חומר רקע

נוסח לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום י"ט באדר א' התשס"ח (25 בפברואר 2008) חוקה, פרק שני: זכויות היסוד של האדם – חופש התנועה איל זנדברג, הלשכה המשפטית חופש התנועה [6] 10. (א) לכל אדם הנמצא [הצעת המי"ד: כדין] בישראל החופש לנוע ברשות הרבים ברחבי המדינה [הצעת המי"ד1: לנוע בארץ כרצונו] והחופש לצאת מישראל. הצעת המא"צ2: לכל אדם חופש התנועה. סעיף זה מבוסס על סעיף 6 בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בתוספת חופש התנועה הפנימי במדינה. לדיון – ההנחה בנוסח היא שהמושג "ברחבי המדינה" אינו מכריע בשאלה האם חופש זה ניתן גם בשטחים הנתונים לשליטת ישראל אך לא לריבונותה. יצוין כי בית המשפט העליון פסק בענין חופש התנועה של חברי הכנסת, כי זה אינו חל מחוץ לשטח שבו חל דין המדינה (בג"ץ 9293/01 ברקה נ' שר הבטחון, פ"ד נו(2) 509). האם להגביל את חופש התנועה במדינה רק למי שנמצא כדין בישראל? בדיון הראשוני בוועדה הוחלט שלא לכלול הגבלה זו. הגבלה כזו נמצאת בחוקותיהן של מדינות אחדות. עוד יצוין כי סעיף 12 ל ICCPR מקנה את חופש התנועה לשוהה כדין במדינה. (ב) לכל אזרח ישראלי [הצעת המי"ד: וכל תושב] הנמצא מחוץ לישראל הזכות להיכנס לישראל. סעיף 12(4) ל-ICCPR מקנה את ההגנה מפני מניעה שרירותית של כניסה למדינה לכל אדם ביחס למדינתו.