חומר רקע
חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975* - לדיון ביום 26022008
58. (א) ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה מעורבת:
(1) לענין הקמת החברה — סעיפים 5 ו-6;
(2) לענין הפיכת חברה לא-ממשלתית לחברה מעורבת — סעיף 8;
(3) לענין מכירת מניות המדינה בחברה — סעיף 14;
(4) לענין הדירקטורים מטעם המדינה — פרק ג';
(4א) לענין הזמנת הרשות לישיבות דירקטוריון וועדותיו ולעניין השתתפותו של נציג הרשות בישיבה ומעמדו – סעיפים 27(ב) ו-29(ב), במידה שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות של החברה המעורבת או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות הצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים.
גרסה חלופית בעקבות ישיבות הוועדה:
(4א) (א) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם לרשות ולבעל המניות הלא-ממשלתי בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים שיהיו רשאים להשתתף בישיבה ומעמדם בה יהיה כשל דירקטור, אלא שלא ייחשבו במנין החוקי ולא תהיה להם זכות הצבעה.
(ב) הנציגים, האמורים בפסקת משנה (א), לא יהיו נוכחים במועד הצבעת הדירקטורים, אם יבקש זאת יושב ראש הישיבה, מנימוקים מיוחדים שירשמו בפרוטוקול. אין באמור בפסקה זו לעיל כדי למנוע מהנציגים לקבל פרוטוקול הישיבה או מידע אודות דרך הצבעת הדירקטורים בישיבה
(5) לענין ייצוג המדינה באספה כללית של חברה מעורבת — סעיף 50(א) ו-(ג);
(6) לענין הרשות — סעיפים 54(1), 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
(6) לענין הרשות – סעיפים 54(1), 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;
(7) לענין הפרטה — פרק ח'1, למעט סעיפים 59ב(א)(4) ו-(59)ה.
מיום 11.8.1993
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)
הוספת פסקה 58(א)(7)
(ב) הרשות תבדוק כל מידע וחומר שקיבלה על חברה מעורבת ותעיר הערותיה לשרים ולדירקטור מטעם המדינה.
(ג) הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3) לא יחולו על קניה ומכירה של מניות בבורסה.
מיום 1.6.2003
תיקון מס' 14
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 398 (ה"ח 25)
59. (א) ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה שהואגדה מחוץ לישראל (להלן — חברת חוץ):
(1) לענין הקמת חברת חוץ שאילו הוקמה בישראל היתה חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית — סעיפים 5 ו-6;
(2) לענין הפיכת חברת חוץ לחברה שאילו היתה חברה ישראלית היתה חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית — סעיף 8;
(3) לענין הדירקטורים מטעם המדינה בחברת חוץ — סעיפים 17 עד 23, במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה.
(ב) בא כוח המדינה באספה הכללית של חברת חוץ לא יצביע בענינים האמורים בסעיף 11(א) ובענינים הנוגעים לשינויים בתקנון החברה, אלא לפי הוראות השרים; הם יגישו לממשלה את הצעת ההחלטה לפי האמור בסעיף 11(ב), ויתנו הוראותיהם לפי הכרעתה. הוראת סעיף קטן זה תחול, בשינויים המחויבים, גם על חברה שאילו הוקמה בישראל היתה חברת בת ממשלתית.
(ג) הממשלה רשאית לקבוע כי על חברת חוץ יחולו הוראות נוספות של חוק זה או מכוחו וזאת בשים לב להוראות הדין שלפיו הואגדה החברה.
[סעיף 27: . (א) יושב ראש הדירקטוריון יזמן את ישיבות הדירקטוריון ויקבע זמנן, מקומן וסדר יומן בכפוף לאמור בסעיף 26. (ב) הזמנה לישיבות הדירקטוריון תימסר גם לרשות, והיא רשאית לשלוח לכל ישיבה נציג שיהיה רשאי להשתתף בישיבה ומעמדו בה יהיה כשל דירקטור, אלא שלא ייחשב במנין החוקי ולא תהיה לו זכות הצבעה.
סעיף 29: (א) הדירקטוריון רשאי להקים מבין חבריו ועדות קבועות או לענין מסויים.
