חומר רקע
ג' אדר ב תשס"ח
10 מרץ 2008
לכבוד
ח"כ מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון: עמדת פרקליטות המדינה בהתייחס להצעות התאחדות חקלאי ישראל הנוגעות לתיקון חוק העונשין - הגנה עצמית
1. פרקליטות המדינה מבקשת להתייחס בתמצית להצעת התאחדות חקלאי ישראל (להלן: "ההתאחדות") הנוגעת להצעת הממשלה לתיקון חוק העונשין – הגנה עצמית, וכן להצעת חבר הכנסת כץ בעניין זה, כמפורט להלן.
2. בפתח הדברים נזכיר, כי בפתח ההצעה הודגשה עמדת ההתאחדות לפיה אין להפעיל כוח קטלני, ללא סכנה אמיתית, כדי למנוע גניבה חקלאית.
3. אשר להצעת החוק הנוגעת להוספת סעיף 34י'(ב) שעניינו חזקת סכנה בעת שמדובר בהתפרצות לבית מגורים. על פי הצעת ההתאחדות, יש מקום להרחיב את נוסח הצעת הממשלה ולקבוע, כי גם בעת שמדובר בהתפרצות למשק חקלאי מגודר בכוונה לבצע עבירה תקום חזקת סכנה לחיי המותקף או לזולתו הנמצא עימו.
הפרקליטות מתנגדת לקבלת הצעה זו, שיש בה כדי לשנות באופן ממשי ומהותי את רציונל הצעת הממשלה, עד כדי עקירתו. שהרי, ככלל יש מקום לקבוע כי מתקיימת חזקת סכנה (שאף היא ניתן לסתירה) בנסיבות בהן אדם מותקף במקום בו, מטבע הדברים, יכולתו למנוע את התקיפה או להתחמק ממנה, קטנה באופן יחסי. ככל שמדובר בבית מגורים, ניתן לומר כי תתכן קשת רחבה וכללית של נסיבות בהן באופן ממשי יש יסוד לתחולת חזקת הסכנה. מנגד, בעת שמדובר במשק חקלאי, שאף על פי הצעת ההתאחדות, שטחו כמספר דונמים המקיפים את בית המגורים, רציונל החזקה, באופן אמיתי, לא חל. משכך, אין מקום להחיל כלל של חזקה עובדתית הקובעת התקיימות סכנה בעת שמדובר בנסיבות שעל פי טיבן לא מקימות ברגיל סכנה, ויש בהן להרחיב הרחבה מסוכנת ולא רצויה את גדר המקרים בהם ניתן יהא לעשות שימוש בכוח קטלני.
מה גם, כי יש בהצעה זו גם כדי לאיין את הצהרת ההתאחדות בפתח דבריה, לפיה, מקובל גם עליה, כי אין להפעיל כוח קטלני, ללא סכנה אמיתית, כדי למנוע גניבה חקלאית.
4. אשר להצעת החוק הנוגעת להוספת סעיף 34טז (ב) שעניינו פטור מחובת נסיגה מבית מגורים. על פי הצעת ההתאחדות, יש מקום להרחיב את נוסח הצעת הממשלה ולקבוע אחת משתי אפשרויות. האחת, כי אי נסיגה מבית גם בעת שהמחזיק רק ניסה להגן על רכושו, לא תיחשב כהתנהגות בלתי סבירה. השנייה, כי אי נסיגה ממשק חקלאי מגודר לא תיחשב כהתנהגות בלתי סבירה. טעמי ההצעה הינם, כי אין בהרחבת חזקת הסבירות כדי לבטל תנאי נוסף מתנאי ההגנה עצמית – תנאי הנחיצות. טעם נוסף מבוסס על דבריו של ד"ר סנג'רו בהופיעו בפני ועדת החוקה, מהם מנסה ההתאחדות לגזור לענייננו, בסיס ויסוד להרחבת הפטור מחובת נסיגה גם בעת שמדובר בניסיון להגן על רכוש או בעת שמדובר באי נסיגה ממשק חקלאי מגודר.
אשר לכך נאמר את הדברים הבאים.
5. ככלל, אין מקום להרחיב את הפטור מחובת נסיגה בעת שמדובר בניסיון להגן על רכוש בלבד או בעת שהתוקף נמצא במשק חקלאי ולא בבית המגורים. הצעה זו דומה בעיקרה להצעות הפרטיות של חברי הכנסת, שהרציונל בהן הינו ככלל, הענקת פטור מאחריות פלילית כנגד מעשה המיועד להדוף כניסת פורץ לכל מקום המוחזק על ידי המותקף, רציונל לו מתנגדת פרקליטות המדינה מהטעמים האמורים בניירות העמדה הקודמים שהועברו מטעמה אל הוועדה.
