חומר רקע
חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975* - לדיון ביום 11022008
פרק א': הוראות כלליות
1. (א) בחוק זה -
"חברה ממשלתית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית;
"חברת בת ממשלתית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית, בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית;
"חברה מעורבת" - חברה שאינה חברה ממשלתית ואשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה;
"חברה בבעלות ממשלתית מלאה" - חברה שכל מניותיה הן בבעלות של אחד מאלה: המדינה; חברה שכל מניותיה הן בבעלות של המדינה; המדינה יחד עם חברה כאמור; המדינה או חברה כאמור יחד עם רשות מקומית;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "חברה בבעלות ממשלתית מלאה"
"מינוי דירקטור" – לרבות בחירתו באסיפה כללית של חברה שבה למדינה השיעור הגדול ביותר של זכויות הצבעה באסיפה והמדינה הצביעה בעד בחירתו, וכן בחירתו או קביעתו בדרך אחרת;
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
"מינוי דירקטור" – לרבות בחירתו באסיפה כללית של חברה שבה למדינה השיעור הגדול ביותר של זכויות הצבעה באסיפה והמדינה הצביעה בעד בחירתו, וכן בחירתו או קביעתו בדרך אחרת;
"השרים" - שר האוצר יחד עם השר שנקבע לפי חוק זה כאחראי לעניני החברה;
"הועדה" - ועדת הכספים של הכנסת;
"הועדה לבדיקת מינויים" - הועדה שהוקמה לפי סעיף 18ב;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת הגדרת "הועדה לבדיקת מינויים"
"הרשות" - רשות החברות הממשלתיות המוקמת בחוק זה;
"מסמכי היסוד" - תזכיר ההתאגדות ותקנות ההתאגדות של חברה;
"הפרטה" - פעולות שמטרתן להביא, בבת- אחת או בהדרגה, לאחד מאלה:
(1) ביטול או הקטנה של חלק הממשלה בכוח ההצבעה באסיפות הכלליות של החברה או בזכותה למנות דירקטורים בחברה, או ביטול או הקטנה של מעורבות אחרת של הממשלה בחברה, והכל אם יש בהם כדי להביא להפיכת חברה ממשלתית לחברה מעורבת, או להביא להפיכת חברה לחברה שחוק זה אינו חל עליה, או להביא לשינוי מהותי אחר ביחסי הכוחות בין חברי החברה, או כדי להקנות לציבור או לחבר חדש בחברה 10% או יותר מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור;
(2) הקטנת חלקה של הממשלה בהון המניות של החברה, בשיעור של 10% או יותר;
(3) צמצום מהותי בפעילות החברה על ידי העברת עסקים ונכסים לאחרים;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "הפרטה"
"ועדת השרים" — ועדת השרים לעניני הפרטה, האמורה בסעיף 59א;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "ועדת השרים"
"החלטת הפרטה" — החלטה לפי סעיף 59ב;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "החלטת הפרטה"
"חברה בהפרטה" — חברה שועדת השרים קיבלה לגביה החלטת הפרטה;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "חברה בהפרטה"
"פקודת החברות" — פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג–1983.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)
הוספת הגדרת "פקודת החברות"
(ב) לענין ההגדרות שבסעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המניות המקנות כוח הצבעה או זכות למנות דירקטורים מוחזקות במישרין או בעקיפין, באמצעות שלוח או נאמן.
2. בכפוף להוראות חוק זה תחול על חברה ממשלתית פקודת החברות ולמונחים שבחוק זה תהיה המשמעות הנודעת להם בפקודת החברות.
3. מסמכי היסוד, אין בכוחם לגרוע מהוראות חוק זה.
4. (א) חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא-ממשלתית, זולת אם קבעה לה הממשלה, באישור הועדה, שיקולי פעולה אחרים; הוראה זו לא תחול על חברה ממשלתית שמסמכי היסוד שלה אוסרים חלוקת רווחים.
(ב) בחברה ממשלתית שאחת ממטרותיה היא לספק לציבור מצרכים או שירותים שלא על מנת להפיק רווחים, רשאית הממשלה להחליט שתפעל בהשגת מטרה זו לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
פרק ג': הדירקטור
16. בפרק זה, "דירקטור" — דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית.
