חומר רקע
מאת: איתמר גלבפיש, הלשכה המשפטית בכנסת
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), התשס"ד-2004
נוסח מוצע לדיון בועדת החוקה 26.2.08 (דיון מס' 5)
טקסט על רקע אפור = הסעיף נידון בועדה במהלך דיונים קודמים.
תיקון סעיף 6
1.
בחוק לשכת עורכי הדין-התשכ"א-19611 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6, אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) ועדת אתיקה ארצית;
(9) ועדות אתיקה מחוזיות;
(10) פרקליטים הלשכה."
לדיון – האם נכון להגדיר את הפרקליטים כמוסד ממוסדות הלשכה ? האם הם אינם חלק מועדת האתיקה ?
תיקון סעיף 14
2.
בסעיף 14(א) לחוק העיקרי –,
נידון בוועדה 14.11.07
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ה (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיה מועמד" יבוא "ימונה".
תיקון סעיף 15
3.
בסעיף 15 (א) לחוק העיקרי –,
נידון בוועדה 14.11.07
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיה מועמד" יבוא "ימונה".
תיקון סעיף 16
4.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי" יבוא "לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי", במקום "להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי" יבוא "לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי" ובמקום "להיבחר חבר בית דין משמעתי" יבוא "לכהן כחבר בית דין משמעתי";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "להיבחר" יבוא "להתמנות".
תיקון סעיף 17
5.
בסעיף 17 לחוק העיקרי,–
נידון 14.11.07
(1) בסעיף קטן (א), במקום "לבחירת" יבוא "למינוי";
(2) סעיף קטן (ג) – בטל.
תיקון סעיף 17א
6.
בסעיף 17א לחוק העיקרי –
(1) בפסקת משנה (1), במקום "בית הדין המשמעתי שבו הוא חבר", יבוא "ועדת המינויים".
(2) בפסקת משנה (2), לפני "נבצר ממנו" יבוא "ועדת המינויים החליטה כי", ובסופה יבוא "ומסרה לו על כך הודעה בכתב".
נידון 14.11.07
(3) בפסקת משנה (4), בסופה יבוא "או הושעה זמנית מחברותו בלשכה".
הערה לדיון: הוועדה הביעה רצונה שהשעיה זמנית של חברות בלשכה תגרור פקיעת חברות בבית הדין המשמעתי.
על הועדה להחליט האם היא רוצה כי לאחר תום השעית החברות יעשה הליך של בחירה מחדש לכהונת דיין או אם ברצונה שהכהונה תחודש ללא הליך כזה. האפשרות הראשונה תואמת את הנוסח הקיים. האפשרות השניה דורשת הכללת השעיית חברות כעילה להשעיית כהונה לפי 17א1.
(4) אחרי פסקת משנה (4) יבוא:
"(5) ועדת המינויים החליטה, כי קיימות עובדות מהן עולה כי אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב".
הוספת סעיף 17א1
7.
אחרי סעיף 17א לחוק העיקרי יבוא:
השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי
17א1.
הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עימה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים רשאית להשעותו חבר בית דין משמעתי מכהונתו, לתקופה כמפורט להלן, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין. בהתקיים לגביו אחד מאלה:
החלפת סעיף 17ב
7.
במקום סעיף 17ב לחוק העיקרי יבוא:
"חילופי חברים בבית דין משמעתי
17ב.
נתפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו."
תיקון סעיף 18
8.
בסעיף 18 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), [גרסה א' –אחרי "יבחרו מביניהם" יבוא "באישור ועדת המינויים"] [גרסה ב – בסופו יבוא "בחירת נשיאות בית דין משמעתי מחוזי טעונה אישור ועדת המינויים"]
הערה לדיון – לפי גרסה א' נדרש אישור ועדת המינויים למינוי יושב ראש של כל בית דין - מחוזי וארצי. לפי גרסה ב' נדרש אישור רק במחוזי.
