חומר רקע
תרגום אתרי האינטרנט הממשלתיים
לשפה הערבית
מוגש לוועדת המדע והטכנול
וגיה
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה
:
רועי גולדשמידט
אישור
:
שרון סופר
,
ראש צוות
כ"
ח שבט
תשס
ח"
4 ב
פברוא
ר 2008
הכנסת
,
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-גוריון
,
ירושלים 91950
:' טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
פקס
:
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד1
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמך זה נכתב לקראת
ישיבה
של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא
"
תרגום דפי המידע הממשלתיים
באינטרנט לערבית
–
הצעה לסדר לדיון מהיר של חה
"
כ דב חנין
, "
ביום 5
בפברואר2008
.
דיון זה הוא
חלק מעיסוקה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא טכנולוגיות מי
דע ומחשוב
,
כפי
שבא לידי ביטוי בדיוני
הוועדה
בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ובנושא השימוש באינטרנט בקרב
קבוצות אוכלוסייה
שונות
.
המסמך מציג
נתונים
אודות היקף
המידע
בשפה הערבית באתרי האינטרנט הממשלתיים
,
ותגובותיהם
של גורמים שונים בנושא
,
ובוחן בקצרה את
מעמדה
של השפה הערבית
בהתבסס על פסיקת בג
"
ץ שעסקה
בנושא
.
1. רקע
רשת האינטרנט משמשת כיום ליישומים רבים
,
ובהם צפייה
,
הורדה והעלאה של תכנים
)
טקסט
,
אודיו
ווידיאו
, (
כתיבה וקריאת דואר אלקטרוני
,
הזמנה וקנייה של שירותים שונים
–
פרטיים וציב
וריים
.
ככלל
,
הרשת מאפשרת גישה נוחה למידע ולשירותים
,
ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים
,
נותני
השירות ומקבלי השירות
,
ומכאן חשיבותה הרבה
.1
באתר האינטרנט יכול גוף ממשלתי להעמיד לרשות הציבור מידע רב
.
הן
מידע שימושי
אודות
שעות
הקבלה ודרכי הפנייה אליו
,
נושאי תפ
קידים בו ומספרי הטלפון שלהם
הן ו ,
מאמרים ומחקרים הנוגעים
לתחום פעולתו של הגוף
.
בנוסף
,
באמצעות אתר האינטרנט
ניתן
לתת לציבור שירותים שונים ולקיים
אתו קשר דו-סטרי מהיר באמצעות הדואר האלקטרוני
,
ללא המגבלה של
שעות הקבלה בגוף הממשלתי
.
אופני פעולה אלה מש
פר
ים את הש
ירות לאזרח
ו
בנוסף הם
עשויים לסייע לגוף הממשלתי עצמו לחסוך
זמן ומשאבים
.2
2. אתרי אינטרנט ממשלתיים בשפה הערבית
דוח מבקר המדינה 53
ב לשנת2002 בחן את אתרי האינטרנט הממשלתיים
.
מחברי הדוח בחרו לפתוח
את ממצאיהם בהתייחסות לסוגיית השפה הערבית
:
"
השפה
הערבית היא שפ
תו של המיעוט הגדול במדינה ויש לה מעמד מיוחד
.
הביקורת העלתה
,
כי
במרבית אתרי האינטרנט הממשלתיים
,
ובכלל זה בשער הממשלה
,
לא הוצג מידע ולא ניתנו שירותים
בשפה הערבית
.
