חומר רקע
מאת: איתמר גלבפיש, הלשכה המשפטית בכנסת
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), התשס"ד-2004
נוסח מוצע לדיון בועדת החוקה 13.03.08 (דיון מס' 6)
תיקון סעיף 6
1.
בחוק לשכת עורכי הדין-התשכ"א-19611 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6, אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) ועדת אתיקה ארצית;
(9) ועדות אתיקה מחוזיות."
תיקון סעיף 14
2.
בסעיף 14 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ה (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לא יהיה מועמד" יבוא "לא ימונה".
תיקון סעיף 15
3.
בסעיף 15 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז" יבוא "ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לא יהיה מועמד" יבוא "לא ימונה".
תיקון סעיף 16
4.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי" יבוא "לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי", במקום "להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי" יבוא "לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי" ובמקום "להיבחר חבר בית דין משמעתי" יבוא "לכהן כחבר בית דין משמעתי";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "להיבחר" יבוא "להתמנות".
תיקון סעיף 17
5.
בסעיף 17 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "לבחירת" יבוא "למינוי";
(2) סעיף קטן (ג) – בטל.
תיקון סעיף 17א
6.
בסעיף 17א לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), במקום "בית הדין המשמעתי שבו הוא חבר", יבוא "ועדת המינויים";
(2) בפסקה (2), לפני "נבצר ממנו" יבוא "ועדת המינויים החליטה כי", ובסופה יבוא "ומסרה לו על כך הודעה בכתב";
(3) [גרסה ב' - בפסקה (4), בסופה יבוא "או הושעה זמנית מחברותו בלשכה"];
הערה לדיון: הוועדה הביעה רצונה שהשעיה זמנית של חברות בלשכה תגרור פקיעת חברות בבית הדין המשמעתי. לכאורה, הסעיף מיותר, מכיוון ששירות בבית הדין ובועדת האתיקה הוא פעולה הייחודית לעורך דין וממילא אי אפשר לעשותה בזמן השעיה זמנית או קבועה. אם יוחלט לכלול זאת במפורש, על הועדה להחליט האם היא רוצה כי לאחר תום השעית החברות יעשה הליך של בחירה מחדש לכהונת דיין או אם ברצונה שהכהונה תחודש ללא הליך כזה. האפשרות הראשונה תואמת את הנוסח הקיים. האפשרות השניה דורשת הכללת השעיית חברות כעילה להשעיית כהונה לפי 17א1.
(4) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) ועדת המינויים החליטה כי קיימות עובדות שמהן עולה כי אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב."
הוספת סעיף 17א1
7.
אחרי סעיף 17א לחוק העיקרי יבוא:
השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי
17א1.
הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עימה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.
החלפת סעיף 17ב
8.
במקום סעיף 17ב לחוק העיקרי יבוא:
"חילופי חברים בבית דין משמעתי
17ב.
נתפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו."
תיקון סעיף 18
9.
בסעיף 18 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), [גרסה א' – אחרי "יבחרו מביניהם" יבוא "באישור ועדת המינויים"] [גרסה ב' – בסופו יבוא "בחירת הנשיאות הבית דין משמעתי מחוזי טעונה אישור ועדת המינויים"].
הערה לדיון – לפי גרסה א' נדרש אישור ועדת המינויים למינוי יושב ראש של כל בית דין - מחוזי וארצי. לפי גרסה ב' נדרש אישור רק במחוזי.
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "על אף האמור בסעיף קטן (א)" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (ג)".
הוספת סעיפים 18ב עד 18ה
10.
אחרי סעיף 18א לחוק העיקרי יבוא:
"ועדות האתיקה
18ב.
(א) בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה [גרסה א' - שהתקיימו בהם תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א)] [גרסה ב' – שלא נתקיימה בהם אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1)-(2) בסעיף 16(א)], שימנה הוועד המרכזי באישור ועדת המינויים;
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
(ב) בכל מחוז תהיה ועדת אתיקה (להלן – ועדת אתיקה מחוזית) שבה יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז [גרסה א' - שהתקיימו בהם תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א)] [גרסה ב' – שלא נתקיימה בהם אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1)-(2) בסעיף 16(א)], שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים;
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
הערה לדיון – גרסה א' כוללת דרישת וותק לכהונה בועדת אתיקה – 8 שנים בארצית, 5 שנים במחוזית. גרסה ב' לא כוללת כל דרישת ותק. גרסה אפשרית נוספת היא דרישה של 5 שנות וותק בארצית, ו-3 שנים במחוזית.
(ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת אתיקה מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;
(2) הוא לא הורשע בעבירה, פלילית או משמעתית, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת אתיקה.
(ד)
(1) המספר הכולל של חברי ועדת האתיקה הארצית ושל כל ועדת אתיקה מחוזית ייקבע בכללים.
(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בכל ועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ-11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
(ה) הוועד הארצי או ועד מחוזי, לפי העניין, יבחרו מבין חברי ועדת האתיקה שאינם נציגי ציבור את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
(ו) חבר ועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ז) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;
(3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או כי קיימות עובדות שמהן עולה כי אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
18ג.
ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.
הערה לדיון –הסעיף הוסף לבקשת חברי הועדה. עם זאת, משמעותו המעשית לא ברורה דיה:
• בתחום הפרה-רולינג, הדבר מוסדר מפורשות בסעיף 61א(ג) המוצע להלן.
• בתחום הקובלנות, הסמכות היא מקבילה והלשכה לא הייתה מעוניינת שלוועדה הארצית תהיה סמכות עיכוב הליכים. מקרה הפוך, בו המחוז מגיש קובלנה במקרה מסוים, לאחר שהועד הארצי החליט שלא להגיש קובלנה, נדיר ביותר, לכל הפחות. עם זאת, יכולה להיות לסעיף משמעות בתחום המדיניות הכללית של ההעמדה לדין.
הפרקליטים
18ד.
(א) ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות פרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
(ב) הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שלידה הם פועלים, ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם וכן ייצגו את ועדת האתיקה שלידה הם פועלים בהליכים בפני בתי הדין המשמעתיים ובפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.
(ג) הפרקליטים יועסקו על ידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
(ד) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט הלשכה להסתייע בחבר הלשכה, בין שהוא עובד הלשכה ובין אם לאו.
ועדת מינויים
18ה.
(א) ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי, שימנה נשיא בית המשפט העליון [גרסת חה"כ לוי ומיכאלי – בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין/ גורם אחר בלשכה], והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, [גרסת חה"כ מיכאלי - ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק], שימנה שר המשפטים;
(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
(א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה שיבחר הוועד המרכזי;
(ב) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית ופרקליט הפועל לידה – שני חברי לשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.
הצעת חבר הכנסת אלקין לסעיף 18ה(א)
בסעיף 18ה(א) –
(1) ברישא, אחרי "בת שבעה חברים" יבוא "שיבחרו מביניהם יושב ראש לוועדה".
(2) במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:
"(1) שלושה חברי הלשכה, שאחד מהם ימונה על ידי שר המשפטים, אחד על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואחד על ידי נשיא בית המשפט העליון";
הערה – אם תתקבל ההצעה, פסקאות (3) ו-(4) יסומנו כפסקאות (2) ו-(3), בהתאמה.
(ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2)-(4) של סעיף קטן (א) - מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).
(ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו."
תיקון סעיף 52ב
11.
בסעיף 52ב לחוק העיקרי, בפסקת משנה (2), בסופה יבוא "למעט לתפקיד נציג ציבור בועדת אתיקה".
הוספת סעיף 61א
12.
אחרי סעיף 61 לחוק העיקרי יבוא:
"חוות דעת מקדימה
61א.
(א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
(ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין שרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.
(ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות."
תיקון סעיף 63
13.
בסעיף 63 לחוק העיקרי, במקום "הועד המרכזי, ועד מחוזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית".
תיקון סעיף 64
14.
בסעיף 64 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר."
הוספת סעיף 64א
15.
אחרי סעיף 64 לחוק העיקרי יבוא:
"אי תלות
64א.
במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרות הדין."
הוספת סעיף 65א
16.
אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:
"פומביות הדיון
65א.
(א) בית דין משמעתי ידון בפומבי.
(ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
(1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
(2) לשם הגנה על המוסר;
(3) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-19772 (להלן – חוק העונשין) וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-20053;
(4) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-19984;
(5) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין.
(6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
(7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
(8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט.
הערות לדיון –
1. העילות המודגשות הוספו בהתאם להחלטת הוועדה להשוות את העילות לאלו של חוק בתי המשפט.
2. יצוין כי העילה של פגיעה בצנעת הפרט לא מופיעה בחוק בתי המשפט ולקוחה מחוק בתי דין מנהליים.
3. בדיון הקודם ביקשה לשכת עורכי הדין להכניס עילה נוספת, כללית ולפיה "הדיון הפומבי עלול לפגוע במידה ממשית במטרותיו של הדין המשמעתי". הועדה דחתה בקשה זו, אך אפשרה ללשכת עורכי הדין לנסות ולהגיע לנוסח מוסכם עם משרד המשפטים. משרד המשפטים מתנגד להוספת העילה.
(ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
(ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו-(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19845 (בחוק זה – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.
הערה לדיון – מוצע, בהסכמה, לא לכלול את סעיף קטן (ג) בנוסח.
(ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
(ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים וכן אדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו-71."
הוספת סעיף 69ב
17.
אחרי סעיף 69א לחוק העיקרי, יבוא:
" גרסה ב' – פרסום ו] העמדת פסק דין לעיון הציבור
69ב.
(א) הלשכה [גרסה ב' – תפרסם באתר האינטרנט של הלשכה ו]תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם [יפורסם ן] יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא [יפורסם או] יועמד לעיון הציבור.
(ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם [תפרסם ו]תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין."