(ב) הוראות סעיף 27(ב) יחולו גם על ישיבותיה של ועדה.
(ג) סיכומיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות לדירקטוריון, והוא רשאי לאמצם, לשנותם או לדחותם.]
פרק ח'3: בוררות בין חברות ממשלתיות בסכסוכים בעניני תשתיות
הגדרות 59כא.
בפרק זה –
"ועדת הכרעה / הבוררות" - הוועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב.
"חברת תשתית" – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המנויות בתוספת השניה, וכן כל חברת בת ממשלתית שלהן שעיסוקה נוגע לתשתיות.
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של אחת מחברות התשתית ובכלל זה הקמת תשתיות, פיתוח תשתיות והעתקת תשתיות"
"תשתיות" – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה , חלוקה, הספקה, העברה או אחסון של: חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ביוב, מים, דלקים, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב;
59כב. הקמת ועדת הכרעה / בוררות ותפקידיה
(א) תוקם מוקמת בזה ועדה, אחת או יותר, שתפקידה לפסוק בסכסוכים בין חברות תשתית, בעניינים המעכבים או עלולים לעכב עבודות תשתית הנוגעים לתשתיות, ובכלל זה בעניינים אלה:
להקמת תשתיות, פיתוח תשתיותאו ביצוע כל עבודה אחרת הקשורה בתשתיות; , ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) תיאום לגבי עבודות תשתית ביצוע של עבודות העתקה, הגנה או פעולה אחרת בתשתית של אחת מחברות התשתית (בפרק זה – עבודות תשתית);
(2) היקפן של עבודות תשתית;
(3) לוחות הזמנים לביצוע עבודות תשתית;
(4) התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות תשתית;
(5) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי אחת מחברות התשתית.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו, תהיה ועדת הבוררות מוסמכת לפסוק באותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף, אם ניתנה לכך הסכמה בכתבתו, מראש ובכתב, של הגורם הנוסף, ואם היתה המדינה הגורם הנוסף כאמור, אם ניתן לכך אישור, מראש ובכתב, מאת היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) ועדת הבוררות לא תדון ולא תפסוק בענין או בסכסוך המצוי לפי דין בסמכותו של גוף אחר (להלן בסעיף זה - הגוף המוסמך);
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הובא בפני ועדת הבוררות סכסוך המצוי בסמכותה לפי סעיף קטן (א), ומצאה הוועדה כי לצורך ההכרעה בסכסוך נדרשת החלטה בענין המצוי לפי דין בסמכותו של הגוף המוסמך, שהינו חלק מסכסוך שהובא להכרעת הוועדה, ומצאה ועדת הבוררות כי החלטה בענין כאמור נדרשת לצורך פסיקתה בסכסוך כולו, תעביר ועדת הבוררות את הענין האמור להחלטת הגוף המוסמך, אשר יכריע בו בענין ויודיע לועדת הבוררות על החלטתו, בתוך 30 ימים; החלטת הגוף המוסמך בענין המצוי בסמכותה לפי דין תחייב את ועדת הבוררות. (ראו גם תיקון לסעיף 59כט(ב))
59כג. הרכב ועדת הכרעה / הבוררות –
(א) וזה הרכבה של ועדת הכרעה / הבוררות:
(1) מנהל הרשות או נציגו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי לממשלה לפי הצעת שר האוצר (בפרק זה –המשפטן);
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, במדור להנדסה אזרחית, ובעל נסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – המהנדס);
(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל נסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – הכלכלן);
(5) המנהל הכללי של המשרד הממשלתי שהשר הממונה עליו נקבע, לפי חוק זה, כאחראי על חברת תשתית אשר ענינה נדון בוועדת הבוררות, או נציגו;
(6) ראש אגף תקציבים במשרד האוצר או נציגו.
(ב) תקופת כהונתו של חבר ועדת הכרעה / הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן תהיה שלוש שנים מיום מינויו וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות.