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "על אף האמור בסעיף קטן (א)" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (ג)".
הוספת סעיפים 18ב עד 18ה
9.
אחרי סעיף 18א לחוק העיקרי יבוא:
"ועדות האתיקה הארצית
18ב.
(א) ועדת האתיקה הארצית וועדת האתיקה של כל מחוז תורכב יורכבו מאלה:
נידון בוועדה ביום 1.1.08
(1) בוועדת האתיקה הארצית – חברי הלשכה, שהתקיימו בהם תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א), שימנה הועד המרכזי באישור ועדת המינויים; בוועדת אתיקה מחוזית – חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שהתקיימו בהם תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א), שימנה הועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים;
הערה לדיון – הלשכה מבקשת להפחית את דרישת הוותק, בוועדת האתיקה הארצית – ל-5 שנות ניסיון ובוועדות המחוזיות ל-3 שנות ניסיון.
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ב),; החברים לפי פסקה זו שימונו על ידי ועדת המינויים.
(ב) כשיר לכהן כנציג ציבור בועדת האתיקה הארצית מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;
(2) הוא לא הורשע בעבירה, פלילית או משמעתית, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בועדת האתיקה הארצית ולא קיימות עובדות אחרות שמהן עולה כי אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור כאמור.
(ג)
(1) המספר הכולל של חברי ועדת האתיקה הארצית ושל כל ועדת אתיקה מחוזית ייקבע בכללים;
(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בכל וועדת אתיקה לא יעלה על רבע מכלל חברי הוועדה; בוועדה שמספר חבריה פחות מאחד-עשר לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה אחד-עשר ומעלה, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
(ד) חברי ועדת האתיקה הארצית הועד הארצי או ועד המחוז, לפי העניין, יבחרו, מבין חברי הלשכה החברים בועדת, ועדת האתיקה שאינם נציגי ציבור, את יושב ראש הועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
(ה) חבר ועדת האתיקה הארצית יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ו) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים.
(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיף 18ב(א) או (ב), לפי העניין.
(3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או כי קיימות עובדות מהן עולה כי אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
18ג.
ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.
הערה לדיון –הסעיף הוסף לבקשת חברי הועדה. עם זאת, משמעותו המעשית לא ברורה:
• בתחום הפרה-רולינג, הדבר מוסדר מפורשות בסעיף 61א(ג) המוצע להלן.
• בתחום הקובלנות, הסמכות היא מקבילה והלשכה לא הייתה מעוניינת שלוועדה הארצית תהיה סמכות עיכוב הליכים. מקרה הפוך, בו המחוז מגיש קובלנה במקרה מסוים, לאחר שהועד הארצי החליט שלא להגיש קובלנה, נדיר ביותר, לכל הפחות.
הפרקליטים הלשכה
18ד.
(א) בכל מחוז של הלשכה יכהן פרקליט שיפעל ליד ועדת האתיקה המחוזית (בפרק זה – פרקליט הלשכה) וכן, לפי הצורך, עוזר אחד או יותר לפרקליט הלשכה, שיפעל על פי הוראותיו; [גרסה ב' - כן יכול שיכהן פרקליט שיפעל ליד ועדת האתיקה הארצית, אם החליטה על כך הועדה].
לדיון – האם לאפשר פרקליט בועדה הארצית ?
(ב) כשיר להתמנות פרקליט הלשכה מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א), ועוזר לפרקליט הלשכה – מי שהוא חבר הלשכה והתקיימו לגביו תנאי הכשירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
(ג) הפרקליטים הלשכה ועוזריהם –
(1) יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שלידה הם פועלים, ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם;
הערה לדיון –
האם רשאית ועדת האתיקה להעביר תלונה לבירור על ידי מישהו אחר, שאינו הפרקליט או עוזרו ?