16א. כשיר לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה לפחות, ושנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;
(2) הוא בעל נסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:
(א) בתפקיד בכיר בתחום הניהול העיסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(ב) בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;
(ג) בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 16א
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 8
ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 268 (ה"ח 2278)
(1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;
17. (א) אלה אינם כשירים להיות דירקטור:
(1) שר, סגן שר וחבר הכנסת;
(2) עובד החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
מיום 6.11.1975
ת"ט תשל"ו-1975
ס"ח תשל"ו מס' 783 מיום 6.11.1975 עמ' 7
(2) עובד המדינה החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
(3) אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
(3) אדם מקרב הציבור אשר לדעת השרים עלולים עיסוקיו האחרים אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
(4) מנהל הרשות ועובדיה, זולת אם נמצאת החברה בהליך של פירוק או חיסול עסקיה;
(5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 17(א)(5)
(6) מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג–1983, או על פי כל דין אחר.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת פסקה 17(א)(6)
(ב) לא יהיה אדם דירקטור ביותר משתי חברות אלא במקרים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה.
(ג) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, לקבוע בתקנות —
(1) (נמחקה);
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
מחיקת פסקה 9(ג)(1)
הנוסח הקודם:
(1) הוראות בדבר כשירותו של דירקטור;
(2) (נמחקה);
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
מחיקת פסקה 9(ג)(2)
הנוסח הקודם:
(2) כמה דירקטורים יהיו מקרב הציבור וכמה מקרב עובדי המדינה;
(3) כללים שלפיהם ייקבע נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן.
(ג1) בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים; הוראה זו לא תחול על חברה שלפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) לא היתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה ושמספר הדירקטורים הכולל בה עלה על 12 דירקטורים.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)
הוספת סעיף קטן 17(ג1)
(ד) מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.
17א. (א) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 17(א)(3), לא יתמנה אדם לדירקטור, בין מקרב הציבור ובין מקרב עובדי המדינה, אם יש לו זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה, או אם יש לו קשר אישי להנהלת החברה או להנהלת תאגיד קשור לחברה.
(ב) לענין סעיף קטן זה —
"זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה" — החזקה במישרין בניירות ערך של החברה או של תאגיד קשור לחברה באחוז אחד או בשיעור משמעותי הנמוך ממנו, או מי שרשאי למנות דירקטור בחברה או בתאגיד קשור לחברה;
"תאגיד קשור לחברה" — תאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של החברה או מכוח ההצבעה בה, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלה, וכן תאגיד אשר החברה מחזיקה בו זכויות כאמור;
"קשר אישי להנהלה" של החברה או של תאגיד קשור לחברה מתקיים בין היתר, באדם שהוא בן משפחה של דירקטור או של מנהל כללי או של עובד בכיר בחברה או בתאגיד קשור לחברה; לענין זה, "בן משפחה" — בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 17א
18. (א) דירקטור יתמנה בידי השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים. החליטה הועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מינויו של מועמד שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) רשאי השר להגיש השגה על ההחלטה שתידון במליאת הממשלה; נימוקי הועדה יובאו בפני הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; לא קיבלה הממשלה את השגת השר, לא ימונה המועמד לדירקטור.
(ב) כתב המינוי יימסר לדירקטור מאת השרים לאחר קבלת חוות דעתה של הועדה לבדיקת מינויים והעתקו יימסר לחברה באמצעות הרשות.
(ג) תוקף המינוי הוא מיום מסירת כתב המינוי לחברה, זולת אם נקבע בו מועד אחר.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)
(א) דירקטור יתמנה בידי השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים. החליטה הועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מינויו של מועמד שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) רשאי השר להגיש השגה על ההחלטה שתידון במליאת הממשלה; נימוקי הועדה יובאו בפני הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; לא קיבלה הממשלה את השגת השר, לא ימונה המועמד לדירקטור.
(ב) כתב המינוי יימסר לדירקטור מאת השרים לאחר קבלת חוות דעתה של הועדה לבדיקת מינויים והעתקו יימסר לחברה באמצעות הרשות.
18א. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.
(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה.
מיום 26.3.1993
תיקון מס' 6
ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)
הוספת סעיף 18א
18א1. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית.
(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים מקרב האוכלוסיה הערבית.
(ג) לענין סעיף זה, "האוכלוסיה הערבית" — לרבות האוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית.
מיום 11.6.2000
תיקון מס' 11
ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 207 (ה"ח 2865)
הוספת סעיף 18א1
פרק ח'3: בוררות בין חברות ממשלתיות בסכסוכים בעניני תשתיות
שאלות כלליות:
• עד כמה מקיימים כיום את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין ישוב סכסוכים בין חברות ממשלתיות?