הנושא של הצגת מידע בשפה הערבית באינטרנט הועלה בישיבת וועדת האינטרנט
הממשלתית
,
שבה הוצג שער הממש
לה
,
אולם לא נמצא שהוועדה או כל גוף ממשלתי אחר הציעו או
קבעו נהלים בעניין זה
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
מאחר שהערבית היא שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל
,
וכדי
להבטיח שוויון
,
לספק שירותים ראויים ולהקל את הגישה לרשויות גם במגזר זה
,
על הרשויות
להוסיף לאתרי האינ
טרנט תרגום לערבית
,
לפחות של מידע חיוני ומידע על אופן השימוש בשירותים
הממשלתיים הניתנים באמצעות האינטרנט
."3
1 מרכז המחקר והמידע
,
הכנסת
" ,
נגישות אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות
, "
רועי גולדשמידט
, 10
בדצמבר2007
.
2 משרד מבקר המדינה
" ,
דוח מבקר המדינה 53
ב לשנת2002
ולחשבונות הכספים2001
"
,' עמ211
.
3 שם
.
עמוד2
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לאור ממצאי דוח מבקר המדינה בנושא אתרי האינטרנט הממשלתיים נתקבלה
החלטת ממשלה בק
/14
מיום ה
-6
ביוני2003
ה
קובעת כך
)
ההדגשה במקור
(4
:
א.
אתרי האינטרנט של מ
שרדי הממשלה יכללו
,
החל משנת התקציב 2004
,
מידע בשפות עברית
וערבית
,
ובשפות נוספות בהתאם לצורך
.
ב.
צוות בראשות מנהל לשכת הפרסום הממשלתית
,
בהשתתפות נציג פרויקט
"
ממשל זמין
"
במשרד האוצר ונציגי משרדי הממשלה השונים
,
לפי העניין
,
יקבע קריטריונים לכל משרד
ממשלתי לגבי הצ
גת המידע בשפות נוספות
.
בקביעת הקריטריונים יובאו בחשבון עלויות
התרגום לשפות נוספות ומקורות מימונם
.
דיווח בעני
ין יימסר לועדת השרים מידי שלושה
חדשים
.
ג.
המנהלים הכללים במשרדי הממשלה יישאו באחריות לביצוע ולתרגום החומר לשפות שונות
,
כפי שיקבע
,
באתר האינטרנט של משרד
. ם
ד.
הערות מבקר המדינה בדו
"
ח מספר 53ב יילקחו בחשבון במהלך ביצוע ההחלטה
.
ה.
דיווח בנושא יועבר לאגף לביקורת המדינה
.
האגף ימסור דיווח מרוכז לוועדת השרים אחת ל-3
חדשים
.
יחידת ממשל זמין במשרד האוצר פרסמה בדצמבר 2006
את
מדריך הסטנדרטים לאפיון
,
עיצוב
,
פיתוח
וכתיבת ת
וכן לאתרי ממשלה
.
המדריך
כולל
כללים לעניין השפה
ש
נקבעו בהתאם להמלצות דוח הצוות
הבין-משרדי לשפות באתרי אינטרנט ממשלתיים
.
תחת הכותרת תרגום לערבית נכתב
במדריך
הסטנדרטים
כך
" :
השפה הערבית היא שפה רשמית
.
מומלץ לפתח את האתרים והמידע בשפה זו
באופן הדרגתי
. "5
ה
מדר
יך קובע
את הכללים שלהלן
:
יש לתרגם את ד
ף
השער של
כל אתר ממשלתי ולסמנו בקישור בולט
;
במידת האפשר
,
יש להציע מדף השער בערבית קישורים לדפי מידע בערבית ובעברית
;
נושאים ושמות של
שירותים הניתנים באתר יתורגמו לעברית ו
במידת האפשר
גם תוכנם
;
שמות הטפסים יתורגמו לערבית
;
תמצית המידע אודות המשרד ותקציר המבנה הארגוני כולל שמות אנשי קשר ודרכי גישה יתורגם
לערבית
;
פרטי הגישה ללשכות ולסניפי המשרד יתורגמו
במידת האפשר
;
נושאי הקישורים יתור
ג
מו
ויעודכנו הקישורים לדפים הרלבנטיים בשפה הערבית
.6
4 בתוך
:
משרד ראש הממשלה
,
אגף בכיר לביקורת המדינה והביקורת הפנימית
" ,
הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה
57, "ב
מאי 2007
.