(ג) היועץ המשפטי לממשלה ושר האוצר, לפני הענין, רשאים למנות משפטן, מהנדס וכלכלן לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כג1, אשר יכהנו כממלאי מקום קבועים של חברי ועדת הכרעה / בוררות;
[(ד) מצא שר האוצר שיש צורך בכך, ימנו היועץ המשפטי לממשלה ושר האוצר, לפני הענין, משפטן, מהנדס וכלכלן לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כג1, לכהן דרך קבע או לסירוגין כחברי ועדת הבוררות בהרכב נוסף.] – לא נדרש אם יתקבל התיקון המוצע בסעיף 59כב(א) רישה
59כג1. סייגים לכהונה וסיום כהונה
(א) לא יכהן כחבר ועדת הבוררות –
(1) קטין, מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל;
(2) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;
(3) מי שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהמפורטות בסעיף 226 וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע;
(4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר ועדת הבוררות; לענין זה לא יראו במנהל הרשות או בנציגו כמי שמעצם תפקידו ברשות עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים כאמור.
(גב) חבר ועדת הבוררות יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו או אם התקיימה בו נסיבה הפוסלת אדם מכהונה כחבר וועדה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(ד) חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס, או הכלכלן או המשפטן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו גם באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(2) לדעת שר האוצר בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
(3) שר האוצר, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מצא ראה שהוא אינו ממלא את תפקידו (כראוי?),
החלטה בענין סיום כהונה לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב ולאחר שניתנה לחבר הוועדה הזדמנות להביא את טענותיו בענין בפני יושב ראש ועדת הבוררות.
[עילות סיום כהונה לגבי שופט – אינו נוהג כהלכה במילוי תפקידו, התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; עילות סיום כהונה לגבי בורר – נתגלה שאינו ראוי לאמון הצדדים; התנהגותו במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין].
(4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית לפי הוראות פרק ג'.
(ה) לחברי ועדת הבוררות שהם המשפטן, המהנדס או הכלכלן, ניתן למנות ממלאי מקום בעלי הכשירות הנדרשת מהחברים כאמור, בדרך שבה הם מתמנים.
59כד. גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדת הבוררות
חבר ועדת הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותו בכל ישיבה של ועדת הבוררות, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות הגבוה ביותר שלו זכאי דירקטור בחברה ממשלתית בעלת הסיווג הגבוה ביותר1 בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 19.
59כה. החלת הוראות חוק הבוררות על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק הבוררות
על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק בוררות יחולו ההוראות לפי חוק הבוררות,.... כאילו היתה בורר שהתמנה בידי הצדדים לסכסוך לפי הסכם ביניהם, בשינויים המחויבים לפי הענין, בשינויים הקבועים בפרק זה ובשינויים אלה:
1. הוראות סעיפים 4, 5(ג), 8 עד 12, 24(1) ו-(7), 29א, 31 עד 35 ו-37(2) לחוק הבוררות וסעיפים א עד ג, ו, טו ו-טז בתוספת לחוק האמור, לא יחולו.
2. סעיף 25 לחוק הבוררות ייקרא כאילו במקום "שלושה חודשים" נאמר "30 יום". (סעיף שעניינו החזרת הפסק לבורר ע"י בימ"ש. משמעות התיקון היא שעל הבורר יהיה לתת את הפסק לאחר מכן תוך 30 יום).
[הוראות חוק הבוררות שלא יחולו:
סעיף 4 - חילופי צדדים ובוררים
סעיף 5(ג) – סמכות שלא לעכב את ההליכים בבימ"ש בתובענה שהוגשה באותו ענין
8 – 12 – מינוי בורר ע"י בית המשפט ; העברת בורר מתפקידו; מינוי בורר חליף
24(1), (7) – עילות ביטול [גם חלק מעילות הביטול האחרות לא רלוונטיות]
29א – פסק בוררות חוץ
31 – 35 שכר הבורר
37(2) סמכות רשם בימ"ש לענין מינוי בורר
התוספת:
א – ג – הבוררים ומספר הבוררים
ו - בורר מכריע
טו – פסק בורר תוך 3 חודשים + אפשרות הארכה
טז – הבאת שאלה משפטית בפני בימ"ש בדרך של אבעיה
הערות:
• אין להחריג את סעיף 5(ג) – זו פגיעה בזכות הגישה לערכאות (חב' חשמל)
• אין להחריג את האפשרות לפנות באבעיה לבית המשפט (חב' חשמל)
גרסה חלופית שלפיה הוועדה פועלת כועדה ציבורית שהוקמה על פי דין
לפי גרסה זו במקום ועדת בוררות הוועדה תכונה "ועדת הכרעה", יימחק הסעיף המחיל על פעולתה את הוראות חוק הבוררות ויוספו ההוראות הבאות (לאו דוקא בסדר הזה):
(א) ועדת ההכרעה לא תהיה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין לוועדת הכרעה; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.
