חומר רקע
מחלקת הייעוץ והחקיקה (חקיקה)
12 מרץ 2008
ה' אדר ב תשס"ח
סעיפי פרסום והעמדה לעיון הציבור של פסקי דין והחלטות – רקע לדיון בסעיף 69ב המוצע בהצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), התשס"ד-2004
א. בתי משפט:
החוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות לענין פרסום פסקי דין, אולם בפועל תקנות כאלה אינן קיימות (הסמכה דומה קיימת בחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 וגם במקרה זה אין תקנות המסדירות את הפרסום). ישנן תקנות העוסקות בעיון בתיקי בתי משפט.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:
83. תקנות [ב/47 סיפה]
(א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
(1) ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;
(2) פרסום פסקי דין של בתי משפט;
(3) אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;
(4) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108,82 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק) וסעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ולאחר התייעצות עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה –
"בית משפט" – לרבות שופט או רשם;
"החלטה" – פסק דין, פסיקתה וכל החלטה אחרת של בית משפט;
"מנהל בתי המשפט" – כמשמעותו בסעיף 82 לחוק;
"נשיא בית משפט" – לרבות סגן נשיא;
"עיון" – לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
"רשימת המשפטים" – כמשמעותה בסעיף 101 לחוק;
"תיק בית משפט" – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו.
...
4. זכות העיון של מי שאינו בעל דין
(א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע כהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון.
5. היתר כללי לעיון
(א) על אף האמור בתקנה 4, רשאי מנהל בתי המשפט ליתן לאדם היתר כללי לעיון בתיקי בית משפט, או בחלקם, אם ראה שקיים ענין ציבורי במתן ההיתר.
(ב) מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע בהיתר כללי לעיון כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון ובין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי דין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים; כמו כן רשאי מנהל בתי המשפט לסרב ליתן היתר כללי לעיון או לקבוע תנאים או הסדרים למימושו בהתחשב בהקצאת המשאבים הנדרשת לכך.
(ג) בקשה להיתר כללי לעיון תוגש בכתב למנהל בתי המשפט ויצוינו בה פרטי המבקש, לרבות עיסוקו, סוגי התיקים, המסמכים או המוצגים שלגביהם מבוקש ההיתר הכללי לעיון, מטרת העיון, תקופת ההיתר המבוקשת והטעמים המצדיקים מתן היתר כללי לעיון.
(ד) היתר כללי לעיון יכול שיהיה מוגבל, ובין השאר –
(1) לאדם או לסוגי בני אדם;
(2) לסוגי מסמכים, מוצגים או תיקים;
(3) לבית משפט מסוים או לסוגי בתי משפט;
(4) לפרק זמן מסוים;
(5) למטרה מסוימת.
(ה) היתר כללי לעיון לפי תקנה זו יינתן בהתאם לאמות מידה שיקבע מנהל בתי המשפט, באישור שר המשפטים.
6. סדרי עיון והסמכות לקבעם
(א) הוצאות עיון בתיקי בית משפט יחולו על המעיין.
(ב) נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן.
(ג) מנהל בתי המשפט רשאי להתיר עיון בתיקי בית משפט בהתאם לתקנות אלה באמצעות רשת האינטרנט או בכל דרך ממוחשבת אחרת.
* חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 – לא נמצאו הוראות לענין פרסום החלטות או פסקי דין. ישנן הוראות לענין פומביות דיון ואיסור פרסום.
ב. בתי דין מינהליים
חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 קובע הוראות לפעילות בתי דין מינהליים שהחוק הוחל עליהם (אלה יכולים להיות כל ערכאה שיש לה סמכות שפיטה והיא מוקמת על ידי שר או רשות מינהלית אחרת). סעיף 25 לחוק קובע כי ככלל הדיון בבית דין מינהלי יהיה בפומבי וסעיף קטן (ה) מפנה לחוק בתי המשפט לענין איסור פרסום במקרה בו הדיון הוא בדלתים סגורות. החוק אינו כולל שום הוראה לענין פרסום של החלטות או פסקי דין.
ג. ועדות משמעת פרופסיונליות
ככלל, ועדות משמעת פרופסיונליות דנות בדלתיים סגורות. לחלקן יש הוראות לענין איסור פרסום, אך לא לכולן. יחד עם זאת, מכיוון שהנחת המוצא היא של דיון שאינו פומבי, ככלל הוראות לענין פרסום פסק הדין קובעות שוועדת המשמעת תהיה רשאית להורות על הפרסום ובחלק מהחוקים ישנן הוראות שמחייבות פרסום ברשומות על ביטול או התלייה של רישיון עיסוק.