הערות לדיון –
העמדה לעיון / חובת פרסום – חובת העמדה לעיון היא חובה מצומצמת לעומת חובת פרסום.
תיקון סעיף 70
18.
בסעיף 70 לחוק העיקרי, במקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
תיקון סעיף 71
19.
בסעיף 71 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "לבית המשפט העליון" יבוא "לבית המשפט המחוזי ";
(2) במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית המשפט המחוזי [גרסה א' – בירושלים] [גרסה ב' – בתל אביב –יפו]"; ובמקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
הערה לדיון – עד היום הוגשו הערעורים על החלטות בית הדין הארצי, לבית המשפט העליון. מעתה ואילך יוגשו לבית המשפט המחוזי. יש לקבוע לאיזה מבתי המשפט יוגש הערעור. יש לזכור כי על פי החוק, מקום מושבה של הלשכה הוא בירושלים.
(3) במקום "הועד המרכזי" יבוא "ועדת האתיקה הארצית".
תיקון סעיף 72
20.
בסעיף 72 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.
(א1) בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור – בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים.";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו-71."
תיקון סעיף 78
21.
בסעיף 78 לחוק העיקרי, סעיף קטן (א) – בטל.
תיקון סעיף 93
22.
בסעיף 93 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "החלטה כאמור תפורסם ברשומות.".
תיקון סעיף 109
23.
בסעיף 109 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות."
תיקון חוק הנוטריונים
24.
בחוק הנוטריונים, התשל"ו-19766 –
(1) בסעיף 41 –
(א) בסעיף קטן (ג), במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית המשפט המחוזי [גרסה א' – בירושלים] [גרסה ב' – בתל אביב –יפו]";
הערה לדיון – עד היום הוגשו הערעורים לבית המשפט העליון. מעתה ואילך יוגשו לבית המשפט המחוזי. יש לקבוע לאיזה מבתי המשפט יוגש הערעור.
(ב) סעיף קטן (ד) – בטל.
(2) בסעיף 42 , סעיף קטן (ד) – בטל.
מינוי לראשונה, תחילה והוראות מעבר
25.
(א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים, ימונו לראשונה לפי סעיפים 14, ו-15 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 2 ו-3 לחוק זה, עד תום שנים-עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה [גרסה ב' – עד ליום כ"א בניסן התשס"ט (15 באפריל 2009)] (בסעיף זה – המועד הקובע), ויתחילו לכהן בתפקידם במועד הקבוע; עד למועד הקבוע ימשיכו לכהן בתפקידם חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים המכהנים ערב תחילתו של חוק זה, ולענין כהונתם ימשיכו לחול ההוראות לפי החוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה.
(ב) חברי ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות ימונו לראשונה לפי סעיף 18ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, עד המועד הקובע, ויתחילו לכהן בתפקידם במועד זה.
(ג) הפרקליטים ימונו לראשונה לפי סעיף 18ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, עד ליום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009), ויתחילו לכהן בתפקידם במועד זה.
(ד)
(1) תחילתם של סעיפים 61א, 63, 70 ו-71 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 12, 13, 18 ו-19(3) לחוק זה, בהתאמה, במועד הקובע.
(2) סעיפים 65א ו-69ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 16 ו-17 לחוק זה, יחולו על קובלנות החל ביום התחילה [גרסה ב' – על קובלנות שהוגשו לאחר יום התחילה];
הערה –– לפי גרסה א', סעיפי פומביות הדיון ופרסום/העמדה לעיון הציבור של פסקי דין יחולו מיידית, גם על הליכים תלויים. לפי גרסה ב', הסעיפים יחולו על קובלנות שהוגשו לאחר יום התחילה בלבד.
(3) סעיף 71 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 19(1) ו-(2) לחוק זה, או סעיף 41(ג) לחוק הנוטריונים, כנוסחו בסעיף 24(1)(א) לחוק זה, לפי הענין, יחולו על הקובלנה החל ביום תחילתו של חוק זה, אם במועד זה טרם חלפה התקופה להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי בעניינה, ולא הוגש ערעור כאמור.
(4) סעיפים ף 72 ו-78 לחוק העיקרי, כנוסחםו בסעיףפים 20 ו-21 לחוק זה, וסעיפים 41(ד) ו-42(ד) לחוק הנוטריונים בנוסחם לפי סעיף 24 לחוק זה, יחולו על הקובלנה החל ביום תחילתו של חוק זה, אם ביום התחילה טרם ניתן פסק דינו של בית דין משמעתי מחוזי בעניינה ;
(ה) לעניין קובלנות שהוגשו טרם המועד הקובע, יראו את ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות כאילו באו במקומם של הועד הארצי או ועד מחוזי כקובל או מערער, לפי העניין, החל במועד הקובע.
הערה לדיון:
ס"ק (ה) קובע כי ממועד תחילת הפעילות של ועדת האתיקה, יועברו התיקים מהועדים המחוזיים לועדות האתיקה, שיכנסו בנעליהן.