האם ועדת האתיקה רשאית לגנוז תלונה מבלי להעביר לפרקליט ? האם הפרקליט רשאי שלא לברר תלונה ?
(2) ייצגו את ועדת האתיקה המחוזית שלידה הם פועלים בכל הליךבהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל ענין הקשור בכך;
הערה לדיון – האם רק הפרקליט יכול לייצג את ועדת האתיקה ? הנוסח המתוקן המוצע לעיל מחליש אפשרות פרשנית זו. ראו גם את התיקון לס' 63.
(3) יסייעו לוועדת האתיקה הארצית במילוי תפקידיה לפי חוק זה וייצגו אותה בכל הליךבהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, אם [גרסה ב' - לא מכהן פרקליט שפועל לידה ואם] התבקשו על ידה לעשות כן.
הערה לדיון – ככל שיוחלט לאפשר פרקליט לוועדה הארצית, האם לחייב את פרקליטי ועדות המחוז לסייע לוועדה הארצית, גם אם מונה פרקליט בוועדה ?
(ד) הפרקליטים הלשכה [גרסה ב'- ועוזריהם] יהיו עובדי הלשכה ויועסקו על ידה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים [גרסה ב' - של הפרקליטים הלשכה ועוזריהם] והעברתם מכהונהתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט הלשכה [גרסה ב' - או של עוזרו] לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
הערה לדיון –
1. גרסה א' – ללא התייחסות לעוזרים.
2. ההצעה אינה קובעת מי ימנה את הפרקליטים, אך קובעת כי כהונתם לא תופסק שלא בהסכמתם, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה. מדוע לא לקבוע את דרך המינוי עצמה ? מי ראוי שימנה את הפרקליט ?
3. האם יש חובה להעסיק את הפרקליט כעובד הלשכה או שאפשר כעובד שכיר מן החוץ ?
(ה) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט הלשכה להסתייע [גרסה א' - בעוזר עובד הלשכה, ו] בחבר הלשכה שאינו עובד הלשכה."
הערה לדיון – לסעיף התווסף העוזר על מנת להסמיכו לפעול בשם הפרקליט, לרבות בעניין הייצוג, לאחר שנמחק מהסעיפים לעיל.
ועדת מינויים
18ה.
(א) לעניו מוסדות הלשכה כאמור בפסקאות (5) ו-(6) ו-(8) של סעיף 6, תוקם ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים שתפקידיה יהיו כמפורט בפרק זה, וזה הרכבה:
נידון בועדה 4.11.07, 14.11.07
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטיםנשיא בית המשפט העליון [גרסת חה"כ לוי ומיכאלי – בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין/ גורם אחר בלשכה], והוא יהיה היושב ראש;
נידון בועדה 4.11.07
(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
הצעת חה"כ מיכאלי מיום 14.11.07: מינויים גם מרשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו בחוק.
(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
(א) לענין תפקידי ועדת המינויים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית ופרקליט הפועל לידה, אם ישנו – שני חברי הלשכה שיבחר הועד המרכזי:;
(ב) לענין התפקידים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי המחוזי, ועדת האתיקה המחוזית והפרקליט הפועל לידה– שני חברי לשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הועד המחוזי של אותו מחוז:.
נידון בוועדה 14.11.07
(ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2)-(4) של סעיף קטן (א) - מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).
(ב) החלטות ועדת המינויים יתקבלו ברוב של חמישה מבין חברי הועדה לפחות.
נידון בוועדה 14.11.07
(ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
נידון בוועדה 14.11.07
(ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו."
הצעת חבר הכנסת אלקין לסעיף 18ה (4.11.07)
בסעיף 18ה(א) –
(1) במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:
"(1) שלושה חברי הלשכה, שאחד מהם ימונה על ידי שר המשפטים, אחד על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואחד על ידי נשיא בית המשפט העליון";
(2) פסקאות (3) ו-(4) יסומנו כפסקאות (2) ו-(3), בהתאמה, ואחריהן יבוא:
"(4) חברי ועדת המינויים יבחרו מביניהם יושב ראש לוועדה."