דוגמאות:
חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005:
30. פרסום
(א) ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה בדרך שתקבע; הועדה תהיה רשאית שלא לפרסם את החלטתה רק אם החליטה על אמצעי משמעת לפי סעיף 29(א)(1) עד (3); החלטה לא תפורסם אלא בדרך שתורה עליה ועדת המשמעת.
(ב) החלטת ועדת המשמעת לא תפורסם כל עוד ניתן לערער עליה ואם הוגש ערעור כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט הדן בערעור אחרת.
(ג) ועדת המשמעת תמציא לחברי המועצה באמצעות המועצה העתק של החלטותיה.
חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001:
35. פרסום
(א) ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה בדרך שתקבע; ההחלטה לא תפורסם אלא בדרך שתורה עליה ועדת המשמעת.
(ב) החלטת ועדת המשמעת לא תפורסם כל עוד ניתן לערער עליה, ואם הוגש ערעור כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט הדן בערעור אחרת.
(ג) ועדת המשמעת תמציא לחברי המועצה, באמצעות המועצה, העתק של החלטותיה.
חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996:
46. פרסום
ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995:
38. פרסום החלטה
ועדת משמעת רשאית להורות על פרסום ברבים של החלטה בענין עבירת משמעת, כולה או מקצתה, בדרך שתיראה לה; הורתה הועדה כאמור, רשאית הרשות לפרסם את ההחלטה בהתאם להוראה.
5. חוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977:
46. פרסומים
(א) ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הפסיכולוג, להורות על פרסום החלטתה כולה או מקצתה, עם או בלי שמו של הפסיכולוג, בצורה ובמקום שתקבע.
(ב) בכל מקרה שהואשם פסיכולוג בעקבות תלונה, תודיע ועדת התלונות למתלונן על החלטת ועדת המשמעת.
חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967:
152. ביצוע [תיקון: תשנ"ה]
(א) הרשם ירשום בפנקס את עונש המשמעת שועדת המשמעת החליטה לנקוט נגד עורך פטנטים.
(ב) הרשם לא יבצע את החלטת ועדת המשמעת כל עוד לא חלפה תקופת הערעור לפי סעיף 149; הוגש ערעור לא יבצע הרשם את ההחלטה עד למתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
(ג) הרשום בפנקס לפי סעיף זה יפורסם ברשומות אם החליטה על כך הועדה.
חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958
19. פרסום [תיקון: תשנ"א]
ועדת אתיקה רשאית לפרסם, בצורה ובאופן שייראו לה, כל החלטה לפי סעיף 17, ובלבד שאם החליטה על התראה או שלא החליטה להטיל כל סנקציה, לא יפורסם שמו של המהנדס או האדריכל הנוגע בענין אלא לפי בקשתו.
תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס"ח-2008: תזכיר חוק זה הופץ בתאריך 24.2.08 ומטרתו לקבוע הוראות אחידות לענין השיפוט המשמעתי ברוב המקצועות המוסדרים בחוק (התזכיר אינו נועד לחול על מקצוע עריכת הדין). גם תזכיר זה מניח שהדיון בוועדת המשמעת הוא בדלתיים סגורות ומחיל על הדיון את סעיף 70 לחוק בתי המשפט לענין איסור פרסום.
התזכיר קובע כלל של העמדת החלטה של ועדת משמעת לעיון הציבור. לענין פרסום החלטות, התזכיר מחייב פרסום של ביטול, התלייה או הגבלה של רישיון ובכפוף לכך, מסמיך את ועדת המשמעת לצוות על פרסום ההחלטה בתנאים שתקבע.
החלטות אחרות של ועדת המשמעת
26.
(א) נוסף על האמור בסעיפים 24 ו-25 רשאית ועדת משמעת –
...
(5) בכפוף להוראות סעיף-קטן (ב), לצוות על פרסום ההחלטה, כולה או חלקה, בציון שמו של הנקבל או בלי ציון שמו, הכל כפי שתקבע ועדת המשמעת.
(ב) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של ביטול רשיון או אמצעי משמעת של התליית רשיון או הגבלתו לתחומי עיסוק מסויימים, יפרסם המשרד האחראי את ההחלטה, כולה או חלקה, כפי שתקבע ועדת המשמעת, בציון שמו של הנקבל.
(ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה באתר האינטרנט של המשרד האחראי, ברשומות ובעיתון שקבע המנהל הכללי של המשרד האחראי; שר המשפטים רשאי לקבוע דרכי פרסום נוספות לענין זה והשר הממונה על ביצועו של חוק מסדיר רשאי לקבוע לענינו דרכי פרסום נוספות על אלו שקבע שר המשפטים.
...
העמדת החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור
31.
