חומר רקע

‏ירושלים, 29 במאי 2026 אסמכתא: תיק מס' 40 לכבוד חה"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה הכנסת, ירושלים הנדון: הצ"ח זכויות נפגעי עבירה (תיקון )(הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון) התשס"ח - 2008 1. לקראת הדיון בוועדה הקבוע למחר, ובהתייחס למסמכים שהעביר לוועדה משרד המשפטים, אנו מבקשות למסור את התייחסותנו לסעיף קטן (ג): סעיף זה בא כביכול להוסיף זכות לזכויותיה של הנפגעת והיא, שעמדתה באשר להסדר הטיעון תבוא לבחינה של הגורם המאשר את הסדר הטיעון. וכי מה הוא הדין היום? האם הזכות של הנפגעת למסור עמדה באשר להסדר הטיעון – כפי שהיא היום – איננה כוללת מניה וביה, שהגורם המאשר את הסדר הטיעון יבחן גם את עמדתה לפני שהוא מחליט? האם אין זה כלל גדול במשפט המינהלי, שמי שמוסמך לקבל החלטה מינהלית, חייב לקחת בחשבון את כל המידע והעמדות הנוגעים לעניין, ובוודאי שהוא חייב לקחת בחשבון עמדה של נפגעת, שזכותה להביע עמדה נקבעה בחוק? לו היה התיקון שמציע משרד המשפטים מעגן בחוק את החובה המינהלית של הגורם המאשר, לקבל את עמדת הנפגעת ולבחון אותה, היינו תומכים בתיקון זה (אף כי לדידנו הוא מיותר, בהיותו מובן מאליו). אולם, התיקון המוצע מעגן בחוק את הזכות המשפטית הקיימת, וזאת באשר לעבירות שהעונש עליהן הוא 10 שנות מאסר או יותר, עם זאת, ובמקביל לכך, התיקון המוצע מבטל את החובה המינהלית הקיימת היום, באשר לעבירות שהעונש עליהן הוא פחות מ- 10 שנים. אנו מתנגדות לסעיף (ג), בנוסח שהציע משרד המשפטים. עמדתנו היא, שכל מקום שנפגעת זכאית על פי חוק, למסור לרשויות לאכיפת החוק את עמדתה, באשר להסדר טיעון מתגבש – המשמעות ההכרחית של זכות זו היא, שהגורם המאשר יבחן את עמדתה של הנפגעת, בין שאר הנתונים והשיקולים שבפניו, לפני שהוא מחליט אם לאשר או לדחות את הסדר הטיעון. בכבוד רב, רחל הלמן, עו"ד היועצת המשפטית העתק: עו"ד אפרת רוזן, היועצת המשפטית