5 "מדריך הסטנדרטים לאפיון
,
עיצוב
,
פיתוח וכתיבת תוכן לאתרי ממשלה
",
ממשל זמין
,
משרד האוצר
,
דצמבר 2006
,עמ
' 68
.
נתקבל באמצעות דואר
אלקטרוני ממר בועז דולב
,
מנהל פרויקט תהיל
"
ה ותחום ממשל זמין
,
משרד האוצר
. 5
בדצמבר
2007
.
6 שם
' עמ , 69-68
.
עמוד3
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כפי שניתן לראות מן האמור
במדריך
,
רוב החובות שמטיל הדוח לעניין תרגום אתרי הממשלה לערבית
מתמקדות למעשה במבנה האתר
כך
שדוברי השפה הערבית יוכלו
"
לקבל מושג
"
אודות המשרד
והשירותים הניתנים בו
.
ואולם
,
לא מוגדרת חובה כי השירותים עצמם
,
הטפסים ומירב המידע יהיו
נגישים בערבית
.
חלק ניכר מן ההמל
צות
נוקטות בלשון
"
במידת האפשר
"
ואין
בה דרישה מחייבת
ומ .
כ
אן
כי יישומן תלוי למעשה בהחלטתם של
נציג
י משרדי הממשלה
באופן עצמאי
.
להלן נבחן את היקף המידע הקיים בערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה השונים
.
2.1
. אתרי אינטרנט ממשלתיים בשפה הערבית-ממצאים
הטבלה שלהלן
מציגה נתונים השוואתיים על תרגום מידע באתרי הממשלה לערבית ולאנגלית
,
על פי
ממצאי דוח ממשל זמין 2006 שפורסם רק לאחרונה
.7 יש לציין
,
שהממצאים להלן מציגים תשובה
לשאלה
"
האם ניתן או לא ניתן לצפות במידע באתר בשפות שנבחנו
"
ולא מעידים על היקף הדפים
הזמינים
,
ושיעור ה
דפים המתורגמים מתוך כלל תכני האתר
.
ההערות בצד שמאל בטבלה הן על פי הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה 57ב
לשנת 2007
.
8
ערבית
אנגלית
הערות
משרד האוצר
×
√
בפורטל הממשלתי קיים מידע בערבית
המשרד להגנת
הסביבה
√
√
מעל 250 דפי מידע ו-
20
פרסומים בשפה
הערבי
, ת
אתר חדשות בערבית
.
משרד הביטחון
√
√
המשרד לביטחון
פנים
×
√
נעשית בחינה להעלאת אתר בערבית
.
משרד הבינוי
והשיכון
×
√
משרד הבריאות
×
√
קיים מעט חומר הסברה
.
הוכנה הצעת
מחיר לתרגום לערבית
משרד החוץ
√
√
משרד החינוך
√
√
עדכון שוטף של האתר
משרד החקלאות
×
√
משרד המדע
√
√
הפנייה למידע בערבית
משרד
המשפטים
√
√
משרד הפנים
√
×
המשרד לקליטת
×
√
*
מופעל במספר שפות נוספות
,
אך לא
7
יחידת ממשל זמין
,
אגף החשב הכללי
,
משרד האוצר
" ,
דוח ממשל זמין 2006
."באתר פורטל הממשלה
:
2006
Report
-
Gov
-
E
/
Report
/
MemshalZamin
/
BottomNav
/
FirstGov
/
il
.
gov
.
www
://
http
/
,כניסה
: 4
בפברואר2008
.
8 משרד ראש הממשלה
,
אגף בכיר לביקורת המדינה והביקורת הפנימית
" ,
הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה 57, "ב
מאי 2007
.
