח ‏10 פברואר 2008 א.נ., עמדת רשות ניירות ערך בקשר עם הצעת החוק בעניין כשירות דירקטורים מרבית החברות בישראל מאופיינות בקיומו של בעל שליטה בחברה. משכך, בעיית הנציג מאופיינת בניגוד עניינים בין בעל השליטה לבין בעלי המניות מקרב הציבור, ואילו החשש לניגוד עניינים בין בעלי המניות ובין ההנהלה קטן יותר. לאור האמור, קיבלה הרשות את מסקנות "הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל" ("וועדת גושן"), הממליצות בין היתר על חיזוק עצמאות הדירקטוריון1. משכך, לצד ההצעה המבורכת לחייב כל דירקטור להצהיר כי יש לו את הכישורים לשמש דירקטור והזמן הדרוש לכך מוצע לאמץ גם מנגנון להגברת עצמאות הדירקטוריון וועדת הביקורת, וזאת חלף ההצעה לקביעת דרישה לכשירות מקצועית של דירקטורים. חיזוק עצמאות הדירקטוריון יגביר מינויים של דירקטורים לאור כישוריהם ויקטין מינויים של דירקטורים רק בשל קרבתם לבעל השליטה. כיום קובע חוק החברות כי בחברה יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים (סעיף 239). דירקטורים חיצוניים, הם דירקטורים המקיימים תנאי כשירות מינימליים (כשירות מקצועית או מומחיות חשבונאית ופיננסית, סעיף 240). שכרם מוגבל בגמול בהתאם לכללי הגמול, הם צריכים להיות נטולי זיקה מהותית לבעל השליטה (סעיף 240 ובנוסף תקנות אי זיקה), הם ממונים על פי מנגנון מיוחד (רוב מקרב בעלי המניות ובנוסף לפחות שליש ממי שאינם בעל השליטה, קרובו או מי מטעמו – סעיף 239) ולא ניתן לפטרם, ותקופת כהונתם מוגבלת (שתי תקופות כהונה של שלוש שנים כל אחת (סעיף 245). מספר הדירקטורים החיצוניים הקבוע בדין עשוי להיות קטן מהמספר הרצוי של דירקטורים אובייקטיביים. כך לדוגמא, בדירקטוריון המונה עשרה דירקטורים, קולם של הדירקטורים החיצוניים חלש באופן יחסי לדירקטוריון המונה ארבעה דירקטורים. מוצע, בהתאם להמלצות ועדת גושן, לחזק את עצמאות הדירקטוריון וועדת הביקורת, תוך איזון בין עצמאות זו ובין זכותו הקניינית של בעל השליטה בחברה וזאת על ידי קביעה כי בכל חברה לצד הדירקטורים החיצוניים, ימונו גם דירקטורים עצמאיים כך שמספרם של הדירקטורים החיצוניים והעצמאיים יהיה: (1) בחברה שאין בה "דבוקת שליטה" כהגדרתה בחוק החברות – לפחות מחצית מסך הדירקטורים [כאשר בחברה אין בעל שליטה, בעיית הנציג היא בין המנהלים לבעלי המניות ועל כן דרושים רוב דירקטורים אובייקטיבים שישקלו את שיקולי בעלי המניות]. (2) בחברה שיש בה "דבוקת שליטה" – לפחות שליש מסך כל הדירקטורים [כמות זו מהווה איזון בין הצורך לפקח על עסקאות בניגוד עניינים ובין הצורך לאפשר לבעל השליטה לנהל את עסקי התאגיד באמצעות דירקטורים לפי בחירתו]. לעניין זה, דירקטורים עצמאיים, הם דירקטורים שועדת הביקורת קבעה כי הם עצמאיים לאחר שבחנה את הקשרים בין דירקטורים אלו לחברה ובעל השליטה ונושאי משרה בחברה, ונימקה קביעתה. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, להלן יפורטו נסיבות שיש בהן כדי לפגוע בעצמאות הדירקטור: (1) יש לדירקטור, לקרובו, לשותפו, למעבידו לתאגיד שהוא בעל עניין בו קשרים שאינם זניחים עם החברה, בעל השליטה, תאגיד בשליטת מי מהנ"ל או נושא משרה בחברה במועד המינוי או בשלוש שנים שקדמו לכך. (2) הוא זכאי לגמול מהחברה שגבוה מגמול דח"צים. (3) מכהן בדירקטוריון למעלה מ-9 שנים. (4) הדירקטור משמש נושא משרה או מועסק בחברה או בחברה בשליטתה או בחברה בשליטת בעל השליטה בחברה. מוצע כי אופן מינוי דירקטור עצמאי ופיטוריו יהיו כשל דירקטור רגיל (בדומה לארה"ב ואנגליה). במסגרת האסיפה למינויו ינתן גילוי לכך שהוא מועמד לכהונה כדירקטור עצמאי וכי ועדת הביקורת מצאה אותו עצמאי. על מנת להגדיל את עצמאות וועדת הביקורת, אשר אחד מתפקידה המרכזיים הוא אישור עסקאות בניגוד עניינים, מוצע גם, כי נוסף לכל הדירקטורים החיצוניים יכהנו גם רוב דירקטורים עצמאיים (לרבות חיצוניים) וכי לא תתקבל החלטה בועדת הביקורת, אלא אם בקרב הרוב נמנו גם רוב דירקטורים עצמאיים. בכבוד רב ובברכה, שיראל גוטמן-עמירה משנה למנהל מחלקת תאגידים יועצת משפטית מחלקת תאגידים