(א) המשרד האחראי יעמיד את החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור בציון שמו של הנקבל ויאפשר למעונינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת מטעמים מיוחדים שתפרט בהחלטתה ובשים לב לטובת הציבור; ועדת המשמעת רשאית גם להורות בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים שבהם תועמד החלטתה בקובלנה לעיון הציבור.
(ב) השר הממונה על ביצועו של חוק מסדיר רשאי לקבוע לענינו את המקום והאופן בו תועמד ההחלטה לעיון הציבור ויתאפשר למעונינים בכך לקבל העתק ממנה, כאמור בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור קבלת העתק מההחלטה.
(ג) יושב ראש המותב, ואם הוא אינו מכהן עוד כחבר ועדת משמעת – יושב ראש ועדת המשמעת, רשאי בכל עת לשנות את החלטת ועדת המשמעת שלא להעמיד לעיון את ההחלטה בקובלנה, כולה או חלקה, כאמור בסעיף קטן (א), וזאת מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו ולאחר שנתן לתובע ולבעל מקצוע המוסדר לטעון את טענותיהם בפניו.
(ד) על החלטה לפי סעיף זה רשאים הנקבל והקובל לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 30.
ד. ועדות משמעת מוסדיות
בשונה מוועדות משמעת פרופסיונליות, הדיון בבתי הדין למשמעת המוסדיים הוא, ככלל, בדלתיים פתוחות וזאת, בין השאר, מהטעם שמדובר במוסדות ציבוריים וישנה חשיבות בשקיפות ההליך המשמעתי כלפי הציבור. יחד עם זאת, החוקים השונים מגבילים את אפשרויות הפרסום של הליכים אלה. החוקים אינם כוללים הוראות מפורשות לגבי אופן פרסום פסקי הדין המשמעתיים.
יצוין כי חלק מהחוקים כוללים הוראות לענין פרסום ההחלטה כאמצעי ענישתי, וזאת הגם שביהמ"ש פסק (בהקשר של חוק לשכת עורכי הדין) כי פרסום פסק דין אינו יכול להיחשב אמצעי ענישה (בג"צ 6005/93 ד"ר משה עליאש נ' השופט שמואל צור ואח' פ"ד מט(1), 159). בענין זה, קבע בית המשפט כי הגם שחוק לשכת עורכי הדין מציין את הסמכות לפרסם את פסק הדין במסגרת סעיף 69 הקובע את סמכויות בית הדין המשמעתי להטיל אמצעי משמעת, מדובר למעשה בסמכות להורות על דרכים מיוחדות לפרסום פסק הדין.
דוגמאות:
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963:
34. אמצעי משמעת על ידי בית הדין [תיקון: תשל"ז, תשמ"ג, תשנ"ד]
בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) נזיפה חמורה;
(4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
(5) הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה ;
(6) העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;
(7) פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;
(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;
(9) פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסויימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
(10) פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
(11) בצירוף לאמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
...
41ב. איסור פרסומים [תיקון: תשל"ז]
(א) לא יצלם אדם באולם בית הדין ולא יפרסם מה שצולם בו.
(ב) לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.
(ג) בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונה של בעל דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.
(ד) לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.
42. פרסום החלטות [תיקון: תשל"ז]
נציב השירות רשאי לפרסם החלטה שהחליט בית הדין בדיון בדלתיים סגורות, אולם לא יפרסם החלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.
חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978 – כנ"ל.
חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006:
18. פומביות הדיון
(א) דיון בבית דין ייערך בדלתיים פתוחות.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) רשאי המפקח הכללי להורות, לפני הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בדרכי פעולתה של המשטרה;
(2) רשאי בית דין להורות, בכל שלב של הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(א) לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;
(ב) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;
(ג) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 6;
(ד) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ג) החליט המפקח הכללי או בית דין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
19. איסור פרסום
(א) (1) לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ואם המפקח הכללי הוא שהורה, לפי הוראות סעיף 18(ב)(1), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות – לא יתיר בית דין את הפרסום כאמור אלא לאחר שהובאה לפניו עמדת המפקח הכללי לענין זה.
(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי המפקח הכללי, אם הורה על עריכת הדיון בדלתיים סגורות לפי הוראות סעיף 18(ב)(1), או נשיא בית הדין, אם בית הדין הוא שהורה כאמור לפי הוראות סעיף 18(ב)(2), להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ב) (1) התקיים דיון, כולו או חלקו, בדלתיים פתוחות, רשאי בית הדין לאסור כל פרסום בקשר לדיון, לרבות שם המתלונן, מסמכים שהוגשו לבית הדין, פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין או גזר הדין, והכל אם ראה כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בשלומו של אדם או בדרכי פעולתה של המשטרה.
