חומר רקע

10 מרץ, 2008 לכבוד יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט פרופ' מנחם בן-ששון הנדון: עמדת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות בנוגע להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס'' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ח-2008 של חה"כ מיכאל איתן. (פ/1075) בהמשך למכתבינו הקודמים חברי ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ממשיכים להביע צער על הנסיגה מהנוסח המקורי של הצעת החוק של ח"כ מיכאל איתן. בהתיחס לנוסח המוצע של הצעת החוק ברצוננו להביע תמיהה לגבי המגבלה לחובת מסירת עמדה של הנפגע לגורם המאשר רק בעבירות שעונשיהן 10 שנים ומעלה (סעיף 17 (ג). היו מקרים של רצח במהלך קטטה, כשהיה קשה להוכיח את אשמתו של הדוקר. הדוקר עצמו לא הודה בדקירה. העדים פחדו להעיד נגדו. במקרים אלה הוצע לדוקר להודות בדקירה תמורת הורדת האישום לסעיפים עליהם העונש פחות מ-10 שנים. במקרים כאלה משפחתו של הנרצח עוד יותר מתוסכלת ומתרעמת וזקוקה להתערבות הגורם המאשר. באופן פרדוקסלי דווקא  במקרים הקריטיים ביותר למשפחות נרצחים לא תינתן זכות להעביר את התנגדותן על החלטת הפרקליט לחתום על הסדר טעון לגורם המאשר. רוב בני משפחותיהם של נרצחים מעדיפים להסתכן בתוצאה גרועה יותר בתום המשפט בהשוואה לתוצאה במסגרת הסדר טעון, רק שיתנהל המשפט ויעשה מאמץ אמיתי לברר את כל נסיבות הרצח ואשמתו של הרוצח. אנחנו בדעה שאסור למדינה לחסוך כסף במשפטי רצח ומשפטים חייבים להתנהל גם במקרים בהם לפרקליטות יש קושי בהוכחת אשמתו של הרוצח. בכבוד רב, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות לרה צינמן, 04-8226140, 050-6562452 , זאב וילנאי 14/5 חיפה