עמוד4
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עלייה
*
בערבית
משרד ראש
הממשלה
√
√
מופעל בערבית
משרד הרווחה
×
×
לא מתורגם עקב בעיות תקציביות
,
למעט אתר שי
"ל.
משרד התחבורה
√
√
במהלך2007 תוקם ועד
ת אינטרנט
משרדית שתב
ח
ן את הנושא
.
משרד התיירות
*
√
√
*מופעל במספר שפות נוספות
,
אך לא
בערבית
.
משרד התמ
ת"
√
√
תורגמו ושולבו דפים ראשיים באתר
.
המשרד נערך לסקר צרכים
.
משרד
התקשורת
×
√
משרד התשתיות
×
√
בשנים2008-2007
מתוכנן אתר גם
ברוסית
וערבית
.
המוסד לביטוח
לאומי
√
√
מרבית האתר
מתורגם
לערבית
.
בנק ישראל
×
√
בתי הדין
הרבניים
×
×
הלמ
ס"×
√
המידע באתר אינו מתורגם לערבית
.
המרכז למיפוי
×
×
הנהלת בתי
המשפט
√
√
רשות המסים
×
√
לשכת הפרסום
הממשלתית
√
√
מינהל מקרקעי
ישראל
√
√
משטר
ת ישראל
√
√
פרקים נבחרים תורגמו לערבית
.
נציבות שירות
המדינה
×
√
הרשות לניירות
ערך
×
√
הרשות הארצית
לשירותי דת
×
×
כנסת ישראל
√
√
משרד המשנה
לרוה
מ"√
√
קיים מידע אודות המשרד בערבית
ומתוכנן תרגום של דפים נוספים
שירות
התעסוקה
×
×
עמוד5
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על פי הנתונים בט
בלה במחצית מן האתרים שנבדקו
)18
מתוך36 אתרים
(
לא ניתן לצפות בדפי מידע
בשפה הערבית
.9 מאידך רק בכ-
14%
מן האתרים
)5
מתוך36
(לא ניתן לצפות בדפי מידע באנגלית
.
)
נציין כי מתוך כלל האתרים שנבחנו
,
רק בשלושה אתרים קיים מידע בשפה הרוסית
:
המשרד לקליטת
עלייה
,
משרד ה
" תמ
ת ואתר משטרת ישראל
(.
לדברי מר בועז דולב
,
ראש יחידת ממשל זמין ומנהל פרויקט תהילה באגף החשב הכללי באוצר
,
האחריות על התרגום לערבית באתרי האינטרנט של המשרדים הממשלתיים
השונים
מוטלת על נציגי
המשרדים עצמם
.
לגבי פורטל הממשלה
)
אתר-
Gov.il
(
,המצוי באחריותו
,
צי
ין דולב כי כיום חלק מן התכנים נגישים
בערבית וכי ברבעון השני של 2008 יחל תהליך תרגום משמעותי יותר
.
עוד ציין
,
כי כיום גם באתרים
הקיימים בערבית יש מעט מאוד כניסות של גולשים
,
זאת לטענתו בין השאר עקב חשש למהימנות המידע
בערבית בקרב ציבור מקבלי השירות
.
בנוסף
,
קי
ימת כיום בעיה מבנית בכך שמערכות המידע בבסיסן הן
בעברית ולכן יש לבחון כיצד שינוי הגישה לציבור באינטרנט תתרגם למעשה בעבודה עם בסיסי הנתונים
של המשרדים
.10
במכתב
תשובה
של מנכ
"
ל משרד האוצר
,
מר ירום אריאב
,
לנציגת ארגון מוסוואה
" עו ,
ד רג
יה '
אבו עקל
,
בנושא נגישותם
של תכנים בערבית בפורטל הממשלה
,
מציין אריאב כי תרגום תכני הפורטל לערבית הוא
נושא המצוי בטיפול
וכי בוצע עבור
יחידת ממשל זמין מחקר מקיף בנושא הרגלי הגלישה במגזר הערבי
.
