חומר רקע

נוסח לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום ב' באדר ב' התשס"ח (9 במארס 2008) חוקה, פרק שני: זכויות היסוד של האדם – האמונה, הדת והמצפון איל זנדברג, הלשכה המשפטית חופש המצפון [חדש] 12. לכל אדם חופש המצפון. הצעת המי"ד1: "לכל אדם חופש האמונה והמצפון." הצעת המא"צ2: "לכל אדם חופש הדת, חופש המצפון, חופש הדעה וחופש התרבות. יודגש כי חופש המצפון רחב מחופש הדת. בעוד האחרון מגן על מחשבות, פעולות ומחדלים הנובעים מאמונה דתית או קשורים בה, חופש המצפון מתייחס למכלול רחב יותר של ערכים ואמונות המגבשים את זהותו של אדם ומניעים אותו לפעול או לסרב לפעול בדרך מסוימת. מכאן הטעם בעיגון נפרד של שתי הזכויות. עם זאת, יודגש כי בשל מאפיין זה, היקף התפרשות הזכות רחב יותר וגבולותיה ברורים פחות מזה של חופש הדת. עמימות זו תתמלא בתוכן בפסיקת בית המשפט. הזכות הוכרה בפסיקת בית המשפט עוד בימי ראשית המדינה כזכות יסוד ומאוחר יותר כזכות הכלולה בכבוד האדם המוגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חופש הדת והאמונה [חדש] 13. לכל אדם חופש האמונה, הדת והפולחן. הצעת המי"ד: "לכל אדם חופש הדת. לא יישללו זכויות ולא יוטלו חובות על אדם מטעמים שעיקרם דת." הדיון בעניין חופש הדת והחופש מדת התקיים במסגרת פרק הזכויות ופרק עקרונות היסוד גם יחד. הוועדה ליבנה סוגיות מרכזיות בנושא זה (בעיקר סוגיית נישואין וגירושין) אך טרם הכריעה בו. ר' התייחסות לענין זה בפרק עקרונות היסוד.