ערעור מינהלי
החלטת ועדת ההכרעה נתונה לערעור בפני בית המשפט לענינים מינהליים.
59כו. סדרי עבודת ועדת הבוררות –
(א) ועדת הבוררות תתכנס אחת לחודש לפחות, ככל שהובאו בפניה סכסוכים בין חברות תשתית.
(ב) יושב ראש ועדת הבוררות וחברי הוועדה שהם המשפטן, המהנדס, הכלכלן ויהו מנין חוקי בישיבות הוועדה.
(ג) ועדת הבוררות רשאית להיעזר במומחים ויועצים הדרושים, לפי שיקול דעתה, לצורך הכרעה בסכסוך שהובא לפניה, והיא רשאית לקבוע כי שכרם ישולם על ידי הצדדים לסכסוך, כפי שתקבע. האם ניתן להטיל את תשלום שכר המומחים שהזמינה הוועדה גם על צד ג' שאינו חברה ממשלתית ?
(ד) החלטותיה של ועדת הבוררות יתקבלו ברוב דעות החברים בה שנכחו בישיבות הוועדה הנוגעות לעניין; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש ועדת הבוררות.
הערות:
1. האם אין מקום לחייב את ועדת הבוררות לפסוק לפי הדין, שהרי בכל זאת מדובר על סכסוך בין שתי חברות ממשלתיות ? (חב' חשמל)
2. ואם אינה חייבת לפסוק לפי הדין – מה קורה אם החלטתה עומדת בניגוד להוראות דין החלות על חלק מהחברות – למשל חוק משק החשמל
59כז. הבאת סכסוך להכרעת ועדת הבוררות
(א) חברת תשתית רשאית לפנות, בכתב, לוועדת הבוררות, בבקשה שתפסוק בסכסוך בעניין כאמור בסעיף 59כב(א), בינה לבין חברת תשתית אחרת, ובלבד שחלפו 30 ימים מהיום שבו הודיעה בכתב לחברת התשתית האחרת על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות אם לא ייפתר הסכסוך, ואם היו חברות התשתית כאמור בתחום אחריותו של אותו שר – 60 ימים מיום מתן ההודעה כאמור.
(ב) ראה השר האחראי על ענייני אחת מחברות התשתית כאמור בסעיף קטן (א), או שר האוצר, כי הסכסוך בין החברות לא נפתר לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שבו הודיעה אחת מהן על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות כאמור באותו סעיף קטן וכי לא בוצעה פנייה לוועדת הבוררות במועדים האמורים בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות, בכתב, לוועדת הבוררות בבקשה שתפסוק בסכסוך.
- האפשרות של שר לפנות עלולה ליצור לחצים פוליטיים להתערבות בענינים שבתחום סמכותה של ועדת הבוררות
(ג) פנו חברת תשתית, שר האוצר או השר האחראי על עניני חברת התשתית לוועדת הבוררות בהתאם להוראות סעיף זה, תהיה לוועדת הבוררות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין חברות התשתית, אלא אם כן סירבה ועדת הבוררות לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כט(ד).
59כח. אי עיכוב ביצוע עבודות תשתית
הובא לפני ועדת הבוררות סכסוך הנוגע לתשלום בעד עבודת תשתית, לא יעוכב ביצוע עבודות התשתית בשל הסכסוך הנוגע לתשלום או בשל הבאתו בפני הוועדה.
הערות:
• יש להבהיר שעבודות התשתית לפי הסעיף יבוצעו במקרה כזה לפי החלטת החברה המבצעת אותן (האם זה לא ברור..?)