תיקון סעיף 52ב
10.
בסעיף 52ב לחוק העיקרי, בפסקת משנה (2), בסופה יבוא "למעט לתפקיד נציג ציבור בועדת אתיקה ארצית או מחוזית".
הוספת סעיף 61א
11.
אחרי סעיף 61 לחוק העיקרי יבוא:
"חוות דעת מקדימה
61א.
(א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
(ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פניה של עורך דין שרשום באותו המחוז, בעניין הנוגע אליו.
(ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
תיקון סעיף 63
1112.
בסעיף 63 לחוק העיקרי, במקום "הועד המרכזי, ועד מחוזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית" ובמקום "קובל רשאי" יבוא "קובל שהוא ועדת אתיקה מחוזית ייוצג בכל הליך לפי פרק זה בהתאם להוראות סעיף 18ד; וקובל אחר רשאי".
הערה לדיון: מחיקת הסיפא נובעת מהדיון אודות ייחוד הייצוג על ידי הפרקליטים.
תיקון סעיף 64
13.
בסעיף 64 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי [גרסה ב' – מחוזי] תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז שאינו המחוז בו רשום הנאשם."
הערה לדיון –
הסעיף מתייחס לכאורה גם לחבר בית דין משמעתי ארצי. דומה כי במקרה כזה אין צורך להעביר את הדיון מהמחוז בו הנאשם רשום למחוז אחר.
הוספת סעיף 64א
14.
אחרי סעיף 64 לחוק העיקרי יבוא:
"אי תלות
64א.
במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרות הדין."
הוספת סעיף 65א
1115.
אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:
"פומביות הדיון
65א.
(א) בית דין משמעתי ידון בפומבי.
(ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
(1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
(2) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 ;
(3) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
(4) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
(5) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט.
הערה לדיון: הלשכה מבקשת להוסיף עילת סגירה נוספת ורחבה, מקום בו "הפגיעה בנאשם או באדם אחר שעניינו עשוי להתברר בהליך עולה על הענין הציבורי בפרסום".
(ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בענין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
(ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיפים ף 70(א), (ב), (ד) ו-(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19842 (בחוק זה – חוק בתי המשפט), לפי הענין ובשינויים המחויבים.
הערה – מהנוסח הושמטו הפניות לסעיפים קטנים בסעיף 70, שאינם רלבנטיים.
(ו) החליט בית דין משמעתי לדון בענין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
(ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, [גרסה ב' - ועדת האתיקה הארצית ו]היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היה קובל [גרסה ב' – היו קובלים], וכן אדם מעונין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו-71."
הערות לדיון
1. מדוע לא לאפשר גם לועדת האתיקה הארצית לערער, אף אם לא היתה קובלת, בדומה לערעורים רגילים ?
2. סעיף קטן (ז) מעניק זכות ערעור כפולה, עד לבית המשפט המחוזי.
הוספת סעיף 69ב
1216.
אחרי סעיף 69א לחוק העיקרי, יבוא:
" גרסה ב' – פרסום ו] העמדת פסק דין לעיון הציבור
69ב.
(א) הלשכה [גרסה ב' – תפרסם באתר האינטרנט של הלשכה ו]תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם [יפורסם ן] יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא [יפורסם או] יועמד לעיון הציבור.
(ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם [תפרסם ו]תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין."
הערות לדיון –
העמדה לעיון / חובת פרסום – חובת העמדה לעיון היא חובה מצומצמת לעומת חובת פרסום.
תיקון סעיף 70
1317.
בסעיף 70 לחוק העיקרי, במקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
תיקון סעיף 71
1418.
בסעיף 71 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "לבית המשפט העליון" יבוא "לבית המשפט המחוזי";
(2) במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי" ובמקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
תיקון סעיף 72
1519.