• מדוגמאות הסכסוכים שהובאו בפני הוועדה לא ברור האם רוב המחלוקות הן כספיות ?
הגדרות 59כא.
בפרק זה –
"ועדת הבוררות" - הוועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב.
"חברת תשתית" – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המנויות בתוספת השניה, וכן כל חברת בת ממשלתית שלהן שעיסוקה נוגע לתשתיות.
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של אחת מחברות התשתית והכלל זה הקמת תשתיות, פיתוח תשתיות והעתקת תשתיות"
"תשתיות" - דרכים, מסילות ברזל, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה , להעברה או לאחסון של: חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ביוב, מים, דלקים, גז, חומרים מסוכנים, לסילוק פסולת ולטיפול בביוב;
לדוגמה – הגדרות של "תשתיות" בחקיקה:
בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל:
"תשתיות" – דרכים, מסילות ברזל, קווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק, ביוב, מים, דלקים, מיתקנים להולכת גז, לסילוק פסולת ולטיפול בביוב; ולענין בזק – גם מערכות אלחוט, בכפוף לאמור בסעיף 65.
בחוק ההסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), התשנא-1991
"קווי תשתית" — קווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, תשמ"ב– 1982, מים, ביוב, נפט גלמי או מוצרי נפט, והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים;
בחוק התכנון והבניה:
"מיתקני תשתית" - קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם בחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993;
"תשתיות לאומיות" - מיתקני תשתית, נמל תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, תחנת כוח, מיתקן אחסון גז ודלק או דרך, והכל אם ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים הכריזו, על כל אחד מהם, כי הוא בעל חשיבות לאומית.
בחוק יישום תכנית ההתנתקות:
"שירותי תשתית" – שירותים הניתנים לציבור על פי רישיון, ובכלל זה שירותי חשמל, מים, בזק ושידורים, אשר לפי הרישיון, החוק או תחיקת הביטחון יש להקים תשתית לצורך נתינתם;
"תשתית" – רשת של הולכה או הפצה, הכוללת מיתקנים וציוד, לרבות כבלים, צינורות ומשדרים, ומערכת הפקת מים, למעט מיתקנים וציוד המותקנים על פי התקשרות בין גורם התשתית לבין הצרכן מקבל השירות.
בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות
"תשתית" – קרקע שהוכשרה או פותחה, דרכים, מנחתים וכבישים שפולסו או נסללו, מערכות ניקוז וביוב, מיתקני חשמל ומיתקני מים, לרבות חיבורי חשמל ומים, הכל במסגרת תכנית מאושרת;
בחוק משק הגז הטבעי
"קו תשתית" - קו עילי או תת-קרקעי להולכה או להעברה של חשמל, בזק, מים, ביוב, נפט גלמי או מוצרי נפט;
59כב. הקמת ועדת בוררות ותפקידיה
(א) מוקמת בזה ועדה שתפקידה לפסוק בסכסוכים בין חברות תשתית בעניינים הנוגעים לתשתיות, ובכלל זה בעניינים אלה:
להקמת תשתיות, פיתוח תשתיותאו ביצוע כל עבודה אחרת הקשורה בתשתיות; , ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) תיאום לגבי עבודות תשתית ביצוע של עבודות העתקה, הגנה או פעולה אחרת בתשתית של אחת מחברות התשתית (בפרק זה – עבודות תשתית);
(2) היקפן של עבודות תשתית;
(3) לוחות הזמנים לביצוע עבודות תשתית;
(4) התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות תשתית;
(5) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי אחת מחברות התשתית.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו, תהיה ועדת הבוררות מוסמכת לפסוק באותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף, אם ניתנה לכך הסכמתו, מראש ובכתב, של הגורם הנוסף, ואם היתה המדינה הגורם הנוסף כאמור, אם ניתן לכך אישור, מראש ובכתב, מאת היועץ המשפטי לממשלה.
• "מראש ובכתב" לא מסתדר עם ההוראה בסעיף 59כט(ב) – לברר למה הכוונה ולהבהיר זאת בנוסח.
