חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד בני שטיינברג
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שי גלעד
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
1064
לכבוד
חה"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון: עמדת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין להצעת חוק בעניין דרכי ענישת עבריין חוזר
הצעת חוק העונשין (תיקון – דרכי ענישת עבריין חוזר), התשס"ז – 2007 חה"כ דוד רותם, אורי אריאל, אריה אלדד ועתניאל שנלר.
1. הצעת החוק שבנדון הונחה על שולחנו של צוות החקיקה של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין (להלן: "צוות החקיקה") רק היום, ונייר עמדה זה הוכן בהתראה קצרה. לפיכך, יתייחס נייר העמדה באופן ראשוני וכללי בלבד לשאלות הנובעות מן התיקון המוצע, שלכל הדעות מחייבות התייחסות מקיפה יותר.
2. ככלל, צוות החקיקה אינו דוגל בגישת ענישה מכאניסטית ורואה בדאגה את המגמה המסתמנת להגביל את שיקול-הדעת השיפוטי בתחומי הענישה. יכולתו של השופט לשקול את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל הנאשם שבפניו ולגזור את הדין מתוך אמונה שגזר הדין מגשים את הצדק ואת ההתחשבות בכלל הנימוקים האובייקטיביים שהובאו בפניו (ובשום אופן אינו מהווה תכתיב של נוסחאות נוקשות) הוא מעיקרי היסוד של שיטת המשפט הישראלית. עונשי מינימום, כל שכן עונשי חובה, מתבססים על נטייה לבצע הכללות גורפות ולהניח הנחות מוצא שהינן לא פעם מרחיקות לכת. תוצאתן הינה הניטרול של יכולת ההערכה האובייקטיבית של נסיבות העניין ושל היכולת לשקול את הצורך, את הערך ואת ההצדקה להטלת עונשי מאסר חמורים. במקרים רבים, עלול להיגרם בכך עוול ממשי לנאשם.
3. בהקשר של ענישת "עבריין חוזר", יש מקום להבחין בין ההכרה בהיותו של נתון זה שיקול ענישה הכרחי לחומרא, לבין ניסיון "לכמת" באופן אבסולוטי וא-פריורי את משקלו (שעשוי להשתנות מן הקצה אל הקצה, הן ביחס למערכת העובדות והן בהתחשב במניעים ובסיבות לחזרת הנאשם לפעילות עבריינית). לא ניתן לחלוק על כך שלקיומו של עבר פלילי, כמו גם למשך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה או העבירות הקודמות לבין ההרשעה הנדונה ולמידת הדמיון שבין ההתנהגות הנוכחית לבין ההתנהגות מן העבר, משקל רב מאוד לעניין העונש ולעניין הערכת מסוכנותו של הנאשם, על-פי ההלכה הפסוקה. בפסיקה ובמציאות המשפטית היומיומית קיים ביטוי חד-משמעי לעקרון של צמצום משקלם של הנימוקים לקולא כאשר מדובר בעבריין שחזר לסורו. ביטוי מעשי נוסף לעקרון מצוי בעונשי מאסר על תנאי המושתים על מורשעים בדין כרכיב ענישה מרתיע, באופן שיגרתי (כמעט קבוע). כל אלה נותנים ביטוי מספק לעקרון ההחמרה כלפי עבריין חוזר, מבלי לכבול יתר על המידה את שיקול-הדעת של השופט ואת היכולת להתייחס לנימוקים רלוונטיים אחרים במסגרת מכלול השיקולים.
4. חשוב להבין שהצעת החוק הנדונה עלולה להביא לתוצאה פרדוקסאלית, בהחלט לא רצויה, שבה דווקא "קטגוריות" של עבריינים שלגביהן הליך ענישתי-הרתעתי חוזר וכושל (עד כדי כך שאיננו רלוונטי), והמסלול הטיפולי-שיקומי הינו רלוונטי וחיוני במיוחד, ייענשו ביד קשה, כשהתועלת החברתית מכך מסופקת. בקבוצה זו ניתן למנות, לדוגמא, אנשים "חולים" כגון נרקומנים, קלפטומנים, נאשמים הסובלים מבעיות נפשיות או שכליות (אם כי כשירים לשאת באחריות פלילית) וכיוצב' נאשמים שחוזרים על דפוס התנהגות פלילי מתוך דחפים שאינם נשלטים ושהעונש אינו יכול להרתיע אותם. בקבוצה זו ניתן למנות גם נאשמים "חלשים" שהעבריינות היא תוצר של מצבי מצוקה כלכלית ו/או נפשית ו/או משפחתית שבה
הם מצויים. ניתן לשאול, לשם המחשה, אם חשוב יותר להעניש ביד קשה עבריין כלכלי מתוחכם המבצע עבירה חד-פעמית בהיקף נרחב, או דלפון שבמצוקתו -
ולעתים מתוך חוסר ברירה – נאלץ לגנוב לצרכי מחייתו. דעתנו היא ששאלות כגון אלו של צדק יחסי, של שוויון בפני החוק, של מוסר ושל מידתיות הענישה, אינן יכולות לקבל תשובות קטגוריות גורפות, אלא מחייבות הותרת שיקול-דעת שיפוטי המתייחס לנסיבותיו של המקרה ושל הנאשם.
5. לעתים מתדרדר אדם לעבריינות בפרק מסוים בחייו (אם על רקע משבר או על רקע חוסר בגרות או על רקע נסיבות רקע ספציפיות אחרות), מבלי שהדבר שולל את הסיכוי לשיקומו. לא פעם קיים אינטרס חברתי ברור, שבצידו סיכוי ממשי, להחזיר את העבריין למוטב, כאשר שליחתו למאסר בכלא הינה הדרך המובטחת שלא להשיג תוצאה זו.
6. שאלת יעילותו של "אפקט ההרתעה" בענישתם של עבריינים רצידיביסטים נתון במחלוקת הן בקרב משפטנים והן בקרב קרימינולוגים וסוציולוגים. מן הראוי שהדיון בהצעת החוק הנדונה יתייחס גם למחקרים הרבים שנערכו לאורך השנים בנושא זה.
6. ביסודם של דברים, ההנחות במוצגות בדברי ההסבר להצעת החוק, לפיהן "המדובר במפגע ציבורי חסר תקנה", "קשה מאוד למצוא נימוקים להקל בדינו", או ש"רק ענישה של מאסר בפועל יכולה להשיג את אלמנט ההרתעה" אינן הנחות מוחלטות, אלא לב ליבו של שיקול-הדעת השיפוטי בענייני ענישה. ביחס לשאלות אלה, נעזר לא פעם בית המשפט גם בחוות הדעת המקצועית של שירות המבחן ושל גורמים מקצועיים אחרים.
7. לפיכך אנו מתנגדים להצעה להגבלת שיקול הדעת של בית המשפט, ביחס לקביעת עונשיהם של "עבריינים חוזרים", ואנו סבורים שאין צורך בתיקון המצב החוקי הקיים.
8. נקודה נוספת שראויה לדיון, לחילופין, הינה שיש לסייג את ההצעה, לדעתנו, כך שבכל מקרה לא תחול על קטינים. בכבוד רב,
עו"ד נחשון שוחט
חבר ועדת חקיקה
"הפורום הפלילי"