בסעיף 72 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור – בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא ללא תנאים, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.";
הערה לדיון – זהו תיקון נוסח.
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו -71."
תיקון סעיף 78
1620.
בסעיף 78 לחוק העיקרי, סעיף קטן (א) – בטל.
תיקון סעיף 93
1721.
בסעיף 93 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "החלטה כאמור תפורסם ברשומות.".
תיקון סעיף 109
1822.
בסעיף 109 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) תשלום לנציגי ציבור בועדת האתיקה הארצית ובועדות אתיקה מחוזיות."
תיקון חוק הנוטריונים
1923.
בחוק הנוטריונים, התשל"ו-19763 –
(1) בסעיף 41 –
(א) בסעיף קטן (ג), במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי";
(ב) סעיף קטן (ד) – בטל.
(2) בסעיף 42 , סעיף קטן (ד) – בטל.
מינוי לראשונה והוראות מעבר
2024.
(א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים של לשכת עורכי הדין, ימונו לראשונה לפי סעיפים 14, ו-15 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 2 ו-3 לחוק זה, עד תום שנים-עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – המועד הקובע) עד יום כ"ח בסיון התשס"ח (1 ביולי 2008), ויתחילו לכהן בתפקידם במועד האמור; עד לאותו מועד ימשיכו לכהן בתפקידם חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים המכהנים ערב תחילתו של חוק זה, ולענין כהונתם ימשיכו לחול ההוראות לפי החוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה;ואולם, נתפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, לפי הוראות החוק העיקר כנוסחו לפי חוק זה. .
(ב) חברי ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות של לשכת עורכי הדין ימונו לראשונה לפי סעיף 18ב כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, עד המועד הקובע, ויתחילו לכהן בתפקידם במועד האמור; עד למועד הקובע תוגש קובלנה בשל עבירת משמעת לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) הפרקליטים ימונו לראשונה לפי סעיף 18ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, עד ליום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009), ויתחילו לכהן בתפקידם במועד האמור.
(ג) קובלנה בשל עבירת משמעת שהוגשה לפי הוראות החוק העיקרי או חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (בסעיף זה – חוק הנוטריונים), לפני המועד הקובע (בסעיף קטן זה – הקובלנה) ימשיכו לחול לגביה, על אף הוראות חוק זה, ההוראות לפי החוק העיקרי או לפי חוק הנוטריונים, לפי הענין, כנוסחם ערב תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראות אלה:
(1) סעיפים 65א ו-69ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 11 ו-12 15 ו-16 לחוק זה, יחולו על הקובלנה החל במועד הקובעביום התחילה [גרסה ב' – על קובלנות שהוגשו לאחר יום התחילה];
(2) סעיף 70 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה, יחול על קובלנה החל במועד הקוובע, אם במועד הקובע טרם ניתן פסק דינו של בית דין משמעתי מחוזי בענינה.
(3) סעיף 71 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, לעניין ערכאת הערעור, או סעיף 41(ג) לחוק הנוטריונים, כנוסחו בסעיף 19(1)(א) לחוק זה, לפי הענין, יחולו על הקובלנה החל ביום תחילתו של חוק זה, אם במועד זה טרם חלפה התקופה להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי בענינה, ולא הוגש ערעור כאמור.
(4) סעיף 72 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה, יחול על הקובלנה החל ביום תחילתו של חוק זה, אם ביום התחילה טרם ניתן פסק דינו של בית דין משמעתי מחוזי בענינה ;
[גרסה ב' -
(5) החל במועד הקובע יראו את ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות כאילו באו במקומם של הועד הארצי או הועדה מחוזי כקובל, לפי העניין
הערה לדיון:
פסקה 5 קובעת כי ממועד תחילת הפעילות של ועדת האתיקה, יועברו התיקים מהועדים המחוזיים לועדות האתיקה, שיכנסו בנעליהן.