(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי נשיא בית הדין להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ג) המפרסם דבר שפרסומו נאסר לפי הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ד) הסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.
ה. החלטות משמעת שאינן בפסק דין של ועדת משמעת
ישנם מספר חוקים המסדירים מקצועות בהם החלטה על אמצעי משמעת אינה נעשית בהליך לפני ועדת משמעת או בית דין משמעתי, אלא שהיא נעשית על ידי גורם מינהלי לאחר שקיבל המלצה מוועדה מיוחדת שעורכת הליך בירור. בחלק מחוקים אלה אין הוראות לענין הפרסום של החלטות (פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 וחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991) ובחלק ישנה הוראה לענין פרסום של ביטול או התליית רישיון.
דוגמאות:
חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991:
35. פרסום ברשומות
דבר מתן רשיון לפי חוק זה, ביטולו או התלייתו – יפורסם ברשומות.
פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979 – כנ"ל.
פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976:
60. פרסום ברשומות
כל מי שניתן לו לפי פקודה זו רשיון או היתר זמני לעסוק ברפואה, או חודש היתרו הזמני, או בוטל או הותלה רשיונו או היתרו הזמני, יפורסמו שמו ומענו ברשומות.
חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955:
13. פרסום
המועצה רשאית לפרסם, בצורה ובאופן שייראו לה, כל החלטה שהחליטה לפי סעיף 12, ובלבד שאם החליטה המועצה על התראה ברואה החשבון או שלא להטיל עליו כל סנקציה, לא יפורסם שמו של רואה החשבון.
ו. הוראות לענין פרסום באתר האינטרנט
בד"כ קיימות ביחס לנהלים, כללים והוראות דומות בעלות פועל תחיקתי וכן הודעות או מידע (כחלק מחובת גילוי או חובה לפרסם מידע שהוא שימושי לציבור) ולא ביחס להחלטות מינהליות. המקרה היחיד בו יש פרסום של החלטה מצוי בסעיף 90 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005:
90. הודעת המינהלה על תשלום ישיר
החליטה ועדת זכאות או ועדה מיוחדת על תשלום פיצויים, או על תשלום על חשבון הפיצויים, לתאגיד שהגיש בקשה לתשלום ישיר, או אישרה הסכם בדבר תשלום פיצויים לתאגיד, תפרסם המינהלה באתר האינטרנט שלה הודעה על כוונתה לשלמו; בהודעה יצוינו ענינים אלה:
(1) שם הבנק ופרטי הסניף שבו מתנהל חשבון התאגיד שבכוונת המינהלה להפקיד בו את כספי הפיצויים בעבור התאגיד;
(2) המועד שבו בכוונת המינהלה להעביר את כספי הפיצויים, אשר לא יהיה מוקדם מ-45 ימים למחר יום פרסום הודעתה ולא יהיה מאוחר מ-60 ימים לאחר היום האמור;
(3) כי כל נושה מובטח רשאי להגיש למינהלה בתוך התקופה שצוינה בהודעה לענין זה, אשר לא תפחת משלושים ימים מיום פרסום ההודעה, הודעה בדבר החוב המובטח תוך ציון מהות הזכויות המשועבדות, יתרת החוב שטרם נפרעה והערכתו באשר לערך הזכויות המשועבדות בהתאם לנתונים הנמצאים בידיו; להודעתו יצרף הנושה תדפיס או אישור מאת הרשות שאצלה נרשם השעבוד, אם נדרש רישום לקיומו של חוב מובטח כהגדרתו בסעיף 86, תצהיר בדבר יתרת החוב שטרם נפרעה ומסמך המעיד על כך;
(4) כי כל עובד, הטוען כי הוא זכאי או יהיה זכאי לקבל מהתאגיד פיצויי פיטורים, תשלומים אחרים בקשר לסיום יחסי עובד-מעביד או שכר עבודה לתקופה שאינה עולה על 12 החודשים שקדמו לפיטורים או להתפטרות, למעט פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי להגיש למינהלה, בתוך התקופה שצוינה בהודעה לענין זה, אשר לא תפחת מ-30 ימים מיום פרסום ההודעה, הודעה בדבר הסכום המגיע לו לטענתו (בסימן זה - הסכום לעובד).
ראוי לציין בהקשר זה כי בפועל במקרים רבים הפרסום על ביטול או התליה של רישיון נעשה באתר האינטרנט של המשרד (כך למשל במקצועות הרפואה השונים וכך גם אצל לשכת עורכי הדין לענין עורכי דין שהושעו מהלשכה). תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים מציע לאמץ הסדר זה ולקבוע במפורש שביטול, התליה או הגבלה של רישיון יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.