• האם נכון שבמקרים רבים יש צד ג' מעורב וזה יכול לסכל את ההסדר כולו? (מקורות)
• אם לא ניתן לפתור את הסכסוך בצורה יעילה ללא מעורבות צד ג'? האם יש טעם בקביעת חובת בוררות במקרה זה ? (חב' חשמל)
סעיפים חדשים מוצעים בעקבות הערות רשות החשמל ומשרד התשתיות:
59כב
(ג)
ועדת הבוררות לא תפסוק בענין או סכסוך המצוי לפי דין בסמכותו של גוף אחר (להלן בסעיף זה - הגוף המוסמך);
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), הובא בפני ועדת הבוררות ענין המצוי לפי דין בסמכותו של הגוף המוסמך, שהינו חלק מסכסוך שהובא להכרעת הוועדה, ומצאה ועדת הבוררות כי החלטה בענין זה נדרשת לצורך פסיקתה בסכסוך כולו, תעביר ועדת הבוררות את אותו ענין להחלטת הגוף המוסמך אשר יכריע בענין ויודיע לועדת הבוררות על החלטתו, תוך 30 ימים; החלטת הגוף המוסמך בענין זה תחייב את ועדת הבוררות.
59כג. הרכב ועדת הבוררות –
הערות:
• הוועדה גדולה מדי (כרגע 6-7 חברים), ויש בה נציגות יתר למינויים של שר האוצר.
• כדאי לצמצם אותה ולהפוך אותה מקצועית יותר – למשל - משפטן, כלכלן, מהנדס ואולי נציג רשות החברות הממשלתיות. אפשר גם שהמשפטן יהיה מטעם רשות החברות הממשלתיות...
• (חב' חשמל) מוצע שחברי הועדה ימונו בתיאום עם השר האחראי על חברת התשתית.
(א) וזה הרכבה של ועדת הבוררות:
(1) מנהל הרשות או נציגו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי לממשלה לפי הצעת שר האוצר (בפרק זה –המשפטן);
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, במדור להנדסה אזרחית, ובעל נסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – המהנדס);
(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל נסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – הכלכלן);
(5) המנהל הכללי של המשרד הממשלתי שהשר הממונה עליו נקבע, לפי חוק זה, כאחראי על חברת תשתית אשר ענינה נדון בוועדת הבוררות, או נציגו;
(6) ראש אגף תקציבים במשרד האוצר או נציגו.
(ב) תקופת כהונתו של חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן תהיה שלוש שנים מיום מינויו וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות.
(ג) חבר ועדת הבוררות יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו.
(ד) חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן חפני תום תקופת כהונתו גם באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(2) נבצר ממנו, לדעת שר האוצר בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, למלא את תפקידו.
(3) שר האוצר, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, ראה שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. (עילת פיטורין רחבה)
(4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית לפי הוראות פרק ג'. (רצוי לפרט את הנסיבות הרלוונטיות שאליהן היתה הכוונה – הרשעה בעבירות מסוימות, הוכרז פושט רגל, פסול דין, ניגוד ענינים, זיקה כלכלית, למשל - מנהל רשות החברות ועובדיה – לא רלוונטי)
(ה) לחברי ועדת הבוררות שהם המשפטן, המהנדס או הכלכלן, ניתן למנות ממלאי מקום בעלי הכשירות הנדרשת מהחברים כאמור, בדרך שבה הם מתמנים. הערה: נראה שכדאי לבחור מראש 2 משפטנים, 2 מהנדסים ו-2 כלכלנים שישמשו לסירוגין או אחד קבוע ואחד ממלא מקום – כדי למנוע מינוי אדם מסוים אד-הוק לצורך הכרעה בסכסוך מסוים, וכדי שאם יש מצב של ניגוד ענינים נקודתי או מניעה אחרת של אחד מהם לדון בסכסוך מסוים זה לא יעכב את הדיון בוועדה – והמחליף יוכל לדון במקומו.
59כד. גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדת הבוררות
חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותו בכל ישיבה של ועדת הבוררות, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות הגבוה ביותר שלו זכאי דירקטור בחברה ממשלתית בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 19.
59כה. החלת הוראות חוק הבוררות על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק הבוררות
על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק בוררות יחולו ההוראות לפי חוק הבוררות,.... כאילו היתה בורר שהתמנה בידי הצדדים לסכסוך לפי הסכם ביניהם, בשינויים המחויבים לפי הענין, בשינויים הקבועים בפרק זה ובשינויים אלה:
1. הוראות סעיפים 4, 5(ג), 8 עד 12, 24(1) ו-(7), 29א, 31 עד 35 ו-37(2) לחוק הבוררות וסעיפים א עד ג, ו, טו ו-טז בתוספת לחוק האמור, לא יחולו.
