חומר רקע
הערות להצעת חוק הבוררות, שהתקבלו מטעם עו"ד עודד לופט מהמכון לחוות דעת מומחים ובוררים בעקבות הדיון ביום 18/12/2007:
1. לא נראה שיהיה בהצעת החוק כדי לסייע לעידוד השימוש בהליכי בוררות, ואם יהיה שינוי, ספק רב אם יחושו בו.
2. לצורך הקלת העומס מעל בתי המשפט, באמצעות הגברת השימוש בהליכי בוררות, נדרשת אסטרטגיה רחבה יותר, מקיפה יותר, שורשית יותר שצריכים להיות בה לא מעט אלמנטים שיווקיים.
3. שרותו של הבורר הוא שרות תמורת תשלום, ובעצם כך גם השרות הניתן בבתי המשפט. כדי לשווק את שרות הבוררות צריך לאפשר את רכישתו במחירים עממיים, כיום זכות זו שמורה לקבוצות מיעוט בעלות אמצעים. שרות עממי פירושו להבנתי: שירות שעלותו עממית; שירות אמין; שירות איכותי.לעניות דעתי, המטרה של עידוד השימוש בבוררות ניתנת להגשמה בקלות רבה, תוך שימוש באסטרטגיה ברורה שתכלול:
א. הקמת ערכאה שתוקצה להליך הבוררות, אשר תפעל בהתאם לחוק שיחוקק בעניין (במנותק מחוק הבוררות). התיקון המוצע כעת, יבוא לידי ביטוי במלוא עוצמתו במסגרת אותה ערכאה.
ב. הערכאה החדשה לא תהיה כבולה בסדרי הדין (למעט מינימום של פרוטוקול וכד') ומכאן קיצור משמעותי בהליכים וזמנים, וכתוצאה מכך גם בעלויות ההפעלה. אגרת הערכאה, תהיה זולה משמעותית מאגרת משפט (מוצע - בין שליש למחצית).
ג. הבוררים יהיו שופטים המקבלים את שכרם מהמדינה, ובעלי מזג שיפוטי מובהק.
4. במכון הישראלי לחוות דעת מומחים ובוררים מתקבלות בין 7-27 פניות בשנה. כולן מופנות אל מאגר המומחים והבוררים. במאגר יש כ-1400 בוררים ומעל 4,000 עדים מומחים.
5. משתלמי קורס הבוררות נחלקים לשני סוגים: בוררים סקטוריאלים ואסקטוריאלים. הפניה המועדפת הינה לבורר סקטוריאלי (שהוא גם מומחה בתחומו, ובד"כ עשה גם קורס עדים מומחים, למשל רואי חשבון שהוכשרו במכון) או לבורר אסקטוריאלי מסוג מסוים כגון: נציגי ציבור , כהני הדתות השונות בישראל: רבנים, קאדים, כמרים,שומרונים, חברי כנסת, שרי ממשלה, ראשי ערים וראשי מועצות מקומיות או אזוריות, וכיוצא באלה נושאי משרה ובכירים.
6. ע"פ הערכה היקף הפניות אלינו (הן ישירות למכון והן ישירות אל הבוררים) מגיע לכ 70 פניות בשנה (להבדיל ממאות פניות בשנה לשרותי עדים מומחים), הערכה זו מבוססת על דיווחים של הבוררים עצמם, המתקשרים אלינו כשהם מקבלים מינוי ישיר באמצעות המאגר, והם עושים זאת לצורך קבלת יעוץ או הכוונה, טרם או תוך כדי התהליך.
8. ברב המקרים, כך למשל במקרה של מינוי בורר שהוא שופט בדימוס, או עו"ד (הוכשרו יותר מ 100 עורכי דין במסגרת המכון) נושא העלות הוא הבעייתי ביותר. שעת בורר עשויה לנוע במקרים אלה בין 1,000 ל 2,000 ₪, ויש להביא בחשבון כי לא מדובר רק בשעות דיון כי בסופו של הליך צפוי הבורר להגיש חשבון על שעות עבודה שהשקיע בנוסף לשעות הדיון. במצב זה, אין לצדדים לבוררות כל וודאות לגבי עלות הבוררות כולה. יצויין ששכר הבורר משליך גם על שכר עורכי הדין המייצגים בבוררות, ובנוסף יש עלות לאולם, לכיבוד, ולהוצאות נוספות.
9. לעניות דעתי, הקושי המתואר בסעיף 8 דלעיל הוא לב ליבה של הבעיה. אם תהיה שקיפות מוחלטת של שעות העבודה, אגרה זולה, לוח זמנים ברור להמצאת פסק הבוררות, התיקונים המוצעים כעת, וכן מערכת הסברה עניינית וממוקדת שתכלול תשדירי שירות לשיווק השרות בכל אמצעי תקשורת אפשרי, הדבר יביא להקלה של העומס בו נתונים בתי המשפט.
אוכל להרחיב בישיבת הוועדה.
בברכה,
עו"ד עודד לופט
המכון לחוות דעת מומחים ובוררים