• יש לקבוע הוראה כללית יותר שלפיה אין לעכב עבודות בשל סכסוך כספי (חב' חשמל, החב' הלאומית לדרכים)
• הסעיף צריך להיות כפוף להוראות כל דין – למשל בחוק משק החשמל יש הוראה שלפיה אם רוב התמורה לא סולקה העבודה לא תבוצע (חב' חשמל).
• בהעדר חובה לפסוק לפי דין יש תמריץ להשיג תוצאות בניגוד לדין ע"י פניה לועדת הבוררות
• יש לקבוע חובה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (החברה הלאומית לדרכים)
59כט. הכרעת ועדת הבוררות
(א) ועדת הבוררות תפסוק בסכסוך שהובא לפניה בתוך תקופה קצרה ככל שניתן בנסיבות הענין ולא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז; ועדת הבוררות רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) מצאה ועדת הבוררות כי היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית הוא צד לסכסוך בין חברות תשתית שהובא בפניה, כולו או חלקו, תפנה אל אותו גורם על מנת לברר אם הוא מסכים שהחלק בסכסוך הנוגע לו יוכרע על ידי ועדת הבוררות, ותקצוב מועד לתגובתו; התקיים האמור בסעיף קטן זה יהיה המועד להכרעת ועדת הבוררות 45 ימים מהמועד שבו וניתנה לאחר המועד שבו קיבלה ועדת הבוררות פנייה כאמור בסעיף 59כז ניתנה הסכמתו של אותו גורם או הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, לכך שאותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף יידון לפני ועדת הבוררות או מתום המועד לתגובתו של הגורם הנוסף, כאמור בסעיף 59כב(ב), יראו לעניין סעיף זה את המועד שבו התקבלה ההסכמה כאמור כמועד הפנייה לוועדת הבוררות.
(ג) ועדת הבוררות תיתן דעתה בפסיקתה, בין מכלול השיקולים, למעמדם וזכויותיהם של בעלי זכויות בחברות התשתית שהסכסוך ביניהן הובא בפניה.
(ד) ועדת הבוררות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לפסוק בסכסוך שהובא לפניה, ובלבד שרוב חברי הוועדה שהם עובדי המדינה הסכימו לכך; החלטת ועדת הבוררות לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז או ממועד קבלת כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, לפי המאוחר מביניהם, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה מיד לאחר קבלתה. לאיזה מקרים הכוונה ? האם לא ניתן לאפיין ?
(ה) הכרעת ועדת הבוררות תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
הערות: הכרעת ועדת הבוררות צריכה לחייב גם כלפי גורמים אחרים – כגון הרגולטור הרלוונטי לעניין ההכרה בעלויות שחברות התשתית תחויב בהן (חב' חשמל) רשות החשמל מתנגדת
59ל. שינוי התוספת הראשונה
שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לרשימת החברות שבתוספת הראשונה, או למחוק ממנה חברה המנויה בה.
הערה: האם שר האוצר לבדו ? מה עם השר האחראי על החברה שמבקשים להוסיף?
הערות כלליות:
תחולה – האם גם על סכסוכים קיימים, שכבר נמצאים בהליך בירור כלשהו (בבימ"ש, בוררות, גישור) ?
פעולות הנדרשות בשעת חירום ?
תוספת ראשונה (סעיף 59כא) חברות תשתית
a. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ
b. נתיבי איילון בע"מ
c. כביש חוצה ישראל בע"מ
d. רכבת ישראל בע"מ
e. נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
f. נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ
g. נמל אשדוד בע"מ
h. נמל חיפה בע"מ
i. נמל אילת בע"מ
j. מקורות חברת מים בע"מ
k. חברת חשמל לישראל בע"מ
l. תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
m. קו מוצרי דלק בע"מ
n. נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
הערות:
- (חב' חשמל) כדי שההסדר יהיה יעיל יש להוסיף את הגורמים הבאים:
מנהל מקרקעי ישראל; רשויות הניקוז; רשות הטבע והגנים; קק"ל; רשות שדות התעופה; קצא"א; מנהל התעופה האזרחית; איגוד ערים לאיכות הסביבה; רשות העתיקות; רשויות מקומיות; תאגידים עירוניים
- (החברה הלאומית לדרכים) – להוסיף גם את: חברת בזק