2. סעיף 25 לחוק הבוררות ייקרא כאילו במקום "שלושה חודשים" נאמר "30 יום". (סעיף שעניינו החזרת הפסק לבורר ע"י בימ"ש. משמעות התיקון היא שעל הבורר יהיה לתת את הפסק לאחר מכן תוך 30 יום).
הוראות חוק הבוררות שלא יחולו:
סעיף 4 - חילופי צדדים ובוררים
סעיף 5(ג) – עיכוב הליכים בבימ"ש
8 – 12 – מינוי בורר ע"י בית המשפט ; העברת בורר מתפקידו; מינוי בורר חליף
24(1), (7) – עילות ביטול
29א – פסק בוררות חוץ
31 – 35 שכר הבורר
37(2) סמכות רשם בימ"ש לענין מינוי בורר
התוספת:
א – ג – הבוררים ומספר הבוררים
ו - בורר מכריע
טו – פסק בורר תוך 3 חודשים + אפשרות הארכה
טז – הבאת שאלה משפטית בפני בימ"ש בדרך של אבעיה
הערות:
• אין להחריג את סעיף 5(ג) – זו פגיעה בזכות הגישה לערכאות (חב' חשמל)
• אין להחריג את האפשרות לפנות באבעיה לבית המשפט (חב' חשמל)
59כו. סדרי עבודת ועדת הבוררות
(א) ועדת הבוררות תתכנס אחתלחודש לפחות, ככל שהובאו בפניה סכסוכים בין חברות תשתית.
(ב) יייושב ראש ועדת הבוררות וחברי הוועדה שהם המשפטן, המהנדס, הכלכלן ויהו מנין חוקי בישיבות הוועדה.
(ג) ועדת הבוררות רשאית להיעזר במומחים ויועצים הדרושים, לפי שיקול דעתה, לצורך הכרעה בסכסוך שהובא לפניה, והיא רשאית לקבוע כי שכרם ישולם על ידי הצדדים לסכסוך, כפי שתקבע.
(ד) החלטותיה של ועדת הבוררות יתקבלו ברוב דעות החברים שנכחו בישיבות הוועדה הנוגעות לעניין; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש ועדת הבוררות.
הערות:
▪ האם אין מקום לחייב את ועדת הבוררות לפסוק לפי הדין, שהרי בכל זאת מדובר על סכסוך בין שתי חברות ממשלתיות ? (חב' חשמל)
▪ ואם אינה חייבת לפסוק לפי הדין – מה קורה אם החלטתה עומדת בניגוד להוראות דין החלות על חלק מהחברות – למשל חוק משק החשמל
59כז. הבאת סכסוך להכרעת ועדת הבוררות
(א) חברת תשתית רשאית לפנות, בכתב, לוועדת הבוררות, בבקשה שתפסוק בסכסוך בעניין כאמור בסעיף 59כב(א), בינה לבין חברת תשתית אחרת, ובלבד שחלפו 30 ימים מהיום שבו הודיעה בכתב לחברת התשתית האחרת על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות אם לא ייפתר הסכסוך, ואם היו חברות התשתית כאמור בתחום אחריותו של אותו שר – 60 ימים מיום מתן ההודעה כאמור.
(ב) ראה השר האחראי על ענייני אחת מחברות התשתית כאמור בסעיף קטן (א), או שר האוצר, כי הסכסוך בין החברות לא נפתר לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שבו הודיעה אחת מהן על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות כאמור באותו סעיף קטן וכי לא בוצעה פנייה לוועדת הבוררות במועדים האמורים בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות, בכתב, לוועדת הבוררות בבקשה שתפסוק בסכסוך.
- האפשרות של שר לפנות עלולה ליצור לחצים פוליטיים להתערבות בענינים שבתחום סמכותה של ועדת הבוררות
(ג) פנו חברת תשתית, שר האוצר או השר האחראי על עניני חברת התשתית לוועדת הבוררות בהתאם להוראות סעיף זה, תהיה לוועדת הבוררות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין חברות התשתית, אלא אם כן סירבה מועדת הבוררות לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כט(ד).