כפועל יוצא מן המחקר הוחלט על גיוס צוות עובדים לשם תרגום פורטל הממשלה לערבית וכן תרגום
של
מע
רך הטפסים והתשלומים לערבית
.
במהלך שנת 2008 מתוכננת העסקת
ם של 10-5
עובדים בתרגום
תכני האתר
.
אריאב מסכם את דבריו כך
: "
משרד האוצר ומערך ממשל זמין רואים חשיבות עליונה בשיפור השירות
לכלל האזרחים בכלל
,
ולאזרחים הערבים בפרט
.
זאת
,
מתוך החשיבות הרבה אשר הממשלה מיי
חסת
לצורך בנגישות כלל האזרחים במדינה לשירותים ולמקורות המידע הנמסרים על גבי הרשת
.
לאור זאת
,
הוקצו כאמור משאבים בלתי מבוטלים
–
הן תקציבים והן כח אדם
–
ונכתבה תכנית עבודה מסודרת
;
כל
אלו נועדו להגשים את התכליות האמורות
,
ובכללן יצירת קשר בלתי אמצעי בין
האוכלוס
ה יי
הערבית
בישראל לבין הרשויות
".11
על רקע
ה
ממצאים
והעמדות שהוצגו
בנושא
עד כה
,
נבחן לה
ל
ן את
מעמדה המשפטי של השפה הערבית
.
9 על פי כתבה בעיתון הארץ
: "
רק מעט יותר מ-
1%
מכלל דפי המידע הממשלתיים באינטרנט מופיע בערבית
)110
מתוך
8,258
"(
,יואב שטרן
" ,
הממשלה תתרגם לערבית
את האתרים הרשמיים
, "15
בינואר2008
.
10
בועז דולב
,
ראש יחידת ממשל זמין ומנהל תהילה
,
אגף החשב הכללי
,
משרד האוצר
,
דואר אלקטרוני ושיחת טלפון
, 3
בפברואר2008
.
11
מר ירום אריאב
,
" מנכ
ל משרד האוצר
,
מכתב לעו
' רג ד "
יה אבו עקל
,
מוסאווה
, 30
בדצמבר2007
.נתקבל באמצעות ד
ואר
אלקטרוני ממר
יובל וולמן
,
עוזר למנכ
"
ל משרד האוצר
, 3 בפ
ב
רואר 2008
.
עמוד6
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3. מעמדה של השפה הערב
ית בישראל
השאלה בדבר מעמדה המשפטי של השפה הערבית בישראל רלבנטית לעניינינו בכדי לבחון האם ניתן
להטיל חובה על אתרי האינטרנט של משרדי הממשלה והרשויות השונות לתרגם
את
כל
תוכנו של
האתר
,
או את חלקו
,
לשפה הערבית
.
להלן התייחסות קצרה וחלקית לנושא רחב היקף זה
.
החו
ק הישראלי לא התייחס באופן ישיר לקיומן של שפות רשמיות בישראל או להשלכות האופרטיביות
של מעמד זה של שפה רשמית
.
החוק
בסוגיה
זו נשען על חקיקה מנדטורית
.
הוראת סעיף 82
לדבר המלך
במועצה 1922
,בתרגומו המקובל
,
קובע
:
"
שפות רשמיות
82
.כל הפקודות
,
המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של
רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו על פי צו מאת הנציב העליון יפורסמו באנגלית
,
בערבית
ובעברית
.
בהתחשב עם כל תקנות שיתקין הנציב העליון
,
אפשר להשתמש בשלוש השפות במשרדי
הממשלה
ובבתי המשפט
.
