חומר רקע
מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי)
ירושלים, 29 מאי, 2026 29 מאי, 2026
מספרנו:
אל:
עו"ד אפרת רוזן
הנדון: נוסח מוצע להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (הבעת עמדה לענין הסדר טיעון)
בהמשך לדיוני הועדה בנושא הצעת החוק שבנדון, ובעקבות ישיבות פנימיות שקיימנו בדבר ההסדרים המתגבשים בהצעת החוק, מצ"ב נוסח מוצע להצעת החוק במסגרת הכנתה לקריאה שניה ושלישית. להלן הבהרות לגבי הנוסח המוצע:
א. לענין סעיף 17(א): הנוסח שהועבר על ידי הועדה מקובל עלינו ואין לנו הערות לגביו. (הנוסח כולל את הרחבת המידע שמקבל נפגע העבירה אודות הסדר הטיעון - וממילא את הרחבת זכותו להביע עמדה לגביו).
ב. לענין סעיף קטן 17(ב): אנו מבקשים כי יתקבל הנוסח המוצע על ידינו לצורך החרגת הזכות לגבי העבירות המנויות בסעיף. אין שינוי בתוכן ההסדר בנוסח המוצע לעומת ההצעה שהועברה מטעם הועדה, אלא הבהרה בלבד. (הנסיון לנסח את הסעיף שלא על דרך השלילה יצר אי בהירות לגבי ההסדר המעוגן בו. יש להעדיף נוסח ברור ככל האפשר).
ג. לענין סעיף 17(ג) המוצע: כפי שצויין בעבר- עיגון מנגנון של "עיון חוזר" מעורר קשיים רבים, וחסרונותיו עולים על יתרונותיו (כפי שפירטה עו"ד רחל גוטליב במכתבה ליו"ר הועדה מיום 31/12/07), בפרט מאחר שהוא יוצר כפילות בהליכים, ועלול להביא לשיהוי ניכר בהליך. עם זאת, אנו סבורים כי ניתן להבטיח בקרה של גורם בכיר, תוך התייחסות לעמדת נפגע העבירה – וזאת על ידי עיגון בחקיקה של מנגנון אישור של הסדר הטיעון על ידי דרג בכיר (זאת – כפי שמעוגן בהנחיות פרקליט המדינה היום), וכן עיגון החובה להביא בפניו גם את עמדת נפגע העבירה, על מנת שייקח אותה בחשבון במסגרת שיקוליו. באופן זה מתייתר הצורך בהליך כפול המטריח את נפגע העבירה, וגורם לעיכוב ההליכים והמשכותם (קרי – קבלת החלטה על ידי התובע, הגשת בקשת עיון חוזר על ידי הנפגע, ואז בחינה חוזרת על ידי הגורם המאשר).
עם זאת, כפי שהוברר בדיון הקודם – מאחר שמדובר בהליך אישור נוסף, על כל המשמעויות הנלוות לכך, יש להגבילו לעבירות החמורות ביותר בלבד. נוסח הסעיף בהצעתנו המצ"ב מתייחס לעבירות שעונשן עשר שנות מאסר או יותר, מאחר שקטיגוריה זו כוללת מספר רב מאד של עבירות, מבקשת הפרקליטות לבחון אפשרות לצמצם את הזכות כך שתחול לגבי מספר מצומצם של עבירות, לאחר ליבון נוסף בנושא.
ד. לענין סעיף 17(ד) המוצע: הנוסח שהוצע על ידכם לענין הבקרה השיפוטית על קיום זכויות נפגע העבירה מקובל עלינו ואין לנו הערות לגביו.
ה. לענין סעיף תחולה: הצורך בדחיית תחולה נובע לא רק מהצורך בתיקון התקנות, ובתיקון הנחיות פרקליט המדינה – אלא בראש ובראשונה מהצורך לבחון את המשמעויות הנלוות בכל הנוגע למסירת מידע על ידי מערכת מנ"ע, בשים לב לקושי הקיים כיום בהכנסת שינויים בתוכנה הקיימת, וזאת – בפרט בנוגע לזכויותיהם של נפגעי עבירה בעבירות המנויות בסעיף קטן 17(ב) (שהן גם העבירות שהטיפול בהן הוא בידי המשטרה) – אשר יחייבו, לכאורה, הודעה חדשה לנפגע העבירה על זכותו לבקש להביע עמדה ולקבל פרטים כאמור בסעיף. ביקשנו לבדוק נושא זה במשטרה, אך טרם הושלמה הבדיקה. מציאת מנגנון בר-יישום לעניין זה היא תנאי הכרחי לצורך קביעת זכות זו גם לגבי העבירות המפורטות.
עוד יצויין כי יישום התיקון כנדרש מחייב הטמעה נרחבת בפרקליטות וכן במשטרה – בהיבטים הנוגעים לה. לאחר השלמת הבירור במשטרה לגבי משמעויות יישום התיקון – נוכל להצביע על פרק הזמן המבוקש עד לכניסת החוק לתוקף.
בברכה,
נעמה פויכטונגר, עו"ד
מחלקת ייעוץ וחקיקה
העתקים:
עו"ד רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)
עו"ד דפנה ביינוול, פרקליטות המדינה
עו"ד קרן גלאון לכנו, לשכת יועמ"ש המשרד לביטחון הפנים
סנ"ץ אורנה נחמני, רמ"ד נפגעי עבירות
רפ"ק חיה מימון – שפירא, מדור תביעות, מ"י
/tmp/doc2txt-ohui5n8q/input.doc