59כח. אי עיכוב ביצוע עבודות תשתית
הובא לפני ועדת הבוררות סכסוך הנוגע לתשלום בעד עבודת תשתית, לא יעוכב ביצוע עבודות התשתית בשל הסכסוך הנוגע לתשלום או בשל הבאתו בפני הוועדה.
הערות:
▪ יש להבהיר שעבודות התשתית לפי הסעיף יבוצעו במקרה כזה לפי החלטת החברה המבצעת אותן (תמי – האם זה לא ברור..?)
▪ יש לקבוע הוראה כללית יותר שלפיה אין לעכב עבודות בשל סכסוך כספי (חב' חשמל, החב' הלאומית לדרכים)
▪ הסעיף צריך להיות כפוף להוראות כל דין – למשל בחוק משק החשמל יש הוראה שלפיה אם רוב התמורה לא סולקה העבודה לא תבוצע (חב' חשמל).
▪ בהעדר חובה לפסוק לפי דין יש תמריץ להשיג תוצאות בניגוד לדין ע"י פניה לועדת הבוררות
▪ יש לקבוע חובה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (החברה הלאומית לדרכים)
▪ מה לגבי סעדים זמניים דחופים במצבים שבהם אם לא תיעצר העבודה ייגרם נזק בלתי הפיך ?
59כט. הכרעת ועדת הבוררות
(א) ועדת הבוררות תפסוק בסכסוך שהובא לפניה בתוך תקופה קצרה ככל שניתן בנסיבות הענין ולא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז; ועדת הבוררות רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית, כולו או חלקו, וניתנה לאחר המועד שבו קיבלה ועדת הבוררות פנייה כאמור בסעיף 59כז הסכמתו של אותו גורם או הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, לכך שאותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף יידון לפני ועדת הבוררות, כאמור בסעיף 59כב(ב), יראו לעניין סעיף זה את המועד שבו התקבלה ההסכמה כאמור כמועד הפנייה לוועדת הבוררות.
(ג) ועדת הבוררות תיתן דעתה בפסיקתה, בין מכלול השיקולים, למעמדם וזכויותיהם של בעלי זכויות בחברות התשתית שהסכסוך ביניהן הובא בפניה.
(ד) ועדת הבוררות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לפסוק בסכסוך שהובא לפניה, ובלבד שרוב חברי הוועדה שהם עובדי המדינה הסכימו לכך; החלטת ועדת הבוררות לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז או ממועד קבלת כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, לפי המאוחר מביניהם, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה מיד לאחר קבלתה. לאיזה מקרים הכוונה ? האם לא ניתן לאפיין ?
הערות:
▪ ראוי שהכרעת ועדת הבוררות תינתן בכתב ותהיה מנומקת
▪ הכרעת ועדת הבוררות צריכה לחייב גם כלפי גורמים אחרים – כגון הרגולטור הרלוונטי לעניין ההכרה בעלויות שחברות התשתית תחויב בהן (חב' חשמל) רשות החשמל מתנגדת
59ל. שינוי התוספת הראשונה
שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לרשימת החברות שבתוספת הראשונה, או למחוק ממנה חברה המנויה בה.
הערה: האם שר האוצר לבדו ? מה עם השר האחראי על החברה שמבקשים להוסיף?
הערות כלליות:
▪ תחולה – האם גם על סכסוכים קיימים, שכבר נמצאים בהליך בירור כלשהו (בבימ"ש, בוררות, גישור) ?
▪ פעולות הנדרשות בשעת חירום ?
תוספת ראשונה
(סעיף 59כא)
חברות תשתית
2. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ
3. נתיבי איילון בע"מ
4. כביש חוצה ישראל בע"מ
5. רכבת ישראל בע"מ
6. נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
7. נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ
8. נמל אשדוד בע"מ
9. נמל חיפה בע"מ
10. נמל אילת בע"מ
11. מקורות חברת מים בע"מ
12. חברת חשמל לישראל בע"מ
13. תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
14. קו מוצרי דלק בע"מ
15. נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
הערות:
- (חב' חשמל) כדי שההסדר יהיה יעיל יש להוסיף את הגורמים הבאים:
מנהל מקרקעי ישראל; רשויות הניקוז; רשות הטבע והגנים; קק"ל; רשות שדות התעופה; קצא"א; מנהל התעופה האזרחית; איגוד ערים לאיכות הסביבה; רשות העתיקות; רשויות מקומיות; תאגידים עירוניים
- (החברה הלאומית לדרכים) – להוסיף גם את: חברת בזק