6. לכך נוסיף, כי קיומם של תנאים נוספים לתחולת ההגנה, אין בו, כשלעצמו, כדי לייתר את דרישת הסבירות הקבועה כיום בסעיף 34טז. אכן, הצעת הממשלה יש בה כדי להרחיב את גדר המקרים בהם התנהגות אדם תיחשב עדיין סבירה גם בעת שלא נסוג מבית מגוריו. הרציונל המונח ביסוד הרחבה זו הינו קושי להטיל חובת נסיגה על אדם מביתו, על כל הכרוך בכך, ובהתחשב בנטייתו הטבעית של אדם למצוא מפלט ומסתור בביתו.
עם זאת, הרחבה נוספת, גדולה מאוד, של גדר המקרים בהם התנהגות עדיין תיחשב סבירה גם בנסיבות בהן מדובר בפורץ הנמצא במרחק של דונמים מהמקום בו שוהה המחזיק, אינה סבירה, ויש בה כדי לשנות מאוד את האיזון העדין והקשה ממילא להשגה בין ערך קדושת החיים לרציונל האוטונומיה של אדם על רכושו.
7. אשר לדבריו של ד"ר סנג'רו כפי שצוטטו בהצעת ההתאחדות. נראה כי אלה אינם נוגעים לשאלת הסבירות אליה מתייחסת הצעת ההתאחדות, ולפיכך לא ניתן ללמוד מהם את שמנסה ההתאחדות ללמוד.
נראה כי ד"ר סנג'רו התייחס בקטע המצוטט לעניין שונה, הנוגע לשאלה האם אדם שהשתמש בכוח סביר כדי לעצור גנב וניסה להוציא מידו את הרכוש שנטל, נחשב כמי שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה, שאז, בהתאם לסעיף 34י', לא יוכל לזכות בפטור מאחריות פלילית.
אשר לכך נאמר, כי יש להבחין בין עשיית שימוש בכוח סביר לצורך הרחקת גנב, ניסיון להוציא מידו את הרכוש הגנוב וסילוקו ממקרקעין אליהם נכנס שלא כדין, הקבועה בהוראות חוק שונות, כגון סעיף 24 לפקודת הנזיקין המעניק הגנה למי שעשה שימוש בכוח סביר על מנת למנוע מתוקף להיכנס שלא כדין למקרקעין או על מנת להגן על החזקה במיטלטלין, או סעיף 18 לחוק המקרקעין המאפשר למחזיק כדין במקרקעין לעשות שימוש בכוח סביר על מנת למנוע הסגת גבול או לשלול את שליטת המחזיק, לבין שאלת סבירות הפעולה בה מדובר בסעיף 34טז (ב).
במלים אחרות, אדם שהשתמש בכוח סביר להדיפת תוקף / פולש יכול שייחשב כמי שנכנס למצב בהתנהגות שאינה פסולה. עם זאת, יכול שהתנהגותו בהמשך תיחשב בלתי סבירה ולפיכך לא יהא זכאי לקבלת פטור מאחריות פלילית. משכך, הציטוט מדבריו של ד"ר סנג'רו אינו יכול ללמד את המבוקש על ידי ההתאחדות.
8. אשר להצעת ההתאחדות הנוגעת להצעת החוק של חבר הכנסת כץ. על פי עמדת ההתאחדות, הצעת חבר הכנסת כץ נעדרת כלי הגנתי המאפשר לחקלאי למנוע מהגנב להימלט עם הרכוש. לפיכך הציעה ההתאחדות להעניק פטור מאחריות פלילית למעשה שהיה דרוש כדי למנוע ביצוע עבירה.
אשר לכך נזכיר את האמור לעיל בסעיף 7. על פי הצעת ההתאחדות בנקודה זו, יינתן פטור גורף לכל מעשה שהיה דרוש על מנת למנוע ביצוע עבירה. נראה כי בהצעה זו יש כדי לשנות מאוד את האיזון בין ערך חיי אדם לצורך בהגנה על רכוש, ולדעתנו אין זה סביר להעניק פטור לכל מעשה על מנת למנוע פגיעה ברכוש בלבד.
נחמה זוסמן, עו"ד
פרקליטות המדינה