אם תהא כל סתירה בין הנוסח האנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או
טופס רשמי ובין הנוסח הערבי או העברי שלהם
,
הולכים אחר הנוסח האנגלי
".12
על פי האמור
,
לשפות אנגלית
,
ערבית ועברית ישנו מעמד משפטי מיוחד
המחייב
את פרסומ
ם
של פקודות
,
מודעות רשמיות וטפסים
רשמיים בשפות אלה
,
והמאפשר
שימוש בשפות אלה במשרדי הממשלה ובבתי
המשפט
.
בעוד
מעמדה של השפה האנגלית
בוטל בסעיף 15
)( 'ב
לפקודת סדרי השלטון והמשפט-התש
ח "
1948
, הרי שמעמדה של השפה הערבית נותר על כנו
.13
השפות עברית וערבית אם כן
,
מקובלות כיום כשפות רשמיות במדינת יש
ראל
.
הן בשל דבר המלך
במועצה והן בשל שורה ארוכה של פסיקות משפטיות בעניין
.
ואולם
,
בשאלה מה נגזר ממעמד זה של שפה
רשמית
,
חלוקות הדעות
.14
להלן נתייחס לביטויה של סוגיה זו בפסק דין של בית המשפט העליון
בשיבתו
, ץ" כבג
בתביעת
עדאללה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ
גד עיריית ת
א"- . יפו
12
מתוך
ץ " בג : 4112/99 עדאללה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נגד עיריית ת
א"-" פ , יפו
ד נו
)5
(
393
.
13
רובינשטיין בספרו מדייק
: "
הוראה זו לא שללה כליל את מעמדה הרשמי של השפה האנגלית
,
וביטלה ר
ק את חובת
הרשויות להיזקק לה
.
היא לא ביטלה את רשות האזרח להשתמש בה בכל משרד ממשלתי ובבתי המשפט ואת החובה
המקבילה להיענות לו אם ישתמש בשפה זו
."
אמנון רובינשטיין
" ,
המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל
, "
מהדורה
רביעית
,
הוצאת שוקן
, 1991 עמ
' 101
.
14
במילותיו של הש
ופט חשין
: "
המושג
"
שפה רשמית
" -
באשר הוא- מושג רב-משמעי הוא
;
שמא נאמר
:
מושג מעורפל הוא
,
ותחום פרישתו יכול שישתנה מזמן לזמן ומשיטת משפט אחת למישנה
.
האמירה כי שפה פלונית
"
שפה רשמית
"
היא
ברוריטניה
,
יש בה כדי להעיד
,
לכל הדעות
,
על
"
מעמד נעלה במיוחד
"
שאותה שפה
קנתה לה במדינה
,
ואולם נתקשה
להסיק מסקנות משפטיות בנות-פועל וחד-
משמעיות מעצם היותה של שפה פלונית
"
שפה רשמית
".
אכן
,
ברצותו יודע
המחוקק לפרש ולפרט למה מכוון הוא באומרו כי שפה פלונית שפה
"
רשמית
"
היא
.
הנה-כי-, כן
בקנדה הדו-
לשונית לא
סיפק עצמו המחוקק אך בקביעה הח
גיגית כי הלשון האנגלית והלשון הצרפתית לשונות
"
רשמיות
"
הן במדינה
,
אלא הוסיף
וטרח לפרט ולפרש בחוק גופו מסקנות אופרטיביות הנגזרות מ
"
רשמיותן
"
של אותן שתי לשונות
.
ובמקום שהחוק לא פירט
ולא פירש משמעות היותה של שפה פלונית שפה
"
רשמית
, "
יש כמסתבר דברים בגו
,
ושומה ע
לינו להיזהר מהסקת מסקנות
אופרטיביות אך מ
"
רשמיותה
"
של שפה פלונית
.
נושא השפה עדין הוא מכדי שניתן יהא למותחו או לכווצו כרצון איש
ואיש
" .
מתוך
ץ " בג : 4112/99 עדאללה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נגד עיריית ת
א"-" פ , יפו
ד נו
)5
(
393 עמ
' 18
פיסקה10
.
