חומר רקע

לכבוד 12.03.08 פרופסור מנחם בן ששון – יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל באמצעות עו"ד איתמר גלבפיש – הלשכה המשפטית כבוד יו"ר הועדה, הנדון: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח-2007 1. כנציג להב – ארגון העצמאים והעסקים בישראל, השתתפתי בדיון המעניין שקיימה ועדת חוקה חוק ומשפט בה"ח הנ"ל, ביום 11.03.08. 2. במהלך הדיון נראה היה שמתגבש קונצנסוס למחיקת סעיף 6 לתוספת הראשונה להצעת החוק, הדן ב-"פריסת סניפים". כל זאת מתוך הכרה כי דרישה ל-"פריסת סניפים" היא תנאי סף בעייתי והבנה כי קביעת דרישה מינמלית קשיחה בחוק היא מיותרת. כמו כן ניסוח אחר של התנאי, ללא מינימום קשיח, קשה ביותר. 3. להב מציעה בזה לשקול שנית את הענין ובמקום למחוק את סעיף 6 לתוספת הראשונה לנסח אותו באופן הבא: "פריסת סניפים – דרישה כי למציע יהיו אפס סניפים באזורים שבהם ינתן השירות נושא המכרז". 4. אמנם הנוסח הנ"ל נראה חריג ומוזר משום שמדובר בקביעת מינימום בשיעור אפס. אולם הוא משיג שתי מטרות שמתיישבות הן עם מטרת החוק והן עם מבנהו המשפטי: א. ראשית, הוא מיטיב עם העסקים הקטנים בכך שהוא אינו קובע "מינימום כלשהו" כאשר הדבר אינו דרוש. נכון שתוצאה זו מושגת גם כאשר נמחק הסעיף כולו. אולם ההבדל בא לידי ביטוי בסעיף קטין ב' להלן; ב. שנית, כאשר עורך המכרז סבור כי יש מקום להציב דרישה לקיום סניפים, אפילו סניף אחד, מיד הוא חורג מן המינימום שקבע המחוקק וחלה עליו חובת הנמקה במסמכי המכרז עצמו. אם נסתפק במחיקת סעיף 6 לחלוטין, נמצא עצמנו מרעים עם העסק הקטן, שכן עורך המכרז לא יהיה חייב ליתן נימוקים להחלטתו במסמכי המכרז. בעל העסק הקטן יאלץ לפנות לבית המשפט, לתקוף את המכרז ורק אז, בתשובת עורך המכרז, יתבררו לו לראשונה הנימוקים לדרישה. 5. הצעתנו דומה במידת מה להטלת מע"מ בשיעור אפס. אין מדובר בפטור ממע"מ אלא בהטלת מס בשיעור אפס. אם הצעתנו תתקבל אזי יובהר כי המחוקק ראה לנגד עיניו את האפשרות של הצבת דרישת "פריסת סניפים", אולם בשל הבעיתיות שבה מצא לנכון להטיל על עורך המכרז את חובת ההנמקה החל מן הדרישה לסניף הראשון. בכבוד רב, יובל גרין, עו"ד – יועמ"ש של להב