עמוד7
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3.1
. עדאללה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נגד עיריית ת
א"-יפו
בתביעה זו דרשה העותרת לחייב את הרשויות המקומיות
נשואות ה
עתירה
לכתוב בערבית
ב
כל השילוט
העירוני המוצב
בתחומן
)
שלטי הכוונה
,
הדרכה
,
אזהרה ומודיעין כמו בדרכים ובמבני ציבור
, (
הן
באז
ורים בהם מתגורר המיעוט הערבי
,
והן באזורים אחרים
,
בגודל זהה ובכתיב נכון בהתאם לכללי
השפה
.
בית המשפט קיבל את עמדת העו
תרת וחייב את הרשויות המקומיות נשואות העתירה להציב
שילוט בערבית בכל תחומן
.
מעניין להשוות בין תביעה שעניינה תרגום השילוט במרחב הממשי לשפה הע
רבית
,
לבין עניינינו כאן
בתרגום לערבית במרחב הווירטואל
י.
למרות השוני המהותי
,
נראה כי ניתן ללמוד מפס
"
ד זה לעניינינו
מספר עקרונות
.
חשוב לציי
ן שהשופטים ברק וחשין גורסים כי
סעיף 82
לדבר המלך במועצה תקף אך ורק לגבי השלטון
המרכזי ואיננו תקף במישרין לגבי השלטון
המקומי
.
נראה
,
כי כיוון שהעניין דנן
-
אתרי האינטרנט
הממשלתיים
,
מצוי באחריות השלטון המרכזי
,
משמעו כי
ממילא
סעיף 82 בתוקף בהיבט זה
. )
לא נבחנת
במסמך זה השאלה
מה
נכלל ב
חו
בות הפרסום מתוקף
סעיף 82
.(
השופט ברק בפסק הדין מרחיב באשר ל
עקרונות המשפטי
ים
העומד
ים
בבסיס שאלת
ה
שילוט
ב
ערבית
נבקש להציג להלן את עיקרי דבריו
.
השופט אהרון ברק כיוון שאיננו מזהה בדבר המלך למועצה או בכל מקור חקיקתי אחר עיגון לחובת
השילוט בערבית
ברשויות המקומיות
,
פונה לבחון א
ת ה
תכליות
ה
מיוחדות
של הסמכות להציב שילוט
ואת התכליות הכלליות
של השיטה המשפטית
.
בין התכליות המיוחדות של השילוט מונה השופט ברק את מטרתו של השילוט לאפשר
את
התמצאות
התושבים
,
את יכולתם
לקבל מידע
על השירותים העירוניים
ואזהרות
אודות סיכונים שונים
.
כל זאת בלי
לפג
וע ב
נהיר
ותו של השילוט
.
בין ה
תכליות
ה
כלליות
של החוק מונה השופט ברק את
זכותו של אדם לשפתו
ואת
חופש
ה
לשון
)
אותם
הוא
מבסס
בין השאר על הכרזת העצמאות הקובעת כי מדינת ישראל
"
תבטיח חופש
דת
,
מצפון
,
לשון
ותרבות
ו , ."(
את
הבטחת השוויון
אשר מתוקפו החובה להבטיח שימוש שוו
יוני בשירותים
.
אל מול שתי
תכליות אלה
,
אשר לדידו של השופט ברק משתמע מהן הצורך בשילוט בשפה הערבית
,
הוא מונה שתי
תכליות כלליות נוספות
:
החשש לפגיעה ב
מעמד
ה
של
השפה העברית
, וה
שפה
העברית
כמרכיב ב
לכידות
ה
לאומית ו
ב
ריבונות
המדינה
ב ,
הינתן תכליות אלה יכול שיראו
בעיית
יות אפשרית
,
בשימוש בשפה
הערבית בשילוט ציבורי
.
השופט ברק קובע בסיכום דבריו כי באיזון בין תכליות סותרות אלה גוברות אלו המצדדות בהטלת חובת
שילוט בערבית
.
השילוט בערבית לדידו מאפשר לתושב הערבי להתמצא ב
רחבי
,ו עיר
לעשות שימוש
בשפתו וליהנות באופן שוויוני משירותי
העירייה
.15
לעניין הפגיעה במעמד השפה העברית גורס ברק כי
15
יש לציין
כי השופט מישאל חשין
,
בדעת מיעוט
,
חלק על עמדתו של השופט ברק וגרס כי אין להיענות לדרישת העותרת
.
עמוד8
מתוך8
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אין בכך פגיעה משמעותית במעמדה
.
לעניין לכידות לאומית וריבונות מדינית הוא גורס כי השיקול אינו
פשוט כלל
.
אך מכריע כי הוספת שילוט גם בערבית בכלל אזורי העיר יש בה רק פגיעה קלה בערכים אלה
.
לסיכום
,
פוסק ברק כ
י יש להוסיף לצד הכיתוב העברי
,
גם כיתוב בערבית
.
לגבי לוח הזמנים לשינוי קובע
ברק שלושה טווחי זמן
:
עבור שילוט חדש או שילוט שיוחלף
–
באופן מידי
,
עברו שילוט ברחובות
ראשיים ובמוסדות העירוניים
–
תוך שנתיים
.
בשאר השלטים העירוניים
–
תוך ארבע שנים
.
3.2
. נקודות לדיון
שתי
שאלות עיקריות עולות לדיון לאור פסק הדין שהוצג לעיל
.
הראשונה
,
היא באשר לעצם חובת
התרגום של תכנים באתרי האינטרנט של הממשלה
,
והשנייה היא באשר להיקף התוכן אותו יש לתרגם
.
העקרונות אותם מתווה השופט ברק רלבנטיים גם לעניינינו
.
הן התכליות המיוחדות
:
לאפשר נגישות
,
ז
מינות ויכולת התמצאות
במידע ובשירותים הניתנים
,
והן התכליות הכלליות
:
חופש הלשון
,
והבטחת
השוויון בקבלת שירותים
.
זאת כאמור
,
לעומת החששות מפגיעה במעמד השפה העברית
,
בלכידות
הלאומית ובריבונות המדינה
.
במידה מסוימת נראה כי ההגדרות שמטיל כיום מדריך הסטנדרטים לאתרי
הממשלה מתייחסות לאתרי
הממשלה במונחי שילוט
.
עיקר הטקסטים הקיימים בשפה הערבית
מכוונים
את האזרח דובר הערבית כך
שיוכל לקבל שירות ואולם השירות גופא ניתן לרוב בשפה העברית
.
יש מקום סביר לשער כי אוכלוסייה
שאיננה דוברת עברית מוגבלת כיום ביכולתה לקבל שירותים באמצע
ות האינטרנט בשפה הערבית
.
ואולם מציאות זו איננה ייחודית למרחב הווירטואלי שכן בחלק ניכר ממשרדי הממשלה עצמם
יקשה
דובר הערבית לקבל שירות בשפתו ולמלא טפסים שונים בשפתו
.
נראה אם כן
,
כי יש לבחון לא רק את השירותים הניתנים באמצעות אתרי האינטרנט הממשלתיים אלא
את כל
ל סוגיית השירותים בשפה הערבית והשלכותיהם הנרחבות על מתן השירות
.
יש לשקול גם את
העלויות הגבוהות הצפויות למהלך תרגום מסיבי ואת נחיצותו
,
במובן המעשי וההצהרתי
.
יש לציין
,
כי
חלק ניכר מן
הציבור העושה שימוש בטכנולוגיות חדשות יחסית
)
דוגמת האינטרנט
(
מתאפיין ב
גיל צעיר
יחסית
,
בידיעת שפה וביכולת רכישת שפה גבוהה יותר
.